קריקטורה של יאסר ערפאת מאת רענן לוריה.
"אש"ף הוא המולדת שלנו ,ויאסר ערפאת הוא הזהות שלנו "
( אמרה פלסטינית ידועה )
יאסר ערפאת המנהיג והאב המייסד של העם הפלסטיני נפטר השבוע לאחר חבלי פטירה ארוכים שעוררו את עניינו של העולם כולו. יש שטוענים שבכך נגרם אסון למזרח התיכון שרק ערפאת יכול היה להביא לו שלום אמת אחרים מרובים יותר יגידו "סוף סוף" ויצהירו שחבל שלא מת לפני שנים רבות וכי הוא רק הביא אסון על עמו ועל עמים אחרים .
יאסר עראפת כמונה ליזה
ערפאת הפך להיות לצערנו האנשים המוכרים ביותר במאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת. עד כה נכתבו עליו כעשרה ביוגרפיות מקיפות בשפות שונות והוא מככב בעוד מאות ספרים שונים . מאז סוף שנות השישים מופיעה דמותו דרך קבע במהדורת החדשות של כלי התקשורת ברחבי תבל , הוא צולם ללא הרף ורואיין ללא הרף,. תהליך פטירתו הביאה להתעניינות תקשורתית עולמית שוב בניגוד למה שישראל הייתה מעדיפה .
ערפאת היה דבר נדיר מאוד היום , עוד בחייו הוא הפך לדמות מיתית במיתוסים הפלסטינים והישראלים. דמות שמילאה תפקידים מנוגדים עבור בני שני העמים.
בישראל נוצר לערפאת מיתוס של אדם "עם השערות על הפנים " עם שנאה אין גבול ממשיכו שמודרני של היטלר שמנסה להשלים את המלאכה" , ( אם כי כידוע ערפאת הרג הרבה יותר מוסלמים משהרג יהודים) . העיתונאי .אורי אבנרי הישראלי שהכיר אולי טוב יותר מכל את ערפאת טען וכנראה בצדק שאין בישראל אדם שנוא יותר מערפאת אפילו לא סאדאם חוסיין או קדאפי למרות שבאופן אובייקטיבי היה מסוגל לגרום הרבה פחות נזק לפחות עד האינתיפאדה השניה .
אבנרי אמר " נדמה כאילו מאה שנות שנאה ופחדים התנקזו ביחס הישראלי לאיש אחד זה .תיארו אותו כהיטלר ערבי ,טירוריסט צמא דם ,מושחת …מועל בכספים סוטה מיני ..רמאי ,פחדן ,ולאחרונה (אחרי ההסכמים עם ישראל )…נוסף לו הדימוי של בלגניסט משוגע ודיקטטור ..".
אלא שבמהלך שנות התשעים תדמיתו של ערפאת השתפרה מעט בישראל . בימי תקוות השלום של אוסלו נוצרה עבור ערפאת התדמית של כמעט סבא טוב שאופיינה בידי הדרך שבה הוצגה דמותו בסדרת הטלוויזיה " החרצופים" סדרה שהראתה את יכולתה ליצור ולפרק תדמיות בחסלה את הקריירה הפוליטית של דן מרידור שהוצג על ידיה כחתלתול לא מזיק.,היא הצליחה גם עם שיפור תדמיתו של ערפאת בקרב הישראלים .
לפחות עד שפרצה אינטיפאדת אל אקצא שבמהלכה נהרגו יותר מאלף יהודים ושוב נוצרה וחוזקה סביב ערפאת והפעם יותר מאי פעם התדמית שלו כ"שטן מעזה ". נראה שהפעם הזאת אורי אבנרי נשאר כמליץ היושר היחיד של ערפאת אפילו בחוגי השמאל הקיצוני ( ודומה שערפאת הפך לאדם הנערץ על אבנרי הרבה יותר מדוד בן גוריון למשל ). אפילו יוסי שריד שאין לחשוד בו בקיצוניות ימנית הודה ששוב אינו יודע אם ערפאת התכוון אי פעם ברצינות בדברי השלום והפיוס שלו ובכך הוא מייצג חוגים רחבים של אנשי שמאל ששוב אינם מאמינים למילה אחת של ערפאת שנראה כהורס תהליך השלום .
