סיפורי קומיקס בשפה העברית הם וותיקים הרבה יותר משנהוג לחשוב . אם נתעלם מציורי הפרסקו בבית הכנס היהודי דורה אורופוס מהמאות הראשונות לספירה שמתארים בצורה סיפורית מתמשכת אירועים מסיפורי התנ"ך ומכתבי יד מאוירים מימי הביניים שיש שרואים בהן סיפורי קומיקס קדומים , הדוגמאות הראשונות של סיפורי קומיקס בשפה העברית הופיעו עוד בראשית המאה העשרים בעיתון הילדים העברי החשוב ביותר של התקופה "עולם קטן" שהופיע בורשה . ברובם היו אלה סיפורי בדיחה קצרצרים וכנראה מתורגמים ממקורות זרים של ציירים ידועים כמו הינריך בוש יוצר "מקס ומוריץ " אם כי לפחות אחד מהם "גמול הרשע " היה אולי מקורי .
הקומיקסים המקוריים הראשונים בעברית הופיעו (שלא במפתיע ) לא בישראל אלא בארה"ב מולדת הקומיקס בעיתוני ילדים בשפה העברית כמו "עדן " ו"נוער" בשנות העשרים והשלושים ועסקו בהרפתקאותיהם של דמויות ידועות מהפולקלור היהודי כמו הרשלה וחכמי חלם .
.בארץ ישראל הופיעו סיפורי הקומיקס הראשונים בשנת 1935 בכתב העת לילדים "עיתוננו לקטנים " בעריכת המורה והסופר והלשונאי אברהם אבן שושן . ב "עיתוננו לקטנים " שכפי ששמו מעיד נועד לילדים קטנים. הוא היה "אח קטן " למגזין "עיתוננו" שנועד לילדים גדולים ( דהיינו מה שאנו מכנים היום "נוער ") שם פורסמו בין שאר סיפורי הרפתקאות כמו " בין חייתו אדם " של רידר הגארד וגם התרגומים הראשונים לעברית של סיפורי "טרזן " ואף כמה מסיפורי המדע הבדיוני הראשונים שהופיעו בעברית כמו " פלוסידאר" על עולם פריהיסטורי במעמקי האדמה מפרי עטו של יוצר טרזן אדגר רייס בוראוז זאת לצד סיפורי מדע בדיוני אחרים כמו "גונבי הגולפשטרום" מאת טודוז "רובינזונים מתחת למים " מאת קפיטן דנריט ו"מסביב לעולם בעשרים וארבע שעות " מאת רנארד . את כולם תירגם עורך המגזין אברהם אבן שושן ( שהוא גם ממציא המונח לתיאור הז'אנר "מדע דמיוני "). עם זאת "עיתוננו " לא פרסם קומיקס שכנראה נראה כלא ראוי לילדים גדולים . .
ב"עתוננו לקטנים " האח הקטן וה"סורר " לעומת זאת הופיעו כבר בגליונות הראשונים ""סיפורי בדיחה קצרים " כמו "מעשה בשלוש גברות ורבי צב " " רבי תיש משחק בכדור רגל " ככה יעשה ללקקן " וכו' " סיפורי קומיקס קצרים ואנונימיים על עלילות מבדחות של בעלי חיים, ייתכן שהם היו מקוריים שכן העיתון פירסם סיפורים כאלה ללא מילים וקרא לקוראיו לפרסם סיפורים משלהם שיסבירו את המתרחש בציורים.
ב"עתוננו לקטנים " הופיעה סדרת הקומיקס הראשונה שתורגמה לעברית "מאורעות דובון" תרגום של סידרת קומיקס בריטית ידועה על הדוב רופרט שממשיכה לרוץ בעיתוני בריטניה עד עצם היום הזה וכך למרבית ההפתעה היא עושה גם בישראל .שנים רבות לאחר הופעתו המקורית בעברית ב"עיתוננו לקטנים " חזרה דמותו של "דובון " בכתב עת מיוחד שהוקדש לעלילותיו בשם "דובון" מבית ההוצאה של אצבעוני ושם פורסמו סיפורי קומיקס ישראליים מקוריים על עלילות הדוב וידידיו. מגזין "דובון " שממשיך להתפרסם מזה עשרות שנים גם בעת כתיבת מילים אלה. בהתחשב באריכות ימים זאת ניתן לאמר שהדמות של "רופרט " דובון היא דמות הקומיקס הזרה מאריכת הימים ביותר בעברית הרבה מעל ומעבר למתחרים במשקל נוצה כמו סופרמן , ספיידר מאן והאקס מאן שנהנו מאורך חיים קצר ביחס. .
