מלכות הרייטינג : מדוד המלך ועד לדודו טופז

דד בן ישי, האמן הראשון שחדר לפוליטיקה.

הנשיא האמריקני לשעבר רונלד רייגן נפטר לפני כמה ימים וכלי התקשורת מלאים הספדים עליו. ואחד החלקים המרכזיים בכל הספד הוא כמובן העובדה שרייגן שחקן קולנוע הוליוודי מפורסם למדי לפני שהפך לפוליטיקאי , דבר שעד לשנים האחרונות היה תופעה נדירה ביותר. אולם תופעה זאת של בדרנים ושחקנים וסתם "סלבריטאים " מעולם הזוהר בפוליטיקה הופכת לנפוצה ביותר. אצלנו רק לפני כמה שבועות הכריז הבדרן דודו טופז כי הוא מצטרף למפלגת שינוי ואישר למעשה את מה שהוא רומז עליו כבר מזה שנים : שהוא שואף לקריירה פוליטית .
רייגן ז"ל וטופז יבדל"א לא המציאו שום דבר. דוגמאות למעבר מהסוג הזה –מהבידור לפוליטיקה –אנו מוצאים עוד עוד מימי קדם. בדרנים ,מסתבר שאפו תמיד להיות גם שליטים לא רק ברייטינג אלא גם במציאות .וההיסטוריה מלמדת שלמרות שחלקם היו טובים בתפקידם וחלקם איומים וגרוע מכך- הם מעולם לא היו משעממים.

מלכים בדרנים בישראל

המלך דוד בן ישי מנגן 

איש הבידור הראשון בעולם שחדר לתחום הפוליטיקה החזיק באותו השם כמו טופז , היה זה המלך הישראלי הגדול מכולם דוד בן ישי. הנ"ל החל בקריירה שלו כמנגן בפני המלך שאול על מנת להרחיק ממנו את "הרוחות הרעות". גם כשעבר דוד לתחומים אחרים של לחימה ומלוכה מעולם לא שכח את תחום האמנות , על פי המסורת הוא כתב את פזמוני ספר תהילים שאותם ניגן בכינורו, ואיורים רבים מאוד מציגים אותו בראש ובראשונה כאיש בידור שמחזיק בכלי נגינה .
דו המלך הוכיח עם כך מעבר לכל ספק שאנשי בידור יכולים להצליח מאוד בפוליטיקה. וגם לבנו שלמה שנחשב למלך החכם ביותר של ישראל היו כישורים יצירתיים הוא חיבר ספרי שירה , משלים וחכמה שונים . אולם לאחר מכן שוב אין אנו שומעים על מלכים בעלי כישורים אומנותיים בקרב מלכי ישראל ויהודה , ואין עוררין שכולם נפלו מאוד משני המלכים האמנים דוד ושלמה.

