web analytics
קטגוריות
קומיקס

קומיקס ישראלי -לא רק לגברים

סיפורן של הנשים בעולם הקומיקס העולמי ובעיקר הישראלי.

לאחרונה התקיים בסינמטק בתל אביב הפסטיבל השנתי של קומיקס ואנימציה בסינמטק , פסטיבל שהיה גדול יותר , מתוקשר יותר ומצליח יותר מבחינת מספר האנשים שבאו אליו מכל אירוע אחר מסוגו בישראל בעבר. מה שמראה שתחומים אלה שבעבר היו כמעט מוקצים ונחשבו כראויים בעיקר לילדים  הם כיום בלב הקונצנזוס.
ובין מגוון הנושאים שבהם עסק בפסטיבל בפירוט השנה היה גם הנושא הלא כל כך ידוע של נשים ובראש ובראשונה נשים ישראל, כיוצרות וכדמויות בקומיקס.
הקומיקס שהתחום הדומיננטי בו , סיפורים על גיבורי על תפוחי שרירים בנוסח סופרמן וספיידר מאן היה תחום שזוהה מטבע הדברים בדרך כלל עם הזכרים ובראש ובראשונה עם נערים מתבגרים .נשים אם כבר הופיעו בסיפורים כאלה הוצגו לרוב כחברה היפה של הגיבור שתפקידה להינצל על ידיו פעם אחרי פעם מהנבל התורני ולצרוח אגב כך ( ראו מרי ג'ין בספידר מאן 2 המוצג כעת על מסכינו ) .

שינה, המלכה הסקסית של הג'ונגל

גם דמויות מפורסמות של נשים הרואיות נדירות כמו וונדר וומן ושינה נערת הג'ונגל ואשת החתול ואלקטרה ( דמויות קומיקס ידועות שעליהן נוצרו לאחרונה סרטים הוליוודיים ) נוצרו בדרך כלל בידי גברים וניכתבו וצוירו לאורך כל השנים בידי גברים והן ייצגו בדרך כלל פנטזיות גבריות ברורות של נשים אדירות כוח וחצי ערומות בעלות שדיים ענקיות .

 

אפילו במקרה של וונדר וומן  שהפכה מאז שנות השבעים לאיקון ידוע של התנועה הפמיניסטית  ושל עוצמה נשית פמיניסטית היו בגרסה המקורית שנוצרה בשנות ה-40 של המאה הקודמת בידי הפסיכיאטר צ'רלס מולטון דוגמאות ברורות של פנטסיות סאדו מזוכיסטיות עם אלמנטים חזקים מאוד וקבועים של קשירה והצלפות בנשים וגברים.

כיוצרות הנשים בקומיקס העולמי מעולם לא בלטו ותחום זה נחשב תמיד כמעט לתחום גברי אקסלוסיבי.
בעשורים האחרונים מצב זה השתנה . מסתבר שבשנים האחרונות יש יותר ויותר נשים שקוראות קומיקס ואף מציירות וכותבות קומיקס. אך עדיין קשה לאמר שבעולם יש לנשים גם היום מקום בולט כיוצרות בתעשיית הקומיקס.

קומיקסאיות בישראל

קטע מהסיפור "תעלומת ילדי החלל " מאת פנחס שדה עם איוריה של אלישבע נדל. הופיע ב"הארץ שלנו " בשנות השישים.

גם בישראל יש כיום חדירה בלתי פוסקת של הנשים לתחום הקומיקס. לאמיתו של דבר דומה שבאופן פרופורציונלי דווקא מעמדן של הנשים בתעשיית הקומיקס הישראלית היה חשוב יותר מזה שבתעשיית הקומיקס העולמית.
כותבת הקומיקס הראשונה בשפה העברית הייתה המשוררת הידועה לאה גולדברג שחיברה מאמצע שנות השלושים ועד לשנות החמישים סיפורי קומיקס מחורזים מרובים ביחד עם הצייר אריה נבון עבור העמוד האחורי של המגזין "דבר לילדים ". סיפורים שנחשבים לקלאסיקה של ממש כמו "אורי מורי " "אורי כדורי" "עולם הפוך " ורבים אחרים . היא בניגוד לסופרים רבים אחרים מעולם לא ראתה בכתיבת סיפורי קומיקס כדבר שמתחת לכבודה .

