האל תור פוגש את אדולף היטלר : קומיקס של היסטוריה חלופית

הופיע באתר NRG

הסופר דיוויד ברין   ידוע כאחד מסופרי המדע הבדיוני החשובים והמצליחים בזמננו עם סדרת "הרימום" שלו על הרפתקאות במרחבי הגלקסיה ,וספרו שתורגם לאחרונה לעברית "אנשי הכבשן"  העוסק בחברה עתידנית שבה נוצר סוג חדש של "גלמים".
אחד מספריו "הדוור " שתיאר את ארה"ב לאחר שואה גרעינית אף נהפך לסרט גדל תקציב בכיכובו של קוין קוסטנר, אך זה היה כישלון קופתי שחיסל את הקריירה המשגשגת של קוסטנר ככוכב על.

בנוסף לכל זה ברין תרם ספר המשך לסדרת "המוסד "  הקלאסית של איזק אסימוב ,   בשם ניצחון המוסד שהוא למעשה הספר המסיים של הסדרה כולה , שבו הכניס אותה לכיוונים חדשים ובלתי צפויי .

לאחרונה ברין שולח את ידו גם בכתיבת סיפורי קומיקס ובהצלחה גדולה.
בארה"ב יצא לאור לאחרונה ה"רומאן הגראפי" שלו "אוכלי החיים " שאותו אייר סקוט המפטון.וספר זה נחשב מיד עם הופעתו לאחד הרומאנים הגראפיים הטובים ביותר שנוצרו עד כה. ספר זה הוא גם אחד הספרים יוצאי הדופן שיצאו לאור כקומיקס מבחינת תכניו בדרך שבה ברין לוקח רעיונות ידועים היטב מסיפורי קומיקס ומשנה אותם לחלוטין.
הרומן הגראפי הזה מבוסס על סיפור מדע בדיוני פרוזה של ברין שגם היה מועמד לפרס הוגו היוקרתי לסיפורי מדע בדיוני בשם "תור פוגש את קפטין אמריקה ". ברין לוקח שם את הנושא הידוע ו"הלעוס" ביותר של ז'אנר "ההיסטוריה החלופית" הלא הוא "מה היה קורה אילו הנאצים ניצחו במלחמת העולם השניה" נושא שעליו נכתבו כבר אלפי סיפורים. ברין עושה זאת גם הוא אך מנקודת מבט שונה לחלוטין מכל מה שהיה מקובל עד כה.
ברין לוקח את העובדות הידועות של העניין העצום שגילו כמה ממנהיגי הנאצים ( ובראשם מנהיג האס אס, הימלר, שהיה מיסטיקן אובססיבי ) בנושאי תורת הניסתר (כפי שעשה כבר סטיבן שפילברג בסרטי אינדיאנה ג'ונס שלו ששם הנאצים מנהלים מרדפים אחרי כלי קודש שונים כמו ארון הברית והגרייל בניסיון נואש לנצל את כוחותיהם המיסטיים לטובתם ) וממשיך מכאן הלאה עם ההנחה שיש משהו אמיתי באותם תורות הנסתר שבהן עסקו מנהיגי הנאצים.

ספר זה מתרחש בעולם שבו הנאצים ניצחו כנגד כל הציפיות לאחר שעמדו על סף תבוסה מוחלטת וזאת מכיוון שפנו לכוחות המיסטיקה. ברין מוצא הסבר הגיוני לכל אותם פעילויות לא רציונליות של הנאצים , ובראשן ההשמדה המונית של עמים שלמי במחנות ההשמדה. אלה היו הכל פעילויות במסגרת טקס כישופי של הקרבות קורבנות אדם המונית לעורר את האלים הפגאניים הקדומים לתחייה. ובכך הנאצים הצליחו.

בעולם של הספר האלים הסקנדינביים , כמו תור ואודין ולוקי וחבריהם חיים ופועלים והשתלטו על הנאצים שהפכו למעשה למשרתיהם וישויות אלה צוברות כוח ועוצמה הודות להקרבת קורבנות אדם המוניות נוספות הפעם ביוזמתם שלהם ולצרכיהם הבלתי פוסקים.
לכאורה קצרה הדרך עבור "אלים" אלה להשגת שלטון עולמי מוחלט.
אלא שגם עמים אחרים למדו מהגרמנים את העיקרון ובאותה הצורה הם "יוצרים" פנתאונים משלהם , וכך במצרים נוצר הפנתאון המצרי הקדום ובאסיה הפנתיאון הסיני והפנתאון היפני ( שאליו הם בעלי ברית של האלים הגרמניים כפי שהיפנים היו בעלי ברית של הנאצים ) וכך הלאה וכל האלים האלה נלחמים בינם עם חיילים אנושיים בסוג של מלחמות אלים.

