כולם היו אחי גיבורי התהילה : סיפור מרד המכבים כרב מכר

מתתיהו הכהו ובניו, איור מ"מקראות ישראל " מאת פ. הכטקופף, 1965.

הופיע ב"מקור ראשון"

סיפור גלגוליו של 'אחי גיבורי התהילה', הספר שהפך את החשמונאים לאורחים בכל בית, מרתק כמעט כמו סיפורו האישי של מחברו. מל גיבסון מבקש עכשיו לכתוב את הפרק הבא.

בימים אלה של חנוכה מפתיע לבדוק ולגלות כי יש באופן יחסי רק מעט ספרים ידועים שנכתבו על סיפור מרד החשמונאים וחג החנוכה . והסיפור המפורסם מכולם ( לפחות מאז ספרי החשמונאים המקוריים) הספר שאולי יותר מכל אחד אחר עיצב את הדרך שבה ראו דורות שלמים של ישראלים ויהודים בגולה את חג החנוכה הוא "אחי גיבורי התהילה " של הסופר היהודי האמריקני הוורד פאסט אחד הסופרים היהודיים האמריקניים המפורסמים ביותר של המאה ה-20.

הווארד פאסט מחבר "אחי גיבורי התהילה".

הוורד פאסט נולד למשפחה ענייה אך הצליח לחלץ את עצמו הודות לכתיבה . הוא החל את קריית הכתיבה שלו בשנות השלושים עם סיפורי מדע בדיוני נושא שבו הרבה לעסוק במשך השנים בסיפוריו הקצרים ( ובעברית הופיעו שמונה סיפורי מד"ב שלו במגזין המדע הבדיוני פנטסיה 2000 ) , אך הוא הפך לסופר מפורסם ומצליח מאוד בשנות ה-ארבעים והחמישים של המאה הקודמת בראש ובראשונה הודות לרומנים היסטוריים שלוט על תקופת המרד של המושבות האמריקניות בבריטים וספרים  אחרים שהפכו לבסט סלרים כמו  ""הגבול האחרון "  ( 1941 ) על מסעם הטרגי של בני שבט אינדיאני הנמלטים מאימת האדם הלבן "האזרח תום פיין "  ( 1943 ) על חיי האידיאולוג של מלחמת החירות האמריקנית בבריטים "נתיב החרות " ( ;1944 ) על מאבקו של איש שחור לזכות בשוויון לאחר מלחמת האזרחים בארה"ב ורבים אחרים.  אלו היו יצירות ששחזרו ברגש רב ובדמיון משולב בידע רב את תקופות העבר ולימדו מלקחיהן על בעיות ההווה של דיכוי ,עוני ומאבק בגזענות וחוסר סובלנות .
אך עם כל פרסומו והצלחתו הספרותית פאסט היה ידוע גם לשמצה כסופר האמריקני הבולט ביותר שהיה חבר של המפלגה הקומוניסטית שלרעיונותיה חש עצמו מחויב ואף קיבל מהסובייטים את פרס סטלין לשלום על יצירותיו .בריה"מ ומדינות מזרח אירופה נשאו את פאסט על הכפיים. הן תרגמו את מרבית יצירותיו לשפות שונות והפיצו אותן במיליוני עותקים . מכונות התעמולה שלהן כינו אותו "המצפון של אמריקה " ו"קולה של אמריקה החופשית ".
חברות זאת העלתה לפאסט ביוקר רב . הוא נרדף בידי סוכני האף בי אי ובשנות החמישים סולקו ספריו מספריות בתי ספר רבים בארה"ב בטענה שהם מהווים הטפה קומוניסטית וכ"השפעה מזיקה " . אלה כללו גם ספרים ששימשו עד כה כספרי לימוד ממש כמו "האזרח תום פיין" וספרים אחרים על מלחמת העצמאות האמריקנית . באותה התקופה הוזמן להעיד לפני ועדת הסנטור מקרטי האנטי קומוניסט והוכנס לבית הסוהר באשמת "ביזיון הקונגרס" מאחר שסירב לענות על שאלות חברי הוועדה ולחשוף שמות של עמיתים במפלגה הקומוניסטית. בבית הסוהר הפדראלי הוא היה האסיר היהודי היחיד וגם הראשון בתולדות בית הכלא . גם לאחר שהשתחרר משם נשלל ממנו דרכונו על מנת שלא יוכל לצאת לבריה"מ שם קיבל את פרס סטלין לשלום ב-1953 . הוא נהפך למעשה לאסיר בתחומי ארה"ב ונאסר עליו לצאת לחו"ל עד אמצע שנות השישים .
אך עם השנים נוצר נתק גובר והולך בין פאסט והמפלגה הקומוניסטית ככל שהתברר לו ההבדל העצום בין האידיאלים שלה ובין המציאות הדיקטטורית רודפת החשיבה החופשית ובסופו של דבר גם האנטישמית ששררה במפלגה . והנתק הזה החל להתברר לו כאשר פירסם את ספרו השנוא ביותר על עמיתיו הקומוניסטיים , את "אחי גיבורי התהילה ".