קיסרים בדרנים ברומא

גם באימפריה הרומאית שלטו כמה קיסרים בדרנים, אולם בניגוד לממלכת ישראל ,ההיסטוריה מלמדת שהיו אלה הקיסרים הגרועים ביותר, והם הוציאו שם רע ביותר לרעיון של אנשי בידור בפוליטיקה. אלה כללו את הקיסר המפורסם מהמאה הראשונה לספירה נרון ( יורשו של קלאודיוס הזכור מסדרת הטלוויזיה הבריטית הידועה "אני קלאודיוס").
נרון שנא פוליטיקה והתעניין בראש ובראשונה באמנות הוא היה אמן שירה וידע לנגן היטב ואהב יותר מכל להופיע על במה ובכל הופעה שלו אף זכה בפרסים. ואם כי נראה שבכל מקרה השופטים היו משוחדים היסטוריון שכתב עליו וחי קרוב לזמנו העיר שלדעתו היה לו כישרון אמנותי אמיתי. אבל לא היה לו שום כישרון כזה בניהול האימפריה שהלכה והתדרדרה בזמן שנירון היה עסוק במופעי המשחק שלו . ולאחר שהתלקחו מרידות בבריטניה וביהודה , ולאחר שנירון רצח רבים ממקורביו , חוסל לבסוף בעצמו לא לפני שהעיר במרירות : "איזה אמן גדול נאלץ למות היום ".
עוד קיסר רומאי שהיה יותר מכל איש בידור בנשמתו היה הקיסר קומודוס ( הזכור כ"איש הרע" מהסרט "גלדיאטור " של רידלי סקוט ). הנ"ל אהב יותר מכל דבר אחר להופיע בזירה לפני קהל כגלדיאטור ובהצגות ציד אריות בקרקס. על פי המקורות קומודוס היה נוהג להתלבש כמו הגיבור הקדום הרקולס ולעיתים כהרקולס בבגדי אישה ואז היה הורג אריות ואסירים כבולים באלה כפי שסופר על הרקולס. ולפי הדיווחים ניצח ביותר קרבות גלדיאטורים מכל אדם אחר בהיסטוריה. אבל במשחקים אלה השניא את עצמו על בני המעמד העליון הרומאי שהתייחס בבוז ובסלידה לשחקנים ולבדרנים .
עוד קיסר רומאי בעל נטייה מיוחדת לתיאטרון היה אלגבלוס כוהן סורי לאל השמש צעיר שהועלה לשלטון בידי אימו במאה השלישית לספירה ונודע לשמצה בשחיתותו המינית ובחיבתו לתיאטרון ולשחקנים ובאהבתו להופיע על הבמה ובעירום . הוא חוסל בידי הרומאים המזועזעים לפני שמלאו 4 שנים לשלטונו .

שליטות בדרניות

הקיסרית תיאודורה , לשעבר אמנית בדרנית ורקדנית.

מאז לא היגיעו יותר שחקנים לעמדות שליטה בעולם המערבי במשך כאלפיים שנה להוציא בתור בנות זוג ששלטו מאחורי הקלעים . הדוגמה המפורסמת ביותר שהיא של הקיסרית הביזאנטית תיאודורה
שנחשבה ככוח המניע מאחורי הקיסר יוסטיניאנוס במאה השישית לספירה. הקריירה שלה החלה כשחקנית וכרקדנית עירום . היסטוריון של התקופה ,פרוקופיוס , מספר על אחד המופעים שלה : " היא הייתה מתפשטת ערומה כמעט לחלוטין על הבמה ואז הייתה נשכבת על הארץ ונחה פרקדן , בעוד משרתים שאומנו לכך זורעים גרגירי שעורה על ערוותה. אחר כך היו באים אווזים שהיו מלקטים מתוך הערווה גרגר אחר גרגר. אחר כך הייתה מתרוממת ממשכבה ,לא רק בלא שמץ בושה אלא כמתהדרת בתועבותיה". וכל זה כמובן לתשואות הקהל הנרגש. אם זאת פרוקופיוס מודה שהיא הייתה שחקנית טובה שידעה לעורר את צחוקו של הקהל . כולל על ידי חשפנות של "חלקיה הפרטיים" בפני הקהל . ומכאן קצרה הייתה הדרך לארמון הקיסר.
עוד שליטה מאחורי הקלעים כזאת שהחלה את דרכה כשחקנית ובאמצע המאה העשרים הייתה אווה פרון שהפכה לפוליטיקאית הארגנטינאית הנערצת ביותר במאה ה-20 ולגיבורת המחזמר המצליח "אויטה" . היא למדה את רזי המקצוע הפוליטי כשחקנית בתסכיתי רדיו כאשר גילמה בסידרת תסכיתי רדיו בשם "גיבורות ההיסטוריה " דמויות נשיות חשובות מההיסטוריה כמו קטרינה הגדולה הצארית של רוסיה ,המלכה אליזבת מאנגליה ועוד ועוד ובמהלך תסכיתים אלה הייתה אווה ניכנסת "לעורן " של הגיבורות , משמיעה נאומים בשמן וכו'. נראה שלסדרה זאת הייתה השפעה עצומה ומעצבת על אווה שהזדהתה מאוד עם הנשים החזקות שאותן גילמה, וייתכן מאוד שהיו אלה תסכיתים אלה שעוררו את העניין שלה בפוליטיקה שעד אז לא עניינה אותה כלל. לעתיד בעת היותה האישה החזקה בארגנטינה היא השתמשה בכותב תסכיתי סדרה זאת , ככותב הנאומים שלה. ועל פי הדיווחים הוא לא שינה הרבה מהנאומים שאותם כתב עבור התסכיתים.

