web analytics
קטגוריות
ספרות פופולארית

עלילות טרזן בל"ג בעומר

האם הסיפור המפורסם על טרזן וארי הזהב שימש מקור השראה לסיפור המודרני על בר כוכבא והאריה?

בר כוכבא והאריה . תמונה של ה. הכטקופף מ"מיקראות ישראל ", 1965.

הופיע בעיתון "גלובס " 09.05.2004

מה הדבר שכולם מזהים עם ל"ג בעומר ? ובכן המדורות . ומה עוד ? ובכן הגיבור הזה….. בר כוכבא .
ומיהו בר כוכבא ? מרבית האנשים שתשאלו ידעו דבר אחד על אותו בר כוכבא: הוא היה קשור בצורה זאת או אחרת לאריה . יש שיזכרו שהוא נלחם באריה רעבתני שאיים עליו בזירה וניצח יש שיזכרו שבר כוכבא גם רכב על אותו אריה שהפך לבן לוויתו הנאמן , בקרבות למען חרות העם היהודי . אחרי הכל זה מה שמספרים בגן ובבית הספר היסודי . מוטיב האריה והמאבק בו וביחד איתו הוא המוטיב במזוהה ביותר עם דמותו של בר כוכבא בעיני כלל הציבור שלרוב אינו יודע דבר על הדמות מעבר לכך שהיה זה מנהיג מרד שנכשל ולמען האמת גם החוקרים אינם יודעים על בר כוכבא האיש הרבה מעבר לכך .לפיכך יש שמציעים ,כמו פרופסור בצלאל בר כוכבא ,לא ללמד כלל את מרד בר כוכבא באוניברסיטה , משום שכל לימוד הוא בגדר השערה.
הכל מניחים אוטומטית שסיפור בר כוכבא והאריה הוא קדום מאוד אולי מהמדרשים .
אך עד כמה שהדבר מפתיע סיפור בר כוכבא והאריה הוא חדש מאוד  אין לו כל זכר באגדות הקדומות ( המועטות יחסית) על בר כוכבא וגם לא בימי הביניים. עד כמה שידוע סיפור זה הופיע לראשונה בעברית רק באמצע המאה ה-19 ברומן היסטורי בשם "הריסות ביתר" שהופיע לראשונה בליטא  בשנת 1858 והיה עיבוד של קלמן שולמן לרומן גרמני  מ-1840 פרי עטו של הרב הגרמני  שמואל מאיר. שם לראשונה תואר סיפור מאבקו של בר כוכבא באריה בזירה  ורכיבתו עליו לקרבות.

אין זה ברור לי אם הייתה זאת המצאתו של הרב הגרמני או תוספת מקורית של המתרגם לעברית אם כי אני חושד שהייתה זאת תרומתו המקורית של שולמן. מקורות ההשראה מן הסתם היו סיפורי קדומים על שמשון הגיבור שגבר בכוח הזרוע על האריה וכמוהו דוד הצעיר.
הסיפור הופיע שוב   ב-1903  בפואמה של המשורר שאול טשרניחובסקי בשם "ביתרה "   ששם תואר בר כוכבא הרוכב על האריה נמלט עליו מהזירה הרומאית  ונראה שהתבסס על סיפורו של שולמן.

גירסה סיפורית מלאה הופיעה ב ב-1905  בכתב עת לילדים בשם "החיים והטבע" בעריכת המחנך ומחבר האגדות י.ח. לבנר. שם פורסם סיפור בהמשכים של לבנר על בר כוכבא שעובד מהסיפור של קלמן שולמן ( ללא ציון המקור). ושם הופיע הקטע שבו בר כוכבא ההרואי נזרק לזירה בקיסריה נלחם באריה גובר עליו באגרופיו עולה עליו ורוכב עליו כל הדרך מקיסריה עד לביתר ואז נהפך האריה לבן לוייתו הנאמן של הגיבור.

בר כוכבא נלחם באריה בזירה. האיור המקורי לגירסה של סיפור בר כוכבא מאת י.ח .לבנר כפי שהופיעה במגזין לילדים "החיים והטבע" בראשית המאה העשרים.