כיום אלה מבין היהודים שמשווים את ערפאת עם היטלר ורוצחי יהודים גדולים אחרים בהיסטוריה עושים בכך שטות מגוחכת ועוד תורמים להצלחתו התדמיתית "בהאדרתם" אותו, האדרה שהוא פשוט לא ראוי לה.
| יאסר ערפאת כגיבור קומיקס עד כמה שהדבר מפתיע ערפאת מופיע רק לעיתים רחוקות אם בכלל בספרות הפופולארית הישראלית אם כי דמותו ולרוב דמויות מבוססות עליה בשינויי שם מופיעות פה ושם במותחנים זרים. הוא הופיע רק פעם אחת בספרות הקומיקס הישראלית ( אם נתעלם מפרודיות שונות של אורי פינק ) בסיפור מזימת האלילה היפנית "" של המשורר פנחס שדה שחיבר אותו תחת השם הבדוי "יריב " ושל הצייר דריאן אדר ושהופיע במגזין "הארץ שלנו "ב-1970 . ודומה שהופעתו של ערפאת בסיפור זה נותנת את התמצית המזוקקת ביותר של הדרך שבה ראה הצבור הישראלי את ערפאת כארכי טרוריסט האולטימטיבי המתכנן מזימה שטנית לפגוע במנהיגי ישראל על ידי שימוש בפסל של אלילה מלא בחומר נפץ שיופעל בעת תחרות ספורט מושכת המונים , שכנגד שליחיו נאבק הסוכן הישראלי האמיץ אבנר בן נר . להלן כמה עמודים מהסיפור : 
  |
ערפאת בספרות העברית
בעברית שפה שבה פורסמו על ערפאת כמות עצומה של מאמרים וכתבות וקריקטורות פורסמו עליו באופן ספציפי מספר מצומצם ביותר של ספרים, ניתן לספור אותם על כף יד אחת . אבל למרות מספרם המצומצם מאוד הם שונים באופן קוטבי זה מזה. הם נעים מהאוהדים והכמעט מעריצים כמו ספרו של אורי אבנרי "אויבי אחי " ששמו מ דבר בעד עצמו דרך ספרו האובייקטיבי של דני רובינשטיין "ערפאת -דיוקן " ועד לספר אחוז שנאה של מתי רגב "השטן מעזה והשלום מירושלים " ששמו גם הוא מדבר בעד עצמו ועוד תזה אקדמאית או שתיים ובעת פרסום כתבה זאת ספר מחקרי חדש של אפרים קרש שככל הנראה גם הוא עוין ביותר לאישיותו של ערפאת . דומה כאילו כל אחד מהם דן באדם שונה לחלוטין מהאחרים .
וכך אנחנו יכולים למצוא בספרות על ערפאת הצהרות כמו "ישראל חייבת להצביע בבירור על אופיו האמיתי של ערפאת כרוצח עמים סדרתי , כאדם שניסה לחסל שלושה עמים מוסלמיים, כאדם שהפך את לבנון לגיהינום עלי אדמות, כאדם שרצח בתאוות רצח בני עמי זרים שלא היו מעורבים כלל בסכסוך . .ערפאת הוא אדם שרצה לרצוח את כל שליטי ערב, אדם שהביא על עמו נכבה אחרי נכבה…ממשיכו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני שהביא את הנכבה הגדולה על העם הפלסטיני..עראפת חיסל יותר ערבים ויותר פלסטינאים מכל גנרל ישראלי ,כולל אריק שרון. ( השטן מעזה ע' 156)
בספרו של אורי אבנרי "אוייבי אחי " לעומת זאת ניתן למצוא הצהרות פיוטיות כמעט על ערפאת בספרו ( ולאחרונה בראיון שנתן עבור מוסף הארץ ) שבפגישתו עימו שם לב ש" ראיתי בחיי הרבה מנהיגים פוליטיים ואישים בינלאומיים , אבל לא היה בהם אחד שתדמיתו הציבורית כה שונה מעצמיותו האמיתי כמו יאסר ערפאת .
