web analytics
קטגוריות
ספרות פופולארית

הסנדק חוזר

סיפורו של ספר הפשע המפורסם ביותר של המאה ה-20 הנה רשימה על הספר ועל מחברו : על המציאות שמאחורי המיתוס שיצר ועל המציאות האמיתית באירגון המאפיה שאותה יצר המיתוס ועל ספר המשך ( מיותר לחלוטין) שנכתב לו לאחר מות המחבר.

עורך דין אחד עם תיק מסמכים יכול לגנוב הרבה יותר מאשר אלף אנשים עם אקדחים .
( מפיתגמי החוכמה השגורים של דון קורליאונה בספר "הסנדק"  מאת מריו פוזו )

ההמשך בא

בימים אלה יצא לאור בחו"ל  ספר המשך  לספרו המפורסם של מריו פוזו "הסנדק " אולי ספר הפשע המפורסם ביותר שנכתב מאז ומעולם על ארגון הפשע החשאי "המאפיה ". הספר ששימש כבסיס לסרט מפורסם אפילו יותר שנחשב היום לאחד הסרטים הקלאסיים והזכורים ביותר של כל הזמנים .


אך מחברו של הספר "הסנדק חוזר " איננו מריו פוזו שנפטר לפני כמה שנים אלא סופר אחר , אלמוני בשם מרק וינוגראד שניבחר לאחר חיפוש קפדני ביותר בין עשרות סופרים מועמדים . ההוצאה הכריזה על תחרות שבה יבחר הסופר המתאים בהתאם לתנאים מדוקדקים ביותר . "רק " כישרון ספרותי לא הספיק הפעם על מנת להבחר לכבוד הגדול . תנאי הבחירה קבעו שרק אדם שנמצא בערך "באותו שלב בחייו " של מריו פוזו כשכתב את הספר המקורי יוכל לכתוב את ספר ההמשך . על פי הדיווחים הם קיבלו יותר מ100 מועמדים עם הצעות משלהם לגבי עלילות ההמשך של בני משפחת הסנדק שרובם נדחו מיד.. לבסוף נבחר הסופר מרק וינגארדנר כיורשו של פוזו והספר שלו "הסנדק חוזר " יוצא לאור בימים אלה עם מסע פירסום עצום ואולי חסר תקדים .
זוהי דוגמה נוספת לגל של כתיבת המשכים לספרים מפורסמים שסופריהם כבר נפטרו גל שכולל דוגמאות כמו "חלף עם הרוח " של מרגרט מיטשל כתיבת ספרים "בשמם " של סופרים שכבר נפטרו כמו  מחבר סיפורי "אופרת הסבון " האירוטיים הרולד רובינס ומחבר המותחנים הקונספירטיביים רוברט לאדלום ועוד רבים אחרים .

מכיוון ש"הסנדק " היה ספר מצליח ומפורסם כל כך והייתה לו השפעה גדולה כל כך על התרבות הפופולארית בארה"ב ובעולם אולי היה זה בלתי נמנע שגם הוא יצטרף לרשימה מכובדת (?) זאת.
רק לפני כמה חודשים כאשר נפטר השחקן המפורסם מרלון ברנדו כל ההספדים בעיתונים הקפידו לציין שאולי יותר מכל זכור ברנדו כיום הודות לתפקידו האלמותי בסרט "הסנדק " כדון קורליאונה מנהיג המאפיה הזקן והאצילי .

צפו במקדימון הסנדק 

ואכן הסרט "הסנדק" על שני חלקיו הראשונים ( אך לא החלק השלישי ! ) שעוסק במשפחת הפשע הסיציליאנית האמריקנית "קורליאונה " ומאבקה הרצחני במתחרים שונים בעולם התחתון שמנסים לרשת את מקומה הדומיננטי בעולם הפשע האמריקני , נחשב היום כאחת מיצירות המופת הגדולות של הקולנוע יצירה שמעטים האנשים שראו אותה שישכחו אותה.
ועובדה זאת מדהימה עוד יותר אם נזכור שהסרט המבוסס על הספר שנכתב בידי מחברו ,מריו פוזו כמעט כלאחר יד אך ורק על מנת להשיג כסף שהסופר היה זקוק לו מאוד על נושא שלא עניין את פוזו במיוחד ולמרות זאת ולמרות שפוזו מעולם לא אהב את ספרו זה שאותו החשיב כספר גרוע בהשוואה לספריו האחרים הידועים פחות שאותם החשיב הרבה יותר הוא הפך ליצירה קלאסית שהאפילה על כל שאר יצירותיו והייתה לה השפעה עצומה גם על העולם האמיתי .