  בחוברות הקודמות במגזין הופיעה סדרה של מאמרים שלימדה את בני הנוער העברי בפרטי פרטים כיצד יש לאלף אריות ( בתוספת תמונות ) ונראה שסדרה זאת  ביחד עם הספר של שולמן   נתנה השראה ללבנר שאהב לחבר סיפורי אגדה להכניס קטע משלו על ההשתלטות של בר כוכבא על האריה.

כמה שנים מאוחר יותר התפרסם בציבור סיפורו של מיכאל הלפרין איש העלייה השניה ותומך מוקדם של הגנה עצמית יהודית. הנ"ל נכנס ב-1911 לכלוב אריות בקרקס ביפו בעקבות אתגר של בעל הקרקס הערבי ונשאר שם עם האריות כשהוא שר את המנון "התקווה " , ולאחר מכן יצא משם בשלום והראה מעבר לכל ספק שיהודי אינו מפחד גם מאריות. אותה פרשיה השאירה רושם רב בלבבות .
הסיפור של לבנר הופיע שוב כספר בארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים  ( והפעם כשהוא מופיע בטעות  כעיבוד של סיפור של רב גרמני בשם  להמן ) וכך גם הפואמה של טשרניחובסקי . אולם האיש שפירסם את הסיפור באמת  היה המשורר העברי לוין קיפניס האיש שמחזיק ככל הנראה בשיא העולמי של כל הזמנים של אורך חיי כתיבה. במשך לא פחות משמונים שנה (!) שבמהלכן חיבר אלפי יצירות לילדים ובהן יצירות ידועות כמו אליעזר והגזר וחלק גדול משירי החג שמושרים בגנים עד עצם היום הזה.
ובין השאר חיבר קיפניס שירים וסיפורים רבים לל"ג בעומר שבהם חזר ותיאר את סיפור בר כוכבא והאריה שנוצר בידי לבנר ושאותו קרא כילד והפך אותו למיתוס אמיתי מוכר לכל ילד שגד בגן ישראלי . גירסה אחת הוצגה בשיר המוכר לכל על בר כוכבא שאותה כתב לראשונה ב-1930 .
..יום אחד קרה מקרה
הא מקרה עצוב
בר כוכבא נפל בשבי
והושם בכלוב
שם אריה ענק
בתוך הכלוב שאג …
בר כוכבא אל תפחד
בר כוכבא חזק
…אץ קפץ על האריה
וקל כנשר טס …
( בר כוכבא מאת לוין קיפניס )

עטיפה של רומן היסטורי על ימי בר כוכבא . מבוססת על פסל ידוע של בר כוכבא מהמאה ה-19.

גרסה שניה ומפורסמת ונפוצה כמעט באותה המידה של הסיפור בשם "גבורי אריות" שאותה פירסם קיפניס במגזין "דבר לילדים" רק ב- 1957 סיפרה שהאריה לא היה "סתם " חיה של הזירה אלא היה ידידו הטוב של בר כוכבא עוד לפני שנלכד בידי הרומאים ולפני שהשניים נפגשו שוב בזירה ושם חזרו להיות ידידים בלתי נפרדים עד לסוף חייו של בר כוכבא סיפור שמדגיש עוד יותר את תכונותיו ההירואיות המדהימות של בר כוכבא שהיה מסוגל לא רק לגבור על אריות אלא גם להתחבר עימם . .
ובכן זה מקובל למצוא באגדות שונות של עמים שונים וגם כפי שראינו בתנ"ך סיפורים על גיבורים שנלחמים באריות וגוברים עליהם בכוחם הרב , אבל זה נדיר מאוד למצוא סיפורים שבהם הגיבור הופך להיות ידיד ובן לוויה של אריה נדיר מאוד ,להוציא מקרה אחד יוצא דופן ומפורסם מאוד .

הסיפור הזה של קיפניס מזכיר מאוד ספר שפורסם בעברית לראשונה רק כמה שנים בודדות לפני הסיפור של קיפניס "ספר בשם "טרזן ואריה הזהב" של אדגר רייס בוראוז שבו מסופר כיצד איש הג'ונגל המפורסם מתחבר עם גור אריות צעיר ולאחר מכן השנים נפגשים שוב בזירה בעיר אבודה באירוע שהוא זהה במדויק לזה שאותו תיאר קיפניס בסיפור שלו ומכאן ואילך השניים הופכים להיות ידידים בלתי נפרדים ושותפים לקרב גם בספרים הבאים בסדרת ספרי "טרזן " . האם משם קיבל קיפניס את ההשראה לסיפור בר כוכבא וידידו האריה ?

