הסרט מתאר את מאבקו של רודריגו הצעיר במלך קסטיליה הצעיר וחלוש האופי אלפונסו השישי ובאחותו המרשעת שאחראית לרצח אחיו של אלפונסו שהיה אמור להיות המלך . רודריגו מחפש אחר חנינה מהמלך אלפונסו, הוא רוצה את מעמדו בחזרה, את כבודו וכמובן את חימנה אהובת לבו. בדרך יגלה רודריגו את ערכם החשוב של חברות, אהבה ומעל לכל את אותו ערך כל כך חשוב בחברה הספרדית של ימי הביניים ( הרבה יותר מהאהבה ) , הכבוד. מאבקו האמיתי של רודריגו הוא לא במלכו אלא במנהיג המוסלמי הקנאי הרצחני בן יוסוף ( שמזכיר במראה פניו בהרבה יותר משמץ את בן לאדן ) שליט ה"מריבאטונים " הפנאטים שבאו ממרוקו על מנת לכבוש את כל ספרד . בן יוסוף מתבלט בסרט בנטייתו לחתוך אברי אנשים בגלל הסיבות הטריביאליות ביותר . הסרט מסתיים עם כיבוש העיר ואלנסיה המוסלמית בידי כוחות אל סיד הצלת אהובתו הספרדית חמת המזג והיפה חימנה מידי בן יוסוף התאוותני .
האנימציה בסרט היא סבירה אם כי הדמויות של הגיבורים נראים כולם כמי שחיים על סטרואידים נוסח שווארצנגר עם שרירים מפותחים מעל ומעבר לכל מידה . האנימטורים של הסרט שמו דגש על האמינות ההיסטורית בניגוד מוחלט למקובל כיום בסרטים המצויירים בנוסח דיסני וכו'. העיצובים של הסטים של הטירות קסטיליאניות המעתירות הם העתקים מדויקים של המקומות בהם המאורעות התרחשו בימי הביניים ומבוססים על השרידים שהשתמרו בשטח .
המפיקים ניסו להכניס הומור לסרט על ידי שימוש בגירית מצחיקה כמו בסירטי וולט דיסני .
אבל אחד הקטעים המוצלחים בסרט הוא דווקא קטע שנראה כאילו נועד לקהל מבוגר יותר של ריקוד בטן שאהובתו של אל סיד רוקדת לפני בן חסן הפנט אבל התאוותני. פרט לכך קשה להגיד שזהו סרט יוצא דופן ברמתו בהשוואה לסרטים מצויירים אמריקניים .אבל הוא מעניין במה שהוא מגלה לנו על התרבות וההיסטוריה הספרדית .
אל סיד הוא דמות ידועה במסורת ספרדית אם כי נראה שלרוב הסיפורים עליו אין כל קשר למציאות ההיסטורית המורכבת מאוד שבה חי ששבה נוצרים מוסלמים וגם יהודים חיו זה לצד זה בשיתוף פעולה .
הוא התפרסם הודות לאפוס דמיוני שנכתב עליו בימי הביניים והיציג אותו כאיש הכבוד המושלם מה שהוא לא היה מעולם בחייו על פי הדוקומנטים שמהם הוא מתגלה כאיש שהחליף נאמנויות ללא הרף לשליטים נוצריים ומוסלמים ושבסופו של דבר היה נאמן רק לעצמו.
בעברית הייתה גירסה מקוצרת מאוד של סיפור אל סיד בספר בשם "גיבורי הספרים הנפלאים" מאת נואל ברון וליאונל סקנטייה בהוצאת מזרחי ב-196
.האפוס במלואו תורגם לעברית פעמיים:
בידי משה אטיאש בשנת 1967.
צ'רלטון הסטון בסרט "אל סיד ".
חייו של אל סיד תוארו בסרט אפי ענק ומפורסם שבו כיכב צ'ארלטון הסטון בשנות השישים .סרט שנוצר בידי חברה אמריקנית .
צופים וותיקים של הטלוויזיה הלימודית זוכרים מן הסתם סידרת אנימציה על חייו של אל סיד כנער שהוצגה בטלוויזיה הלימודית ב-1983 סדרה שנוצרה בידי היפנים דווקא.שני ספרים לילדים שהתבססו על פרקי הסדרה יצאו לאור בהוצאת "מודן ".
הדמויות בסדרת אל סיד היפנית.
אולם דווקא לאחרונה ניכר בעברית עניין מחודש בסיפור האל סיד.
החוקר רון ברקאי חיבר את הספר" המיתולוגיה הספרדית"בהוצאת מפה ושבו יש גרסה עברית של סיפורי הסיד השונים .