הוליוד והמאפיה

הקשרים בין הוליווד והמאפיה החלו עוד שנים רבות לפני פוזו ו"הסנדק ." בשנות השלושים כאשר שהה בבית הסוהר על העלמות מס ". הגנגסטר המפורסם משיקאגו אל קאפונה הוא שאף שהוליווד תעשה סרט על חייו אך לצערו הרב דבר לא יצא מזה במשך ימי חייו . אם זאת לאחר מותו נעשו על חייו כמה סרטים ידועים כמו "הבילתי נגועים " עם קוין קוסטנר ולאחרונה הוסרטה על חייו גרסה קולנועית חדשה ,אחת מני רבות .
ועל כך חלם גם האיש שהקים את המאפיה האמריקנית המוכרת לנו היום "בוס הבוסים " הגדול מכולם צ'רלי "לאקי" לוציאנו שבעת שהותו בגלות באיטליה בשנות החמישים ניהל דיונים עם הוליווד על יצירת סרט ביוגרפי על חייו .זאת למרות שהתנגדות עמיתיו המאפיונרים שחששו שהדבר יביא עליהם תשומת לב ציבורית לא רצויה . כתוצאה הם אף הוציאו "חוזה " על ראשו של לוציאנו כשזה התעקש להמשיך עם הסרט. אך לוצ'יאנו נפטר באופן פתאומי וגם סרט זה לא יצא לפועל . אם לוצ'אנו נפטר מסיבות טבעיות או שמישהו "עזר" לו למות אולי כדי למנוע את צילומי הסרט נשארה שאלה השנויה במחלוקת עד היום.
אולם אם כי פה ושם נעשו בהוליווד סרטים על המאפיה והגנגסטרים אף לא אחד מהם לא התקרב אפילו להצלחה של הסרט הבדיוני "הסנדק " על פי מריו פוזו .

מריו פוזו ודון קורליאונה

מייקל קורליאונה הוא אדם לקוני. לקוני בתנועה. לקוני במילים. אבל לרגע איננו חושדים בו בהיעדר רגש. בתרבות שמעודדת עוד ועוד את ההגזמה, ושבה כל אזרח שני סובל מאיזו "טראומה בלתי נשכחת", וגם מבקש לשתף בה את קהל הצופים והמאזינים בבית, יש קסם רב דווקא בכיבוש העצמי, ובטיפוס המיושן הזה שמתגבר וגובר.
גיל הראבן "חיי עם מייקל קורלאונה "

מריו פוזו האיש שיצר את הסנדק ובאופן לא ישיר השפיע רבות גם על עולם המאפיה האמיתי היה בן למהגרים איטלקיים . אולם למרות שהיכיר את אנשי המאפיה בילדותו ברובע העוני בו התגורר ( לא היה שם מי שלא היכיר אותם ) הם ועולמם לא עוררו בו עניין מיוחד. הוא רצה להיות דבר אחר, סופר . כשהתבגר חיבר שני יצירות אוטוביוגרפיות שזכו לשבחים רבים ושאותם החשיב תמיד כמיטב יצירתו אך לא הביאו לו כסף רב. הוא נאלץ להתפרנס מכתיבת סיפורי הרפתקאות ומלחמה דמיוניים לכתבי עת לגברים עבור החברה שהיא היום מארוול קומיקס ( יוצרת ספיידר מאן ) בינהם סיפורים רבים מהז'אנר שנקרא בישראל "סטלגים " ( לדעת כותב שורות אלה כמה וכמה מהם תורגמו לעברית תחת שמות בדויים שונים כספרי כיס בראשית שנות השישים ) הוא התבלט במגזינים אלה כמי שידע לכתוב מאמרים אמיתיים כביכול על המלחמה שלמעשה היו דמיוניים מההתחלה ועד הסוף דהיינו "מוקומנטריים " ושיכנעו את קוראיהם שהם קוראים על אירועים אמיתיים ומתועדים. נושא אחד שבו לא עסק כלל בסיפורים אלה היה נושא הגנגסטרים והמאפיה . פוזו היגיע לבסוף לנושא זה ולסנדק רק לאחר כישלונו של ספרו השני  The Fortunate Pilgrim  ספר שכמו ספרו הראשון היה אוטוביוגרפי ותיאר את חיי אימו ומשפחתו , ספר זה היה בעיני פוזו ספרו הטוב ביותר וזכה לשבחים נלהבים של הביקורת אך הוא נכשל כישלון מוחלט מבחינה מסחרית . אמנם לעתיד ב-1988 יהיה לו את הסיפוק לראות את ספרו זה המוצלח ביותר בעיניו נהפך למיני סדרה טלוויזיונית