פוסטר של ג'יאן צ'ינג, אישתו של מאו צה טונג, שחקנית קולנוע ורוצחת המונים.

שחקנית קולנוע נוספת שהיגיעה לפוליטיקה ועם תוצאות הרסניות עד לאין תיאור הייתה אישתו של מאו שליט סין, ג'יאן צ'ינג שהייתה כוכבנית קולנוע מתוסכלת בעברה. כאשר הומתו בסין עשרות מיליוני אנשים במסגרת "מהפכת התרבות " עמדה אישתו של מאו בראש הקבוצה שכונתה מאז "כנופיית הארבעה " שניהלה את הטיהורים הרצחניים שבהם הומתו בין השאר כל מי שאי פעם עמד למכשול בקריירה הקולנועית של הגברת מאו . היא סולקה מהשלטון רק בשנות השבעים ומתה בבית הסוהר, ושמה ידוע לשמצה בסין עד היום .

אימלדה מרקוס , רודנית סלבריטאית וחובבת נעלים.

עוד אשת רודן ידועה, אימלדה מרקוס אישתו של רודן הפיליפינים פרדיננד מארקוס ועל פי הדיווחים יועצת ראשונה במעלה שלו , החלה את הקריירה שלה כדוגמנית והייתה "מיס מאנילה " בשנות החמישים. היא התפרסמה מאז בזכות אוסף הנעליים הענק ( קצת יותר מ-3000 זוגות ) שהתגלה בארמונה לאחר ההפיכה שהפילה את הזוג ושלא היה מבייש שום סטארית הוליוודית . בשנים האחרונות לאחר שחזרה מגלות בהוואי ניסתה את כוחה שוב בפוליטיקה ורצה יותר מפעם אחת לנשיאות אך ללא כל הצלחה ( בפעם השניה היא זכתה במקום התשיעי מתוך 11 מועמדים ) , למרות זאת היא הצליחה להיבחר לפרלמנט של הפיליפינים.
ואפשר גם להזכיר את גרייס קלי הכוכבת ההוליוודית שהתפרסמה מסרטיו של היצ'קוק שהפכה לנסיכת מונאקו והייתה לה השפעה רבה על ניהול הנסיכות .

ובנתיים בהוליווד

"קונן הברבארי " סרטו של מושל קליפורניה היום ,ארנולד שווארצנגר , על מהגר שגורלו הוא להגיע לארץ עשירה ולהנהיג אותה.

וכידוע כמה משחקני הוליווד ניסו את כוחם בפוליטיקה.

