הופיע במגזין "גלובס" כ"סופר-סל"
נדיר מאוד לראות שהתיאטראות השונים בארץ "הבימה " הקאמרי " תיאטרון חיפה וכו' ישתפו פעולה . הרי לרוב הם מתחרים זה בזה על הקהל על תקציבים מהממשלה וממוסדות ציבוריים, על הביקורות וכו' וכו' . אולם לפני מספר ימים ניתן היה למצוא את נציגי כל התיאטראות ובתוספת נציגים של להקות מחול שונות משתפים פעולה במופע יחיד במינו בתיאטרון הקאמרי שבו אולי בפעם הראשונה השתתפו שחקנים מכל התיאטראות בקטעי מופעים שונים שלהם.
קשה להאמין שניתן היה להביא את כל התיאטראות השונים למופע אחד ועוד בהתנדבות אולם המופע הספציפי הזה היה אירוע חגיגי מיוחד לכבודו של גוף שכל התיאטראות השונים וכל להקות המחול והריקוד והבלט והמופעים האומנותיים למינהם כולם רוצים ביקרו וכולם מחזרים אחריו במרץ וכולם זקוקים לחסדיו פשוטו כמשמעו. הגוף שהביא לפלא הזה נקרא "סל תרבות" שלו מלאו בימים אלה 15 שנה לקיומו . וגוף זה הוא מזמין המופעים הגדול ביותר בארץ.רצונו הטוב של "סל תרבות" הוא חיוני עבור כל גוף תיאטרלי ובימתי כיום בישראל שרוצה להמשיך להתקיים. וכתוצאה:
"כל המופיעים הופיעו בהתנדבות וכולם נלחמו ממש על הזכות להופיע על הבמה באירוע" מספרת ברוריה בקר מייסדת ומנהלת "סל תרבות ".
"סל תרבות" היא תוכנית ייחודית המיועדת לתלמידי בתי ספר לצפייה מושכלת במופעי אמנות והיא משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות. היא מיועדת לכל התלמידים מגן הילדים ועד לכיתה י"ב. במסגרת התוכנית נחשפים התלמידים באופן שיטתי, שנה אחר שנה למה שמוגדר בידי מארגני התוכנית כ"מיטב היצירה האומנותית בארץ" התלמידים מבקרים בתיאטרון, באולמות המחול, בקונצרטים ובמוזיאונים לאמנות והם נפגשים בכיתה עם סופרים, קולנוענים ואמנים. . הצפייה במופעים ובמפגשים האומנותיים נעשית בשעות הבוקר, כחלק ממערכת הלימודים, ומלווה בהכנת התלמידים לקראת המופע ובעיבוד החוויה אחר כך בכיתה.
התקציב של תוכנית סל תרבות ארצי הוא 42 מיליון ₪ (בשנת 2003) שרובו מגיע מכספי ההורים הנגבים כתשלומי רשות למערכת החינוך וחלקו מכספי הקצבת משרד החינוך, התרבות והספורט. הכספים המגיעים מהקצבת משרד החינוך מיועדים לסבסוד התלמידים ברשויות המשתתפות בתוכנית. התוכנית מסבסדת כל תלמיד על פי תקרה של 12 ש"ח לשנה כשברשויות הנמצאות בתחתית הטבלה הסוציו-אקונומית מגיעה הסבסוד עד לתקרה של 20 ש"ח לתלמיד לשנה. כיום משתתפות בתוכנית 120 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. בכל שנה מתקיימות במסגרת התוכנית כ- 10,000 פעולות אמנות ברחבי הארץ לאוכלוסייה של 550 אלף תלמידים. ההשפעה של התוכנית על מערכת התרבות בארץ; על היקפי הפעילות, על כמות הקהל, על עידוד היצירה ועל מחזור הכספים, היא דרמטית ונמדדת בהיקפים ההולכים וגדלים לאורך השנים, מאז תחילת פעילותה. ההיצע האמנותי לתלמידים בשנת 1989 כלל 80 הצגות תיאטרון והיום 500 הצגות, 57 קונצרטים והיום 224 קונצרטים, 35 מופעי מחול והיום 118 מופעי מחול וכך גם בתחומי האמנות האחרים. ב- 1987, שנתיים לפני הקמת סל תרבות ארצי ביקרו בתיאטרון 11.4% מבני ה- 14-17, ב- 1999 ביקרו 32.3% מאותה קבוצת אוכלוסייה. זהו שיעור גידול של כ- 300% במספר הצופים, ובהתאם בגובה ההכנסות. מספר בני הנוער שצפו בתיאטרון, על פי הנתונים של שנת 1999, הוא גדול ממספר הצופים של כלל האוכלוסייה הבוגרת באותה השנה. אוכלוסיית התלמידים מהווה כיום את הקבוצה הגדולה ביותר של המבקרים במוזיאונים לאמנות, באולמות התיאטרון, המחול והקונצרטים, בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל ולכל חתך גילאי בנפרד. המשמעות הכלכלית של נתונים אלו היא עצומה. הפעילות של סל תרבות ארצי מהווה אחוז גדול ומשמעותי מהכנסות מוסדות התרבות והאמנות בארץ, הן במוסדות הציבוריים והן בפרטיים.