הוא היה גבוה מכפי שציפיתי . הדבר הראשון שהבחנתי בו הוא שזקנו מטופח היטב ,לא אותם זיפים משונים בני שלושה ימים שהפכו להיות סמלו המסחרי . זוהי טעות אופטית . זקנו אפור ופזורות בו פה ושם חלקות של שיער שחור . המצלמה אינה קולטת את האפור ,ומשום כך הוא נראה לא מטופח ..
הדבר השני שראיתי היו עיניו . על מרקע הטלוויזיה הן נראות קנאיות אפילו מטורפות במקצת .למעשה יש לו עיניים חמות מאוד ,חומות לחות ,עיני אייל . הדבר מרכך את מראהו כמו גם פיו בעל השפתיים הבשרניות הרכות . שתי הבחורות שהיו איתי הבחינו גם בכפות ידיו הקטנות ,הלבנות המחוטבות ….."
מתי רגב בספרו "השטן עזה" מגיב על הצהרות אלה של אבנרי כי "מותר לאמר בביטחון כי אף אחד מסוכני אש"ף לא ניסה לשכנע את אבנרי כי ערפאת הוא יפה תואר מקסים במראהו החיצוני .זוהי תרומה מקורית לגמרי של אבנרי לתהליך השלום ….בכל התיאורים שקראתי על ערפאת עד היום לא שמעתי על עיני איילה חומות ולחות וידיים קטנות לבנות ומחוטבות .חשבתי שיופיו של ערפאת הוא אחד הנושאים המעטים שיכולים ליצור הסכמה מקיר אל קיר בין יהודים וערבים ובין סינים והוטוטנטים כנראה שלא צדקתי .
נראה שחילוקי הדעות התהומיים בישראל לגבי ערפאת מגיעים אפילו עד לשאלת מראו החיצוני..
ערפאת בתור האלה אפרודיטה. מאת אורי הופמקלר .
אחרים רואים בו את אחת הדמויות המדהימות של המאה העשרים אדם שהעלה את אנשיו מתהום הנשייה והפך אותם בעיני העולם מאוסף פליטים הזקוקים לאוהלים לאומה העומדת על זכותה לעצמאות . מנהיגים לאומיים רבים אחרים לא הצליחו לעשות זאת ובוודאי לא לאורך זמן כזה.
אפשר לקבוע ללא כל ספק ולגבי זה כבר לא יהיו חילוקי דעות שערפאת הוא דוגמה בודדה במחצית השניה של המאה העשרים של אדם שיצר סביבו במודע ובמכוון מיתוס וחי על פיו ורק על פיו כמעט ללא כל סטייה במשך כל ימי חייו .
. הוא הפך "מר פלסטין " וגם אם נראה כדמות דוחה ונלעגת גם ובראש ובראשונה בעיני אנשים מהעולם הערבי הרי בכך רק גילם בצורה מושלמת עוד יותר את העניין הפלסטינאי של הפליטים .העירו עליו הוא סוג המנהיג שהפלסטינים לא היו מסוגלים להמציא אם הוא לא היה כבר קיים מאחר שאדם כמו ערפאת אינו קיים כמעט בשום מקום אחר , ( אולי רק קסטרו בקובה) .
הפלסטינים טוענים שהוא האיש שנתן ביטוי וכיוון לרצון הלאומי שלהם ובכך הם מודים שלא היה למעשה דבר כזה לפני ערפאת וככל הנראה הם צודקים .
ומכיוון שיצר סביבו מיתוס וחי על פיו כל דקה ביממה כל מי שהעז לפגוע במיתוס הזה היה בן מוות . אדם כזה היה הקריקטוריסט הפלסטיני הנודע נאג' אל –עלי שנרצח באופן מסתורי בלונדון ב-1987. כיום ידוע שחטאו של אל –עלי שהביא לרציחתו היה העזתו לפרסם קריקטורות שהציגו את ערפאת ואנשיו בצורה מגוחכת כחבר מושחתים הוללים ושמנים החיים במלונות פאר על גבו של הפליט הפלסטיני הרעב והאומלל .