אנשים כמו צ'רלטון הסטון ( האיש שגילם את משה רבנו בסרט "עשרת הדיברות " כמו גם פוליטיקאים רבים אחרים כמו יוליוס קיסר ) אדם בעל דעות ימניות שמרניות מאוד שהיה יושב ראש האיגוד מחזיקי הנשק של ארה"ב רב ההשפעה , השחקניות ג'ין פונדה וונסה רדגרייב ששלחו את ידן בפעילות פוליטית ליברלית "שמאלנית" ושילמו על כך מחיר כבד בקריירה שלהן. וכך עושה בימינו גם ריצ'רד גיר שמנסה את מזלו בהבאת שלום למזרח התיכון על ידי השמעת מסרים בודהיסטיים. .
אך כמובן שהפוליטיקאי המצליח ביותר מבין שחקני הוליווד היה רונלד רייגן. הוא היה שחקן הוליוודי מצליח למדי אך בינוני בשנות הארבעים והחמישים ורק לאחר שהקריירה שלו שקעה פנה לפוליטיקה ושם זכה להצלחה עצומה . תחילה כמושל קליפורניה. ואחר כך כנשיא ארה"ב במשך 8 שנים מ-1980. לאורך הכל הקריירה שלו האשימו את ריגן שהוא מתנהג כשחקן הוליוודי ולא כנשיא  ( אם כי נשאלת השאלה איך צריך נשיא להתנהג ) וכי הנאומים המרגשים שנשא היו לעיתים קרובת לקוחים מסרטי הקולנוע הפטריוטיים שבהם השתתף, וכי הוא אינו מסוגל להבדיל בין הסרטים שהשתתף בהם ובין
המציאות המורכבת . ייתכן, אבל נראה שבכך ריגן לא היה שונה מרבים מאוד מבוחריו. הוא בהחלט ראה את העולם כמונחים של שחור ולבן כמו בסרט הוליוודי וכינה את ברית המועצות "אימפריית הרשע" ופיתח נגדה את תוכנית הנשק הגרנדיוזית "מלחמת הכוכבים " על שם סרט מדע בדיוני מפורסם. הדבר המדהים היה שהאסטרטגיה הפשטנית שלו עבדה לבסוף כמו בסרט הוליוודי והביאה לקריסת ברית
המועצות שהייתה רגילה למדיניות מתוחכמת יותר כנגדה.

גם אישתו של רייגן , ננסי שנחשבה "ככוח המניע "שמאחוריו ( כמו תיאודורה ואווה פרון לפניה ) הייתה שחקנית קולנוע לשעבר והירבתה להשתמש באמצעים המקובלים על אזרחי הוליווד כמו שימוש באסטרולוגים אך השתמשה בכך על מנת להשפיע על הפוליטיקה של בעלה .

רייגן פתח את הדרך. אחריו יותר ויותר שחקני קולנוע וסלבריטאים מתחום הבידור חדרו לפוליטיקה האמריקנית ובהצלחה גוברת והולכת . שחקן טלוויזיה מסדרת "ספינת האהבה" הפך לסנטור , קלינט איסטווד שחקן סרטי הפעולה המפורסם מכולם שימש כראש עיריית כרמל בקליפורניה ואמרו עליו שאם היה רוצה היה יכול לזכות בנשיאות ארה"ב אבל איסטווד העדיף להישאר בהוליווד ולהיהפך לבמאי מצליח ביותר .
כוכב אחר ששלח את ידו בפוליטיקה הוא ארנולד שוורצנגר שזכה במשרת מושל קליפורניה לאחר שהתתמודד עם סלבריטאים אחרים על התפקיד בינהם השחקן מסדרת "על טעם ועל ריח " ורק הלך בדרך שאותה סלל כבר רייגן לפניו, כתוצאה מהזכייה עזב שוורצנגר את הקריירה הקולנועית לצער רבים , הוא היה אמור לככב בסרט "קונן המלך" בתפקיד לוחם ברברי שמהגר ומשתלט על ארץ חזקה ועשירה , אבל העדיף כנראה את המציאות הפוליטית על פני הקולנועית.
סלבריטאי אחר שזכה לאחרונה בהצלחה בקריירה פוליטית , ג'ס ונטורה הוא מתאבק שנבחר למושל מינסוטה, ככל הנראה הלוחם הראשון בזירה שהיגיע לשלטון מאז ימי הקיסר קומודוס ברומא , בניגוד לכל הציפיות רק בזכות סלבריטאיותו. הוא עורר מאז מחלוקת עזה בגלל התבטאויות שנויות במחלוקת שבהן תקף את הדתות השונות כ"מתאימות רק לאנשים חלשים".
. כל אלה מראים שהקשר בין עולם הבידור ועולם הפוליטיקה הולך ומתהדק וכי אם מועמד לבחירות הוא גם סלבריטאי מעולם הבידור יש לו סיכוי טוב להיבחר. ובכל מקרה גם פוליטיקאים שאינם סלבריטאים במקור כמו הנשיא  לשעבר קלינטון ואישתו הילארי  טרחו וטורחים לשמור על קשרים הדוקים ביותר עם הסלבריטאים מהוליווד .
את התופעה הזאת גילו גם במקומות אחרים בעולם כמו איטליה ששם היו הפוליטיקאיות המפורסמות ביותר של שנות השמונים והתשעים שחקניות . אלו היו אלכסנדרה מוסוליני נכדתו של הדוצ'ה ממלחמת העולם השניה בניטו מוסוליני ושחקנית שהופיעה בין השאר בסרט "הדרך לעין חרוד" של דורון עירן ( על פי ספר מדע בדיוני של עמוס קינן ) בתור חיילת ישראלית. היא החליטה ללכת בדרכו של סבה והפכה לאחת ממנהיגי המפלגה הפשיסטית חדשה.