בר כוכבא ויסמילר

כדאי לזכור ששיא תפוצתו של סיפור בר כוכבא והאריה היה בין שנות ה-30 והחמישים כאשר הישוב היהודי חיפש בעקשנות מודלים של הירואיות יהודית , ואז נמצאו גם מודלים שונים כאלה . שמשון הגיבור , המכבים , בר כוכבא וגם גיבור שהזכיר קצת הרבה את בר כוכבא בפעולותיו , טרזן איש הגו'נגל בגילומו של ג'וני ויסמילר.
בארץ הופצה השמועה כי ג'וני וייסמילר הוא יהודי, דבר שהפכו לכוכב סרטי ההרפתקאות היהודי היחיד בתקופה. זאת ועוד – ג'וני וייסמילר היה שיאן עולמי בתחום הספורט והשחיה, תחומים שיהודים לא הצטיינו בהם עד אז. בעיניהם של אנשי היישוב ייצג ג'וני וייסמילר את יהודי "השרירים" המצליח בעולם הכוח והספורט, והיווה ניגוד מושלם ליהודי הגלותי המנוון והשקוע בספרים. הוא היה בעיניהם דוגמה לסוג היהודי החדש שאותו שאפה התנועה הציונית (על זרמיה השונים) ליצור בארץ, טיפוס מסוגו של אותו מיכאל הלפרין שנכנס לכלוב האריות ויצא משם ללא פגע עם שירת ה"תקווה " על שפתיו . .

תפיסה זו באה לידי ביטוי בדבריו הבאים של עמוס עוז, בספרו של "באור התכלת העזה " המתאר את האהדה של דור הוריו לסרטי וייסמילר: "ההורים שלנו היו גאים מאוד על כך שג'וני וייסמילר – טרזן המקורי – הוא יהודי. הדבר הזה השתלב אצלם עם הכיסופים לתחיית יהדות השרירים המכבים שיקומו לתחייה" סרטי טרזן שבהם כיכב וייסמילר תרמו לחיזוק רושם זה של "אחד משלנו", שכן מוצאה של דמות טרזן שאותה גילם היה לא ברור, ובסרטים לא הופיע כל רמז להיותו של טרזן לורד בריטי. נראה כי ביישוב, שהייה נתון תחת השלטון הבריטי, תרמה עובדה זו רבות לפופולריות של הדמות. זאת ועוד, מדבריו של עוז מסתבר כי הייתה סיבה נוספת להזדהות הגדולה שעוררה דמותו של טרזן בקרב בני היישוב: "טרזן הוא יהודי מפני שהוא תמיד 'המעטים' ואויביו הם תמיד 'הרבים' מפני שהוא חכם-תחבולות ואויביו – חמומים ונבערים. ומפני שהוא תמיד מנצח סוף סוף ואילו אויביו תמיד מובסים" רושם עז מסוג זה לא יכלו ליצור מתחריו של טרזן בבתי הקולנוע – גיבורי המערבונים. השחקנים שגילמו דמויות אלה היו ממוצא אנגלו-סקסי, ולפיכך לא יכלו להוות מודל הזדהות עבור הציבור הארץ-ישראלי הצמא לגיבורים בני עמו.
ובסרטיו הוצג וייסמילר לא פעם כמי שלוחם בידיו ובסכינו באריה ובספרים הוצג כמי שמתחבר עם אריה שהופך לידידו הנאמן כמו בר כוכבא. במקביל החינוך היהודי של התקופה שם דגש על גיבורים בעלי שרירים כמו שמשון הגיבור ,המכבים הורגי הפילים של היוונים ובר כוכבא שתואר במקראות בתקופה זאת כמי שהביס אריות בזירה.
ניתן לשער כי סרטי טרזן של וייסמילר כמו דמותו הירואית של בר כוכבא השפיעו על עיצוב דמות ה"צבר" של התקופה. זה התאפיין כחובב טבע שרירי המרבה בסיורים וממעט בדיבורים – ממש כמו הטרזן בגילומו של וייסמילר ול"ג בעומר כידוע התאפיין בטיולים בטבע ובהקמת מדורות שתי הדמויות היו קרובות מאוד זו לזו יותר משנהוג לחשוב . דמותו של טרזן בגילומו של וייסמילר אף שימשה כמודל לכרזות תעמולה ציוניות שהציגו את דמות הצבר והחלוץ בדמותו כמו דמותו של בר כוכבא . נראה שטרזן של ג'וני וייסמילר נתפס בעיני בני התקופה כמודל שהצעיר הארץ-ישראלי אמור ללכת בעקבותיו. בפעילויות שונות בבתי ספר ובעיקר בתנועות הנוער מדריכים השתמשו בדמותו של טרזן כמו בדמותו של בר כוכבא כדגם שאותו העמידו לפני חניכיהם ושאלה ניסו לחקות אותו.
גירסה נוספת של סיפור בר כוכבא של קיפניס תיארה כיצד האריה של בר כוכבא חיפש אדון אחר לאחר מות אדוניו בקרב הטראגי בביתר ומצא אדון הרואי כזה הלא הוא יוסף טרומפלדור בתל חי . ולאחר מותו של זה קפא האריה והפך לפסל האריה המוכר לכל בתל חי.ובכך חובר הגיבור היהודי הקדמון עם הגיבור היהודי המודרני טרמפלדור.
בר כוכבא והאריה המשיכו להופיע לאורך השנים כחלקים בלתי נפרדים ממערכת החינוך העברית ובספרים ובסיפורים שונים שבהם תוארו מפגשים של ילדים ישראליים מודרניים עם בר כוכבא והאריה שלו מפגשים שבהם למדו לרוב ערכים פטריוטיים של אומץ לב וגבורה בדומה לבר כוכבא . ורוב קוראיהם הניחו כמובן מאליו שהמדובר באגדה קדומת ימים ולא העלו על דעתם שהמדובר בסיפור מודרני שנוצר רק כמה עשרות שנים קודם לכן וככל הנראה גם בהשראת גיבור שהיה מוכר לכולם מדוכני החוברות הזולות ומסכי הקולנוע.