"אחי גיבורי התהילה " היה אנומליה ביצירותיו באותה התקופה. הוא פורסם באוקטובר   1948לאחר מסע אווירי שבו עבר פאסט על פני שטחי מדינת ישראל במטוס . והזמן של כתיבתו היה לא במקרה בעת מלחמת העצמאות שבה נלחמה המדינה הצעירה על חייה שבהחלט נתנה את השראתה לעלילת הספר.

הספר תיאר את מאבקם של בני משפחת החשמונאים ביוונים מנקודת מבטו של האח האחרון ששורד שמעון החשמונאי שמספר את זיכרונותיו ואת תולדות המרד הגדול ביוונים ובראש ובראשונה את סיפור גבורתו של אחיו יהודה המכבי לפני פגישתו עם אורח רומאי שאינו מסתיר את זילזולו ועוינותו לתרבות היהודית.

המפלגה הקומוניסטית נגד "אחי גיבורי התהילה "

איור של סצינה מ"אחי גיבורי התהילה " הופיע ב"מקראות ישראל".

   
ההתעלמות מהספר הייתה כללית. לרוב מערכת הביקורת האקדמאית ראתה בו ספר ציוני בזוי וכך הוא המצב עד היום בסקירות האקדמאיות על פאסט ( המעטות עד להדהים לסופר בדרגת חשיבותו של פאסט )שלרוב מתעלמים מספרו זה של פאסט או מתייחסים אליו רק בכמה שורות כאחד מספריו הפחות טובים ..אמנם הספר שכה לפרס השנתי של מועצת הספרים של ארה"ב אך זאת ננזפה בידי האף בי אי ומאז מחקה כל אזכור לפרס ולמקבלו . פאסט נרדף ביגלל ספר זה הן בידי הימין והן בידי השמאל. בעת כתיבתו הוא היה קומוניסט וותיק ו"שרוף" אבל הספר הזה גרם לזעם רב אצל עמיתיו הקומוניסטים היהודיים שביצעו לו מעין משפט והביא ללחישות במפלגה שלאמיתו של דבר הוא " ציוני נתעב".

 

"אחי גיבורי התהילה " בישראל

הספר  תורגם מיידית לעברית בידי רות לבנית  ( הידועה היום יותר מכל כמתרגמת הראשונה של "שר הטבעות " של טולקין לעברית ) שתרגומה הופיע לראשונה ב-1950 התרגום זכה להצלחה עצומה  ועד 1977 לתשעה הדפסות,  , לא מעט בזכות המסר שבו, הקורא לעצמאות וליישוב הארץ ונטען שהוא נקרא בעברית בידי כל דובר עברית בישראל . הספר נהפך לאחד הסמלים של המדינה החדשה ובכך השתווה להצלחה של ספר "ציוני " של סופר יהודי אמריקני אחר ליאון יוריס שכתב את "אקסודוס" ואף יותר ממנו שכן הסיפור שהיציג היה שנוי במחלוקת הרבה פחות מסיפורו של יוריס על ההעפלה והקמת המדינה שהיה מוכר היטב לכל תושב במדינה לא פחות ואף יותר מאשר לסופר האמריקני יוריס .

צילומים מההצגה הגרנדיוזית של "אחי גיבורי התהילה " שהוצגה בידי קיבוץ גבעת ברנר בשנות החמישים.