צ'יצולינה חברת פרלמנט איטלקית שהיא גם חובבת דובונים ,גברים ,ונחשים.

פוליטיקאית איטלקית ידועה אחרת הייתה צ'יצ'ולינה . היא הייתה שחקנית פורנו איטלקיה ממוצא הונגרי ב-1987 ששמה האמיתי היה אילונה סטולר. היא נבחרה לחברה בפרלמנט האיטלקי במסגרת מפלגה רדיקלית קיצונית וזכתה כתוצאה לפרסום עולמי. גם מאחר שלא היססה להמשיך במופעים אירוטיים עם הנחש של. היא יצאה למסעות ברחבי העולם כולל ישראל שם קיבלו אותה בשמחה ובראש ובראשונה על ידי דודו טופז בתוכניתו. צ'יצ'ולינה אפילו העזה להגיע לישראל בשיא תקופת הפיגועים כאשר כול שומר נפשו מהסלבריטאים התרחק מפה כמו ממגיפה, והיציעה להיכנס למיטה עם סאדאם ועראפת על מנת להביא שלום . לא ידוע לי על תגובות להצעה הנ"ל . היא הראתה שבסופו של חשבון יש לה גם אומץ מסויים. צ'צ'ולינה אם כי היא כבר מבוגרת למדי עוד לא נטשה את עולם הפוליטיקה ה-2002 היא רצה לראשות העיר מונצה שבאיטליה .
התופעה בולטת גם דרום אמריקה שם יש שחקני טלנובלות נערצים ששולחים את ידם בפוליטיקה, וגם בהודו ששם כניסת השחקנים לפוליטיקה הפכה בזמן האחרון לתופעה ידועה.