אחרי לאה גולדברג הופיעו כמה וכמה אמניות שתרמו תרומה חשובה לקומיקס הישראלי בימיו הראשונים . הבולטת בהן הייתה אלישבע נדל, ציירת הקומיקס הקבועה הראשונה של המגזין "הארץ שלנו" בשנות החמישים ובראשית שנות השישים . עבור מגזין זה איירה נדל סיפורי קומיקס ידועים כמו סדרת "גידי גזר " על עלילות פלמחניק לוחם שכאשר הוא אוכל גזר הוא מקבל כוחות על שעימם הוא נאבק בבריטים ובערבים בשירות המדינה שבדרך. נדל גם איירה את סיפורי הקומיקס הראשונים של הסופר הידוע פנחס שדה שפרנסתו הייתה על כתיבת סיפורי קומיקס עבור "הארץ שלנו " תחת שמות בדויים שונים.

 

פרידל שטרן בפורטריטים עצמיים.

 

עוד מאיירת ידועה שעסקה גם בקומיקס הייתה מקריקטוריסטית הוותיקה פרידל  שטרן שיצרה עשרות קומיקסים עבור "דבר השבוע " כמו גם עבור עיתוני ילדים. ולאחריה הופיעו קומיקסאיות לא מעטות נוספות כמו נורית יובל ויפה טלרק .פה ושם גם סופרות ילדים ידועות כמו תמר בורנשטיין –לזר וארנונה גדות ניסו את כוחן מידי פעם בכתיבת סיפורי קומיקס עבור עיתוני ילדים אך לא באופן קבוע כמו לאה גולדברג לפניהן.
מאז מספרן של הקומיקסאיות רק הלך וגדל והן מופיעות גם במקומות בלתי צפויים ,למשל בעיתוני הילדים של המגזר הדתי והחרדי . בינהן אפשר למנות את אופי אונגר שיצרה סדרות שונות של קומיקסים מוערכים מאוד לילדים בעיתון "הצופה " על חיי היום יום של משפחה דתית ממוצעת ( משפחתה שלה ) עד שנרצחה ביחד עם בעלה בפיגוע קטלני בידי מחבלים . הקומיקסים שלה הוצאו מאז בספרים בידי בני משפחתה .
ובימינו דומה שהקומיקס הנשי בישראל פורח יותר מתמיד ובהתחשב במספר המועט יחסית של קומיקסאים פעילים בישראל הרי שהנשים בולטות אף יותר ללא פרופורציה למספרן . ובמפתיע ובניגוד לסטריאוטיפ המקובל ( גם בחו"ל ) הן פעילות ביותר גם בתחום סיפורי הקומיקס ההרפתקניים ונותנות לז'אנר זה שנעלם בישראל מאז שנות השמונים זריקת החייאה.
ניתן למנות בינן את אביב אור הציירת שיצרה בשיתוף פעולה עם ערן אביאני את סדרת הקומיקס ההרפתקנית המקורית הראשונה מזה שנים רבות "ארינאה " מיני סדרה שתיארה מסע הרפתקאות בעולם פנטסטי בדומה לזה של "שר הטבעות "של טולקין . יש את עפרה מלמד שפרסמה במגזין "מסע אחר לילדים " סיפור ארוך בהמשכים " הרפתקאותיה של זואי " על מסעה בזמן של ילדה לאי כרתים של המלך הקדום מינוס והמפגש שלה עם המינוטאור ה(לא כל כך ) מפלצתי .
בתחומים שנחשבים כ"מסורתיים " יותר לנשים יש את דניאלה לונדון דקל שמפרסמת מזה שנים ובהצלחה סדרת קומיקס משעשעת וריאליסטית מאוד על חייו של תינוק בשם חמודי . ויש את חברות קבוצת הקומיקס "אקטוס" כמו רותו מודן ומירה פרידמן ובתיה קולטון שהרומאנים הגראפיים הייחודיים מאוד שלהם התפרסמו באנגלית בארה"ב וזכו שם להצלחה אף יותר במאשר בארץ . וקומיקסאיות נוספות צצות כמעט מידי חודש במסגרות שונות למשל במסגרת קבוצת הקומיקס "דימונה.הקומיקס הנשי משגשג כיום בישראל יותר מאי פעם .

