web analytics
קטגוריות
מדע בדיוני

המוסר האחר: ספרנים כמשמרי העבר ויוצרי העתיד בסדרת "המוסד" של יצחק אסימוב.

כיצד מתייחס סופר המדע הבדיוניהמפורסם יצחק אסימוב לספרנים של העתיד הרחוק בסדרת המדע הבדיוני המפורסמת ביותר של כל הזמנים "המוסד" ?

תוצאת תמונה עבור ‪galactic library trantor‬‏

הספריה הגלקטית של טרנטור
ספריה הגלקטית בכוכב הלכת טראנטור , כפי שהיא מתוארת בסדרת המדע הבדיוני של יצחק אסימוב "המוסד".צייר  Slawek Wojtowicz. לקוח מאתר ציורי "המוסד "
הספרנים הם השליטים הנסתרים של העולם. הם אלה ששולטים במידע.
ספידר רובינסון " המגע של קלאהן " The Callahan Touch )
ספרנים נחשבים בדרך כלל וגם רואים את עצמם כאנשי מקצוע חסר כוח במיוחד, עם משכורת נמוכה מקוצצים ללא הרף ועם תדמית נמוכה ביותר אצל הציבור ולעיתים גם אצל עצמם.
ניתן לראות זאת באופן ברור מאוד בסרטים ובתרבות הפופולארית שם יש לספרנים סטריאוטיפ
של אנשים לא הרפתקניים שמרנים מטבעם.  אמנם יש דוגמאות יוצאות דופן יש בסדרת הטלוויזיה " באפי קוטלת הערפדים " ( שם מופיע ספרן אמיץ לב העוזר לגיבורה להיאבק בכוחות הרשע הערפדיים ) ובסרט "המומיה" ( שם מופיעה ספרנית אמיצת לב הנאבקת בכוחות הרשע ממצרים העתיקה ) ובסרט שיצא לאחרונה בשם "הספרן " ( שם מופיע ספרן הנאבק בארגון ששואף לשלוט בעולם ).

רק בסרט המדע הבדיוני משנות השבעים "סוילנט גרין " ( שבימים אלה יש דיבורים על גירסה חדשה ומעודכנת שלו ) מתואר מצב שבו הגיבור צ'רלטון הסטון מגלה שעולמו הסובל מעודפי אוכלוסייה נשלט בידי קבוצת ספרניות :המועצה " שכן רק הן יודעות איך להשתמש ולנצל מידע . בעתיד של שנת 2022 הם היחידים שיודעים שהמזון הסינתטי המחולק לאוכלוסייה מורכב מבשר אדם..


אבל אלו הם היוצאים מהכלל שמוכיחים את הכלל.
המצב שונה מאוד היה בימי הביניים כאשר היו הספרנים הנזירים בין האנשים החשובים ביותר בחברה שכן הם שימרו את הידע של העבר גם אם לא תמיד ידעו לקרוא אותו בעצמם . והם גם שימשו כסוג של צנזורים כפי שאנחנו רואים בספר "שם הורד "של אומברטו אקו שם הספרנים משמשים כצנזורים של רעיונות כמו זה של הצחוק על אריסטו .
מאז השתנה מצב זה וכיום תפקיד הספרנים נעשה חשוב פחות ככל שהמידע נעשה זמין יותר לכל באמצעים טכנולוגיים כמו האינטרנט. ויש המדברים על כך שבעתיד הספרנים יוחלפו לחלוטין על ידי תוכנות מחשב אינטיליגנטיות שיבצעו חיפושים. ויש סיפורי מדע בדיוני שמתייחסים בחשדנות רבה לתפקיד הספרנים בעתיד ובראשם הספר "הימנון לליבוביץ" של וולטר מילר מתאר עולם עתידני שלאחר חורבן גרעיני שבו הספריות חזרו לשמש כבימי הביניים כמצבורי הידע שמביאים לשגשוג חדש וגם ולחורבן אטומי נוסף והפעם סופי של המין האנושי .

