העולם המופלא של מ. אריה

פורטריט עצמי של מ.אריה ( אריה מוסקוביץ' עם גיבוריו השונים.)

הופיע ב-2004 ב" פירמה -גלובס "תחת השם "שאגת אריה"

בימים אלה מתקיימות ברחבי הארץ כמה תערוכות המוקדשות ליצירה המגוונת של אמן אחד אריה מוסקוביץ הידוע בכינויו "מ. אריה " . תערוכה אחת המתקיימת בבית חנות "הבואהוז " ברחוב דיזינגוף בתל אביב מוקדשת לציוריו המתארים את העיר תל אביב . תערוכה שנייה המתקיימת בבית התנ"ך בתל אביב מוקדשת להצגת תמונות שונות שלו בנושאי התנ"ך הן שהופיעו במקור כאיורים בסיפרי ילדים וחוברות לימוד שונות . תערוכה שלישית המתקיימת במוזיאון חיל הים ביפו מציגה את סמלי חיל הים שאותם עיצב מוסקוביץ במשך השנים כמעצב הרשמי של סימלי חיל הים . מלבד זאת מתוכננת לעתיד הקרוב תערוכה של עטיפות ספרים שאייר בספריית בית אריאלה התל אביבית, ואף יש דיונים על הצגה של תערוכה שתכלול מבחר מכלל יצירתו המגוונת לאורך השנים במוזיאון ישראל בירושלים. יצירתו של מוסקוביץ בהחלט ניהנית עכשיו מרנסאנס.

אריה מוסקוביץ שיש הרואים בו את ה"מלך הבלתי מעורער" של המאיירים בישראל , האיש שאייר יותר איורים מכל אחד במדינה ואולי גם בעולם , אריה מוסקוביץ המוכר כמעט לכל אדם במדינה שגדל כאן בשנות החמישים השישים והשבעים מחתימתו מ. אריה באלפי הספרים שאייר.לא מן הנמנע שאיוריו השונים נמנים על הציורים המוכרים ביותר לתושבי המדינה לא פחות מציוריו של נחום גוטמן למשל.
אך לאמיתו של דבר המוני האיורים בספרים הם רק חלק קטן ביצירתו . הוא צייר עד היום כ-שתים עשרה אלף תמונות מסוגים שונים מתוכם כעשרת אלפים איורים לספרים ואייר בסך הכל כ-8000 ספרים שיא ישראלי ואולי עולמי.

האמן הצה"לי

מ.אריה עם סקיצות של הסמלים שעיצב.

 הוא עיצב עד היום לא פחות מ-412 סמלים בעבור יחידות צה"ל ובראשם חיל הים  ( לפחות 350 סמלים ).

במשך השנים עיצב את כל סמלי האוניות והצוללות הדבורים והסט"ילים סמלים בעבור חילות אחרים ובראשם חיל האוויר שהוא עיצב את הסמלים של כל ההליקופטרים שלו. זהו שיא שאין אף מעצב סמלים צבאי אחר אף התחיל להתקרב אליו. הוא תכנן מאות סמלים כולל הסמל המקסים של טנק המרכבה. של דמויות תנכיות על מרכבה שאותו עיצב בהזמנה מיוחדת של משה דיין , והסמל של הצוללת תנין, שאותו צייר מוסקוביץ בתחילה כמו התנין המוכר לכל אך בדרישת ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון מומחה גדול לתנ"ך צוייר לבסוף כמו התנין התנכי האותנטי המוכר כיום כלווייתן . מה שאמר שכאשר מוסקוביץ היה צריך לצייר סמל של כלי ימי אחר שנקרא לוויתן הוא היה צריך לשבור את ראשו כדי לצייר דמות לווייתן שונה.
בפעם אחרת היה אמור להיות במסע הבכורה של צוללת חדשה "דקר" שמה אך עניין אישי דוחק ,הולדת בתו, השאיר אותו לצערו על החוף.
הדקר לא נראתה עוד מאז.
מוסקוביץ' עצמו מעולם לא היה חייל קרבי אבל את ההשראה לעיצוב הסמלים הוא מקבל מנוכחות אישית בשדה הקרב וממפגשים עם חיילים, הוא תמיד קרוב למקומות ההתרחשויות.
מוסקוביץ : אני מלא הערצה לחיילים שצונחים מעבר לקווי האויב . נכון המלחמות מפרות אותי . אמנם המחשבה שלאויב יש כלי נשק כמו שלנו מפחידה ,אבל אם החיילים שלנו יפחדו מי יודע לאן נגיע . אני גאה שהסמלים שלי מעודדים ומחזקים את רוח הקרב וזאת מטרתם ויש לי מכתבים שמראים שהם הצליחו בכך.
.בנוסף לכל אלה עיטר גם בסיסים וחדרי אוכל של צה"ל . איך שהוא בין לבין מצא זמן לעצב שתי אנדרטאות צבאיות , אנדרטת הצנחנים בבקעת יריחו ואנדרטת חיל הים באשדוד .