ולאחרונה יצא לאור בעברית ספרו של גאי גבריאל קיי " ( שביקר לאחרונה בארץ במסגרת כנס המדע הבדיוני איקון) אריות אל-ראסאן שמציג מעין גירסה של עולם אלטרנטיבי של חייו של אל סיד שבה משולבים גם גירסאות אלתרנטיביות של שמואל הנגיד ודמויות אחרות מתולדות ספרד שלא באמת חיו באותו הזמן במציאות שלנו .
הסרט שלפנינו מציג גרסה ספרדית עדכנית לחייו של הסיד. אבל עם כל הניסיונות להיות נאמנים למציאות ההיסטורית העלילה היא דמיונית לחלוטין .
במציאות ההיסטורית ספרד האמיתית של ימי הסיד במאה ה-11 הייתה ארץ שבה חיו יהודים נוצרים ומוסלמים בשלום יחסי ובסובלנות הדדית . בסיפורים המקוריים מופיעים שני מלווים בריבית יהודיים שעוזרים לאל סיד במימון לאחר שנמלט מהמלך, אם כי הוא מרמה אותם לאחר מכן . אל סיד האמיתי היה רחוק מאוד מלהיות לוחם צלבן נוצרי כפי שהעדיפו דורות מאוחרים יותר להציג אותו אם כי הוא חי עדיין בראשית תקופת מסע הצלב הראשון . הוא שירת למעשה הן אדונים נוצרים והן מוסלמים ומבצעו הגדול והמפורסם של כיבוש ולנסיה המתואר בסרט היה למעשה בשירות ובעזרת קבוצה מוסלמית אחת מתונה ששלטה בעיר בעבר כנגד קבוצה מוסלמית אחרת קנאית יותר שהשתלטה על העיר .נכון שהוא הפר את התחייבותו לבני בריתו המוסלמים ולאחר כיבוש העיר לקח את השלטון בה לעצמו .
בסיפורים עליו תואר כיצד תחת פיקודו משרתים גם נוצרים ומוסלמיים. המוסלמים מוצגים גם כטובים וגם כרעים .אין כאן אידיאולוגיה ברורה אנטי מוסלמית .ובוודאי לא צלבנית נוצרית .. יש בסיפור אל סיד המקורי דוגמה של "ריל פוליטיק " תיאור של חיים יחדיו בין בני אמונות שונות במאבק נגד קיצוניות דתיות..
דומה שהבחירה של המפיקים הספרדיים לעשות את הסרט על אל סיד עכשיו דווקא אינה מקרית : בתקופה זאת של התגברות הקנאות המוסלמית יש חששות גוברים והולכים בספרד בפני ניסיונות כיבוש עתידיים מצד צפון אפריקה כאשר במרוקו למשל יש קבוצות קיצוניות המדברות בפה מלא על הצורך להחזיר את ספרד לידי האיסלאם. הסיטואציה בסרט של דתות החיות דו קיום בשלום ( אם כי היהודים אינם מוזכרים כלל בסרט משום מה ) עד שמופיע שליט מוסלמי קיצוני הנחוש לאחד את העולם כולו תחת שלטון האיסלאם ניראית כעכשווית מאוד בימים אלה של מלחמת תרבויות בין מערב ואיסלאם וכאשר בן לאדן וארגון אל קאעידה מדברים על איחוד העולם הערבי תחת חליפות אחת .
העלילה של הסרט המצוייר "האגדה של האל סיד " נראית לכאורה רומנטית ורחוקה מאוד אבל לאמיתו של דבר היא משקפת פחדים ספרדיים אקטואליים מאוד .
קישורים
אל סיד של צ'רלטון הסטון
וגם על הסרט של הסטון
רון ברקאי על לתלוש שערה מזקנו של אל סיד
11 תגובות על “אל סיד נגד האיום האיסלאמי”
ולמרות שאני לא חובב גדול של סרטים מצויירים אני חושב שבהחלט אראה את הסרט.
חבל שנגעת קלות בלבד בכתבה בהקשר של השאיפות של הקנאים האיסלאמים המוצהרות כיום: "לחזור לאנדלוסיה", והדיבורים על תור הזהב המוסלמי שם – לצד אירועי התקופה האחרונה בספרד, הפיגוע של אל קעידה שהעלה לשלטון את הסוציאליסטים שעשו כמה מהפכות קטנות ומשמעותיות.
אחת השאלות אותן נשאל קיי במהלך הביקור שלו פה, היתה כיצד התקבלו ספריו במדינות שעל ההיסטוריה שלהן הם התבססו. כאשר הוא נדרש ל-"אריות אל-ראסאן", בהקשר זה, הוא סיפר כי הספר התקבל באופן צונן אצל חלק מהקהל הספרדי – בספרד, לדבריו, ישנם תושבים המעדיפים להתעלם מהעובדה שהמדינה היתה בעבר מדינה לא-נוצרית, ושחיו בה בני דתות שונות (ולמעשה להתעלם לחלוטין מהתקופה ההיסטורית בה עוסק הספר).