המוסד האחר

 

גישה מנוגדת לחלוטין למקומם של הספריות והספרנים בעתיד אפשר למצוא ביצירותיו של אחד מסופרי המדע הבדיוני המפורסמים ביותר של המאה העשרים ,יצחק  אסימוב .
אסימוב היה מעריץ גדול של מוסד הספריה ובמאמריו הדגיש את חובו הגדול לספרנים על הקריירה המזהירה שלו כסופר מצליח מאוד. הוא נהג תמיד לספר שהספריות שבהם ביקר בילדותו שינו את חייו וכי שם ולא בבתי הספר קיבל את החינוך האמיתי שלו. עבורו ילד ממשפחה ענייה הספרייה הייתה הדלת לפליאה ולהישגים של בגרותו . הוא כתב שכאשר הוא קורא על הקיצוצים הבלתי פוסקים בתקציבי ספריות הוא חושב שהחברה האמריקנית מצאה דרך נוספת להרוס את עצמה. הוא נאבק בכל דרך למען הספריות והספרנים ובין השאר הקפיד לעולם לא לקחת תשלום עבור הרצאות שנתן לפני ספרנים , בניגוד לסכומים הגדולים שהיה לוקח מכל קבוצה אחרת שהייתה מבקשת שירצה לפניה.

הספרנים נוטלים מקום מרכזי שכמוהו אין למצוא בשום יצירת ספרות במדע הבדיוני או מחוצה לו  בסדרת המדע הבדיוני המפורסמת ביותר של אסימוב "המוסד" ( שיש הרואים בה את סדרת המדע הבדיוני המפורסמת והמצליחה ביותר של כל הזמנים ) ובספרי ההמשך שנכתבו לה בידי סופרי מדע בדיוני שונים במהלך חייו של אסימוב ולאחר מותו.

סדרה זאת מתארת את שקיעתה ונפילתה של קיסרות גלקטית השולטת על כלל מיליוני העולמות האנושיים בגלקסיה ,אך שקיעה זאת נחזית בידי מדען גאון בשם הרי סלדון הודות למדע "הפסיכוהיסטוריה " שלו. ועל מנת לקצר ככל האפשר את התקופה הברברית הצפויה בעתיד והחזרת העתיד למסלול של התפתחות סלדון יוצר שני מוסדות "בשתי הקצוות של הגלקסיה " . האחד מהם "המוסד הראשון " המורכב ממדענים של מדעי הטבע והשני "המוסד האחר " המורכב מקבוצה קטנה וסודית אנשים העוסקים במקצועות הרוח והפסיכולוגיה שמתפקידו לפקח על המוסד הראשון ולוודא שמשימתו תוכתר בהצלחה. מטרת שני המוסדות היא להביא לבסוף להקמת קיסרות גלקטית שניה ואת חידוש צמיחת התרבות האנושית בתקופה קצרה ככל האפשר. והסדרה עוסקת במאמציהם של מוסדות אלה להשלים את המשימה שהוצבה בפניהם בידי מייסדם במשך מאות שנים.

foundation
בסדרה זאת הספרנים הם שוב דמויות חשובות בעתיד הרחוק שכן הם האנשים ששומרים על הידע בזמן שהקיסרות הגלקטית שוקעת סביבם למרות כל המכשולים והקיצוצים והם גם כפי שמתברר ממשפט הסיום המפתיע של  "המוסד האחר " הספר המסיים של טרילוגיית המוסד המקורית הספרנים של הספרייה של כוכב הלכת טרנטור הם האנשים שאמורים להקים את הקיסרות מחדש כאליטה סודית , האליטה של "המוסד האחר ".

 אמנם לא כל הספרנים הם אנשי המוסד האחר , אבל חלק גדול מאנשי המוסד האחר הם ספרנים .

דהיינו יש אליטה של הספרנים, יש הספרנים ש"אינם יודעים "  נמוכי הדרגה ויש את האליטה של הספרנים שהם בתוספת אנשי המוסד האחר ומנהלים את העניינים.

