המסעדה הגדולה של אלי שגיא : סדרת הטלוויזיה הערבית המצליחה מכולן.

השחקן בסאם זועמוט הטבח בסדרה הקומית הישראלית המצליחה בכולן "המסעדה הגדולה" .

הופיע באתר "סדרות הטלויזיה הקלאסיות "

ב-16 באוקטובר 2004  נפטר השחקן הערבי בסאם זועמוט שהיה השחקן הערבי המפורסם ביותר על מסכינו וזאת בראש ובראשונה הודות לדמות הטבח שאותה גילם זועמוט בצורה בלתי נשכחת בסדרה בטלוויזיה הערבית בשם ה"מסעדה הגדולה " סדרה שזכתה למעמד פולחני ממש וניתן לאמר שהיא ה"יהלום שבכתר" והזכורה ביותר מבין כל מה שיצרה הטלוויזיה הישראלית בשפה הערבית לדורותיה .
"המסעדה הגדולה " הייתה הפקה הראשונה של חברת טלעד היום אחת הזכייניות של ערוץ 2 והיא רצה במשך 3 עונות ולאורך 39 פרקים ששודרו בשנים 1985-1988 כל מוצאי שבת בשעה שבע בערב בדיוק . הסדרה נוצרה בהשראתו של מנהל הטלוויזיה הערבית דאז יוסף בראל ( לימים מנכ"ל הטלוויזיה הישראלית המושמץ ביותר בכל הזמנים ). הימים היו הימים של הרעת היחסים בין היהודים לערבים שהביאו לבסוף לאינתיפאדה הראשונה ובראל הודאג מהקיטוב הגדל והולך בין יהודים וערבים בחברה גם כתוצאה מההסתות החוזרות ונשנות של מאיר כהנה ואנשי מפלגתו כנגד ערבים . הוא החליט להקרין סדרה שתשים דגש על יחסי רעות ושכנות ודו קיום בין יהודים וערבים ושתציג דמויות ערביות באופן סימפטי חיובי לקהל הישראלי כנוגדן להסתה של כהנה .

. הוא  חשב לעשות סדרה על מסעדה קטנה שמוכרת חומוס ופלאפל .

 הסדרה שנבחרה הייתה "המסעדה הגדולה"  פרי יצירתם המשותפת השחקן הוותיק ז'ק כהן שכיכב בה  ושל הסופר והמחזאי  המצליח אלי שגיא שכתב את רוב התסריטים . לדברי כהן היה זה שהיציע את שגיא ככותב.  הוא היכיר אותו מהצגה שבה שיחק ביחד עם שותפתו הקבועה לילית נגר בשם "תפוס ככל יכולתך " הצגה שהייתה ב-1972 הצלחה גדולה. כהן חשב ששגיא יוכל לחזור על ההצלחה הזאת שוב, והוא צדק. .