( ספר זה גם תורגם לעברית מאז פעמיים בשתי הוצאות שונות בשני שמות שונים . ובאחד מהם נקרא "מאמה לוצ'יה הסנדקית "בתרגומו של אליעזר כרמי מ-1973  )

ובשני נקרא "השדרה העשירית " בתרגומה של איטה ישראלי מ-1999

אך ספק אם זה היה קורה אילולא הצלחת ספרו הבא של פוזו .
בספרו זה הופיע כדמות משנית לא חשובה איש "מאפיה" והדבר עורר את תשומת ליבו של העורך בהוצאת הספרים של פוזו שהיציע לו לכתוב ספר שלם שיתמקד כולו במאפיה . פוזו שהיה זקוק נואשות לכסף והיה שקוע בחובות קיווה שספר כזה יהיה רב מכר הסכים ללא חשק . הנושא של "המאפיה " לא עניין אותו באמת מעולם. כדרכו בסיפוריו עבור המגזינים להרפתקאות ביצע תחקיר עיתונאי יסודי ביותר על גם על הנושא הזה . אולם מרגע שהחל לכתוב למרות עובדות שונות שזרק פה ושם כל קשר בין ארגון "המאפיה " שתיאר בספרו , ארגון עתיק בעל מנהגים ומסורות של מאות שנים , ובין ארגון המאפיה האמריקני האמיתי ( חבורת גנגסטרים רצחנית שלאנשיה לא היה שום מנהג מסוג אלה שתיאר פוזו שפשוט המציא אותם מראשו ) היה מיקרי בהחלט. פוזו יצר למעשה אירגון מאפיה בידיוני משלו.לעתיד היו שטענו שפוזו התבסס בספרו על אנשי מאפיה אמיתיים שהיכיר וכי דמותו של דון קורליאונה התבססה על דמותו של דון מאפיה אמיתי ומפורסם קרלו גמבינו . פוזו הכחיש את כל הטענות הללו. הוא הסביר שמעולם לא הכיר את אנשי המאפיה ודמותו של דון קורליאונה הנערץ …ובכן היא התבססה בראש ובראשונה על דמותה של אימו היקרה זאת שעמדה במרכז ספרו הקודם שנכשל.

להפתעת הכל ( ויותר מכל פוזו עצמו שדעתו על ספר זה הייתה ונשארה נמוכה מאוד בלשון המעטה ) הספר הבדיוני הפך עם פרסומו ב-1969 תחת השם "הסנדק "  לרב מכר ענק אחד מהגדולים של כל הזמנים ( ותורגם לעברית תחת השם "דון קורליאונה איש המאפיה "בידי חיים גליקשטיין ב-1971 ) . ומכאן קצרה הייתה דרך להוליווד ששם יצר פרנסיס פורד קופולה את הסרט המוצלח שבכתיבת תסריטו השתתף פוזו . שוב הוכח שקל יותר לעשות סרטים גדולים על פי ספרים בינוניים ומטה דווקא.

סרט ההמשך שגם בכתיבתו השתתף פוזו התגלה כמוצלח אף יותר באופן יוצא דופן בתולדות הקולנוע . פוזו הפך לאדם מפורסם והיה לו את הכבוד הרב לחטוף קללות איומות מהשחקן זמר פרנק סינטרה שדמותו מופיעה מוסווית במקצת בספר כזמר הקשור למאפיה . סינטרה האשים את הספר והסרט כאחראיים לנזק עצום שנגרם לשמו הטוב והתנפל על פוזו כשפגש אותו במסעדה.

"רעידת אדמה " סרט אסונות מפורסם על חורבן לוס אנג'לס בעתיד הקרוב מאוד בידי רעידת אדמה . נכתב בידי מריו פוזו.

פוזו הפך מכאן ואילך לתסריטאי מצליח ביותר. הוא גם היה שותף בכתיבת סרטים מצליחים כמו "רעידת אדמה " ( 1974) סרט אסונות גרנדיוזי שתיאר את חורבנה של לוס אנג'לס באסון טבע בעתיד הקרוב מאוד וכתב את הסיפור לשני סרטי סופרמן הראשונים בכיכובו של כריסטופר ריב המנוח שבהם עסק בדמות הקומיקס המיתית המפורסמת אף יותר מזאת של דון קורליאונה ועשה זאת בהצלחה יחסית רבה. ומצליחים הרבה פחות כמו "כריסטופר קולומבוס: הגילוי לא במקרה שנת ה-500 לגילוי אמריקה )  סרט היסטורי על הנווט האיטלקי המפורסם שגילה את יבשת אמריקה גם סדרת הטלוויזיה הידועה "צוות לעניין " התבססה על סידרת סיפורים שאותם חיבר למגזינים.