מוסקוביץ אדם פטריוטי מאוד גאה מאוד על עבודתו עבור צה"ל
א.א. מדובר בסך הכל בסמלי יחידות.
מוסקוביץ : צבא חזק זה כלים חזקים אבל סמלים ודגלים הם בראש והם חשובים לא פחות מכלי הנשק לעיצוב צבא חזק.
הוא טוען שהוא יוצא דופן בין כל האמנים בכך שהוא שלח את ידו בכל תחומי האמנות הויזואלית כולם , בציור באיור בפיסול ,באדריכלות באמנות עץ במיניאטורות וכו' וכו' .הוא גם היציג תמונות רבות בתערוכות .
אחד הפרוייקטים שעליהם מוסקוביץ' מתגאה עליהם יותר מכל , הוא הויטראז'ים, תמונות קיר תנכיות על ירושלים ועל שנים עשר השבטים שאייר לבית הכנסת שמול ביתו שבו הוא הגבאי מזה עשרות שנים. הדבר קצת מפתיע שכן נדיר מאוד למצוא בתי כנסת מצויירים.
א.א. : לא היו התנגדויות בין המתפללים לכך שאתה מצייר בבית הכנסת ? הרי יש בתורה כלל "לא תעשה פסל וכל תמונה " ואתה עוד מצייר בבית כנסת ?
מוסקוביץ : אני הגבאי והקובע לגבי הנעשה בבית הכנסת. את התמונות ציירתי עוד ב-1960 ואיש לא פצה פה וצפצף. לי אין שום בעיה לגבי ציורים בבית כנסת, אבל נכון זהו כנראה בית הכנסת המצוייר היחיד בארץ .. לאחרונה ראה אותם מיליונר יהודי צרפתי בשם רונסון והתרשם כל כך עד שבזכותם הוא בונה קומה לנוספת לבית הכנסת שבה יהיו ציורים נוספים חדשים שלי בנושאי תנ"ך .