היוצר של "המסעדה הגדולה"  אלי שגיא יוצר "המסעדה הגדולה" החל את דרכו ככותב רומן סנסנציונלי בשם "נשים רעבות …" ( 1960? ) על אהבת אם ובן לגבר אחד ולאחר מכן סדרת סיפורי מדע בדיוני לילדים בשם "הרפתקאותיו של קפטין יונו " בשנים 1963-1965 כמו גם ספר מדע פופולארי לנוער בשם "תולדות המדעים " ( 1964 ) . לאחר מכן הפך למחזאי המצליח ביותר מבחינה מסחרית בתולדות הבמה הישראלית מאז ומעולם, ה"מלך" הבלתי מעורער של התיאטרון המסחרי בישראל, ודי אם נזכיר את "אמי הגנרלית" (1970) – ההצגה המצליחה ביותר בתאטרון הישראלי אי פעם, שרצה בארץ 1084 פעמים, והוצגה בעוד 14 ארצות ושפות שונות. "אימי הגנרלית " שלו מלבד הצלחתה הגדולה בארץ ובעולם נעשתה גם לסרט בבימויו של יואל זילברג ב-‏1979 עם גילה אלמגור וצחי נוי.הסרט הזה שאמור היה להיות הסרט ה"ראשון של תקופת השלום" זכה לקיטונות רותחין מהביקורת בגלל הקללות הערביות שהושמעו בו בשפע ( "פוסטמה" "מחלואה" , "חולירא" ועוד) .מבקר נזעם אחד שאל למה אין אם כבר קללות בעברית או ביידיש או ברוסית ששם הקללות יפות יותר, אפשר לראות זאת כעוד דוגמה לעיסוקו של שגיא ביצירת מילים חדשות .. למחזה "אימי הגנרלית " הוא יצר ב-1975 המשך בשם "אימי הגנרלית בגולן " . ומה שמעניין הוא שמתחרים יצרו בו זמנית המשך נוסף ללא אישורו ,עם אותם הדמויות בשם "אימי הגנרלית בחרמון ", מקרה שהוא למיטב ידיעתי חסר אח ורע בתולדות הבמה הישראלית ( אבל הוא נפוץ למדי בספרות המד"ב והפנטסיה לגבי דמויות ידועות כמו טרזן ו"קונן הברברי " וסדרות "מסע בין כוכבים " ו"מלחמת הכוכבים " שעליהם הופיעו סיפורים "פירטיים " כאלה לאלפים ). עוד ממפעליו כללו את ההצגות המצליחות "בני הדוקטור" (1973) והמשכה "בקרוב אצלכם" (1977). "בני הדוקטור " , גם הוא היה הצלחה אדירה שרצה "רק " ב-10 ארצות ושפות שונות כולל יידיש . המחזה שולב לבסוף עם המשך שלו "בקרוב אצלכם " לסרט בבימויו של שגיא בשם "שיגעון של אבא " ( 1981) עם גבי עמרני. ולשגיא היו עוד הצגות מצליחות ביותר כמו "תפוס כפי יכולתך " (1972) ערב מערכונים עם ז'ק כהן ולילית נגר , "ישראלי באמריקה (1976) קומדיה על היורדים ,"בואינג אקספרס " (1979) קומדיה על טייסי ודיילות אל על ו"מפקח רחמים קולומבו "(1980) קומדיה בלשים עם גבי עמרני.סך הכל כל הצגה שלו הועלתה מינימום של 250 פעמים על הבמה דבר שלא נשמע כמוהו אצל כל מחזאי אחר בתיאטרון העברי. זאת כל הקומדיות של שגיא זכו לפופולאריות עצומה בקרב הקהל מבני כל העמים ולשנאה כללית של המבקרים שהתחרו בינהם על העלבונות שהם הטילו בו ובמחזותיו אבל מבחינת הקהל זה כנראה לא שינה דבר.

הסדרה הערבית המצליחה מכולן.

שגיא כתב מחזות מצליחים רבים אבל נראה אבל שאת שיא ההצלחה וההשפעה שלו , אפילו יותר מב"אימי הגנרלית " ניתן לראות בסדרת הטלוויזיה "המסעדה הגדולה ".

הוא החליט לשנות את הרעיון המקורי ממסעדה קטנה שמוכרת חומוס ופלאפל למסעדה מפוארת ומסודרת ששם כל המלצרים הולכים עם חליפות פפיון והבעלים  המתוחכם איש העולם הגדול דובר שבע שפות שונות  מסתובב רק עם חליפה שחורה .  

הסדרה תיארה מסעדה יוקרתית מקושטת בסיגנון מזרחי אי שם בירושלים שמנוהלת בידי מסעדן ערבי אבו ראמי ( ז'אק כהן ) אדם נעים ואינטליגנטי ,  ועובדיו הטבח המצחיק והבלתי נשכח ( זעמוט ) המלצר החתיך אהוב ואוהב הנשים עבדו ( גסאן עבאס ) והמלצר האילם מערוף ( חליל חלאדי ) .

עובדים אלה סיבכו מדי שבוע בשבוע את אבו ראמי בצרות צרורות ומצחיקות שהעלו את השאלה שמעולם לא נענתה מדוע הוא אינו מפטר אותם ומחליף אותם בעובדים יעילים יותר . . הדמויות היו ונשארו קבועות אבל המסעדה הירושלמית משכה לעצמה לאורך פרקי הסדרה מבקרים מסוגים שונים ומגוונים מהשמנה והסלתא שגרירים אמנים וזמרים וגם סתם אנשים פשוטים ורגילים ישראלים וערבים וגם תיירים אמריקנים אנגלים וצרפתים רבים מהם מוזרים ובלתי מובנים יותר מכל יהודי וערבי . בסדרה השתתפו שחקנים ידועים רבים בתפקידי אורח כמו ספי ריבלין ציפי שביט גדי יגיל ועוד רבים אחרים .