הוא העז להציג את ערפאת באור שלילי ונלעג כמי שחי עם יפהפייה מצרית אחת רשידה מהראן שעליה ריננו שיש לה קשרים עם ערפאת ( זאת הייתה מצריה שפירסמה ספר שבו לא הסתירה את עניינה הרומנטי בעראפת הוא בכל פנים הכחיש הכל ) ובכך הפך את עצמו לבן מוות . מבחינתו של ערפאת מותר היה לתקוף אותו לשנוא אתו, נהפוך הוא זה עוד היה מוסיף להילה שלו ולמיתוס שסביבו אבל לעג כלפיו וכלפי אורח חייו זה היה הדבר הגרוע ביותר עבורו , זאת הייתה פגיעה במיתוס בדימוי כמי שמקדיש את עצמו ואת כל חייו אך ורק למהפכה הפלסטינית ,כמנהיג שאין לו חיים פרטיים החי במשך שנים עם אנשיו במערות ובבתים מופצצים ,כמי שיש לו אמות מידה מוסריות גבוהות שחייו כל כולם הם קודש למהפכה הפלסטינית ולעם הפלסטיני .
כגיבור של מיתוס פלסטיני שהתקדש בתודעת עמו בעודו בחיים נהנה עראפת בחופש מוחלט בפרשנות אירועי העבר וההווה בהתאם למיתוס זה . ישראל במיתוס שיצר לשומעיו זוהי אותה אויבת כובשת כל שמתכוונת להשתלט על המזרח התיכון ובבניין הכנסת שלה יש וחייב להיות מפה של השטחים שעליהם היא שואפת להשתלט מהנילוס ועד הפרת אם כי ידע היטב שאין מפה כזאת בנמצא . הוא הפך לרווק מושבע נע ונד ששם דגש על שרידתו הכמעט פלאית מאסונות ופגעים שונים כמו התרסקות מטוסו במדבר , כאמצעים לחיזוק המיתוס סביבו שעל פיו חי המיתוס שהוא מגלם בדמותו את בעיית פלסטין כולה . הוא שיכנע במיתוס זה תחילה את הפלסטינים שהאמינו בו בלב שלם ואחריהם רבים בעולם המערבי וגם בישראל אנשים כמו אורי אבנרי . דווקא בעולם הערבי היו רק מעטים שקיבלו מיתוס זה אולי בגלל שבזו כל כך לפלסטינים .
ונראה שהוא השיג הצלחה יוצאת מגדר הרגיל , הוא זכה להכרה של רוב מדינות תבל. ארגונו אש"ף הוכר בידי יותר מ20 מדינות הישג חסר תקדים לארגון חסר טריטוריה .הוא שיכנע את כולם שמאחר שערפאת מגלם את הבעיה הפלסטינית הרי רק הוא יכול להביא לפתרונה .
כמובן ספק רב אם היה מצליח להשיג זאת אם לא היה המודבר בארץ ישראל ובמדינה היהודית שהיא מוקד העניין של מליארדי נוצרים מוסלמים בעולם שבמרכז המזרח התיכון צומת אסטרטגי בין לאומי .
אילו היו הפלסטינים נתונים לדיכוי תורכי באנטוליה או של הרוסים בקוקז למשל כמו הצ'צ'ינים היום ספק רב אם היו זוכים להצלחה תדמיתית עולמית כזאת והיה ערפאת עושה את אשר עושה .עצם היותה של ישראל אשר הייתה מדינה יהודית בארץ התנ"ך סיפק לו את חלק מסיבת הצלחתו .
למרות זאת אין ספק שערפאת מבחינה זאת הוא הצלחה בכל קנה מידה, הצלחה ששימשה כמקור השראה לבני עמו לפחות עד שנאלץ להתחיל ליישם דברים בשטח לאחר הסכמי אוסלו ואז התגלה כמינהלן עלוב . ואין בכך פלא שהרי רוב יוצרי המיתוסים מתגלים בשטח כאנשי מעשה ירודים ביותר כאשר עליהם להגשים במציאות את החלומות והפנטזיות. אנשים כמו דוד בן גוריון שדווקא הצליח בכך הם מועטים ביותר .
וערפאת בסופו של דבר העדיף לנטוש את עולם המעשה האפור והמסובך ולהישאר בתחום המיתוס הפשוט יותר זה המשווה בינו ובין צאלאח א דין כובש ירושלים ומגרש הצלבנים ולהמשיך במלחמה עם ישראל גם כאשר שוב לא היה צורך בכך .