בלי פוליטיקה

בעבר כאשר היה שוק נרחב לכרטיסי ברכה לראש השנה ולתאריכים אחרים היה מוסקוביץ המלך הבלתי מעורער בתחום זה ולהערכתו הוא אייר לא פחות מ-1500 שנות טובות חלקן הגדול בעלות גוון פטריוטי חזק .
כרטיסי ברכה שלו עדיין גודשים את דוכני היד השניה בשוקי הפשפשים ובמקומות אחרים וקל מאוד לזהותם גם משום שרוב כרטיסי השנים הטובות היו של צילומים פרט לאלה שעוצבו בידי מוסקוביץ ובאלה היו דימויים חדורי רוח פטריוטית וגאוות ניצחון : של חיילים צחים ויפים צועדים בסך במצעד על רקע דגל ישראל המתנפנף או על רקע הכותל , סמלים מהסוג שהם מאוד לא פוליטיקלי קורקטים היום אבל אז במדינת ישראל הצעירה הצודקת והיפה ומוקפת האויבים היו מרכזיים ובמסר שלהם היה אחד : רוח קרב וגאווה על היחידה החייל והמדינה .
מוסקוביץ מספר שלפני כמה שנים פנו אליו מתוכנית טלוויזיה של יום העצמאות בבקשה שישחזר את אחת התמונות המפורסמות שלו חילי צה"ל יפהפיים במצעד צה"ל מאי אז בשנות החמישים עבור התוכנית הנוסטלגית .
הוא אמן מהיר מאוד, במשך שנים היה מופיע במופעי אמנים בהיכל התרבות ומצייר אותם תוך כדי המופע לפני הקהל ולסיים באיור וציורים בהתאם לבקשות הקהל .פעם בעת שיר של יורם גאון הוא צייר לפני קהל את ירושלים על המסך עם הכותל המערבי והכל וסיים את הציור לפני שגאון גמר לזמר את שירו ולרוב היה מצייר את הדמויות הידועות שלו כמו קופיקו בהתאם לבקשות הילדים בקהל .
מלבד זאת אייר מוסקוביץ במשך 30 שנה 600 סיפרי לימוד חוברות לימי החופש בעבור ילדי ישראל שבוודאי זכורות לרבים ( אם כי ספק אם רבים יודו לו על העבודה שסיפק להם בימי החופש ) . הוא גם היה צייר תפאורות של הצגות שונות ( 16 במספר ) כמו "שמלת השבת של חנהלה " ורבות אחרות ובהן כמובן ההצגות המבוססות על הדמויות של גיבוריו הקבועים קופיקו ודני דין .
תחום אחד שמוסקוביץ' לא עוסק בו הוא בפוליטיקה ,פעם בראשית שנות החמישים פרסם קריקטורות פוליטיות כנגד מפ"ם אך לאחר שקיבל תגובה חריפה בעיתון "על המשמר " כנגד קריקטורה שפרסם של שער שנפתח לעליה ערבית נסגר לעליה יהודית קיבל תגובה נזעמת "איך לא רעדו לך הידיים מוסקוביץ " . מוסקוביץ מעדיף מאז להישאר בתחום הקונצנזוס הלאומי שאמנם כיום קשה יותר ויותר למצאו .

הצבר הרומני

אריה מוסקוביץ'

הוא נולד בעיר יאסי שברומניה ב-1930 והחל לצייר בילדותו . שם היה עד לפוגרומים של אנשי "צלב הברזל "הפשיסטיים .בעת מלחמת העולם נלקח אביו למחנה עבודה והוא נשאר בבית עם אימו ושני אחים קטנים . בביתו שכן אז קצין נאצי אוסטרי שהתעניין בכשרונו והודיע לו כאשר היה מתוכנן פוגרום וכיסה את הבית בצבעי ציור אדומים כד י שהפורעים יחשבו שכבר היה כאן פוגרום עקוב מדם וכך ניצלה המשפחה. בגיל 12 הוא התקבל לעבודה כעוזר צייר תפאורות בתיאטרון ובאופרה של בוקרשט בירת רומניה . אביו חזר ממחנה העבודה והמצב הכלכלי בבית החל להשתפר.
כאשר היגיע הצבא הרוסי לשחרר את יאסי ניתנה הוראה לתלות בכיכר המרכזית של העיר תמונות ענק של לנין וסטלין בגובה שתי קומות . מוסקוביץ הנער נאלץ לבצע בעצמו את המשימה התמונות יצאו מוצלחות , אך איש לא טרח להודות עליהם לאמן , מתלונן מוסקוביץ'.
לאחר המלחמה עלה מוסקוביץ לארץ מתוך אימפולס בעת שליווה חבר לרכבת .מוסקוביץ : הייתי מוקסם מהנוף של ארץ ישראל כצייר אבל עד אז לא רציתי לשמוע על עלייה. זאת הייתה ממש החלטה של רגע
הוא הודיע על כך להוריו במברק רק לאחר שכבר עזב את רומניה והיגיע ליוגוסלביה . לארץ ישראל יצא בספינת מעפילים שנלכדה בידי הבריטים , ואלה היכניסו אותו למחנה מעצר בקפריסין . שם בילה מוסקוביץ כצייר תפאורות בתיאטרון יהודי מקומי ובנוסף היציג שם את התערוכה הראשונה שלו במשותף עם אמן בשם שמואל כץ והוא אז בן 17.