ובחזרה לישראל

ולאחרונה התופעה היגיעה גם לישראל.
בשנים האחרונות אנו רואים כאן חדירה של הידוענים לתחום הפוליטיקה המקומית. אנשים כמו שמואל וילוז'ני. גילה אלמגור אורנה  בנאי שכולם ניסו את כוחם בעיריית תל אביב וזאב רווח שהשתתף בבחירות עירית רמת גן, ספי ריבלין בעיריית ראשון לציון , יהורם גאון בעיריית ירושלים . ובפוליטיקה הארצית ניסתה את כוחה הידוענית ואשת העסקית פנינה רוזנבלום שהשתתפה בבחירות לכנסת בראשות מפלגה עצמאית וכמעט הצליחה, ואיש הטלוויזיה לשעבר יוסף "תומי " לפיד שהצליח להיבחר לכנסת ולממשלה כראש מפלגה גדולה .
וכעת דודו טופז  האיש שכבר חולל מהפכות פוליטיות בישראל עם קריאת ה"צ'חצ'חים " הידועה שלו שהרסה בעבר מערכת בחירות עבור מפלגת העבודה החליט לנסות את כוחו בפוליטיקה, ואם  לשפוט על פי הדוגמאות מהעולם יש לו סיכויים לא רעים.
להלן ראיון בנושא עם צבי רימון   יועץ תקשורת ומחבר הספר "שיווק פוליטי"
א.א. : האם לדעתך יש היום חדירה גוברת והולכת של ידוענים ואנשי בידור לפוליטיקה הישראלית ? האם הטרנד של העתיד הקרוב יהיה חדירה של עוד ידוענים לפוליטיקה הישראלית ? האם אנו צפויים לראות את אורלי וינרמן או עופר שכטר בכנסת ?
רימון : יש חדירה של יותר בדרנים לתחום הפוליטיקה והסיבה לכך שהם אנשים עתירי חשיפה תקשורתית הם מה שכונה ידוענים ומוכרים לכל והציבור נוטה ליחס להם כוחות כשרונות שספק אם יש להם . זה התחיל עם כניסתו של רונלד ריגן לפוליטיקה שבה אנו מחקים את ארה"ב וכרגיל באיחור של כמה שנים טובות .
בישראל מתרחש כרגע מה שהחל בארה"ב לפני עשר חמש עשרה שנה שחקנים בדרנים וזמרים עושים אהבה עם פוליטיקה, וילוז'ני ואורנה בנאי בעירית תל אביב ספי ריבלין בעירית ראשון לציון ,זאב רווח בעירית רמת גן . בשלב זה מדובר בפוליטיקה עירונית אבל מי שמצליח בתיכון עולה תמיד לאוניברסיטה.
א.א. : האם הידוענים האלה הצליחו בקריירה הפוליטית שלהם ?
רימון : כל המעורבות של אנשי בידור בפוליטיקה הייתה עד כה כישלון. וילוז'וני נאם ושיחק לא עשה דבר ,אורנה בנאי הייתה זקוקה לכך שיזכירו לה שהיא חברת המועצה כי היא כמעט לא הופיעה בישיבות. זה נחמד להופיע בטלוויזיה וזה פופולארי. אבל מניסיוני עבודה ממלכתית מחייבת עבודה קשה מחייבת להקדיש זמן לא רק להופיע לפני אנשים ולהסתכל בעיניים ולעבוד עבורם זה שינוי טוטאלי , זה אחרת להופיע בפני האנשים או לעבוד עבור האנשים ולטפל בבעיותיהם זה לעבוד קשה בשטח ולהזיע ולא מחום הזרקורים .
א.א. :  האם אתה חושב שמישהו כמו דודו טופז יוכל להצליח בפוליטיקה כמו שהוא מצליח בטלוויזיה ?  אולי אפילו להיהפך לבסוף לראש ממשלה  ?
רימון :  יש לי ציפיות גדולות מדודו טופז. הוא יכול לקחת את כל הקופה בתנאי שיבין ויפנים שבמפלגת "שינוי" יש כוכב על אחד שקוראים לו טומי לפיד והוא יצטרך להמתין לפחות עוד קדנציה ,יצטרך להכין שיעורי בית ,ללמוד מניסיונם של וילוז'ני ובנאי ואחרים שחשבו שקפיצה לפוליטיקה משולה לקפיצה לברכת גורדון. . כיום מאחר שפוליטיקאי צריך להיות נגיש ככל האפשר לתקשורת ולהיות בעל כישורים תקשורתיים של שחקן ובדרן כאשר הוא פונה לציבור לסלבריטאים שהם שחקנים יש יתרון לעומת פוליטיקאים רגילים גם אם אין להם כישורים מיוחדים בגלל מוכרותם לציבור וכישרון המשחק שכבר יש להם .
דודו טופז יכול להצליח. יש לו את הנתונים האישיים, יש לו את הכשרון. מה שהוא צריך להוכיח  זה שהוא יודע גם לעבוד ברצינות כפוליטיקאי . עם יעשה זאת, יש לדודו טופז סיכוי טוב לקחת את כל הקופה ולהגיע לשלטון.

 

 

קישורים  רלבנטיים 

מדודו טופז ועד משה רבנו

בוליווד והפוליטיקה