סופרמן בגילומו של השחקן המנוח כריסטופר ריב . התסריט המקורי של שני הסרטים הראשונים והטובים ביותר בסדרה בכיכובו ניכתב בידי מריו פוזו .

הוא הצליח הרבה פחות כשהוא חזר לנושא המאפיה בסרט " מועדון הכותנה " ( 1984) גם הוא בבימויו של פרנסיס פורד קופולה .פוזו מצא שאינו יכול להימלט מהנושא הזה. אבל זה היה כישלון נחרץ.
.גם סרט הסנדק השלישי שאותו עשה פוזו עם קופולה ב-1990 ועסק במערכת היחסים המורכבת בין בני משפחת קורליאונה וצמרת הכנסייה בוותיקן נחשב בעיני כל למוצלח הרבה פחות .

 הוא פירסם עוד מספר מועט של ספרים רבי מכר רובם עוסקים במאפיה הנושא שהפך לצערו למזוהה עמו לחלוטין . ספרים שכולם תורגמו לעברית וכללו את "הסיציליאני" ( 1984 , תורגם בידי עמשי לוין ב-1986 ) שתיאר אירועים היסטוריים שאירעו בסיציליה בשנות ה-40 ומאבקו של ראש כנופיה מפורסם וגיבור עממי סלבטורה ג'וליאנו שקיבל את הכינוי "רובין הוד הסיציליאני " בשלטונות החוק והמאפיה עד לרציחתו בידי גורמים אלה כל זה דרך עיניו של מיקל קורלאונה גיבור "הסנדק "

צפו במקדימון הסרט על פי ספר זה בכיכובו של כריסטופר למברט:

שני ספרי המאפיה נוספים "הדון האחרון " ( 1996 ,תורגם בידי מאירה לבנת ב-1997 ) שבו עסק בפירוט בקשרים בין המאפיה והוליווד והוסרט למיני סדרה טלוויזיונית מצליחה

צפו במקדימון המיני סדרה "הדון האחרון":

במלואו חלק א' מ-1997 

חלק ב' מ-1998 :

ו"אומרטה  ( 2000  תורגם לעברית באותה השנה בידי איטה ישראלי ) " .

לצדם פירסם גם ספרים צפויים פחות כמו "שוטים מתים " (1978, תורגם בידי חיים גליקשטיין ב-1979) עוד ספר אוטוביוגראפי שהתבסס על חוויותיו כמהמר אובססיבי בלאס ווגאס ובמרכזו עומד סופר שפירסם רב מכר שעסק בחוטף ילדים כגיבור שהפך לסרט הוליוודי מצליח.

ספר שונה מאוד ומוצלח הרבה יותר הוא "קנדי הרביעי
🙁 1991 , תורגם באותה השנה בידי עידית פז ) מותחן פוליטי עתידני שתיאר נשיא עתידני של ארה"ב ממשפחת קנדי ואת הירצחו תוך כדי מאבק בטרוריסטים בין לאומיים .

ספרו האחרון שיצא כבר אחרי מותו היה "המשפחה " (2001 , תורגם באותה השנה בידי אורי גולדברג ) רומן היסטורי על בני משפחת בורג'ה במאה ה- 16 מעין משפחת פשע ותככים שהקדימה במאות שנים את משפחת קורליאונה של ימינו ומזכירה אותה מאוד , אך ספר זה כבר הושלם בידי בת זוגו מאחר שפוזו עצמו נפטר ב-1999.


אם כי אף לא אחד מספרים אלה היגיע או אף התקרב להצלחה של "הסנדק" ( וגם לא לאיכות היחסית ) בכמה וכמה מהם פוזו עסק בנבלים הגדולים ביותר בעיניו ,גדולים בהרבה מאנשי המאפיה , המפיקים של הוליווד .

הדון מקורליאונה

אם מישהו שורט לך אצבע עדיף לשרוף לו את כל היד.
( פתגם שגור של סלבטורה ריאנה הדון מקורלאונה )

סלבטורה ריאנה הדון מקורלאונה נותן הוראות בבית הכלא.