ההצעה של מ.אריה לעיצוב בול צפת.

מוסקוביץ היגיע לבסוף לארץ ישראל ב-1948 במסגרת עליית הנוער אך הקריירה האמיתי שלו החלה בארץ וכבר במלחמת העצמאות עבד כמדריך אמנות בצפת המנותקת מול כוח ערבי. שם בין השאר  סייע לאהרון בן זקן לעצב  את הבול המפורסם של צפת  בול שהופק באופן פרטי בידי הקהילה היהודית בעת המלחמה שם והוא נדיר ויקר מאוד היום.
מאוחר יותר נפצע ברגליו ונשלח להחלמה בבית החולים הצבאי ביפו .ובשכבו שם שמע שיחה דאוגה בין שכנו לחדר ובמקשר שלו על כך שלחיל הים שזה עתה הוקם חסר סמל. במיטת חוליו מוסקוביץ מיהר לשרטט מיד סמל לחיל הים וזה התקבל מיד ומוסקוביץ הפך לצייר הרשמי של חיל הים במהלך קריירה ארוכה בחיל זה שבמהלכה היגיע לדרגת סרן .
מהר מאוד עיצב מוסקוביץ קו ציור  מיוחד ופופולארי מאוד תמונה של ישראל יפה צבעונית "נאיבית ". עולמו המצוייר הוא לרוב עולם הילדות היפה והתמים שגיבוריו הם ילדים כחולי עיניים ויפי תלתלים בכובע טמבל מהסוג שכבר לא לובשים כאן מזה עשרות רבות של שנים . וכאשר ילדים אלה גדלים הרי הם חיילי צה"ל יפי תואר צועדים במצעד או לוחמים בקרב כנגד הערבים . וכך הפך מוסקוביץ' העולה מארץ אחרת הפך למאייר האולטימטיבי של דמות הצבר והישראלי הצעיר והשורשי .
מוסקוביץ : תמיד הקפדתי להציג את דמויות הילדים בספרים שאיירתי כישראלים "צברים " אם גם אם אלה היו ספרים מתורגמים כמו אלה של אניד בלייטון בסדרת "השביעיה הסודית". ומה זה אומר ישראלים ? זה אומר כובע טמבל . מכנסיים קצרים ,לפעמים חולצה עם פסים . וכל זה על רקע נוף ישראלי מוכר , הכינרת או מצדה .

אביהם של קופיקו ותוכידס

עטיפה של ספר בסדרת הימאים.

למרות כל מפעליו המגוונים בתחומים שונים יותר מכל ובצדק ידוע מוסקוביץ בציבור הרחב כמאייר האולטימטיבי של ספרי הרפתקאות וסדרות לילדים. הוא נעשה מזוהה עם סדרות כמו "הבלשים הצעירים " " דנידין ""חסמבה" קופיקו "הספורטאים הצעירים " על עלילות כוכבי כדורגל צעירים " "הימאים " על עלילות לוחמי מחתרת בתקופת המנדט סדרת המדע הבדיוני "הרפתקאות קפטין יונו "  של אלי שגיא, עוז יעוז " ו"תוכידס" של "עידו סתר " סדרות ההרפתקאות של ארנונה גדות ורבות אחרות לא פחות ממחבריהם וזאת למרות שבמקרים הידועים ביותר לא הוא היה האמן הראשון של סדרות אלה.