עכשיו לאחר מותו הוא יהפוך מן הסתם לגיבור של אגדות ,מיתוסים הירואיים, מחזות ,מחזמרים ,סרטים אפיים וכו' של בני האומה הפלסטינית שכל קשר בינם לבין המציאות יהיה מועט ביותר. אבל לכך בדיוק שאף ופעל ערפאת כל חייו .
ואם לא היה ערפאת?
ואם לא היה עראפת האם לא היה היום עם פלסטינאי ?נראה שהיה אבל עניינו לא היה עולה בצורה חזקה כל כך על סדר היום הבינלאומי ערפאת התגלה כרב אמן בניצול התקשורת והדיפלומטיה הבינלאומית למען עניינו. נניח סצנריו שבו לא היה ערפאת הופך למנהיג אש"ף אלה נשאר נניח מהנדס במצרים חסר עניין בפוליטיקה . נראה שאם זה מה שהיה קורה כי אז המאבק בין ישראל והפלסטינאים היה חלש בהרבה.
האם זה היה טוב לישראל ? לכאורה וודאי . לא היו כאן אינטיפאדות ולא הייתה בעיה של שטחים כבושים ושל התמרדויות בלתי פוסקות ותנועות טרור חזקות ( אם כי אלו כידוע צמחו בין הפלסטינאים גם ללא ערפאת ) .
אבל הילודה הפלסטינאית לא הייתה נפסקת .היא הייתה ממשיכה כפי שהיא היום עם או בלי ערפאת .
האמת היא שגם אם לא היה ערפאת היינו מוצאים את עצמנו במהרה נבלעים בידי רוב דמוגרפי פלסטינאי שהיה נוצר מבלי שנהיה מודעים לכך, שכן לא היה גורם שמתסיס כל הזמן את השטח כנגדנו וכך כופה עלינו להכיר במציאות המתהווה בשטחים . בלעדיו ההתעוררות לבעיה זאת הייתה איטית יותר ולכן בבוא הזמן גם כואבת ומסוכנת שבעתיים .
מבחינה זאת עד כמה שזה נורא אולי יש להגיד תודה לערפאת.
ערפאת גוסס.
נספח
רשימת ספרים על עראפת בשפה העברית
|
אהוד יערי "פתח "תל -אביב : לוין-אפשטין, תש"ל 1970
|
.הספר סוקר את התפתחות תנועת פ"תח מ-1951 ועד 1969
תומס קירנן "כל האמת על ערפאת "
ספר ביוגרפי על חיי עראפת שהופיע בעברית רק בהמשכים במוסף סוף השבוע של ידיעות אחרונות "7 ימים ".
אורי אבנרי אויבי, אחי / תרגם עמנואל לוטם תל-אביב : ביתן, תש"ן 1990.
מרוין בירס יאסר ערפאת — דמות אפוקליפטית? : מה קורה במזרח התיכון ואיך זה ישפיע עלינו? / Miami, Fl : חברון, 1998.ספר מיסיונרי
דני רובינשטיין ערפאת : דיוקן / תל-אביב : זמורה-ביתן, 2001
תקציר :
] : משכל, תשס"א
שאול קמחי שמואל אבן, ג'ראלד פוסט.יאסר ערפאת : דיוקן פסיכולוגי וניתוח אסטרטגי / הרצליה : המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור, המרכז הבינתחומי, 2001.
רונן ברגמן והרשות נתונה : איפה טעינו? כך הפכה הרשות הפלסתינית לפס ייצור של שחיתות וטרור /
תל אביב : ידיעות אחרונות, 2002.