הספר וזכה לכבוד יוצא דופן וחסר תקדים ( והמשך ) כאשר הומחז והוצג  תחילה בקיבוץ שריר ב-1951 ולאחר מכן בקיבוץ גבעת ברנר בהצגה נרנדיוזית ביותר לאותה התקופה אולי הגרנדיוזית ביותר בישראל מאז ומעולם .

קיבוץ גבעת-ברנר חגג ב-1953 יום הולדת 25 שנה לקיומו וציין זאת בהפקת ענק למחזה שעיבדו על פי הספר שולמית בת-דורי ומרדכי אמיתי שנתיים קודם לכן, לצורך הצגתו בקיבוץ שריד. חבר שריד, נתן יונתן, כתב את השירים.
עבור ההצגה בגבעת ברנר ב-1953 הקימו חברי הקיבוץ במו ידיהם שיחזור של כפר עתיק שלם כפרם של האחים החשמונאים ליד קיבוצם ומאות חברי קיבוץ השתתפו במופע הענק בתפקידים שונים של בבניה הצגה משחק בנגרות ביצירת בגדים מעצבי במנה וכו' במחזה שתיאר את מאבקם של החשמונאים בכיבוש היווני עם מסר ברור מאוד על תחייתה של ישראל המודרנית בצורה דומה .
. מהקיבוץ, שהתחייב לבמאית שולמית בת-דורי כי "כל חבר שפונים אליו להשתתף חייב להסכים", נבחרו גם כל עובדי ההצגה – בנאים, נגרים, תופרים, מעצבי במה ובעיקר שחקנים, שאותם בחרה הבמאית תוך סיבוב במשק, בעיקר על פי צורתם החיצונית של החברים. בת-דורי גם התעקשה שהכפר המשוחזר יהיה כפר של ממש ושיישתלו סביבו עצי ברוש, ודאגה שההצגות תתקיימנה רק בלילות בלי ירח. זירת ההצגה הייתה הכפר המשוחזר ומדרונותיה הטרשיים של הגבעה הסמוכה לו, ולמולה הוכשר אמפיתיאטרון עם 5,000 מקומות, שהכיל בעת הצורך גם 12 אלף צופים בבת אחת.אוטובוסים מכל רחבי הארץ הגיעו לגבעת-ברנר, ובסך הכל צפו בהצגה 40 אלף איש.
ניתן להשוות הצגה זאת רק למחזות הייסורים של ישו באירופה שבהם משתתפים כל שנה כפרים שלמים ( למשל בעיר הגרמנית אוברמרגאו ) וחבל שמסורת זאת לא נמשכה.
מאז במשך שנים רבות הפך "אחי גיבורי התהילה " לחלק קבוע בחומר הלימודים של בתי ספר . בכל חג חנוכה המשיכו מקראות בבתי ספר לכלול פרקים מספרו של פאסט במדורי חג החנוכה שלהם.
הספר שימש כמקור השראה לנאום "אחי גיבורי התהילה" של האלוף שמואל גונן " גורודיש" בזמן מלחמת ששת הימים , שבו הושמע המשפט המפורסם "יישרנו למוות מבט והוא השפיל את עיניו".

בקרב תנופה אכזרי ומר, מלא הוד וגבורה. בזעם, בדם ובאש, הבקענו מערכיו המבוצרים של האויב והשמדנו שיריוניו – בחאן יונס, מערכי רפיח, שייך זוויד, הג´ירדי ואל עריש, ביר לחפן, ביר חמה ונתיב הדם והאש, בואכה איסמעלייה.

אל המוות היישרנו מבט והוא השפיל את עיניו! לא הסבנו ראשנו אל יקירנו, שעם רכב-ברזלם עלו באש. לא עמדנו על הדם. ובחמת זעם הבאנו, ברעם שריוננו, את המוות לתוך ליבו של האויב. עד שהכרענוהו כליל ושחררנו עמנו, מסיוט ההשמדה המיידית, שאיים עליו אויב אכזר.

עמנו, למוד המלחמה, על קיומו שוב נלחם. על חייו. והפעם פגע הברזל בברזל וצבאות האויב הוכו מכה ניצחת. בכל מקום שעברנו, השארנו מאחורינו שלדי טנקים. כי כיהודים נלחמנו. על חיינו נלחמנו; ובזעם נלחמנו.