הוא עובד כמאייר מאז שנת 1952 יותר מחצי מאה ואחראי לתרבות ויזואלית שלמה ובה לא מעט סטריאוטיפים שהוא ככל הנראה נתן להם את צורתם האולטימטיבית והמזוהה ביותר , הסטריאוטיפים של הילדים והצברים והחיילים הצברים על רקע ארץ ישראל חקלאית או עירונית יפהפייה כשעל הכל שוררת אוויר השל תום ויופי .

יגאל מוסינזון.אייר מ.אריה.
הספר הראשון שאייר היה קובץ הסיפורים " דרך גבר" של יגאל מוסינזון  ידידו שמואל כץ החל לאייר את ספרי סדרת חסמבה הידועים של מוסינזון . אך מוסינזון לא היה מרוצה מיצירתו של כץ שלא הייתה מלאה מספיק "פעולה " לטעמו . ואז הוא מצא את שותפו של כץ את מ. אריה . מוסקוביץ החל לצייר את ספרי החסמבה החל מהספר התשיעי ומוסינזון החליט שהוא מצא ה המאייר האידיאלי עבורו עם השילוב של ילדים צברים ותמונות פעולה . אמנם מוסקוביץ אייר רק שמונה ספרים נוספים בסדרת חסמבה אך אלה עדיין נשארים בין הזכורים ביותר בסדרה ומוסינזון ויתר על שירותיו של מוסקוביץ רק בחוסר חשק רב.
מוסקוביץ: אני הייתי האדם היחיד שיכול היה לפענח את כתב היד של יגאל מוסינזון שהיה מאוד לא קריא , אפילו סדר הדפוס לא היה מסוגל לעשות זאת .

מוסקוביץ עזב לבסוף את חסמבה בגלל עומס ההתחיבויות האדיר חסר האח והרע שהיה לו עבור הוצאות ספרים שונות .

המו"ל מאיר מזרחי הבעלים של הוצאת מ.מזרחי  מוקף בדמויות של ההוצאה שלו וגם בצייר עצמו בציור של מ.אריה.

הוא היה הצייר הקבוע של הוצאות מ. מזרחי  שהוא אייר עבורה את העטיפות של לא פחות מ-760 ספרי כיס ועוד כ200 ספרים נוספים והיה העורך הגראפי וצייר העטיפות של סדרות קומיקס שפירסמה כמו טקס ,זאגור, וטרזן .

אליעזר כרמי המתרגם של רבים מהספרים שאת עטיפותיהם אייר מ.אריה .צייר מ.אריה.

ורמדור ( שהוא היה הגרפיקאי של עטיפות ספרי הכיס שלה המרובים ביחד עם אשר דיקשטיין) יהושע צ'צ'יק ,מסדה ושל הוצאות אחרות .חוץ מזה הוא היה הצייר של ספרי אנציקלופדית מכלל מרובת הכרכים ואייר כרכים ידועים כמו "1000 אישים " שעבורו אייר תמונות פורטריט זעירות ומדוייקות של לא פחות מ-0100 אישים . אחר כך אייר גם את כרך ההמשך "עוד 1000 אישים ".

אך יותר מכל היה מחויב לסדרות ספרים ארוכות כמו "קופיקו"  של תמר בורנשטיין לזר על עלילות קוף מדבר בשכונת עין גנים בפתח תקווה . את הספר הראשון בסדרה זאת צייר אמן אחר והספר לא זכה להצלחה . ואז הביא המוציא לאור את מוסקוביץ שאייר מחדש את
הספר ומאז ספרי הסדרה יצאו בכמות עצומה של עותקים כשמוסקוביץ הוא המאייר של הקוף כמו גם של שאר הסדרות של בורנשטיין לזר על צ'יפופו עוד קוף הנודד ברחבי העולם ואחרות , עד ששוב אפילו הוא כבר לא יכל לעמוד בעומס העצום שהטילה עליו הסופרת הפורייה ופרש…