דני רובינשטין… [ואחרים] קמפ-דיויד 2000 : מה באמת קרה שם? / תל-אביב : ספרי עליית הגג, 2003
אפרים קארש ערפאת : האיש ומלחמתו בישראל / [רמת-גן] : מרכז בגין-סאדאת למחקרים
אסטרגיים, 2004 תשס"ה
תקציר :עשר שנים לאחר שקיבל ערפאת את פרס נובל לשלום ? יחד עם ראש הממשלה יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס ? חושף פרופסור אפרים קארש את תוכניתו האמיתית של ראש אש"ף: בטרם יבש הדיו של דפי נאום השלום שלו, החלו ההכנות למלחמה ולאינתיפדת אל-אקצה. ערפת, נואם השלום שהרשים מאות מיליוני בכנותו, אך ידע שאינו מתכוון ולו אף למילה אחת מהדברים שאמר, הוא המוח המתכנן ויוזם שמאחורי פיגועי ההתבדות ופעולות הטרור שהחלו בספטמבר 2000. התוכנית הוכנה והפקודות ניתנו עוד הרבה לפני ביקורו של חבר הכנסת אריאל שרון בהר הבית. ערפת איש ומלחמתו בישראל, הוא סיפורו של מנהיג טרור, שמנצל את תמימותם של מנהיגי ישראל ושל הקהילייה הבינלאומית כדי לקדם את מלחמתו, שכל מטרתה הוא הרס מוחלט של מדינת היהודים. כדי להציג את דמותו האמיתית של האיש, חוזר פרופסור קארש בתחקירו המרתק לילדותו של ערפת, למערכת השקרים שטווה כדי להסתיר את העובדה שכלל לא נולד בירושלים, לרצח הראשון שביצע – פלשתיני בעזה שנמנה על ארגון מתנגד ? למעורבותו בפעולות טרור בינלאומיות ביניהן מתן ההוראה לרצח השגריר האמריקאי בחרטום, בירת סודן, ולדרכים שבהן השתיק את מתנגדיו. הכאפייה הנצחית והאצבעות המונפות בתנועת ניצחון מסתירות מאחוריהן את הטרוריסט הוותיק והמיומן ביותר שידע העולם, שמצליח לגרור את עמו למערבולת דמים שהחילה לפני 40 שנה.
.jpg?w=580)
בני מוריס קורבנות : תולדות הסכסוך הציוני-הערבי 1881-2001 / מאנגלית יעקב שרת [תל-אביב] :
עם עובד, תשס"ד.
רביב דרוקר ועופר שלח בומרנג : כישלון המנהיגות באינתיפאדה השנייה / [ירושלים] : כתר, תשס"ה.
עזרד לב בתוך הכיס של הראיס / אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2005
תקציר :
יזהר באר בנפול אויבך : סיקור מותו של ערפאת בתקשורת הישראלית / ירושלים : קשב, מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל, 2005.
דו"ח בקורתי המבקש לבחון כיצד סיקרו אמצעי התקשורת המרכזיים בישראל את השבועות האחרונים לחייו של יאסר ערפאת, הן בעתונות והן במהדורות החדשות המרכזיות בטלויזיה.
בארי רובין ג’ודית קולפ רובין יאסר ערפאת : ביוגרפיה פוליטית / מאנגלית: דרורה בלישה תל אביב : משכל, 2006.
תקציר :
סיפור קומיקס שפורסם ב"הארץ שלנו" שבו הסוכן הישראלי אבנר בן נר יוצא כנגד מזימת טרור של ערפאת
קישורים רלבנטיים
ערפאת -דיוקן מאת דני רובינשטיין
ביוגרפיה חדשה של ערפאת מאת אפרים קרש
בראשית הייתה פלסטין: המיתוסים של הפלסטינים
הצד השני : התפיסות של האינטלקטואלים הפלסטינים
ועוד מנהיגים ערביים :
הרודן המצרי נאצר בספרות העברית
הגולם ולילית נגד יאסר ערפאת .מאת אורי פינק.
11 תגובות על “המיתוס של יאסר ערפאת”
כי אני חושב שיש קווי דמיון ברורים בין ערפאת לבין "הגולם" שאתה מרבה לכתוב עליו.
בעיני יש פער גדול מאד בין ערפאת האיש לבין המיתוס של ערפאת. המיתוס של ערפאת נבנה במידה רבה על ידי העולם, ובתקופות מסויימות גם על ידי ישראל בעצמה, וזאת במטרה למלא צרכים פוליטיים. במילים אחרות, אם ערפאת לא היה קיים, "היה צריך להמציא אותו", ובמידה מסויימת זה בדיוק מה שעשו – ערפאת, לדעתי, הוא דמות מומצאת. ממש כמו ה"גולם".