תגלית מפתיעה

מטבע של בר כוכבא משנת 3 למרד.

שנים לאחר שהאגדה המודרנית על טרזן היהודי הקדמון הפכה לחלק בלתי נפרד מהתודעה של ל"ג בעומר ,חפירה ארכיאולוגית במדבר יהודה גילתה מכתב שנכתב בידי שמעון בר כוסבא הלא הוא בר כוכבא .

המכתב היה חתום בחותמת של אדם הנאבק באריה.

סמל כזה היה נפוץ ביוון וברומא ושם הוא סימל בדרך כלל את הגיבור הראקלס שהתפרסם במאבקו עם אריה. הארכיאולוג יגאל ידין חשב שהסמל מסמל את מאבקה של יהודה ברומא . אחרים חושבים שלסמל אולי יש קשר לטענות של בר כוכבא שהוא צאצא של בית דוד ולמשיחיות שכן ידוע שבית המלוכה סומל בישראל הקדומה בידי אריה שדמותו מופיעה בכמה חותמות מפורסמים מתקופת המלוכה בישראל .
בכל אופן הדמיון לאגדה מודרנית על בר כוכבא והאריה הוא מפתיע ,ואפשר להסבירו באחת מן השתים :
או שהאגדה על בר כוכבא והאריה היא לאמיתו של דבר קדומה מאוד ורק הועברה בעל פה עד ראשית המאה העשרים , או שבאיזו שהיא צורה המוטיב האוניברסלי של הגיבור הנלחם באריה מצא חן בעיני בר כוכבא ואנשיו בדיוק כפי שמצא חן באופן בלתי תלוי בעיני צאצאיהם מהמאה העשרים ושימש עבור שניהם לאותה מטרה ליצור זהות של יהודי חדש והרואי. הוכחה שלפעמים אמת ואגדה יכולים להתמזג .