הדבר המוזר הוא שבספר ובסרטים יצר פוזו מנהגים שונים עבור אנשי המאפיה שהיו למעשה פרי דמיונו כמו נשיקת ידו של "הבוס " וכיוצא בזה. לאחר הופעתם של הספר והסרטים החלו אנשי מאפיה שונים להתנהג כמו הגנגסטרים שתוארו בסרטיו של פוזו , נשיקת כף היד שלא הייתה קיימת אצלם עד אז כלל הפכה למקובלת מאוד וכו'. סופר שכאשר בוסים של המאפיה נהגו להיפגש הם נהגו להשמיע מוזיקה של סרטי הסנדק כמוזיקה המתאימה לאירוע . לספר ולסרטים הייתה להם השפעה כה גדולה על ציבור המאפיונרים שהזדהה עימן עד שהן הפכו למעשה ל"אמיתיות ". אפשר לראות זאת בסדרת טלוויזיה בדיונית ( אך שבמקרה זה מבוססת על המציאות ) "הסופראנוס"
שבה הרבה מהשיחות וההתנהגות של אנשי המשפחת המאפיה שם מבוססת על צפייה של כך וכך אלפי פעמים בסרטי הסנדק שבהם הם דנים ומנתחים באובססיביות שוב ושוב משל היו כתבי הקודש שלהם .על פי כל העדויות כך הוא המצב עם אנשי המאפיה במציאות . למשל עם איש המאפיה הניו יורקי המפורסם ג'ון גוטי שבמידה רבה ביסס את חייו על אלה של בני דמותו הקולנועיים ושאף להיות זוהר ונוצץ כמוהם .

במקביל במציאות הפכה "משפחת הפשע " של העיר קורליאונה האמיתיה בסיציליה שממנה אכן היגיע דון קורליאונה בספר לדומיננטית בעולם הפשע הסיציליאני .עיר זאת הפכה כתוצאה מספרו של פוזו למפורסמת בכל העולם כמרכז של "המאפיה " והיא אכן הייתה מזוהה עם אנשי המאפיה לאורך השנים . אך לא יותר מעיירות רבות אחרות בסיציליה שלא היו שונות ממנה בהרבה. הבחירה של פוזו דווקא בה כמקור השם של הסנדק וכמקום הולדתו הייתה מקרית ואקראית ונבעה יותר מכל מכיוון שהצליל של שם העיר מצא חן בעיניו. אך מסתבר שאנשי העיר קורליאונה שכמו כל גנגסטר אחר באיטליה ובארה"ב ראו את סירטי הסנדק התרשמו מאוד מהעובדה שדון "קורליאונה " שם מוצג כמנהיג עולם הפשע האמריקני והפך את שם עירם לשם דבר ברחבי העולם והיו נחושים ליישם זאת במציאות של עולם הפשע האיטלקי . .
החל מסוף שנות השבעים במהלך שנות השמונים השתלט הדון מהעיר קורליאונה סלבטורה ריאנה
, על המאפיה הסיציליאנית לאחר מסע תככים ורציחות ענקי וחסר תקדים בתולדות המאפיה. מנהיגי המאפיה האחרים התייחסו בתחילה לריאנה בזלזול בגלל קומתו הנמוכה ומוצאו כאיכר ( כמו דון ויטו קורליאונה בספר של פוזו ) .הוא יהיה נמוך עוד יותר כשנגמור אותו הם אמרו במשפט שנכנס לקלאסיקה של אמרות המאפיה ,( רובן ככולן אגב פרי המצאתו של פוזו , כמו "נציע לו הצעה שאי אפשר לסרב לה " ו" לוקה ראזי שוכב עם הדגים ") . אבל הם כולם היו אלה שמתו מידיו.
ריאנה האיכר הפרימיטיבי לכאורה התגלה כתכסיסן מקויאליסטי ממדרגה ראשונה סכסך בין מנהיגי המאפיה השונים והחזיק אצל כולם בוגדים שדיווחו לו על כל ניסיון לרצוח אותו . בסוף שנות השבעים ובמהלך שנות השמונים חיסל את כל הבוסים המתחרים במשפחות הפשע השונות של סיציליה ולראשונה היה למאפיה הסיציליאנית מנהיג אחד בלתי מעורער שהכל סרו למשמעתו .במהלך שנות השמונים הוא ביצע  טבח של ממש באנשי המאפיה המתחרים, מעריכים שיותר מ-1000 איש (!) מצאו את מותם מידיו ומידי אנשיו ואלה כללו לא רק אנשי מאפיה אלא גם את בני משפחותיהם וידידיהם שעלולים להעלות על דעתם רעיונות לא רצויים של נקמה. .. אנשים נחנקו , הועלו באש ,הומסו בחומצה ונקברו בבטון במהלך הטבח. כאשר שמע ריאנה שבנו בן ה-16 של אחד הבוסים הנרצחים שואף לנקום הורה לכרות את ידו הימנית של הנער, רק אחר כך חיסלו אותו . במקרה אחר הוא הורה לחסל לא פחות משלושים וחמישה קרובי משפחה של איש מאפיה יריב שהצליח להתחמק מרצח.
ריאנה האמין בעבודה יסודית.

