כתבה מעניינת מאוד הופיעה במדור התרבות של"גלובס" ( שהולך וומתבלט כאחד ממדורי התרבות המעניינים ביותר בעיתונות כיום ).
הכתבה של טל שמיר עסקה בשאלה מדוע לא קמו סופרים צעירים חדשים שהישיגו את תשומת הלב שהישיגו אתגר קרת ואורלי קסטל בלום בראשית שנות התשעים . התשובה לסופרים צעירים קשה הרבה יותר להתבלט כיום בשוק הספרים שבו יוצאת כמות גדולה בהרבה של ספרים בהשוואה לתקופה של ראשית שנות התשעים , שנלחמים על זמן מדף ושבו כל אדם בעל מעבד תמלילים יכול לפרסם את שירבוטיו וכתוצאה נוצרת הצפה חמורה שבה קשה מאוד להתבלט.
ושאלה חמורה לא פחות : האם השניים הנ"ל היו מסוגלים להשיג כיום את ההצלחה שהישיגו אז.
שני הסופרים אישרו בראיון שככל הנראה היום לא היו מצליחים . הזמנים השתנו והשפה "הרזה " שבה השתמשו אז שוב אינה "אופנתית " ומגמות "הפירוק" של החברה שאותם תיארו בסיפוריהם שוב אינם כה מקובלים כיום בתקופת האינטיפאדה השניה כאשר החברה הרבה יותר שמרנית ונוסטלגית מבעבר ( ונתונה בסכנה הרבה יותר גדולה של פירוק ) ..
יתכן. אבל לעניות דעתי יש גם סיבה נוספת מדוע השניים האלה שוב אינם כה "איניים " בשנת 2004 . הדמויות והגיבורים שהם תיארו היו יצורים מרוכזים לחלוטין בעצמם מעין התגלמויות אולטימטיביות של ה"ראש הקטן" .
וזה באמת התאים מאוד לשנות התשעים עידן ההתרכזות באני ( שכמובן רק הקצין מאוד כיום ). אז זה הביא להם גל של חקיינים.
כיום לסופרים הרציניים יותר ( כמו רן יגיל למשל ) שוב אין עניין בתיאור של דמויות כאלה כי יש יותר מדי מהם מסביב
הן במציאות והן בכל ספר שני שמופיע . זה הרבה יותר מאתגר לתאר גם דמויות שאינן רק ילדותיות-אוטיסטיות ו/או ניאורוטיות והן אפילו ( אלוהים ישמור ) אינטלקטואליות .
קרת וקסטל בלום לא הסתירו בראיון את הגעגועים לאותה התקופה שבה סיפוריהם היו כה מקובלים. אני בכל אופן מכיר עמיתים ספרותיים מרובים שאינם מתגעגעים כלל לאותה התקופה שבה הלשון הרזה שלטה בכיפה וחושבים שטוב שהיא חלפה. .. .
קטגוריות
מיהם יורשיהם של אתגר קרת ואורלי קסטל בלום?
4 תגובות על “מיהם יורשיהם של אתגר קרת ואורלי קסטל בלום?”
מי צריך יורשים לקסטל-בלום וקרת? נפיחות ספרותיות ללא כל ערך תזונתי.
ישנם סופרים מצוינים שאינם מקבלים חשיפה ראויה
ראה: אילנית יהודה שאת סיפוריה אפשר למצוא פה ושם גם באינטרנט אבל סיפרה כבר לא נמצא בחלק מהחנויות למרות ביקורות מצוינות
קסטל בלום היא סופרת גדולה. אינטלקטואליה בספרי קסטל בלום? – יש בשפע.
דבר ראשון זוהי הפעם הראשונה שאני גולש לאתר הזה בעקבות חיפוש של שיר של דן אלמגור (זמורות יבשות – לא הצלחתי למצוא לצערי) ואני מופתע מאד (לטובה כמובן) מכך שהרשת אינה רק מקום לזבל דבר שני, אתגר קרת? אמנם לא ברמת הסופרים הענקיים של פעם אבל בהחלט סופר טוב… לכל מלעיזיו ובכללם אותך אלי אשד אני מפנה לסיפורים נוגעים מאד ללב כמו "עיניים נוצצות" ו"תעלול כובע" שהם, במידה ויקבלו את ההכרה הספרותית המגיעה להם 'פנינים ספרותיות' לדעתי. סיפור לא חייב להיות מלא דימויים ומטאפורות בכדי להיות טוב. ובקשר ליורשים? קמו ויקומו עוד הם פשוט (כמוני) עדיין צעירים. אני בן 22
וספר שלי יראה אור בקרוב. וכמוני יש עוד הרבה. הכל שאלה לא של ריוויון הקהל אלא של היצע איכותי. והוא יגיע. אם תרצה אני אשמח אפילו לשלוח לך את אחד הסיפורים לביקורת. בכבוד רב,