אחד החידושים של הסדרה   שרוב הדיאלוגים בה היו בערבית היה שמדי פעם הושמעו בידי אבו ראמי ועמיתיו דיאלוגים בעברית ובאנגלית בהתאם לסוג המבקרים שנכנסו למסעדה. בכל שבוע תיאר הפרק את ההתרחשויות השונות והמצחיקות שמרחשות בשטח המסעדה בין העובדים ובין האורחים ואגב כך הועברו מסרים על הצורך בסובלנות וידידות בין יהודים וערבים כמו גם בין בני כל העמים והגזעים כאשר צוות המסעדה צריך להתאחד תמיד כנגד ה"פולשים " הלקוחות בני העמים השונים . ודרישותיהם השונות והמשונות.

הסדרה הייתה הצלחה אדירה. סקרים הראו שלא פחות מ83.2% מכלל הצופים במדינה צופים בה בקביעות מספרים שערוץ 2 כיום יכול רק לחלום עליהם ., וזאת יש לזכור למרות שהיא הוקרנה בטלוויזיה הערבית ובשפה הערבית . והיא זכתה להצלחה גדולה אפילו בשטחים.
הדמויות של המסעדה הגדולה עזבו בתקופת שיא הצלחתם הטלוויזיונית את המסך הקטן ועלו על הבמה ב מעין "ספין אוף" שיצר שגיא המחזאי הפורה הצגה בשם "חתונה במסעדה הגדולה " (1988) עם השחקנים המקוריים..שבה ישבו הצופים כאילו במסעדה סעדו את ליבם וצפו במתרחש מאחורי הקלעים של המסעדה עם הדמויות המוכרות להם מהמסך הקטן . אולם ההצגה לא הייתה הצלחה גדולה כמו סדרת הטלוויזיה .

למרבית הפתיעה הסדרה זכתה להצלחה גם בארצות השכנות כמו קפריסין ותורכיה ובעולם הערבי כולו ששם הסדרה זכתה לפופולאריות מדהימה. הסתבר שבכל הארצות הערביות השכנות שבהן קלטו את שידורי ישראל צפו בשקיקה בעלילות צוות המסעדה הערבית הירושלמית והתמכרו לה לא פחות מהישראלים .ז'ק כהן סיפר שבכל פעם שהוא נוחת בשדה תעופה במקום כלשהו בעולם מיד ניגשים אליו ערבים ומברכים אותו "אהלן ואסאלן אבו רמי " .זה קרה לו באוסטרליה וזה קרה לו גם בשדה התעופה במרוקו שם ניגשה אליו קבוצת סורים והחלה עמו בשיחה ידידותית כ"אבו רמי ". הוא טען שהודות לסדרה זאת הרשה לעצמו להסתובב באופן חופשי בשטחים בשיאה של האינתיפאדה הראשונה מאחר שבכל מקום היכירו אותו מיידית כ"אבו רמי " ומיהרו לארחו בכבוד. המסעדה הגדולה הפכה לסמל שיתוף הפעולה במזרח התיכון . ניתן לטעון שבמידת מה צוות הסדרה הצליח להשיג את המטרה של "קירוב לבבות" מסוים בין העמים העוינים.

קריסת "המסעדה הגדולה "

אבל כמו תהליך השלום הישראלי ערבי שהיא הייתה אמורה להיות ממבשרותיו "המסעדה הגדולה " הייתה מלווה סכסוכים פנימיים אינסופיים כלפי פנים שהביאו לבסוף לחיסולה. את שתים עשרה הפרקים הראשונים ביים היוצר והתסריטאי אלי שגיא ביחד עם הבמאי אבי אמבר .והפרקים האלה הם מוצלחים במיוחד . בתחילה שררה אווירה טובה של שיתוף פעולה פורה בין היוצרים השונים.אלא שאז אמבר הסתכסך עם שגיא ונטש את בימוי הסדרה ואז החליטו החלונות הגבוהים בטלוויזיה שאת פרקי הסדרה יביימו במשותף הבמאים אנטואן סלאח וויקטור קמאר

שגיא נשאר רק על תקן של תסריטאי ולאחר שהבמאים סירבו לתת לו יד חופשית בסדרה והוא עזב בזעם ( או פוטר תלוי איזו גרסה מקבלים ) . את מקומו כתסריטאית תפסה דליה כהן .