"בכי סיציליה בכי " ספר דוקומנטארי או בדיוני של אברהם פסקא על חוויותיו של ישראלי השקוע עד לצווארו במלחמת הכנופיות של סיציליה בשנות השמונים.

הכל היה שלו כעת . ובאמצע שנות השמונים המאפיה הסיציליאנית הפכה לראשונה בתולדותיה לגוף מונוליתי לחלוטין שבראשו עמד קיסר , הדון מקורליאונה . המאפיה הייתה כעת לראשונה בתולדותיה מדינה בתוך מדינה. ריאנה החל לשלוח את משושיו גם אל הממשלה האיטלקית ברומא שהייתה מושחתת וקשורה למאפיה הסיציליאנית מאז ומתמיד . יש עדויות חזקות וברורות שהאיש החזק בפוליטיקה האיטלקית במשך שנים רבות ג'וליו אנדריאוטי היה למעשה איש מאפיה והפך לעושה דברו של ריאנה .אמנם אנדריאוטי זוכה לאחרונה במשפט ארוך שנים שהתנהל בסוגיה זאת מחוסר הוכחות מספיקות . אולם אחד השופטים במשפט זה ציין ש"על ההיסטוריה יהיה לשפוט אותו ". אנדריאוטי הוא אדם חופשי היום אבל שמו בפוליטיקה ובחברה האיטלקית הוכתם לתמיד .
ריאנה בניגוד לדון קורליאונה הדמיוני שגם הוא השתמש בכוחות השלטון, לא היכיר בכך שיש גבול לכוחו .
המאפיה של ריאנה הפכה למעין תמנון ענק ורב זרועות. היא היגיעה לעוצמה אדירה וחסרת תקדים כזאת שהיא הכריזה מלחמה של ממש על הממשלה האיטלקית ורצחה שוטרים וחוקרים שונים שהעזו לתחוב את אפם לענייניה במסע טרור בילתי פוסק . מסע הטרור היגיע לשיאו ב-1992 כאשר נרצחו השופטים החוקרים פאלקונה ובורסלינו שהיגיעו לסיציליה כדי לעצור את התפשטות המאפיה.אלא שבכך הביא ריאנה את עצמו בהתנגשות חזיתית עם הממשלה האיטלקית שלא יכלה להתעלם יותר מזלזול כה מסוכן בסמכותה והיא יצאה למלחמת השמד במאפיה של ריאנה.

ברנרדו פרובנצאנו הדון הנוכחי מקורליאונה והבוס של המאפיה בסיציליה. עדיין מסתובב חופשי.

רק לאחר מאמצים רבים נתפס לבסוף  ריאנה ב-1993  והוא מבלה כיום את שארית חייו  בבית הסוהר האיטלקי. את מקומו כראש המאפיה הסיציליאנית כ"בוס הבוסים " תפס סגנו  ברנרדו פרובנצאנו ,פושע רק במעט פחות רצחני מריאנה , אך שמקפיד שלא לעורר תשומת לב מיותרת במדיה עם התנגשויות עם המימשל האיטלקי . גם הוא איש קורליאונה כך שהעיירה הלא חשובה בעבר שומרת גם היום על מקומה כמרכז העצבים של המאפיה הסיציליאנית .ועל מנת להגביר את מספר התיירים שמשום מה קצת חוששים להגיע למקום הזה הוקם שם מוזיאון מיוחד לתולדות אירגון "המאפיה " . לאחרונה פועל עורך דין איטלקי להביא לשינוי שמה של העיר מ"קורליאונה " לשם אחר על מנת למחוק את הזיהוי בינה ובין המאפיה בתודעה העולמית זיהוי שנוצר בראש ובראשונה בידי פוזו ואחר כך כידי ריאנה אך ספק אם יצליח.