ואל נשכח שתוכנית זאת מספקת תעסוקה והכנסה לקבוצה גדולה של יוצרים: כ- 150 קולנוענים שנותנים הרצאות בבתי הספר, כ- 220 סופרים ומשוררים שנפגשים עם התלמידים ועוד כ- 50 אמנים שמגיעים לבתי הספר עם יצירות האמנות שלהם. באמצעות סל תרבות ארצי מוזרמים אל ערכת התרבות והאמנות בארץ מיליוני שקלים, שנה אחר שנה.
אך ההשפעה של סל תרבות ארצי על המערכת הכלכלית של עולם התרבות היא רחבה עוד יותר. המופעים לתלמידים, בעיקר בתחום אמנויות הבמה, מתקיימים באולמות ובהיכלי התרבות שברחבי הארץ. פעילות זו היא גורם משמעותי מאין כמוהו במחזור ההכנסות של האולמות והיכלי התרבות והיא הגורם הבלעדי לתפוסה שלהם בשעות הבוקר. יש להביא בחשבון שמחזור הכנסות זה של האולמות הנו מעבר לתקציב 42 המיליון של סל תרבות ארצי, מאחר והכספים מועברים ישירות מבתי הספר לאולמות ולהיכלי התרבות.
"סל תרבות" יש עם כך השפעה עצומה על עולם התרבות והבימה הישראלית וגם השפעה ארוכת טווח שכן התקווה היא שאותם ילדים שנחשפים באמצעות "סל תרבות " ליצירות אמנות שונות יהפכו לצרכני אמנות בבגרותם . אנשי סל תרבות טוענים שבזכות פועלו של הארגון משתנה והולך הרכב האוכלוסייה הנחשף ליצירות מופת ויצירות איכות באמנות ונשברת המחיצה המסורתית בין תרבות המונים לתרבות אליטות, בין מרכז לשוליים.
אולם אליה וקוץ בה : כל הנתונים האלה גם אומרים דבר נוסף ש"סל תרבות" מרכז בידיו כוח עצום לשבט ולחסד על מוסדות התיאטרון והתרבות הקיימים רובם במצב כלכלי קשה שזקוקים נואשות לחסדיו ולחסדי הוועדות הקשורות אליו שחורצות את גורל המופעים ש
להם. ולא תמיד אנשי "סל תרבות " מסכימים לגבי איכות מופעים עם הנהלות התיאטראות השונות ומסרבים להכניסם לתוכנית והדבר עלול להיות קטלני עבור אותם המופעים . התוצאה של התנגשויות חוזרות ונשנות בנושאים אלה בין אנשי "סל תרבות " והנהלות התיאטראות השונות הביאו לפני מספר שנים לפרסום מחאה חריפה מצד מנהלי התיאטראות כנגד "סל תרבות " שאותו האשימו בבחירות "לא מיקצועיות " של מופעים .
הפרשה הסתיימה בקול ענות חלושה , "סל תרבות" ממשיך מאז ללא כל שינוי במדיניותו ומנהלי התיאטראות נאלצים להתיישר עימה. אף אחד לא רוצה להסתבך עם הסל .
ברוריה בקר : הם התלוננו למה אנחנו מחמירים כל כך בסטנדרטים שלנו ולמה צריך את כל הוועדות ההתקפה הייתה שבגלל ההיצע שלנו אדיר והפעילות שלו הוסיפה מאות אלפי צרכנים לתרבות ושינתה את המפה. ובאמת כל דחייה כזאת שלנו גורמת להם נזקים כספיים עצומים.
א.א . שיניתם משהו כתוצאה מההתקפות עליכם ?