אסימוב כבר לא אומר את זה במפורש   אבל ההיגיון אומר שלאחר התמוטטות האימפריה כל מי שנמצא בספריה ומטפל בה חייב להיות בדרך זאת או אחרת  איש המוסד האחר ואז כל הספרנים הם אנשי המוסד האחר.

בסיפור המסיים של הספר  "המוסד האחר " "" חיפושיו של המוסד "  שבמקור היה הסיפור המסיים של סדרת המוסד ( עד שאסימוב הוסיף לה עוד כמה ספרים שנים מאוחר יותר ) אחת הדמויות המרכזיות הוא ספרן מטרמינוס שמחפש אחרי מיקום המוסד האחר.

הספרן הזה עונה על כל הסטריאוטיפים הקיימים בתרבות הפופולארית לגבי דמות הספרן , ביישן עם  נשים , לא בטוח בעצמו ,מגמגם ,"תולעת ספרים". כאשר הספרן הנ"ל  משתנה במהלך הסיפור והופך לאסרטיבי יותר  מסתבר שזאת מניפולציה של אנשי "המוסד  האחר".

לכאורה יש כאן חיזוק של כל הסטיראוטטיפים על הספרנים בעיני הציבור.אלא שכאמור בסוף הסיפור אנחנו מגלים שאנשי המוסד האחר עצמם הם ספרנים.

לדעתי יש כאן משום אירוניה מכוונת של אסימוב . 

בספרים המאוחרים יותר בסדרה שאותם כתב בסוף חייו,"בטרם המוסד " ו"לקראת המוסד "  חזר אסימוב לראשית ימי המוסד ותאר את חייו של הרי סלדון יוצר שני המוסדות ( שהזכיר בהרבה יותר משמץ את אסימוב עצמו ) . בסיפור האחרון שכתב אסימוב בימי חייו "וונדה סלדון " ( שמסיים את ספרו האחרון "לקראת המוסד " ) עומדים לראשונה הספרנים של הספרייה הגלקטית של טראנטור במרכז.
"וונדה סלדון " מתאר בין השאר את המאבק הפנימי בתוך צוות הספרייה בין אלה שרוצים להשאיר אותה פתוחה וזמינה לכל האוכלוסייה חינם ובין אלה שבגלל הקיצוצים הבלתי פסוקים רוצים לסגור אותה ולקבוע בעצמם על איזה דרישות מידע יואילו הספרנים לענות ואלה יהיו בעיקר כאלה שיעזרו לספריה עצמה . סלדון שרוצה גישה חופשית לו ולאנשיו למשאבי הספריה תומך בגישה הראשונה הליברלית שמנצחת לבסוף אבל ניתן לטעון שהגישה השניה ניצחה עם אנשי המוסד האחר .
אסימוב דן בסיפור זה לראשונה בפירוט במוסד הספרייה בעתיד ומראה שהרבה לא ישתנה מבחינת מוסד זה בחמישים אלף השנים הבאות.עם זאת מוסד הספרייה הגלקטית הוא מוסד עצמאי לחלוטין
שאפילו הקיסר אינו יכול להתערב בענייניו  ולספרנים שבו יש תודעה עצמית חזקה מאוד לגבי חשיבותם ומעמדם .כך למשל יש בסיפור קטע שמתאר כיצד הקיסר שאף להקים טרמינל שדרכו יוכל לתקשר ישירות עם כל פינה מהספרייה מארמונו דבר שנמנע לבסוף בידי הספרנים כדי שלא יהיה לו יותר מדי פיקוח על ענייניהם !
אמנם נכון: הבעיות התקציביות של הספרייה ישארו כפי שהיו תמיד גם באימפריה הגלקטית המתמוטטת כמו גם מאבקי כוחות בין הספרנים וההתמודדות עם היחס האדיש ולעיתים העוין של האוכלוסייה כלפי הספרייה. למעשה זה ברור מאוד שיותר משאסימוב מתאר את טראנטור בעוד כך וכך אלפי שנים הוא מתאר את ניו יורק של ראשית שנות התשעים במאה העשרים .