לצד סיפורי הרפתקאות אלה פירסם "עיתוננו לקטנים " ב-1935 את סדרת הקומיקס הארץ ישראלית המקורית הראשונה שנקראה "מיקי מהו ואליהו" ונכתבה ואוירה בידי המורה עמנואל יפה.
מיקי -מהו הארץ ישראלי
כפי שניתן לראות מהשם הסדרה קיבלה השראה מהסרטים המצויירים של וולט דיסני על מיקי- מאוז שהיו פופולאריים מאוד בארץ באותה תקופה . נראה שסירטי וולט דיסני על עלילות מיקי מאוז היגיעו לארץ ישראל המנדטורית עוד ב-1931 ( ובארץ ישראל כבר עסקו עוד ב-1934 ביצירת תגובה עברית נאותה, הסרט העברי המונפש הראשון "גדי בן סוס " פרי יצירתו של המאייר אריה נבון ) . המשורר אברהם שלונסקי נתן אז למילה אנימציה את המילה העברית "הנשמה " .
שלונסקי שחיבב מאוד סרטי "הנשמה " כמו גם את מיקי מאוז יצר החל מ-1933 סדרת סיפורים מחורזים לילדים כתובים בשפה שכל כולה משחקי לשון וירטואזיים ממש על עלילות דמות "קירקסית" ליצנית בשם "מיקי מהו " או "קונציון ". בגרסה המקורית שהופיעה במוסף לילדים של העיתון "דבר" ( עוד לפני שמוסף זה הפך לשבועון נפרד "דבר לילדים ") מיקי מהו הנ"ל הופיע בציוריו של נחום גוטמן כדמות עכברית מובהקת למהדרין שהזכירה מאוד את מיקי -מאוז הקולנועי .
מיקי מהו-קונציון .איור של נחום גוטמן לאברהם שלונסקי ב"דבר לילדים".
מיקי מהו אנושי איור של אריה נבון ל"עלילות מיקי מהו ".
בגרסת הספר המלאה " עלילות מיקי מהו " מ- 1946 שאותה צייר המאייר ואמן הקומיקס אריה נבון . מיקי צויר כדמות אנושית של קונדס אנושי מתולתל , וסילק מהציורים כל רמז לעכברים אולי על מנת לא להרגיז את אולפני וולט דיסני . ספרו של שלונסקי הפך בכל מקרה ליצירה קלאסית לילדים.כמעט כמו מחזהו "עוץ לי גוץ לי " שמועלה באופן קבוע בידי תיאטרון הקאמרי אבל ילדים מודרניים ימצאו אותה קשה מאוד לקריאה ולהבנה .
מיקי –מהו באפריקה
מיקי מאוז של נחום גוטמן ול. דניאלי .
( הפתיחה ל"מאורעותיו ופגעיו של מיקי –מהו " מאת "ל.דניאלי " דבר לילדים כרך א' 6.8.1936)
מיקי- מהו הופיע שוב בשני סיפורים מקוריים (שלא היו קומיקס ) בשבועון "דבר לילדים" כרך א' באוגוסט 1936 ושוב בכרך ב' באוקטובר -1936 שבהם תוארו הרפתקאותיו המדהימות באפריקה כפי שסופרו לקיבוצניקבזמן שמירה לילית בקיבוץ ( הימים הנם ימי המרד הערבי שהדיו נשמעים היטב בסיפורים) בידי מיקי עצמו.
הם היו אמורים ככל הנראה להיות הפתיח לסדרה בשם "מאורעותיו ופגעיו של מיקי –מהו " ובהם תוארו הרפתקאותיו של העכבר ההרפתקן בקרב חיות הטרף האריות והתנינים ובקרב שבטי שחורים אוכלי אדם של היבשת .
.המחבר של הסיפורים היה אחד "ל.דניאלי " והוא הקדיש את הסיפור הראשון ל"ילדי חפצי בה ובית אלפה ". בסיום החלק השני דניאלי הבטיח לתת לקוראים סיפורים נוספים על הרפתקאות מיקי מהו אך אלה לא הופיעו מעולם ,וגם דניאלי עצמו לא הופיע יותר על דפי "דבר לילדים " או בכל מקום אחר שמוכר לי .
איור של נחום גוטמן לסיפור של "ל.דניאלי ".
הסיפורים אוירו בידי נחום גוטמן שזה לא מכבר פרסם ב"דבר לילדים" את הסיפור בהמשכים המפורסם "הרפתקאות לובונגולו מלך זולו " גם כן על אפריקה , ששם סייר זה מקרוב ותיאר הרפתקאות דומות למדי אם גם מוגזמות פחות .