ומסתבר שיותר ויותר נשים מוכנות לקרוא גם קומיקס אם כי מסוגים היחודיים להם.

יוסי קוניין מחנות "קומיקאזה" שברמת אביב שמתמחה בקומיקס שם לב לכך מזה זמן רב  :

בנות ונשים בכלל הן עדיין מיעוט בקרב קהל קוני הקומיקס שקונה אצלי בחנות אבל מיעוט שהולך וגודל כל הזמן . אם לפני כמה שנים לא היית נתקל בכלל בבנות בקרב חובבי הקומיקס היום הן מהוות 30% מהלקוחות שלי שזה כבר לא מספר זניח והמספר רק צומח כל הזמן .
א.א. : ויש סוגים שהן מעדיפות במיוחד לקרוא ?
קוניין : בנות עד גיל 15 בדרך כלל מעדיפות "מנגה" הקומיקסים היפניים . אבל מגיל 15 ואילך יש אצלהן העדפה לסדרות של פנטזיה איכותית כמו הסנדמאן של ניל גיימן וסדרות הקרובות לכך . בעיקרון הן לא אוהבות גיבורי על בנוסח ספיידר מאן אלא אם כן אלה נשים ואז זה סיפור אחר לגמרי מבחינתן.

 

קומיקס ונשים שני דברים שבעבר נראו כלא מתחברים נראים כיום כקשורים ביחד בקשר שרק הולך ומתהדק. מן הסתם עוד נשמע רבות על נשים בתחום הקומיקס בעתיד הלא רחוק ואולי  גם הרבה יותר מכך יותר מכך
לטענת  מירה פרידמן קומיקסאית מקבוצת אקטוס :

פרידמן : בשנים האחרונות יש די הרבה נשים יוצרות בקומיקס. את הקומיקסים שלנו קוראות גם נשים . הן נמשכות יותר לקומיקס האלטרנטיבי מאשר לקומיקס רגיל מאחר שהוא עוסק יותר בנושאים אישיים לא כמו הקומיקסים המודרניים של גיבורי העל שמושכים בנות פחות . בארה"ב הרבה בנות נמשכות לסיפורים של ארצ'י שהוא מין תלמיד תיכון הומוריסטי משהו כמו "זבנג " אמריקני בגלל שהן רומנטיים .
א.א. : ואת צופה שבעתיד נראה הרבה יותר יצירות קומיקס "נשיות " ?
פרידמן : לא רק שאני צופה את זה, זה כמעט בלתי נמנע . בקורסים שאני מעבירה במקומות שונים בקומיקס יש יותר בנות מבנים וזה גם בגלל שהרבה בנות בכלל לומדות יותר איור מגברים . אני צופה שבעתיד יצירת הקומיקס תיהפך למקצוע שבו תהיה דומיננטיות נשית.