לדעת השחקנים ז'ק כהן וחליל חלדי חלה כתוצאה ירידה דרסטית ברמת הפרקים. בסאם זואמוט שלא העריך את הבימוי של שגיא לא הסכים . בין כהן ובין זועמוט נוצר סכסוך מתמשך מאחר שכל אחד מהשניים ראה את עצמו ככוכב האמיתי של המסעדה הגדולה וכל אחד סירב לוותר ולו במעט לשני על "זמן שידור ". .
וכך על במת הסדרה שעסקה בדו קיום בשלום ובסובלנות נוצרו שתי קבוצות עוינות ומסוכסכות שהתקשו לעבוד זו עם זו והסכסוכים הקטנוניים והויכוחים הבלתי פוסקים פגעו קשות באיכות הפרקים בהשוואה לפרקים הראשונים .
ז'ק כהן שהיה אחד מיוצרי הסדרה החליט לבסוף שהוא אינו מוכן להמשיך בסדרה המצליחה ללא שגיא וכאשר בהפקה סירבו לדרישתו להחזיר את שגיא קם ועזב ביחד עם חליל חאלדי לאחר חמש שנים של עבודה בפרקי הסדרה בפרקים האחרונים נוהלה המסעדה בידי אום ראמי אישתו של אבו ראמי לצידו של באסאם זועמוט שהפך לבסוף לשחקן הראשי היחיד .

שגיא ניסה לחדש את המסעדה הגדולה כסדרת טלוויזיה ב-1992 אבל כבר ללא הצלחה אבו ראמי וצוות עובדיו לא חזרו יותר אל המסכים חוץ מבשידורים חוזרים.
זועמוט מעולם לא אהב את המסעדה הגדולה אם כי הפכה אותו למפורסם . "מסעדה של האו"ם " הוא כינה אותה בלעג. לדעתו היא יצרה לו תדמית שגויה של אחד שיכול רק להצחיק ולהשתתף בקומדיות .

הוא העדיף בהרבה את הסדרה הבאה שבה השתתף עבור הטלוויזיה בערבית ב-1989 "שכנים " סדרה שנוצרה הפעם בידי יוסף בראל עצמו ונכתבה בידי דליה כהן שבה גילם ערבי הגר עם אישתו בבית משותף דלת מול דלת עם זוג שכנים יהודיים ממוצעים ( הקומיקאי גדי יגיל , אביו של הסופר רן יגיל  , ועפרה וינגרטן ) ובמהלך כל פרק השדכנים לומדים להתגבר על הדעות הקדומות מתמודדים עם סוגיות תרבותיות וחברתיות משונות ולקבל זה את זה כשכל פרק נגמר כמעט במיזוג עמים ובחאפלה סוערת .

סדרה זאת רצה במשך 13 פרקים אבל מעולם לא הייתה הצלחה גדולה כמו "המסעדה הגדולה " וכל אפשרות לעונה נוספת שלה בוטלה כתוצאה מהאינתיפאדה.
גאסאן עבאס פרסם מאז  בהוצאה עצמית ספר בעברית בשם "רצח מדור לדור " ( 1987 )  קובץ סיפורים זיכרונות ורשימות והגיגים קודרים על חייו שכצעיר ערבי המתגורר בתל אביב היהודית . אלי שגיא היוצר ניסה את כוחו בסדרת טלוויזיה נוספת נוספת עבור ערוץ 2 בראשית חייו עם זאב רווח בשם "פאפא " אך היא לא זכתה להצלחה וירדה כמעט מיידית מהמסכים.

נראה שהמסעדה הגדולה היא סדרת הטלוויזיה הישראלית המצליחה והנצפית ביותר של כל הזמנים אם נזכור שגם במדינות הערביות היו לה צופים מרובים וספק רב אם שיא ההצלחה שלה ישבר בעתיד עם הפיצול העצום שיש כיום בקהל בניגוד לעבר. עם הצלחה כזאת ייתכן ש"המסעדה הגדולה " הייתה יכולה להמשיך עוד עונות נוספות כמו הסדרה הקומית "שמש " מאוחר יותר ולהיהפך לאחת הסדרות המזרח התיכוניות המצליחות ביותר של כל הזמנים ולהביא ליתר קירוב בין העמים . אולם סכסוכים פנימיים בין היוצר תסריטאי ובין הבמאים ומאבקים בין הכוכבים חיסלו את האפשרות הזאת. וחבל
אם נרצה אולי יש כאן משל למצב הישראלי- ערבי כולו.

קישורים רלבנטיים

המסעדה הגדולה בויקיפדיה

אלי שגיא בויקיפדיה

דף הפייסבוק של אלי שגיא 

ועוד דף פייסבוק של אלי שגיא 

קטע מהמסעדה הגדולה

המסעדה הגדולה הפרודיה של "זהו זה "

ספורו של ז'אק כהן 

השחקן בסאם זועמוט 
פטירתו של זועמוט  בנארג

ז'ק כהן והמסעדה הגדולה

השחקן ז'אק כהן והמרפא מטעם החוצנים אדריאן דביר

הרפתקאות קפטין יונו מאת אלי שגיא