אולי היה אותו "ל. דניאלי " אלמוני ומסתורי שם בדוי של נחום גוטמן עצמו.
כך או כך הסיפור על מיקי מהו והרפתקאותיו באפריקה נקטע כתוצאה מהצורך של השומר בסיפור שהאזין לסיפורו המדהים של מיקי –מהו על הרפתקאותיו באפריקה להילחם בפורעים ערבים שתקפו את קיבוצו. מיקי-מהו לא חזר יותר לדפי "דבר לילדים ".
מיקי מהו ואליהו.
ובמקביל ב-1935 הופיעה גירסה נוספת של מיקי מהו בעברית בעיתון ילדים אחר .
הסיפורים הקצרצרים שהופיעו בחוברות "עיתוננו לקטנים " תיארו את הרפתקאותיהם ותעלוליהם של ילד וידידו "העכבר " שבבירור היה אמור להזכיר לילדים את הדמות של דיסני אם כי נראה יותר מכל דבר אחר כמו חתול .
אם היה קומיקס זה יוצא כיום ייתכן שהייתה חברת וולט דיסני מוציאה נגדו תביעה על הפרת זכויות יוצריו (כפי שקרה בשנות ה80 לקומיקסאי דודו גבע שהואשם בידי חברת וולט דיסני שדמות הקומיקס שלו על הברווז היא למעשה העתקה של דמותו של דונאלד דאק ) .
אך המחבר והצייר עמנואל יפה שכנראה היה אדם זהיר הקפיד שלא לצייר את גיבורו מיקי מהו בדמות העכבר מסרטי וולט דיסני במקום זה הוא צייר אותו כהעתק מדוייק לחלוטין של המתחרה הגדול בסרטים המצויירים של התקופה למיקי מאוס , החתול פליקס .
פליקס החתול ,דמות אנימציה וקומיקס אמריקנית ידועה.
היו גם טענות שעלילות הקומיקס של יפה הם גם חיקוי ברור של יצירותיו של אברהם שלונסקי על "עלילות מיקי -מהו" שיצאו שנתיים קודם לכן ב"דבר לילדים". הההשראה הייתה כאן כפולה ואף משולשת . בכל אופן יפה היה מסוגל לפרסם את הקומיקס שלו ואחר כך להוציאו בספר רב תפוצה שיצא במהדורות רבות בלי שישמע כל צפצוף של התנגדות.
מיקי מהו של אברהם יפה .
הסיפור הראשון בסדרה תיאר "איך הכירו זה את זה ?" ככותרת הפרק הראשון של עלילותיהם שנפתחו בחרוזים :
אליהו זה נער
יום אחד טעה ביער
את דרכו שם לא מצא
מן היער לא יצא.
התדעו מי מצאהו ,
עת עייף מאוד היה הוא ?
האדון מר מיקי מהו
הוא גילה את אליהו ".
ומכאן ואילך השניים היו בלתי נפרדים וסיפורי הסדרה תיארו בחרוז ובציור את תעלוליהם , כציורים מוקטנים בשבועון בגודל בולי דואר .
כמה מהסיפורים עסקו בחגי ישראל בחוברות מיוחדות שיצאו לכבוד חנוכה ,פסח ,שבועות וכו'. ובסיפורים הפכו החתול/ עכבר והנער למכבים גיבורים היוצאים להילחם בפרה אנטיוכוס , יצאו לשתול שתילים בטו בשבט לעיני אותה הפרה . התחפשו בפורים ,זללו מצות בפסח או הביאו ביכורים לקק"ל בשבועות . בפרקים אחרים הם שיחקו בכדורגל ,יצאו למחנה צופים או ארגנו "קונצרט" של צופרי אופנועים רחמנה לצלן . באחד הסיפורים הופיעו יצורים מבעיתים ממש לגבי התקופה שעליהם חלמו הגיבורים.
צפו בפרק הראשון מ"מיקי מהו ואליהו "
צפו בפרק שני מ"מיקי מהו ואליהו"
עלילות "מיקי- מהו ואליהו" זכו להצלחה רבה אצל הקוראים . הם נכתבו ואוירו בידי יפה ברוך הכשרונות בעברית מובנת במקצב מדויק ובחרוזים פשוטים שילדים יכלו ללמדם בעל פה תוך שניות,זאת בניגוד מוחלט לעברית ה"מצועצעת ולמשחקי הלשון של שלונסקי שהם לא תמיד קלים להבנה אצל הילדים. אם כל היותם מקסימים עבור מבוגרים.