מוסקוביץ : אפשר להגיד שאני האבא של קופיקו והסיפור הזה ממש דיבר לליבי .
מאוד אהבתי את הקוף שהיגיע לישראל מאפריקה כשהוא אוכל בננות והפך לילד ישראלי לכל דבר עם כובע טמבל . אמנם לא הייתי הצייר הראשון שלו . לפני בא צייר אחר בשם לוזיאדה שאייר את הספר הראשון של קופיקו וזה נכשל ואז בא אלי המו"ל ונתן לי את הספר לאיור מחדש והפעם זה הלך בטירוף.
א.א. : איך ציירת את קופיקו ?
מוסקוביץ : הייתי יושב מול הראי שם עליו תמונות של קוף ועושה העוויות כמו של קוף . השכנים חשבו שהשתגעתי אבל רציתי להיות אותנטי עד כמה שאפשר . ומזה ציירתי את קופיקו כמו ילד עם הבעות של סקרנות ושובבות כמו של קוף וזה קשה מאוד להכניס את הכל ההעוויות האלה בפנים של קוף אבל אני חושב שהצלחתי .
שמע ילדים היו מטורפים על הקוף הזה. אני הייתי נוהג להופיע עם תמר בורנשטין לזר לפני כיתות ולצייר לפני הילדים ציורים במהירות הבזק של קופיקו .
אני זוכר פעם שבה אני ותמר בורנשטין לזר באנו לבית חולים ופגשנו שם ילד שלא דיבר כלל עד שהראינו לו ציור של קופיקו ואז פתאום הילד החל לדבר בפעם הראשונה מזה מי יודע כמה זמן וביקש עוד ציורים של הקוף.

משחק קופסה על הקוף הבלש צ'יפופו.עיצב מ.אריה.

א. א. יש הבדלים בין הדמויות של קופיקו הקוף מעין גנים וצ'יפופו הקוף הנודד ברחבי העולם ?
מוסקוביץ : יש הבדלים גדולים : קופיקו הוא כמו ילד קטן וסקרן ולבוש כמו ילד עם כובע טמבל. . צ'יפופו הוא גדול יותר ולבוש כמו בלש. הוא פחות שובב מקופיקו ורוצה יותר לדעת דברים ועוסק במשימות מסוכנות שקופיקו לעולם לא יתעסק בהם בבית שלו בפתח תקווה . הספרים עליו מיועדים לילדים בוגרים יותר וסקרנים יותר .

עוד דמות ידועה שלמראה הויזואלי שלה היה מוסקוביץ אחראי היה התוכי המדבר והאנרכיסטי "תוכידס " בסדרת ספרים בשם זה מאת "עידו סתר " ( חזי לופבן ) על עלילות תוכי שגר בבית משפחה ישראלית ממוצעת בתל אביב ועסוק רוב ימיו בהתעללות בשכניו ובהתגרויות במשטרה בספרים כמו "תוכידס מחשמל גנבים " ו"תוכידס משגע פילים ".
מוסקוביץ: הרעיון לתוכידס נוצר בבנין שלי .הייתה לי שכנה שהיה לה תוכי מדבר שלא הפסיק להשמיע קללות בלתי פוסקות בקול צרחני ובאמת היה מטריד מאוד את השכנים כמוני . חזי לופבן היה אצלי, שמע את תוכי המטריד ואת ניבולי הפה שלו ונוצר אצלו הרעיון לסידרת תוכידס .
במקביל אייר מוסקוביץ עבור "סתר " סידרה אחרת על עלילות עוז יעוז  איש השירות החשאי הישראלי . סידרה זאת כללה בין השאר איורים של כלי נשק ,ומכות ומהלומות שאותם היה נותן עוז ליריביו ושאותם השתדל מוסקוביץ לתאר בדייקנות הרבה ביותר האפשרית .
מוסקוביץ : אני תמיד משתדל להיות דייקן עד כמה שרק אפשר וכה למשל בסדרת הספורטאים הצעירים ששם השתדלתי מאוד לתאר בתיאורי משחק הכדורגל , אני בעצמי חובב גדול של משחקי כדורגל .