בסיפורי הקומיקס הרגילים כמו בסדרת הקומיקס הידועה של חברת מארוול "תור" שגם שם מופיעות דמויות אלים אלה אך גם בצורה לעין ערוך "חיובית" יותר , אלי מיתולוגיות הם דמויות נפוצות מאוד , אולם לרוב הם פשוט מוצגים כעוד סוג של גיבורים בעלי כוחות על בסגנון סופרמן והאקס מאן שהם בעצם אנושיים מאוד כמעט כמוני וכמוך רק שבמקרה יש להם כוחות על וכך הוצגו בסיפורי המיתולוגיה הקדומה שבה מוצגות אותן דמויות אלים ככמעט בני אדם כמוני וכמוך שבמקרה יש להם כוחות על .
אצל ברין בניגוד למקובל דמויות אלה הם יצורים לא אנושיים ולא מובנים ,הם מכל בחינה חייזרים , וחיזרים שהם עויינים למין האנושי.
תפקיד מעניין מאוד בסיפור יש לדתות המונותאיסטיות "האברהמיים" ( צאצאי אברהם ) הלא הם היהודים הנוצרים והמוסלמים שלראשונה בהיסטוריה מצליחות להתאחד כנגד האויבים הפגאניים המשותפים ואליהם וגם במאבק כנגד הקרבות האדם
למעשה אין כאן סיפור הרפתקאות בלבד לספר יש מסר ברור מאוד שהוא אנטי דתי ופרו רציונליסטי: לא כוחות על ולא יצורים עליונים יכולים להציל את המין האנושי אלא רק שיתוף פעולה בין בני האדם עצמם והפעלה של היכולת המדעית והרציונלית שלהם.
זהו מסר שהוא בולט מאוד בקרב שפע יצירות הקומיקס הפרו פגאניות שמציפות היום את שוק הקומיקס האמריקני שבמידה רבה יש להם מסר מנוגד של קריאה לחזור לדרך העולם הפגאנית של "התמזגות עם הטבע ואימא אדמה "
בספר זה אפשר לראות כמתנגד אידיאולוגי מודע וברור שלהם כפי שמבהיר ברין באחרית דבר מעניינת: " התרבות הפופולארית כיום שואפת בעיקר להראות את הצד העליז והחביב של המסורת המיסטית שהייתה קיימת ברוב התרבויות ובכל יבשת . אפילו בקומיקס המודרני יש נטייה ללכת בדרכיו של המשורר הקדום הומרוס ולהראות שחצאי אלים בעלי כוחות על משנים יותר מאשר העבודה הקשה והמשותפת של גברים ונשים מוכשרים.
נכון יש בחוץ עולם שיש צורך להצילו בדרכים שונות ומגוונות ..ולפעמים זה מפתה לשאוף להתערבות מיצורים כישופיים ,מחייזרים בעב"מים או ממוטנטים אדירים.
אבל ברצינות מי יותר סביר שיציל את התרבות האנושית או את כוכב הלכת או את עתיד ילדינו ? חיזרים ? לחשים מיסטיים ? גיבורי על ?
או אנחנו?
אני מתערב שאנחנו ,שום התערבות אחרת לא נראית לי הגיונית .
למעשה יש כאן מעין המשך ישיר לדיון מעורר מחלוקת שאותו ניהל ברין בכמה מאמרים מפורסמים שבהם תקף הן את סרטי "מלחמת הכוכבים " של ג'ורג' לוקאס והן את ספרי "שר הטבעות " של טולקין בטענה שהם יוצרים חשיבה מיתית מסוכנת אצל הקהל הרחב בכך שהם מלמדים את הציבור שיש לסמוך על כמה דמויות שיש להן כוחות על טיבעיים תורשתיים "גנטיים" ( כמו גיבורי "מלחמת הכוכבים " לוק סקיוולקר ואביו דארת וואדר ). כנגד זה העלה ברין על נס את סידרת הטלוויזיה של "מסע בין כוכבים " שבה הגיבורים הם אנשים רגילים שכל כישוריהם הם תוצאה של לימודים ועבודה קשה ושיתוף פעולה "בלבד" .

לסיכום : זהו אחד הרומנים הגרפיים המעניינים ביותר של השנים האחרונות ואולי המעניין שבכולם מבחינת האידיאולוגיה שלו , אך הסוף הוא למרבית הצער חלש ומאכזב בהשוואה לכל מה שהיה לפניו. יש מקום לחשד שהסופר יצר אותו כך במכוון על מנת להשאיר פתח לספר המשך ואולי סדרה שלמה.

הספר באמזון
האתר של דיויד ברין
דיויד ברין האיש שהרים את העולם כתבה בעברית מאת ד"ר אמנון סטופ 

ביקורת על אוכלי החיים 

האל רשף והאל תור  סדרת קומיקס על האל תור

סקירה על היסטוריות חלופיות : חלק א'

סקירה על היסטוריות חלופיות : חלק ב'

סקירה על היסטוריות חלופיות : חלק ג'

נניח כי …..