סדרת הטלוויזיה המצויירת, אגב, זכורה לי בעיקר מהפרק האחרון שלה, בה פוגש אל-סיד הצעיר את הגרסה המבוגרת שלו מהעתיד – אדם נואש, שכל הנאמנים לו (מלבד קומץ אנשים) הפנו לו עורף, והוא יודע שסופו קרב. למרות שהדמות של אל-סיד הצעיר בסדרה לא הבינה שהיא צופה בגרסה העתידית של עצמה, לצופים זה היה *מאוד* ברור, וזה היה סוף קודר בצורה לא-שגרתית עבור סדרה שקהל-היעד שלה הוא ילדים.
הרצון של הקנאים המוסלמיים לחזור לאנדולוסיה ולספרד כולה כמו גם לכל מקום שבו הייתה אי פעם שליטה מוסלמית ובסופו של דבר כלל העולם הוא אכן נושא חשוב מאוד בפני עצמו.
נציין כאן שאין ספק שזהו נושא שיצבור תאוצה ככל שמתחזקת הנוכחות המוסלמית בספרד ובאירופה כולה וככל שוגובר העוני בארצות המזרח המוסלמי .
עבור המוסלמים ,כמו גם היהודים המילה "אנדולוסיה " מבטאת געגועים לתור זהב שאבד .סביר להניח שיום יבוא ויקום איזה שליט מוסלמי שיעלה על דגלו את הצורך להחזיר את תור הזהב הזה.
פורסמה על כתבה זאת בפורום "תרבויות עולם " מאת "טללי בוקר " .
והנה לשון התגובה :
מאת: טללי בוקרו 22/10/04 | 09:16
בלי להפחית מהקסם של המיתוס והיופי של האנימציה, קיים סיכוי זסיר שהאיש הזה לא היה קיים. קיימים מחקרים שמטילים ספק במציאות שמאחורי המיתוס הספרדי העובר מדור לדור ונקרא אל סיד
יתרה מכך, אל סיד נחשב במורשת הספרדית למסמל של הרקונקיסטה, שחרור ספרד מהכיבוש המוסלמי, יש חוקרים שמטילים בכלל ספק אם היתה רקונקיסטה, כלומר ברור ובטוח שהנוצרים הוציאו את המוסלמים מספרד בשורה של מלחמות וקרבות לאורך המאות 12 עד 15 אבל יש מי שטוען שאלה היו מלחמות מבודדות בין שליטים שחלקם מוסלמים וחלקם נוצרים שבסופן הממלכות המוסלמיות הוכחדו אבל זאת בלי כוונה מתמשכת להוציא את המוסלמים אלא רק אינטרסים פרטיים.
עד כאן התגובה של "טללחי בוקר". אינני מומחה בנושא אולם הקישורים השונים לכתבה זאת מראים על כך שאכן יש בסיס כלשהו לסיפור שרק שונה מעבר לכל פרופורציה . היה אדם בשם אל סיד וקרו לו דברים אבל לא כפי שמתואר באפוס או בסרט.
טוב טוב הגמד ודנדין השופט
לאחרונה יצא לאור בהוצאת "מארווד "
אלבום קומיקס בן שני כרכים בעברית ובאנגלית
על חייו ועלילותיו של שמואל הנגיד בספרד במאה ה-11.
ראו
שמואל הנגיד אלבום הקומיקס
http://www.notes.co.il/eshed/31293.asp
בשעה טובה ומוצלחת יצא לאור בעברית התרגום השלם של האפוס הספרדי המקורי אל על סיד בידי המתרגם הפורה מאוד אריה סתיו .
וזה לאיר שמר סתיו תירגם את פואמות השונות על המלך ארתור ,את שירת רולנד את שירת הניבלונגים ,את הקומדיה האלוהית של דנטה ומתכנן לפרסם גם את שירת איגור הרוסית ואת באובולף האנגלי .
ב2008
יצא קומיקס מבית היוצר "ג'קי" על האינקוויזיציה.ספר הקומיקס עשוי היטב המתאר חיי היהודים תחת השילטון איבלה הקטולית בספרד.
האיום הספרדי מאת ג'קי בהוצאה דני ספרים.
שווה לקראו!
[…] "אל סיד" נגד האיום האיסלאמי […]
[…] אל סיד נגד האיום האיסלאמי […]
[…] עוד ספרות ספרדית ויהודית ספרדית אל סיד נגד האיום האיסלאמי […]