ידעו הנופלים וידענו כולנו – מה המחיר. לקראת מה אנו הולכים לקרב. והלכנו כולנו, בנכונות, בהכרת השליחות ומתוך תקווה כי כולנו בונים עולם יפה יותר, לבנינו-אחרינו.

נכונים למחר, מתוך ידיעה שאת זעם השיריון, הפעם, האויב לא ישכח! במלחמה הזו הניצחון כולו שלכם.

חזקו ואימצו ותחזקנה ידיכם, אחי גיבורי התהילה!"

האזינו לנאום המקורי כאן.

סיפור הספר אף תומצת בפיזמון המרטיט "אחי גיבורי התהילה "  של דודו ברק ושייקה פייקוב שהושר בידי הזמרת אילנית.

במשך השנים היו גם תוכניות להסריטו לקולנוע ולטלוויזיה הישראלית אם כי למרבית הצער הם מעולם לא התממשו .

והנה מאמרים   שהופיעו  בשבועון "קולנוע" ובשבועון לילדים "משמר לילדים " ב-ראשית שנות החמישים  שסיפר על תוכנית כזאת :

למרבית הצער שום דבר ממה שמסופר במאמר לא יצא לבסוף אל הפועל. 

המפלגה הקומוניסטית נגד הווארד פאסט

בסוף שנות החמישים עזב פאסט בזעם את המפלגה הקומוניסטית לאחר שהתבררה לו האמת על רדיפות התרבות והדת והחופש וחיי האדם בכלל בברית המועצות של סטלין . ב-1957 הוא כתב ספר מצמרר על חוויותיו במפלגה זאת בשם "האל הערום ".

בשנות התשעים פאסט כתב לו מעין ספר המשך בשם "להיות אדום "  ( 1990) שבו תיאר את הרדיפות הכפולות שעבר הן כחבר מפלגה קומוניסטית בידי האף בי אי ואנשי הסנטור מקרתי והן בידי אנשי המפלגה הקומוניסטית בגלל דעותיו הפרו ציוניות. בעיני מוסקווה והמפלגה הקומוניסטית בארה"ב הוא הפך להיות "בוגד " "עריק " חסר אופי" ו"רודף בצע " (ואלו הן רק מספר מועט מ"הפנינים" שבהם זכה להיקרא בידי התעמולה הקומוניסטית) . גידפו אותו שוב ושוב בכלי התקשורת קומוניסטיים והוסיפו לכך את תואר הגידוף האולטימטיבי "ציוני ומגן מושבע של ישראל ". פאסט היצהיר שעל ה"גידוף" הזה הוא מוכן לחתום בשני הידיים.
במהלך תקופה זאת נאלץ פאסט לכתוב סיפורי בלשים רבים בשם בדוי על מנת לשרוד .בנוסף הוא פירסם סיפורי מדע בדיוני מרובים מאחר שהמגזינים מסוג זה היו בין המקומות המועטים שהיו מוכנים לפרסם את יצירותיו בשמו האמיתי ואף התגאו בכך שסופר מהקליבר שלו מפרסם בהם ללא קשר לדיעותיו הפוליטיות .

פאסט חזר אל תקופת החשמונאים בספרו המפורסם ביותר "ספרטקוס"  ( 1951) ( תורגם גם הוא בידי רות ליבנית ) שאותו נאלץ להוציא לאור בכוחות עצמו כתוצאה מרדיפות האף בי אי שהכניס אותו ל"רשימה השחורה " שלו . ספר זה שבו אחד הגיבורים הוא גלדיאטור מיהודה החשמונאית שהוסרט לסרט מפורסם של הבמאי סטנלי קובריק בכיכובו של קירק דאגלס ולאחרונה שוב כמיני סדרה טלוויזיונית שהוקדשה לזכרו של פאסט .

ושוב הוא חזר לתקופה זאת  בספר "ברניקה בתו של אגריפס "  ( 1964) ( תרגם יונתן רטוש ) שבה הוא תיאר בצורה דרמטית ומרשימה מאוד את סיפור צאצאיה האחרונים של שושלת החשמונאים בתקופת המרד היהודי הגדול ברומאים שיש בו סגירת מעגל שנפתח ב"אחי גיבורי התהילה".