 

 

ראו גם :

מרד בר כוכבא ותוצאותיו

עוד על מרד בר כוכבא

מטבעות בר כוכבא

שאול טשרניחובסקי

 

שירי בר כוכבא ול"ג בעומר

מלחמת הכוכבים : על הכוכב של בר כוכבא

טרזן בישראל

טרזן בארץ הקודש

האריה של בר כוכבא

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

25 תגובות על “עלילות טרזן בל"ג בעומר”

אולי יש מקום להזכיר גם את סיפורו של אנדרוקלס הנוצרי והאריה:
אנדרוקלס שלף קוץ מכף רגלו של גור אריות דואב. מאוחר יותר נתפס על ידי הרומאים ונזרק אל הזירה כלודר. אהה, האריה אותו היה עליו להכניע היה אותו אריה עצמו מהקוץ, שכמובן לא פגע בו וגמל לו טובה תחת טובה

ולאמיתו של דבר גם אני חשבתי על סיפור אנדרוקלס והאריה כדוגמה יחידה המוכרת לי של סיפור ידידות בין אדם ואריה להוציא זה של טרזן.
לא הזכרתי את הסיפור בכתבה מכמה סיבות : א. זהו סיפור שנוצר ככל הנראה בידי אחד האנטישמים המפורסמים ביותר של העולם העתיק אפיון שיוסף בן מתתיהו כתב נגדו ספר שלם בשם "נגד אפיון " שנועד להפריך את שקריו האנטישמיים. בכל מקרה "
לא ידוע לי עד כמה הסיפור הזה היה מוכר בעברית. אני מכיר רק תרגום אחד שלו לעברית ומן הסתם היו נוספים , אבל הגירסה הידועה ביותר שלו מחזה של ברנרד שו מעולם לא הופיעה בדפוס בעברית ( אבל אולי הוצגה על הבמות

ב. . השוני הבסיסי בין סיפור אנדרוקלס וסיפור בר כוכבא הוא הסיום שבו אנדרוקלס והאריה חיים לאחר ששוחררו מהזירה בשלום ובשלווה . בסיפור בר כוכבא לעומת זאת ( כמו בסיפור על טרזן ) השניים חיים חיי מלחמה בלתי פוסקת
בהחלט יכול להיות שסיפור אנדרוקלס הוא ששימש כמקור השראה לסיפור על טרזן אבל מסופקני אם הוא שימש כמקור השראה ישיר לסיפור על בר כוכבא. )

עוררת את סקרנותי והוגעתי את מוחי בשאלה היכן נתקלתי בסיפור הזה לראשונה. בוודאות קראתי בעברית, ובוודאות לא ראיתי מחזה. לאחר שיטות צמצום מסובכות, עלו שתי אפשרויות למקצה הגמר – אחת סולידית, אחת ביזארית
הגירסה הסולידית אומרת שקראתי את הסיפור באחת המקראות לילדי בתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי
הגירסה הביזארית טוענת שקראתי את הסיפור באנציקלופדיה מכלל, באיזה אחר צהריים משועמם
גירסה א' נופלת כי זבולון המר היה שר החינוך דאז ואני מתקשה להאמין שחומר הלימודים הרשמי כלל יצירה פרי עטו של אנטישמי. נותרה איפוא, אנציקלופדיה מכלל.

הסיפור על אנדרוקלס מוצאו כנראה במשל שיוחס לממשל הקדמון איסופוס שחי כמה מאות שנים לפני הספירה .
גירסאות שונות של הסיפור אפשר למצוא כאן :
http://www.pitt.edu/~dash/type0156.html
וככל הנראה ההצגה על פי הסיפור הוצגה מידי פעם גם בישראל .
אולם הדמות של אנדרוקלס היא שונה מאוד מזו של בר כוכבא ,זהו עבד בעוד שבר כוכבא הלוחם , הדמות של טרזן ניראית כמקבילה יותר לזאת של בר כוכבא.
הספר "טרזן ואריה הזהב " אגב תורגם לעברית לא פחות משלו שפעמים . בפעם הראשונה כסדרת חוברות בשנות ה-40 , בפעם השניה בספר בן שני כרכים בשנות החמיעים ושוב בתרגום מלא ומדויק בשנות השמונים.

נהנתי לגלות באקראי את המאמר. אכן, גם אני הוגעתי מוחי בנסיונות לגלות את מקור האגדה, וללא הועיל. האם חשבת על הקשרים יהודיים כמו סיפורי דניאל, שמשון או דוד שלכולם יש סיפורי ניצחון על אריה כהוכחה ליכולותיהם העל- אנושיות או לסיוע משמיים? ועוד השערה- אריה כסמל למלכות (שבט יהודה משול לגור אריה) – מיתוס בר-כוכבא רצה לשייך עצמו לשושלת בית דוד…

בכתבה. וכפי שהוסבר שם יש הבדל בסיעי בין סייפורים אלה וסיפור בר כוכבא בכך שהגיבורים הנ"ל רק הרגו אריה , הם לא הפכו אותו לידידם.