ספור דומה קרא עם ספרי דני דין" של און שריג הלא הוא שרגא גפני . את הספר הראשון בסדרת דני דין הרפתקאות דני הרואה ואינו נראה אייר צייר בשם אליעזר ויסהוף והציורים והספר לא זכו להצלחה מיוחדת . את הספר השני אייר מ. אריה וספרי הסדרה זכו מיד להצלחה עצומה . מאז אייר מוסקוביץ את כל ספריו של גפני פרט לזמנים שבהם נאלץ להודיע בתקיפות לסופר ולמוציא לאור שהוא אינו מסוגל לעמוד בעומס העצום שהם מטילים עליו. למזלו מעולם לא היה צריך לצייר קודם סקיצות כמו מרבית האמנים אלא יכל לבצע ציורים ישר לדף וכך עמד איך שהוא בעומס האדיר . . אבל הוא מודה :
הייתי צריך לצייר שוב ושוב את אותם הדמויות , הספורטאים הצעירים , חסמבה ואחרות וכל דמות צריך לחזור עליה בספר אחרי ספר אחרי ספר ויש כמה וכמה דמויות כאלה. הייתי צריך להמציא מאות פרצופים שכל הזמן חוזרים ולפעמים גם קרה שהתבלבלתי ,פרצוף שהיה צריך להופיע ב"הימאים " למשל הופיע במקום זה ב"חסמבה" או ב"הספורטאים הצעירים " ולהפך . טעויות כאלה קורות אבל ילדים שמו לב והעירו לי בהרבה מכתבים . תדע שילדים מאוד מקפידים על דייקנות בפרטים .
א.א. איך זה היה לצייר גיבור בלתי נראה את דנידין ?
מוסקוביץ : קשה מאוד מאוד. איך אתה מצייר ילד בלתי נראה ? בהתחלה ציירתי את הסיפור בלי דני דין. ראו רק אדם נופל כשמישהו שם לו רגל בלתי ניראית או מקבל בראש מכה מפטיש מיד בילתי ניראית. אבל בסופו של דבר הקוראים רצו לראות את הבלתי נראה ושלחו מכתבי דרישה תקיפה וידעתי שאני חייב למצוא דרך אין כן להראות אותו . אז גיבשתי שיטה שלמה : אני נותן רק את הראש שלו בקו דק והדמויות האחרות משתקפות דרכו .

בהמשך למשך כמה ספרים בסדרת דנידין הצטרפה לדני בת דודו דינה דין גם היא בלתי ניראית וכמובן גם אותה הקפיד מוסקוביץ שלא לצייר יותר מדי כשהיא בלתי ניראית ובערום .
א.א. איזה ספר דני דין אתה הכי אוהב?
מוסקוביץ : קשה לאמר היו כל כך הרבה. אולי את אלה של ימי מלחמת ששת הימים ולאחריה כשדני דין נלחם בנאצר ובערבים למשל "דני דין משחרר שבויים ".
ספרים אלה כמו "דני דין גיבור ישראל " שבו התעלל הילד הבלתי נראה ברודן המצרי נאצר ובקציניו הבכירים ו"דני דין במשימה בלתי אפשרית" שבו שבה דני דין את המלך הירדני חוסיין הם גם בין הידועים ביותר לשימצה של מוסקוביץ . הערבים ( ובמיוחד מנהיגיהם ) מופיעים בהם כטיפוסים מרושעים מכוערים דוחים ומטופשים במיוחד.
האשימו את מוסקוביץ שוב ושוב שיצר טיפוסים סטריאוטיפיים ושליליים במיוחד ( יש אומרים "אנטי שמיים ") של ערבים כיצורים משופמים מיוזעים מזילי רוק שמנים בהמיים ומטומטמים למראה שעליהם גוברים הגיבורים דנידין וחסמבה בקלות רבה.

