לאחרונה הופיע מאמר שמשמח אותי במיוחד . המאמר "על מקומה של ספרות פופולארית בספריה האקדמית " מאת נורית תירוש והופיע בכתב העת של ספרני המידע "מידע וספרנות" של דצמבר 2003 ( כתב עת שגם אני תרמתי לו בעבר מאמר משלי על ספריות העתיד בספרות המדע הבדיוני).
המחברת תירוש היא ספרנית בכירה בענף השירותים הטכניים ולשעבר אחראית על רכישת ספרות עברית באוניברסיטת חיפה .
במאמר בודקת תירוש את חשיבותה של הספרות הפופולארית בתרבות העברית ומציינת שבניגוד לעבר ספרות זאת מהווה כיום כנושא למחקר לגיטימי . היא דנה בספרו של כותב שורות אלה "מטרזן ועד זבנג " ומציינת ש"חשיבותו של הספר בכך שהוא מתאר עולם תרבותי וספרותי מגוון לעיתים בעייתי מבחינה אידיאולוגית אשר יכול להוות כר נרחב לחוקרי תרבות וספרות פופולארית. "
ובכן זה יפה לאגו של הסופר אבל מה שחשוב באמת במאמר זאת המסקנה שמסיקה תירוש מזה.
לאחר שתירוש סוקרת שורה של מחקרים שמדברים על חשיבות הספרות הפופולארית למחקר היא שואלת את השאלה החשובה "האם יש הצדקה אקדמית לאסוף סוג כזה של ספרות ? וכמובן לאור המגבלות התקציביות והאחרות הקיימות כמו כוח אדם מקום פיזי וכו'.
תירוש מציינת את העובדה הנכונה שבספריות האקדמאיות בארץ כמעט ולא נרכשת ספרות פופולארית אלא בהתאם להמלצות של מרצים ולתקציב ( וכאן יש להודות הדבר נכון לגבי כל סוגי הספרות כיום).
תירוש מציינת את העובדה המעניינת שדווקא בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה יש כיום דרישה לקניית ספרות פופולארית היסטורית כהשלמה לחומר הלימודים האקדמי . כמו כן על ספרן שמבצע רכישה של ספרות יש לפעמים את הצורך להחליט אם הכותר הנדרש שייך לספרות פופולארית או ספרות גבוהה וההחלטה היא לא תמיד קלה. …
תירוש ביצעה סקר בספריות מוסדות אקדמאים שונים שעל פי הממצאים הלא מפתיעים שבהם באף אחד מספריות אלו לא נעשו מאמצים לבצע רכישות של ספרות פופולארית מיוחדת מקורית או מתורגמת.
יוצאות דופן בכך הן ספריית אוניברסיטת חיפה ( שגם בה חסרה מדיניות לרכישה עקבית ושיטתית ) וגם ספריית מכללת עמק יזרעאל שבה יש מגמה לפתח אוסף של ספרות פופולארית . פרט להן האוסף הקיים בתחומים אלה באוניברסיטות והמכללות השונות הוא מקרי בהחלט. לעומת זאת מסתמנת העובדה שהאוספים הגדולים ביותר בתחומים אלה קיימים בספריה הלאומית שבה יש את אוסף הספרים העבריים הגדול ביותר מכל סוג ובספריית בית אריאלה שבתל אביב .
תירוש שואלת : האם עלינו להסתפק באוספים אלה ?
היא מגיעה למסקנה שלאור ההתפתחויות הגדולות שחלו בשוק הספרות הפופולארית ובעקבות הלגיטימציה שקבלו ז'אנרים מסוימים מאז שנות השמונים מתגלה צורך ממשי בקביעת מדיניות לפיתוח אוספים ורכישה של סוג זה של ספרים בספריה האקדמאית. מן הראוי שהתכנון יהיה איזורי ואולי אף לאומי ויעשה על ידי חוקרים וספרנים כאחד. תירוש מציע להקים פורום משותף לדיון בנושא כמו פורומים כאלה הקיימים בארה"ב . או שהספריות תחלקנה בינהן את נטל איסוף החומרים וכל ספריה תתמחה בז'אנר אחר של ספרות פופולארית . תירוש מסכמת בכך שכיום יש לחוקרים מתחומים שונים התעניינות גדלה והולכת בחקר הספרות הפופולארית ובתחומים שונים : לשון ספרות סוציולוגיה ,היסטוריה תרבותית ,תקשורת וכו'. ראוי עם כן שהספריות יתחילו לפעול ליצירת אוספים בתחומים אלה למען הנחקר העכשווי והעתידי
ואני אומר על כל זה : אמן .ואציין שהעבודה על איסוף החומרים בספרי "מטרזן ועד זבנג" הייתה עבודת פרך ולא הייתי מסוגל לבצעה ללא האוספים הקיימים בספריה הלאומית של סיפרי בלשים ומערבונים וחוברות טרזן וספרי ארוטיקה ששם הוא המקום היחיד שבו הם שרדו בגלל מדיניות ספריה זאת לאסוף כל דבר בשפה העברית כולל הדברים הנחותים והבזויים ביותר לכאורה שאף אחד לא מאמין שמישהו יתעניין בהם אי פעם בעתיד למשל הסטלגים. וגם אוספיה הם לא מלאים לחלוטין וחסרים בהם פריטים חשובים רבים במיוחד בחומרים מעין אלה. וכתוצאה נאלצתי להיעזר גם בכמה אספנים גדולים בתחום ( כאשר פתחתי במחקרי היו רק 4-5 כאלה אם כי יתכן שמאז המספר גדל ) ואלה הם אנשים שלא תמיד קל ליצור איתם קשר ולהוציא מהם מידע …. .
יש לקוות שהמלצותיה אלה של תירוש יתקבלו כדי שחוקרים עתידניים של ספרות פופולארית לא יאלצו להתמודד עם אותם הקשיים שעימם התמודדתי אנוכי .