אני מחפש את שם סיפרו של הרב הגרמני שמואל מאיר שממנו העתיק שולמן את הרעיון לספרו הריסות ביתר

ufהוא Isralitischer Musenalmanach
הספר יצא לאור בשנת 1840 .
אין לי מושג אם סיפור בר כוכבא והאריה אכן מופיע שם אבל אני חושד שלא.זה לא נראה כמו סיפור שרב גרמני מודרני של אותה התקופה היה חושב עליו.

הרן שני כתב מאין מאמר המשך למאמר זה שמתפרסם במגזין "יקום תרבות " שבו חשפתי לראשונה שהסיפור המפורסם ביותר של ל"ג בעומר סיפור בר כוכבא והאריה אינו "סיפור עממי עתיק יומין" כפי שחשבו עד השנים האחרונות ממש ,אלא הוא מאוחר מאוד,ומוצאו הוא ספרותי ולא עממי. מקורו בסיפור של קלמן שולמן מ-1858 בשם "הריסות ביתר". ( אמנם ישנה אפשרות,לדעתי קלושה , שגם שולמן התבסס על סיפור גרמני מ-1840 של רב בשם שמואל מאיר אך לצערנו המקור הזה אינו זמין כרגע לבדיקת העניין) .

הרן שני לקח את המחקר שלי בנושא וממשיך עימו הלאה ומגיע למסקנות מרתקות.

האם ייתכן שאחרי הכל סיפורים בעל פה על בר כוכבא ואריה אכן התקיימו עוד ימי קדם ?

האם ייתכן שלבר כוכבא האמיתי אכן היה קשר עם סמל של אריה ?

ממצאים ארכיאולוגיים של יגאל ידין רומזים לכאורה שכן.

ראו
הגיבור מזירת האריות :התפתחות המיתוס של בר כוכבא והאריה :
החלק הראשון
http://www.yekum.org/2011/08/%d7%94%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%96%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a1/
החלק השני
http://www.yekum.org/2011/08/%d7%94%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%96%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a1-%d7%91%d7%a8-%d7%9b

אלי אשד הנכבד, היה לי העונג לקרא את סקירתך המפורטת כאן. אחרי שביקרתי בתערוכה "בר כוכבא" הומצגת מזה חודשיים במוזיאון ארץ ישראל, רמת אביב, ערכתי מחקר קטן. ראיתי שם את כתב העת לילדים בשם החיים והטבע משנת -1905 בעריכת המחנך ומחבר האגדות י.ח. לבנר.
אתה כותב שהסיפור שפרסם בהמשכים במגזין זה על בר כוכבא מבוסס על בר כוכבא שעובד מהסיפור של קלמן שולמן ( ללא ציון המקור). ובכן, המחקר שלי מעלה שהסיפור של לבנר מבוסס על סיפור באותו שם, שכתב מאיר להמן מתישהו בין 1860 ל 1890.
בספרייה לנוער ברחוב חיבת ציון ברמת גן נמצא עותק של ספרו של לבנר על בר כוכבא שראה אור בהוצאת יזרעאל. מישהו הוסיף בכתב יד שהספר מבוסס על ספרו של מאיר להמן, וגם קיבלתי לידי עותק מספרו של להמן, וראה זה פלא – גם הוא בהוצאת יזרעאל!!! אותו פורמט, אותו טקסט ואותו פונט בדיוק. הדבר תמוה בעיניי…. אולי יש לך פתרון.
כולנו מכירים את מאיר להמן ואני עוד יותר מכולם, הוא היה הסבא של סבתי.
הוא פרסם המון ספרים שתורגמו במהלך השנים לעברית.
אולי יש לך מושג איך כל זה התגלגל?
תרצה הכטר

תודה תרצה .העניין של הספר של להמן דורש בדיקה. אני צריך לראות אותו .אני דווקא די בטוח על סמך בדיקה שעשיתי פעם שספרו של לבנר הועתק מספרו של שולמן…הספר של להמן שבמקור היה שמו "רבי עקיבא " פורסם ב-1881 והמקום שיש בו למרד בר כוכבא הוא די מצומצם. צריך לבדוק אם אכן ספרו של להמן הוא ששימש כמקור ללבנר או שמה הייתה טיעות והיצירה שהוצגה כספרו של להמן למעשה הייתה פלגיאט של שולמן.