  אך אותם ספרנים מזולזלים בעיני האוכלוסייה הכללית היו אמורים להיות מבחינת אסימוב האליטה שתציל לבסוף את התרבות אנשי ה"מוסד האחר" המניפולטורים המסתוריים והמטיבים של ההיסטוריה האנושית , אנשים שהם גם פסיכולוגים וגם מידענים והם אמורים להיות האליטה שתכוון את המין האנושי לקראת ובקיסרות הגלקטית השניה .בסדרת המוסד תיאר אסימוב את הספרנים כפי שלא תוארו בשום מקום אחר..
מאידך אין לאמר שאסימוב גילה דמיון רב בתיאור הטכנולוגיות שאותם מפעילה הספריה הגלקטית בעתיד הרחוק שאותו הוא מתאר. הוא מדבר בצורה לא ברורה על מיקרופילמים ומחשבים אך לא מפרט .הספרייה הגלקטית של כוכב טרנטור אצלו אינה שונה בהרבה מהספרייה של ימינו וגם אין זה מפתיע , שכן טען תמיד שהספר המודפס כפי שאנו מכירים אותו הוא פריט מושלם שלעולם לא יהיה לו תחליף אמיתי בידי שום כלי טכנולוגי כלשהו.
משום כך לא ראה אסימוב סיבה מדוע שהספריות ישתנו בצורה מהותית אפילו בעתיד הרחוק מאוד. ההנחה בספרים המוקדמים בסדרה שאותם כתב אסימוב עוד בשנות ה40 הייתה שהיא תמשיך להיות מבוססת בעיקר על ספרים כפי שאנו מכירים אותם היום.

דמיון רב יותר גילה הסופר אורסון סקוט קארד בסיפור בשם” המוצאן" שהופיע בעברית בקובץ של סיפורי קארד "מפות במראה ".

זהו סיפור שהוא מעין המשך לסדרת המוסד של אסימוב ובו מתאר קארד את שלבי יצירתו של המוסד האחר בידי הספרנים של טרנטור ותוך כדי מתאר את שיטות הקטלוג המתוחכמות שלהם ומגלה בכך דמיון עשיר הרבה יותר מזה שגילה אסימוב עצמו לגבי ספריות העתיד.אלה שיטות שכוללות בראש ובראשונה מספר עצום של קישורים בצורות היצירתיות ביותר האפשריות . בקובץ בשם Foundation's Friends( שבו הופיע לראשונה גם סיפורו של קארד ) הופיע סיפורו של הארי טרודלוב TRANTOR FALLS שמתאר את מאבק הגבורה של הסטודנטים והספרנים כנגד השליט הברברי שהשתלט על טרנטור לאחר שהרס את הקיסרות ובפעם ראשונה אנו זוכים לסיור מודרך ומפורט בספריה הגלקטית העצומה של אסימוב ביחד עם השליט הברברי שמתקשה להבין את הצורך בספריות ( כמו פוליטיקאים רבים בישראל ובעולם של היום שאינם רואים את עצמם כ"ברבריים " דווקא) , אך הספרנים (שהם כמובן אנשי המוסד האחר ) " משכנעים" אותו בחשיבות הספריה לממלכתו.