– לישראל בתקופת אוסלו היה נוח שיש דמות כמו ערפאת שיקח על עצמו אחריות ושיוביל תהליך של שינוי בחברה הפלסטינית. בלעדיו – חשבו אז – אין עם מי לדבר ואין מי שיספק את הסחורה. זה היה ברור כבר אז שהוא לא בדיוק מה שהיינו רוצים, ושהוא לא יספק שום סחורה, אבל ישראל המשיכה לחיות על תקוות זמן רב אחרי שהתברר שאין להן כל בסיס במציאות.
– לרוסים ולגוש הקומוניסטי בשעתו היה נוח להלחם במערב, ובישראל נציגתו, באמצעות טרור פלסטיני והם שמחו לאמן את ערפאת וחבר מרעיו במחנות הטרוריסטיים של מזרח אירופה.
– לעולם האנטי-ישראלי, היה נוח מאד להזדהות עם דמות הטרוריסט. הם תמיד שמחו לחגוג על פופוליזם שמבוסס על שנאה טהורה, בלי אחריות ובלי ראיית הצד שכנגד. מה ששליטי ערב לא הרשו לעצמם לומר הוא אמר בגלוי וכל שונאי ישראל צהלו ושמחו.
– והאירופים לדעתי המציאו את ערפאת יותר מכולם. הם אלו שמילאו את כיסיו בדולרים , הם אלו שחימשו אותו ושנתנו לו חסינות מוחלטת. הוא הצליח לנקז אליו את כל רגשות האשם הקולוניאליסטים ואת כל האנטישמיות האירופית הסמויה. צריך להודות בכשרון שלו לקבל מהאירופים את הלגיטימציה ואת הבסיס האידאולוגי והכספי, אבל במידה רבה הוא יותר יציר של ההמצאה האירופית והעולמית – מאשר נציג אותנטי של עמו.
שמחתי לקרא הן את הכתבה והן את התגובה של רוני. שמחתי כי ראיתי כי שניכם רואים את הצד המיתי של ערפאת ושל העם הפלשתיני. ראיה שאני מסכים איתה במרבית מרכיביה. דבריכם תפסו אותי בזמן שאני כותב על הנושא בהרחבה תחת הכותרת "מיתוסים" כי המיתוסים הם רבים רבים וקיימת סכנה או תקווה (בהתאם לדעת החוששים או המקווים) שהמיתוסים האלה מביאים לכל מיני מעשים שיש בהם עשיה כאילו אין הם מיתוסים אלא מציאות.
הביקורת של גיא בכור על ספרו של אפרים קארש. יש לקארש כמה מנגדים באקדמיה בישראל – אני לא ביניהם, אבל ישבתי לא אחת בכנסים שבהם השמיע דבריו העוקצניים על חוקרים מבין ההיסטוריונים החדשים בישראל. לא נעים. מה שברור הוא שמרגע זה מתגייסים הרבה מוחות לעסוק בסוגייה מאוד מורכבת של המנהיג, הטרוריסט, הפדופיל, ההומוסכסואל ומה לא, הזה.
If you are groping around in the dark looking to turn on the security system, simply use your voice to switch it on. We also added
features such as glass break detectors, carbon monoxide and fire detectors, door and window contacts,
and cellular backup. Wireless home security systems are easy to set
up yourself.
[…] ".ונפגש עם מנ היגים פלסטינאיים שונים כמו סירטאוי ויאסר עראפאת גילן כתב גם ספר מעורר מחלוקת על ישראל באנגלית בשם […]
[…] ערבי לפניו ( להוציא אולי נאצר ). מועמר קדאפי שליט לוב ויאסר עראפת למשל אפילו לא התקרבו אליו. ברצחנותו ובאימה האמיתית […]
[…] המיתוס של עראפאת […]
https://www.youtube.com/watch?v=nmS4IaLgLjc
[…] נאבק במזימתו השטנית של מנהיג אירגון הטרור "פת"ח" יאסר עראפת ( המופיע כדמות בסיפור ) להביא לפיצוץ בפתיחה של תערוכה. […]
[…] המיתוס של עראפת […]
[…] שנים מלאו בנובמבר 2022 למותו ( המיסתורי ? זה לא ברור ) של יאסר עראפאת ראש הרשות הפלסטינאית וראש אירגון הטרור -שחרור לאומי ( […]