 

 

 

קישורים רלבנטיים

וונדר וומן

לאה גולדברג

אריה נבון ולאה גולדברג

 

מירה פרידמן

 

מסברא מאן ועד לרב שאנן

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

7 תגובות על “קומיקס ישראלי -לא רק לגברים”

במהלך פסטיבל הקומיקס והאנימציה שמעתי הרצאה מעניינת מאוד של על הנשיםן בקומיקס העולמי נושא שהמרצה בבירור הייתה ידענית מאוד לגביו והירצתה עליו בצורה מרתקת . לפחות עד שהיא שאלה את הקהל אם מישהו מהן מכירה שם של קומיקסאית שפעלה במחצית הראשונה של המאה ה-עשרים . המרצה היכירה כמה שמות כאלה אולם הסתבר שהיא לא ידעה דבר על פעולתה של לאה גולדברג בתחום זה בישראל כאשר העלו לפניה את השם .ובתחילה אף סירבה להאמין לכך וחשבה שצוחקים עליה
בקיצור הידע שלה היה אך ורק על הסצינה האמריקנית היא לא ידעה דבר על התחום בארץ שבה נתנה את ההרצאה.
וזה חבל .

מעניין, גם אני נכחתי באותה הרצאה ולי זכורה השתלשלות אירועים מאת שונה. אכן המרצה שאלה את השאלה המדוברת, אך כאשר אותו אדם ממושקף אשר ענה את התשובה אודות לאה גולדברג, מספר תגובות מהקהל הבהירו כי ספק אם ניתן לחשב את עבודתה כמפעל קומיקס. אותו שואל בחר להתעלם מכך. זאת ועוד, אדם זה המשיך להעיר למרצה בגסות על מספר דברים אשר לא נראו כטוב בעיניו. לראיה – טעותו לגבי ברנדה סטאר: כאשר המרצה הציגה רשימה (חלקית) של יוצרות קומיקס, השם ברנדה סטאר נכלל בה. המעיר פנה למרצה בטענה כי רשימה זו הינה רשימת דמויות ולא רשימת יוצרים. להרחבת הידע של אותו אדם, נאמר כי ברנדה סטאר הינו גם שם של יוצרת, מלבד שם של דמות קומיקס. לבסוף, אותו אדם נתבקש להפסיק להפריע למהלכה התקין של ההרצאה על ידי נציגה מהקהל. אותו אדם עזב את האירוע לאחר מכן.

אם זכרוני אינו מטעיני, אותו אדם שהוזכר בהודעה השניה, שניסה בכל מאודו להראות שהוא יודע יותר מהמרצה – יותר משניסה ליהנות מההרצאה – הוא כותב הכתבה שמעלינו.

ולא זכור לי כלל שהערתי לה בגסות נכון שהערתי גם את ההערה על ברנדה סטאר .
ולא לא זכור לי שהתבקשתי להפסיק אם כי יתכן שלא שמעתי
וכן עזבתי את ההרצאה מעט לאחרי מכן מאחר שהייתי צריך להכין את ההרצאה שלי שהייתה רבע שעה לאחר מכן.
ואגב יהיה זה מעניין לדעת מי אתה אדוני ( או גבירתי שכתבת את הההודעה הארוכה למעלה ?
למה לא להשאיר שם כדי כדי שנדע מי עוד שמע את ההרצאה וזוכר אותה בצורה כל כך שונה ממני ועויינת כל כך כלפי?

לא זכור לי שהיו הערות כלשהן מהקהל לגביה "שהבהירו " שספק אם ניתן לראות את עבודתה כמפעל קומיקס" "
ואם מישהו בקהל טען דבר כזה ואני הייתי זוכר אם הייתי שומע דבר כזה כי אז הוא טעה טעות חמורה.
כאמור לאה גולדברג הייתה כותבת הקומיקס "המקצועית הראשונה בישראל .

לא זכור לך שהעירו לך שאנחנו רוצים לשמוע את המרצה, ולא אותך? ההערות שלך השתלטו על ההרצאה והפגינו יוהרה. עשית רושם שאתה רוצה להראות שאתה יותר טוב.

כי כוונתי לא הייתה לפגוע במרצה אלא לברר דברים .
בהרצאות שאני נותן אני מאפשר לקהל להתפרץ לדברי ולשאול שאלות ולהעיר הערות כרצונו מתוך הנחה שזה רק מוסיף עניין לארוע.
יכול להיות שלא כל מרצה מרגיש כך אבל אתה ככלות הכל אינך המרצה ובאמת אינך יודע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 + 20 =