הדמויות של מיקי- מהו ואליהו היו כה פופולאריות שהם זכו להתפשט לתחומי הפרסומת שנים רבות לפני "זבנג" של אורי פינק שהראה ביתר שאת את כוחם של דמויות קומיקס בתחומי הפרסומת. מיקי מהו הופיע במודעת פרסומת מ-1936 של חברת "שמן " באח המבוגר "עיתוננו " שנקראה "סודו של מיקי- מהו ". במודעה נראה מיקי- מהו רץ כשעל כתפו מברשת שיניים ענקית והטקסט נקרא כך :
….מתפלאים הם כולם
על שיני הלבנות
אך אין זה כלל פלא
הסוד הוא קטן
כל בוקר וערב ניקיתי אותן
במשחת שיניים
שמן !
( סודו של מיקי-מהו " עיתוננו ")
מיקי מאוז בפירסומת מ"עיתוננו " מ1932.
מאוחר יותר ב-1939 הסדרה פורסמה כספר בחיפה ובו בכל עמוד 4 ציורים גדולים בשחור לבן, רבים מהסיפורים היו חדשים ובדרך כלל יפה גם צייר מחדש את הסיפורים שהופיעו במקור " בעיתוננו לקטנים " אם כי בדרך כלל השאיר את הטקסטים המקוריים . אך לעומת זאת היה סיפור אחד שהופיע במגזין ומשום מה לא בספר שם "בשיטפון " שבו הצמד מתמודד עם שיטפון נורא .
יפה לא היסס להכניס לסיפורים החדשים דמויות מבהילות במושגים של אז כמו המפלצת שראה אליהו באחד מחלומותיו או המסכות שאותן חבשו השניים "מיקי הוא כושי איום , אליהו אף אדום ".
הספר נדפס שוב בשנות השישים והפעם כל ציור הופיע בכמה צבעים . וספר זה זכה להצלחה רבה ולפופולאריות מתמשכת בזכות ההומור השובב והשילוב ההרמוני והחסר תקדים בעברית של ציור עם חרוז הספר הופיע במהדורות נוספות ב-1962 ושוב ב-1974 כשהוא מוצא דורות חדשים של קוראים , אריכות ימים שהיא נדירה למדי בתחום ספרות הילדים העברית ומראה שהספר וגיבוריו הפכו לסוג של קלאסיקה.
המחנך שידע לחייך
עמנואל יפה. ( התמונה לקוחה מקובץ מאמרים לזכרו "במעגלי החינוך ", 1979).
עמנואל יפה ( 1911-1978 ) היה מורה בן למשפחת מורים . סבו היה סופר הילדים מנחם מרדכי סילמן ואימו המחנכת בלהה יפה שכתבה כמה שירי ילדים שמושרים בגני ילדים עד היום חלקם ללחנים של בנה עימנואל . יפה גדל ברחובות ששם אביו יצחק יפה היה מנהל בית הספר העממי שבו הורתה גם אימו . וכמו הוריו הוא הקדיש את חייו להוראה כמורה כמנהל כמפקח כיו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך וכסגן המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות והיה ידוע במאמציו הרבים בפיתוח שיטות חדשות להכשרת מורים . הוא גם היה פעיל בתנועת הנוער "הצופים " וערך במשך כמה שנים את כתבי העת שלה
.הוא הלחין פיזמונים ידועים כמו "כך עלינו לג'וערה" שאת מילותיו כתב בנימין טנא ושהיה חביב על אנשי עליה שלישית ו כמו גם שירי ילדים שונים שאותם כתב והלחין והיה ידוע כנגן קונצרטינה מומחה. כן כתב ספרי לימוד שונים כמו "הדרך אל הבריאות : הוראת ההיגיינה בכיתות היסוד " ( 1947 ) ואת קובץ השירה "מאוצר השירה לבני הנעורים " ( 1954) כמו גם ספרי לימוד שונים על חשבון כמו ו"הוראת החשבון בבית הספר היסודי " ( 1954) "ספר החשבון שלי " _(1959-1961 ) בשלושה כרכים ) ו"יסודות החשבון " ומחקרים רציניים בענייני חינוך שכונסו בספר בשם "על מחנכים וחינוכם " ( 1976) ובקובץ לזיכרו בשם "במעגלי חינוך " ( 1980 ) שבו כונסו זכרונותיו ומאמריו בענייני חינוך והוראה שונים בעריכת חיים אורמיאן .
איור מהספר "זום זום הגמד " שחיבר עמנואל יפה. האיור הוא של שמואל בלומנטל .
