לאחרונה התפרסמו תוצאות סקר מזעזע ממש על מצב הקריאה בארה"ב , מדינה שכידוע בעקבותיה הולך שאר העולם ובראשם מדינתנו שמקפידה לחקות כל דבר שקורה שם אם גם באיחור של כמה שנים . אבל כידוע האיחור הזה הולך ומתקצר .
תוצאות הסקר שהם מנתוני שנת 2002 אך מאשרים את מה שמול"ים ומוכרי ספרים כבר יודעים מזה עשורים : האמריקנים שוב אינם קוראים ספרים רבים כבעבר. הנתונים הראו שרק 46.7% מכ-17 אלף האמריקנים המבוגרים קוראים ספרים ,סיפורים מחזות ושירה. זאת בניגוד ל54% בשנת 1992.
הירידה קיימת בשני המינים אבל הנתונים הראו שנשים קוראות יותר , הירידה אצלהן היא מ63% בשנת 1982 ל55.1% כיום . אצל הגברים לעומת זאת יש ירידה מ49.1% ב1982 ל37.6% כיום . הנשים בקיצור מהוות את רוב הקוראים כיום .
המספר של האנשים שקוראים ספר בשנה מכל סוג ירד ב10% מ-1982 ל-2002 וזהו אובדן של 20 מיליון (!) קוראים פוטנציאליים.
המספרים המצטמצמים של הקוראים נוגעים לכל הסוגים והתחומים הדמוגרפיים ולכל קבוצות הגיל . אבל הנתונים החמורים ביותר הם שלא במפתיע אצל קבוצות הגיל הצעירות . בקרב קבוצת הגיל של בני ה-18 עד 24 יש ירידה בקריאה מ-59.8% ל42.8% . אצל קבוצת הגיל של בני ה-25-34 יש ירידה מ62.1% ל-47.7% .
ומאחר שקצב הירידה בקריאה רק הולך ומואץ בשנים האחרונות ההערכה היא שהקריאה בספרים כפעילות מקובלת של שעות הפנאי תיעלם בתוך מחצית המאה.
הדו"ח גם בדק את הקשר בין הקוראים ופעילויות חברתיות ואזרחיות שונות . נמצא שאנשים שאינם קוראים עוסקים ב-26% פחות בפעילויות של התנדבות אזרחית וצדקה בהשוואה לאנשים שקוראים מבקרים במוזיאונים ובאירועי אמנות ותיאטרון שונים ב-32% פחות וגם ( וזה באמת מפתיע ) מגיעים לאירועי ספורט ב-18% פחות.
על פי הדו"ח נתונים אלה מראים שהיעלמות הקריאה עלולה לגרום לנזקים חמורים בהשתתפות החברתית הציבורית והתרבותית. עורכי הדו"ח קבעו שיש כאן מקום לקבוע שהמדובר בשום דבר פחות ממשבר לאומי וזאת מאחר שהקריאה מפתחת יכולת למיקוד תשומת לב ופיתוח הדמיון שמעשירה את החיים הפרטיים והציבוריים . וככל שיותר אמריקנים מאבדים את היכולת הזאת האומה האמריקנית נהפכת לפחות מיודעת על הנעשה סביבה ובתוכה ,והאנשים לפחות פעילים ועצמאיים בדיעותיהם. אלה הם אינם תכונות שחברה חופשית יצרנית וחדשנית יכולה להרשות לעצמה לאבד. "
וכל זה כנ"ל לגבי ישראל .
אמנם נכון שהרבה יותר אנשים קוראים באינטרנט במקום בספרים באתרים כמו "רשימות" ו"האייל הקורא " ואחרים אבל איך שהוא לי זה לא ניראה כתחליף אמיתי אבל בהחלט יתכן שאני טועה בעניין הזה.
אנחנו בהחלט נראים כמי שחוזרים לימי הביניים תקופה שבה רק מיעוט קטן היה מסוגל ורצה לקרוא והרוב הגדול הסתמכו למידע ובידור על תמונות בכנסייה ועל הצגות ובימינו על תוכניות טלוויזיה ותמונות באינטרנט.
קטגוריות
3 תגובות על “קץ עידן הקריאה ?”
בשנות השמונים הוכנסה לתוכנית הלימודים הספרדית תוכנית לעידוד הקריאה.זה לקח קצת זמן אבל מסוף שנות התשעים דווקא יש יותר ויותר אנשים שקוראים ספרים בספרד, ודווקא הקו מראה על עלייה במספר הקוראים ובמספר הספרים שאנשים קוראים.
אז זה כן אפשרי, אם ממשלות יבינו שקריאה היא דבר חשוב לרווחת האזרחים וגם לטובת המדינה. אדם קורא, כפי שאתה אומר, הוא אדם מודע יותר, ביקורתי יותר, ותורם יותר לחברה.
(ובאולי הזה אני משחרר בלון נפוח ואולי מקושקש) הסיבה שאנשים קוראים פחות היא משום שהרבה יותר זבל מודפס כך שאנשים טובעים בזבל עד מיאוס.
אם נניח שפעם רק שייקספיר היה מודפס (כן, אני יודע שהדוגמאות שלי מופרכות) אז הקורא הפוטנציאלי היה נתקל רק בשיקספיר, קורא, מתרשם וממשיך לחפש חומר קריאה נוסף. היום הקורא מוצף בזבל ואומר לעצמו – "נמאס מכל (סלב) זב חוטם שמפרסם ספר – חבל על תהליך החיפוש המייגע
אורן, אני בספק רב לגבי ההסבר שלך. תמיד היה שפע של ספרות גרועה לצד ספרות טובה, ומי שרגיל בקריאה יודע לברור בלי קושי את החומר האהוב עליו (והרי יש ביקוש לכל דבר, גם לספרי סלבס). הסקר לא התייחס כלל לאיכות החומר הנקרא, ומכאן אגב חולשתו כמאבחן סוציולוגי:
אני יכול לנחש שספרות פורנו שהיתה קיימת בעבר כמעט ונכחדה מהעולם לטובת אמצעים זמינים ויעילים יותר. אז אולי 2 אחוזים מהציבור (נניח) עברו מקריאת פורנו לצריכה אחרת ואינם נחשבים עוד "קוראי ספרים". וזו דוגמה אחת לפונקציה בידורית, שספרים מילאו בעבר אך לא עוד – ואין לכך חשיבות.
השאלה האמיתית היא עד כמה נשחק הגרעין הקשה של חובבי הספרות היפה. לא שהיעלמות הספרות כצורת תרבות ובידור מובילה אינה אפשרית (השירה, במידה רבה, נעלמה) אבל צריך לבדוק יותר בקפידה לפני שמכריזים עליה.
אני יכול לנחש ע"פ סמיכות הזמנים שהרשת, ולא הטלוויזיה, היא הגורם הישיר לירידה במספר קוראי הספרים.