תרצה הכתר כותבת לי :"ספרו של להמן, רבי עקיבא מונח בספרייתי הפרטית. הוא תורגם לעברית על ידי גליס והודפס על ידי הוצאת נצח שכבר נסגרה מזמן. סיפורו של בר כוכבא אכן משולב בו.

בכל מקרה, פניתי לספרייה הלאומית ושם אמרו לי – "כנראה שכשהדפיסו מהדורה נוספת של הספר של לבנר, מישהו הציג אותו כספרו של מ. להמן…"

יזרעאל נסגרה מזמן. היא נוסדה ב-1933 על ידי שרברק שעוד בהיותו בווילנה הקים הוצאה לאור על שמו. נראה לי שעצם העובדה שפעל בווילנה, עיר מגוריו של לבנר, מסבירה איך הוציא לאור את ספרו על בר כוכבא. האם לבנר שאב את הרעיון לכתיבה על בר כוכבא מספרו של קלמן שולמן? מאין לנו?"
תשובתי :"ערכתי לפני כמה שנים השוואה בין הספר שיוחס ללהמן ,ובין הסיפור של לבנר והסיפור של שולמן הם היו כמעט זהים. אני משער שזה היה כך:לבנר קרא את הסיפור של שולמן וביסס עליו סיפור משלו שייחס לעצמו. בהוצאת יזרעאל אחרי שנים הם פירסמו את ספרו אבל מישהו בהוצאה חשב שכדאי להוציא את הספר שלו מחדש תחת שמו של הסופר הידוע מרקוס להמן אולי כדי להגדיל את הרווחים.לדעתי אין קשר בין הסיפור המקורי של להמן "רבי עקיבא " ובין הסיפור "בר כוכבא " שפורסם תחת שמו..

תשובתה של תרצה הכטר:
הסבריו של אלי אשד בנוגע לכפילות לכאורה בין הספר "בר כוכבא" של לבנר ולהמן, די מתקבלים על דעתי.
ראיתי את שני הספרים – בעמוד הראשון של הספר "בר כוכבא" שבו המחבר הוא מרכוס להמן שם ההוצאה לאור הוא "יזרעאל" בלבד, ואילו בעמוד הראשון של הספר שבו המחבר הוא לבנר, שם ההוצאה הוא, "יזרעאל/שרברק"…. כזכור, שרברק הכיר אישית את לבנר עוד מווילנה, וידע ש"בר כוכבא" הוא פרי עטו.
ברבות הימים בית ההוצאה לאור "יזרעאל" עבר שינוי ניהולי. ומי שניהל אותה בשנות ה-50 הבין שהרווחים מהדפסת הספר במהדורה חדשה יגדלו אם יופיע על גביו שמו של ד"ר מ. להמן. וכך, במהדורה החדשה משנות ה-50 הופיע השם ד"ר מ. להמן כמחבר הספר.

אולי יענין אתכם עוד קישור של שימוש בדמות אריה. חקרתי לאחרונה אירוע בתולדות פולין: מוצב וסטרפלארטה (Westerplatte) מקום בו נורו היריות הראשונות שפתחו את מלחמת העולם השניה. קבוצת חיילים פולנים עמדה בגבורה נגד כוח גרמני גדול מאד במשך 7 ימים עד שנכנעה. סביבם נוצר מיתוס גבורה ענק שממשיך עד היום. הם מוצגים כאריות וזכו לפואמות, שירי תהילה ואפילו שני סרטים. לפולין שהובסה במלחמת בזק על ידי הגרמנים, יש במיתוס הזה נחמה רבה. להקת רוק שבדית שרה שיר לכבודם (ולכבוד עוד מוצבים בודדים שהחזיקו מעמד כמה ימים עד שנכנעו לגרמנים). להלן לינק לסרטון השיר:https://www.youtube.com/watch?v=ivgCD31iKyg&t=20s
השיר מצין את היחס המספרי בין שני הכוחות 40:1 אבל כאן הוא משווה את הפולנים ללוחמים ספרטנים בקרב תרמופילאי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 − seven =