יפה פירסם ספרי ילדים נוספים לצד "מיקי – מהו ואליהו" כמו " יום הולדתו של פוק-פוק " סיפורים מחורזים על עלילות גמד וידידיו החרקים שאותו אייר שמואל בלומנטל , העיר דץ" ( 1941 ) "חברים וידידים "(1947 ) קבצי שירים וחרוזים , ואת הספר המעניין מאוד גם היום "כתבי סתרים" ( 1954 ) .
שמו הונצח בבית הספר לעובדי הוראה בכירים על-שם עמנואל יפה בירושלים.
"מיקי מהו ואליהו " למרבית הצער נשארה סדרת הקומיקס היחידה של עמנואל יפה אך היא פתחה את עידן הקומיקס המקורי בארץ ישראל .. סיפורים נוספים על מיקי- מאוז המשיכו להופיע בעברית מדי פעם ( רבים מהם בתרגומה של שולמית לפיד ) לאורך השנים החל ממגזין הקומיקס המתורגם הראשון "מיקי מעוז " שהופיע בסוף שנות ה-40 ועד עצם היום הזה במגזין חודשי המוקדש לסיפורים מבית היוצר של דיסני . אבל אלה כבר היו כולם יצירות מתורגמות ולא מקוריות כמו סיפורי מיקי –מהו השונים של שנות השלושים .
קישורים רלבנטיים
צחי פרבר על "הקומיקס העברי הראשון "?
אברהם שלונסקי והמחזה "עוץ לי גוץ לי"
11 תגובות על “מיקי מאוז- תוצרת ארץ ישראל:" מיקי מהו ואליהו " מאת עמנואל יפה הקומיקס הכמעט ראשון בארץ ישראל”
מאוס זה עם ס'. ככה משעתקים.
לדעתי זה מאוד חשוב שאתה מעלה את התמונות האלה לרשת. זו הדרך שלהן להישמר ושל אנשים לאתר אותן. זה יופי.
כיף אמיתי לקרוא את הרשימות שלך. הן בהירות, מעניינות ואפילו מרגשות (כמה נוסטלגיה! חיריק חיריק וו פתוח…).
אתה אוסף אותן לספר? אני מקווה שכן.
מפעם לפעם אני רואה את רשימותיך מחקריך ונהנית מאוד. רשימה זו על תולדות הקומיקס החזירה אותי שנים רבות לאחור, לילדות שבה כל שבוע חיכיתי ציפיתי לנרפתקאות מיקי מהו, מאורח יותר לאורי מורי וכו
כל הכבוד על ההשקעה.
וואי, איזה התרגשות!
יש לי בבית את "מיקימהו ואליהו", וזה עוד היה של אמא שלי כשהייתה ילדה בראשית שנות ה-40.
כתבה מרתקת!
אני מחפשת את הספר מזה שנים בחוסר הצלחה. גדלתי עליו כילדה ורוצה להעבירו לילדי ונכדי.
אם למישהו יש את הספר ורוצה למכור/לתרום/לצלם – אשמח מאד.
תודה.
[…] ספר, עמ' 1-17;107-109. עוד בהקשר הזה ראה מאמרו של אלי אשד "מיקי מאוז – תוצרת ארץ ישראל" [↩]מדובר בהצגת חלל כמו על בימת תיאטרון, כשהקיר […]
נפלא!
האם מישהו יכול להשלים את הקטע הבא:
אל הלול נגש נא יחד
אף על פי שזה אסור
מיקי מהו בלי כל פחד
מתגלגל כמו כדור
אך פוחד הוא אליהו
אחזהו בזנבו
חיש דפקו על הדלתיים
מישהו אמר: יבוא
אך פתחו את הדלתיים
מסביב אחת ושתיים
התנפלו עלי השניים
ברווזים רעי עיניים.
הוי זנבי והאזניים
מר בכה אז מיקי מהו
וכזרם עז של מים
דמעותיו של אליהו.
תודה.
[…] מיקי מאוז תוצרת ארץ ישראל […]
[…] לפיכך, ניתן בהחלט לראות את 'אורי מורי', סיפור הקומיקס הראשון של אריה נבון ולאה גולדברג, כקומיקס העברי הראשון. הנוף באיורים הוא נוף הארץ, נוף מדברי וצחיח, אין כמעט מבוגרים בנמצא, אורי עצמו מוצג באחד הסיפורים כשיח הצבר, והפנייה אל הילדים הקוראים היא: קומו במדבר השממה הזה וצרו לנו גזע! ראו עוד מיקי מהו ואליהו […]
[…] מיקי מאוז תוצרת ארץ ישראל […]