בקר: לא שינינו דבר כי מדיניותנו גובשה לאחר הרבה דיונים וויכוחים. יש צורך בוועדות לבתי ספר שמגיעים במסגרת הלינוך הפורמאלי והאמנות הזאת מייצגת עבורם את תחום ולכן חיוני שהאירועים שמוצגים במי סגרתנו יהיו איכותיים מאחר שרק אמנות איכותית יש לה אפקט חינוכי ורק היא מעוררת רגשיות ומאפטיה וכל אמנות אחרת שאינה עומדת בקריטריונים שלנו זמינה בכל מקרה לילדים.
גת קינר ראש המחלקה החינוכית של הבימה מאשר כי היום היחסים בין התיאטראות השונים ובין "סל תרבות " הם אכן תקינים ביותר ויש לו לגביהם רק שבחים :
נכון שהייתה לנו מחלוקת בנושא של כמה הצגות שהוועדה של סל תרבות לא אישרה. ועל זה היה לנו ויכוח עקרוני בנוגע לסמכויות הוועדה שלהם.
זה נפתר על ידי זה שהקמנו מסגרת משותפת של מפגשים קבועים של מנהלי תיאטרון ביחד עם אנשי סל תרבות לפתרון בעיות עקרוניות למשל היגענו לסוג של הסכמה לגבי דרכים שבהם "סל תרבות" יכול לסייע לתיאטרונים בפעילות החינוכית שלהם .
צריך לדעת שהציבור הישראלי הוא אחד מחובבי התיאטרון הגדולים בעולם אבל יש בהחלט בעיה עם הנוער לגבי תחום זה ו"סל תרבות" תורם רבות בכך שהוא מביא לחלקים גדולים של האוכלוסייה סוגים שונים של אמנות שאליהם לא נחשפו בעבר.
בסך הכל הם עושים פעולה מבורכת בעיקר בפרובינציות שאינן נהנות מחשיפה גדולה לאמנויות בניגוד לתל אביב והמרכז . אני לא מכיר שום מפעל כזה בארץ אחרת בהיקף כזה ובפריסה כזאת גם לא בארצות המפותחות של סקנדינביה. ככל הידוע לי "סל תרבות " זוהי תופעה ייחודית לישראל שמן הראוי שארצות אחרות וגם מפותחות ביותר ילמדו ממנה.
ראו גם
7 תגובות על “סופר -סל : על ארגון "סל תרבות "”
פרויקט מבורך, מפתחים צמא לתרבות ואחרכך הם רוצים לבד ומגלים שסרט עולה 33 שקל דיסק שבעים שקל ספר תשעים שקל והצגה מאה חמישים שקל. ועוד לא דיברנו על אופרה שבשבילה בכלל צריך לקחת משכנתה.
אבל אני חושב שהצמא לתרבות הוא דבר מבורך בכל מקרה ושעדיף להשקיע בו כמה שיותר.
אעיר שקשה היה לי מאוד למצוא בעת הכנת הכתבה מישהו שידבר בצורה אובייקטיבית על "סל תרבות " מאחר שכל מנהלי התיאטראות והלהקות כולם מחוייבים להם . לא מצאתי מי שיתקוף אותם ואת בחירותיהם השונות וחיפשתי .
מה שלא אומר שבחירותיהם אינן נתונות לויכוח אני סבור שכן אבל בזמן שבו ביצעתי את התחקיר לא מצאתי מי שיתווכח עימם.וכן אני מודה שזה פגע בכתבה שגם לי נראית כבלתי מאוזנת לטובת הסל .אבל זוהי הבעיה של עיתונאי שמתקשה למצוא בזמן קצר מישהו שיתקוף אירגון כמו הסל.
O.K ,The Truth is UnBelieveable ,
You make talk to me ….
It It is a VERY CORRUPTED organization ,
and its time that :
מבקר המדינה יבדוק מה באמת מתרחש באחוזתה של גב,בקר
אבנר שטראוס אדם לא שפוי.
כסף הרבה 1000000000000000000000000000000000000000000000000000000
כסף הרבה 1000000000000000000000000000000000000000000000000000000
כסף הרבה 1000000000000000000000000000000000000000000000000000000
כסף הרבה 1000000000000000000000000000000000000000000000000000000
כסף הרבה 1000000000000000000000000000000000000000000000000000000
כסף הרבה 1000000000000000000000000000000000000000000000000000000