בימים אלה כשספריות רבות נמצאות על סף ההתמוטטות ומעבר לה בגלל מחסור כרוני בתקציבים ובגלל האדישות של הפוליטיקאים והציבור דומה שיש צורך דחוף בכישורים כמו אלה של אנשי "המוסד האחר" כדי להציל את הספריות.
מה הם השיטות של אנשי המוסד האחר בזמן שהם פועלים לשכנע אנשים מבחוץ למען מטרותיהם ?
הם פועלים כמו ספרנים מידענים קלאסיים הם לומדים כל פיסת מידע אפשרית על היריב שעימו הם מתמודדים ומנצלים את המידע בזה בעת ההתמודדות עימו שהיא יותר התמודדות אינטלקטואלית בכל פעם . הספרנים/ מידענים של המוסד האחר הם בעלי כישורים פרה פסיכולוגיים אדירים של שכנוע שמבוסס על לימוד מעמיק של כל פרט באישות של האיש, לרוב פוליטיקאי, שעליו הם משפיעים לפעמים בצורות בלתי מודעות לחלוטין בידי אותו פוליטיקאי .
ספרנים שנאלצים לסבול ממשכורת נמוכה ותדמית נמוכה אף יותר יכולים לרכוש עידוד מה מספריו אלה של אסימוב שבהם הם מתוארים כשליטיה האמיתיים של האנושות מבלי שאף אחד ידע על כך.
אולם אפשר ללמוד מספרים אלה משהו גם מעבר לכך : הידע הוא המאגר הבסיסי ביותר של הכוח לא דווקא האלימות או אפילו הכסף מידי פעם אפשר להשתמש בגו כדי לשכנע אנשים אחרים כדי לפעול בדרך שבה אנחנו מעונינים מתוך מה שיראה כאינטרס של אלה שעליהם אנחנו מפעילים שכנוע . .. ספרנים הם האנשים עם הידע ולכן גם עם הכוח והם צריכים לראות את עצמם כאנשים בעלי כוח ולתכננן דברים בעצמם ולהציע תוכניות משל עצמם ולא רק לחכות להוראות מלמעלה מאנשים שלא בהכרח יודעים טוב יותר את התמונה הגדולה. עליהם ללמוד טוב טוב על האיש שעליו הם מנסים להשפיע על אופיו על דרכי התנהגותו בעבר ולנצל את הידע הזה בדיונים עימו.
הבעיה היא שלעיתים קרובות גם אם לספרנים יש את הכוח הם לא מאמינים שיש להם את הזכות והיכולת להשתמש בו ומעדיפים לחכות להוראות מלמעלה . .על מנת לשפר את מצבם עליהם להתמודד עם המערכת ולחשוב על עתיד טוב יותר מזה שבו הם קיימים כעת . זה מנוגד לחלוטין לרעיון של קבלה פסיבית של מה שיש כי אם לא נעשה זאת יפטרו אותנו. אנחנו רוצים להתגבר על המערכת לא בעזרת כוח אלא באמצעות רעיונות שישנו אותו.
אחרי הכל מטרתן של הספריות שהן מאגרי הידע האנושי היא יותר מכל להביא לשיפור המערכת והחברה בידי הידע הזה.

קישורים רלבנטיים:

אלי אשד על ספריות העתיד

הספר "לקראת המוסד " 

  סדרת "המוסד" בויקיפדיה

סדרת המוסד בויקיפיה באנגלית

רמי שלהבת:סקירה  על המוסד

 אנציקלופדיה גלקטיקה

 המוסד ואל קעידה

על אסימוב :

האתר של אסימוב

  מדריך לכתבי אסימוב

 

 אסימוב בויקיפדיה העברית

  ועוד על ספרנים :

   קזנובה : הספרן כדמות אירוטית

ועוד מאלי אשד על אסימוב :

העתידים של האתמולים :הבלשים של אסימוב

המוסד והגאון מוילנה

יצחק אסימוב ואני 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

12 תגובות על “המוסר האחר: ספרנים כמשמרי העבר ויוצרי העתיד בסדרת "המוסד" של יצחק אסימוב.”

ואני רוצה להדליק משואה לכבוד הספרנית שהיתה נוזפת בי בששששש!!!! רעשני גם כשהייתי היחידי בספריה.

שבו חברי הקבוצה מנסה להגן על ספריה עירונית מפני חבורת ונדאלים, ומסתבר בתוך כך שהספרן עצמו אינו יודע לקרוא, אבל יודע את ערכם של הספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

three × 2 =