הסנדקיות

לאחרונה המאפיה ממשיכה להתפתח ובכיוונים שאפילו פוזו עם כל דמיונו העשיר מאוד לא היה מעז לדמיין . כיום עם הואקום שנוצר במאפיה הסיציליאנית עם המאסרים של בכירים רבים תופסות את מקומם בכמה מקומות נשים ברוח העידן הפמיניסטי, ואלו הן לרוב נשותיהן של מאפיונרים כלואים ששמחות להראות שהן לא פחות קשוחות מבעליהן . והן זכו לאחרונה  לפירסום גם כן בהקשר לסרט קולנוע חדש שצולם באיזור לאחרונה "אושן 12" עם ג'רג' קלוני ובראד פיט וג'וליה רוברטס . סרט זה שצולם ליד העיר הסיציליאנית טראפאני באיזור שבו מנהלת את עסקיה כנופיית מאפיה שבה שולטות שתי נשים ' אנטונלה די גראזיאנוו ורוזה די פיאורדילילו שכמקובל כיום מנהלות את העסקים בזמן שבעליהן מבלים בבית הכלא, עורר את תשומת ליבן של הסנדקיות ואנשיהן פתחו במעקב בלתי פוסק אחרי צוות הסרט והשחקנים ככל הנראה מתוך רצון לסחוט מהן "דמי הגנה " כמקובל באיזור. אולם המאפיונרים עצמם היו נתונים במעקב בידי המשטרה שהשתמשה בשיטות שגם עליהן לא חלם פוזו, מעקב דרך מערכות לויינים והיא מיהרה לאסור את אנשי הכנופיה כולל הסנדקיות הקשוחות ….נשאלת השאלה מתי יווצר הסרט "הסנדקית ".

ההמשך יבוא

מייקל קורליאונה נלחם למען "המשפחה". "המשפחה" קודמת אצלו לכל, ומי שאיננה מקטרת על כך שנמרים לא אוכלים עשב, יכולה לפחות בפנטזיה – עדיף רק בפנטזיה – ליהנות מביטוייו של האינסטינקט הקדמוני הזה. רק פעם אחת, בטרילוגיה אם אינני טועה, מייקל מרים את הקול, וזה קורה אחרי שהרוצחים של היימן רות' יורים אל תוך חדר השינה שלו. קורליאונה, כמו קורליאונה, מגן על אשתו בגופו, אבל בסצינה הבאה, עם תום הייגן, הוא מתפרץ לרגע, ואילו נחשים ידעו לשאוג הם היו נשמעים כמוהו. "בבית שלי", הוא צועק-לוחש, "במיטה שאני ישן בה עם אשתי.."
( גיל הראבן )

פוזו מת ב-1999 אולם הסנדק ממשיך להתקיים.. הספר החדש מתרחש בתקופה שבין אירועי הסרט הראשון והשני ומרחיב את כל מה שידוע לנו על הדמויות וחייהן ובראשן מייקל קורלאונה בנו של דון ויטו קורליאונה ( שהופיע גם בספרו של פוזו "הסיציליאני ") .הספר תורגם לעברית בשם "שובו של הסנדק ", בידי מירב זקס פורטל בסדרת "עקבות "  לספרי מתח בעריכת אורן נהרי בהוצאת כתר ב-2006.
אך ..הספר לא זכה לביקורות טובות במיוחד . הוא לא הרשים למשל את מישיקו קקוטני, מבקרת הספרים של ה"ניו-יורק טיימס" שהסבירה : "הבעיה הגדולה של הספר אינה קשורה לכתיבתו של מר ויינגרדנר, אלא למשימה שלו: לקשור בין כל הנקודות שהספר של פוזו והסרטים של קופולה השאירו פתוחות. במלים אחרות, לברוא את הסיפור על מאמציו של מייקל קורליאונה להגדיל את עסקי המשפחה ולהפוך אותם ללגיטמיים, להסביר את הסיפור על בגידתו של פרדו אחיו, ולהוסיף עלילות משנה לאורך הדרך. התוצאה, שלא במפתיע, דומה לארוחה שהוכנה משאריות, מהחומרים שהיו יכולים להישאר על רצפת חדר העריכה או כלל לא להיכתב משום שהם לא היו מהותיים לסיפורה של משפחת קורליאונה". אבל זה לא דרש הימור גדול כדי לשער שעם הספר יצליח יהיו גם ספרי המשך נוספים על בני משפחת הסנדק לאורך הדורות בעבר בהווה ובעתיד.

ואכן ספר כהמשך נוסף  בשם The Godfather's Revenge.יצא לאור ב-2006 ועסק במעורבותו של הסנדק ברצח נשיא ארה"ב המבוסס על ג'ון קנדי.כהד לתיאוריות קונספירציה אמיתיות שטענו שהמאפיה היא שהייתה אחראית לרציחת קנדי.

ספר זה לא זכה להצלחה מיוחדת וכבר לא תורגם לעברית.לא היו לו המשכים נוספים.