. פאסט המשיך לפרסם רומנים היסטוריים ידועים רבים על ההיסטוריה האמריקנית משולבים בסיפורים היסטוריים מההיסטוריה היהודית בספרים על "משה נסיך מצרים"  ( 1958 ) בספר על על האינקוויזיטור הספרדי טורקומדה ( 1966).

בסדרה בת שישה ספרים על תולדות משפחת מהגרים לארה"ב מסוף המאה ה-19 ועד לשנות השבעים משולבות באירועים ההיסטוריים הגדולים של התקופה, בספר בשם "מקס "  ( 1982 ) על היהודים שהקימו את הוליווד ועוד רבים אחרים . הוא גם חיבר ספר היסטוריה על תולדות העם היהודי.
יחד עם "אקסודוס"  של ליאון יוריס לאחי גיבורי התהילה הייתה השפעה עצומה על הדרך שבה הוצגו היהדות והציונות בעולם וגם בישראל . ובישראל השפעתו הייתה גדולה מהרבה מזאת של אקסודוס אולי בגלל שתיאר אירועים ידועים הרבה פחות . אין ספק שספרו של פאסט תרם אולי יותר מכל ספר אחר לגבי חיזוק תודעת חג החנוכה של הדורות המודרניים
הווארד פאסט נפטר בגיל 89 ב-2003 " לאחר קריירה ארוכה ויצירתית מאוד . אך " אחי גיבורי התהילה " לא איבד את יכולתו לעורר שערוריות . לאחרונה  נודע שהשחקן -במאי-מפיק הידוע מל גיבסון ( שכבר כיכב בסרט  היסטורי בשם   "הפטריוט " על המרד של המושבות האמריקניות בבריטים בסוף המאה ה-18 שמזכיר מאוד כמה רומנים היסטוריים ידועים של פאסט על נושא זה)  מנסה לרכוש את הזכויות על הספר  כדי שישמש כבסיס לסרט שהוא מתכנן על מרד המכבים .גיבסון כידוע הפך לידוע לשימצה בקהילה היהודית בגלל הגירסה האנטישמית והמצליחה מאוד שיצר על סיפור מותו של ישו . ייתכן מאוד שמטרתה של יוזמה זאת היא אולי על מנת להראות שהוא אינו אנטישמי כפי שכל מי שצופה בסרטו המצליח מאוד על ישו יכול לחשוב .

בני משפחתו של פאסט וחברי האירגונים היהודיים אינם מתלהבים מהרעיון בלשון המעטה מסיבות מובנות .אבל מל גיבסון נחוש בדעתו לשים את ידיו על הספר ועל סיפור המכבים ועל הגירסה המפורסמת ביותר שלו הקיימת כיום "אחי גיבורי התהילה " של פאסט . ההמשך בפרשה זאת מן הסתם עוד יבוא .

קישורים רלבנטיים

אחי גיבורי התהילה בויקיפדיה

הספר במהדורה חדשה

תקציר הספר אחי גיבורי התהילה

אחי גיבורי התהילה באמזון

אתר מקיף על הווארד פאסט

הווארד פאסט בויקיפדיה
רשימת ספריו של פאסט 

רשימת סרטיו של פאסט 
הספד על פאסט 

הצגת אחי גיבורי התהילה בגבעת ברנר

שולמית בת דורי במאית "אחי גיבורי התהילה "

עוד על שולמית דורי

דם שוטף בארצנו :שיר של נתן יונתן עבור ההצגה בגבעת ברנר

אחי גיבורי התהילה שיר מאת דודו ברק ושייקה פייקוב בביצוע אילנית

הפזמון 

נאום "אחי גיבורי התהילה" של האלוף  שמואל גונן "גורודיש "

מל גיבסון והמכבים

ספרטקוס הסרט של קובריק 
הסרט ספרטקוס 

רות לבנית מתרגמת "אחי גיבורי התהילה " 

מרד החשמונאים בויקיפדיה

פך אחד של שמן : סיפור קלאסי של משה שמיר על ראשית חג החנוכה

בימים ההם : סיפור קלאסי על ימי החשמונאים של רינה הברון 

סיפורי קומיקס לחג החנוכה

יהודה המכבי כוכב קולנוע