מוסקוביץ מגיב להאשמות : נכון ציירתי הרבה ערבים כאלה אבל אף פעם זאת לא הייתה החלטה שלי . זאת תמיד הייתה החלטה של הסופר ,לרוב גפני שרצה דמויות שליליות למראה של ערבים ואני כמאייר הייתי כפוף לרצונותיו וניסיתי לעשות את העבודה הטובה ביותר שיכולתי. ברור שבמציאות הערבים הם לא בהכרך כאלה .

שרגא גפני בציור מאת מ.אריה

 
הסופר שרגא גפני מאשר את טענותיו של מוסקוביץ ולוקח על עצמו את כל האחריות לתיאורים הסטריאוטיפיים של הערבים בציורים, הוא קובע שמאחר שהערבים בסיפורים ייצגו את כוחות הרשע היה צורך להציג אותם כנציגי כוחות הרשע וכך היה מציג אותם גם היום .
שרגא גפני :הציורים שלו בהחלט תרמו לתפוצת הספרים שלי. וצוות מנצח לא מחליפים יש לו יד קלה ומוכשרת בציור הומוריסטי שיודעת לכוון אל הילדים וזה בהחלט הפך אותו לראוי לצייר את סדרת דנידין.
הקשר האדוק שלו עם סופרים אלה נשאר גם במדיומים האחרים שאליהם הועברו הדמויות שלהם . מוסקוביץ היה כמובן מאליו צייר התפאורות בהצגות שנעשו על פי קופיקו צ'יפופו ודנידין .
.א. מה דעתך על המאיירים המודרניים ?
מוסקוביץ: המאיירים המודרנים יש להם כישרון מסויים אבל אין להם את יכולת הרישום שזה מכביד עליהם מאוד מי ששולט ברישום הוא שולט אבל אין רבים כאלה.

גוטמן החדש

מהי הסיבה להצלחתו העצומה של מוסקוביץ בקרב הקהל ? כנראה הישראליות של דמויות הילדים ( ובעלי החיים שלו כמו קופיקו ותוכידס ) שרק הצייר העולה מרומניה יכול להעביר יותר טוב מכל אחד אחר בנוסף לסצינות האקשין שהן בין המשכנעות ביותר בספרות הילדים שלנו . וכמובן יכולתו הכמעט בלתי אנושית לעבוד מהר וטוב וכך לספק אנשים תובעניים ופוריים באותה המידה כמו שרגא גפני ותמר בורנשטיין לזר.
חיים גרוסמן הוא חוקר פולקלור ותרבות העברית מאונ' באר שבע ואספן המשחקים ושנות טובות. הוא חוקר את יצירתו של מוסקוביץ מזה שנים והוא האוצר של התערוכות שלו .

ראיון עם חיים גרוסמן :

מ. אריה הוא האמן מספר אחד הבלתי מעורער של האמנות איורי ספרי הפעולה והילדים בעברית ' הוא עבד בכל תחומי האמנות הקיימים ציור פיסול אדריכלות גראפיקה עבודה בעץ מיניאטורות שיכול ( וצריך ) להיכנס לספר השיאים של גינס בגלל ההספק העצום שלו .אך בפנייה שהוגשה לאנשי ספר השיאים של גינס בעניין התקבלה תשובה קצרה ש"שיא " המאייר הפורה ביותר של כל הזמנים הוא תואר איזוטרי מידי בעבור הקהל הרחב
יתכן שכך . אבל בציוריו ביטא מוסקוביץ את תמצית המשנה הציונית על עם חדש –עתיק בארץ התנ"ך .גיבוריו של מוסקוביץ כמו קופיקו כמו צ'יפופו כמו דנידין כמו הילד הצבר וחייל צה"ל ההירואי אינם מתבגרים ומזדקנים הם נשארים צעירים לנצח ובכך אולי סוד קיסמם.