ומיכיוון שכל דבר שקורה בארה"ב מגיע לבסוף גם לישראל  האם ניתן לנחש שלא רחוק היום שבו יופיעו המשכים לספרי קלאסיקה ישראליים כמו "מלך בשר ודם" של משה שמיר ,או ספרי חסמבה של יגאל מוסינזון בידי סופרים אחרים ,או שיופיעו ספרים בשמם של סופרים מצליחים כמו רם אורן שיכתבו למעשה בידי אנשים אחרים ?
במדינת ישראל היום אנחנו  כבר מוצאים את עצמנו באמצע חקירות של נושאי קשרים בין השלטון ועולם העסקים והפשע ורצח שופטים,ובחקר פרשיות שבהן מעורבים מאפיונרים ישראליים נוסח זאב רוזנשטיין שכאילו יצאו מתוך ספריו וסרטיו של מריו פוזו . אבל סביר להניח שהסנדק יהיה עימנו עוד זמן רב שכן אנשים זקוקים לדמות הרואית ואצילית ורומנטית כזאת שיודעת להגן ולחסל את כל מי שאינו מוצא חן בעינינו .נשאלת השאלה : האם גם ספרי ההמשך יצליחו לחנך דור חדש של מאפיונרים?

צפו במקדימון ל"הסנדק חלק 2"

תוצאת תמונה עבור ‪The Godfather's Revenge. New York: Putnam, 2006.‬‏

קישורים רלבנטיים

הספר "שובו של הסנדק "

מריו פוזו האתר הרשמי

 

המאפיה בויקיפדיה

אתר על המאפיה האמריקנית 

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

19 תגובות על “הסנדק חוזר”

כותבת מצליחה למדי שדווקא הרבתה לעסוק בנושא הזה היא התסריטאית והסופרת הבריטית לינדה לה-פלאנט. בתחילת הקריירה שלה (1983), לה-פלאנט כתבה את התסריט למיני-סדרה בשם "אלמנות" ("Widows") אודות שלוש אלמנות של פושעים שנהרגו במהלך ניסיון שוד, המחליטות לבצע את השוד בו נכשלו הבעלים שלהן. מאוחר יותר, כתבה לה-פלאנט שתי סדרות המשך ("אלמנות 2" ו-"היא בחוץ").
לה-פלאנט היא, כאמור, לא רק תסריטאית אלה גם סופרת, ואחד הספרים שלה – Bella Mafia (תורגם לעברית כ-"הסנדקית") הוא מעין גרסת הפשע המאורגן לסיפור של "אלמנות" – הוא עוסק בנשים של משפחת מאפיה שכל הגברים בה נרצחו, והן יוצאות לנקום. הספר הפך למיני-סדרה טלוויזיונית (לא ממש מוצלחת) בכיכובה של וונסה רדגרייב.
לה-פלאנט עדיין ממשיכה לכתוב מותחנים ספרותיים וטלוויזיוניים, אם כי היא מתמקדת יותר באנשי החוק (היא הגתה את דמותה הידועה של המפקחת טניסון מסדרת "החשוד העיקרי").

בין הסרטים הכי אמיתים שראיתי בחיי עם כי אני לא בטוח שמאפיונרים מנגנים בפגישות שלהם מנגינות של הסנדק זה יותר מוזיקה לטינית
ומשפחה קודמת לכול בסופו של דבר כולם בוגדים בעולם הזה

אחרי עשרות שנים של מרדף ברנארדו פרובנצאנו ראש המאפיה בסיציליה נלכד לבסוף בידי המשטרה ,בעיירה קורליאונה ,כבון בה הסתתר כל השנים וחיי חיים של אדם מרוד ומסכן .
איך גילו אותו ? עקבו אחרי הכביסה ששלחה לו אישתו .

שלום חיפשתי כברכמה פעמים ובכל מיני מקומות את המיני סדרה "הדון האחרון" ששודרה פעם בערוץ 2 ומאז לא ראיתי בכלל. זה היה לפני 10 שנים ואפילו יותר.מאוד רוצה לראות כי את הספר ממש אהבתי. מריו פוזו היה סופר מעולה אהבתי את רוב ספריו

Let the software perform any cleanup it needs to and if it cannot remove any particularly belligerent files or
infections then you can look up details on the web where you may be able to
find accurate and concise steps for. If you have monitoring home security systems, the alarm company will get in touch
with you and those on your address book as well as provide a presence at your home within a very good time frame.
No longer is it necessary to put holes in walls to lay cables, installation can occur within a couple of hours.

מעניין החיקוי במציאות…

זה לא דבר חדש. נאמר על ספרו של מאלורי על המלך ארתור ואביריו (סוף המאה ה-15) שהמציא בעצם את המסורת האבירית, שלא התקיימה כמעט לפניו. כך מסורת ספרותית כמעט לחלוטין, הפכה 'היסטורית' והיתה יעד לחיקוי עבור אבירים ומלכים שבאו בהמשך.

מן הסתם זה קרה במקרים אחרים… מדגים איך המציאות הבדויה מושכת לעיתים יותר מהאמיתית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

seven − one =