שהרה בלאו חוקרת שואה לא אורתודוכסית ואשת תקשורת אורתודוכסית בעולם השינקינאי פירסמה רשימה מעניינת ב"מעריב" ובה היא מדברת על כך שישנה קבוצה של כמה סופרים "דתילוניים " דהיינו חוזרים בשאלה שמחוברים הן לעולם הדתי והן לעולם החילוני שהם מעניינים במיוחד בגלל העולם שממנו הם באים והדרך שבה הוא משפיע על יצירתם. אלו הם אריק גלסנר דרור בורשטיין ומשה אופיר. אריק גלסנר עצמו התייחס לקבוצה זאת במאמר מעניין לאחרונה ב"הארץ" אך כלל בה מסיבות בלתי ברורות ושגויות סופר בשם דודי בוסי שאינו משתייך כלל.
אני הייתי מקשר לקבוצה של בלאו גם את הסופר רן יגיל כפי שעשה גלסנר בהקשר אחר. יגיל אינו חוזר בשאלה ,אלא להפך, בתהליך של "חזרה ליהדות " מחילוניות לשמה מה שמקרב אותו לסופרים החוזרים בשאלה הנ"ל לפחות לאמצע הדרך בכך שכמוהם הוא נמצא בין "שני העולמות" .
רוב הסופרים הצעירים בישראל אין להם כל עניין והבנה ביהדות , אם כי בכמה מקרים יש להם הבנה כלשהיא ב"קבלה" ומיסטיקה אבל זה לא אותו הדבר בכלל .
6 תגובות על “קבוצת סופרים חדשה?”
האם ההפך מחזרה בשאלה הוא "חזרה ליהדות" ? האם שואל השאלות בהכרח אינו יהודי ? האם חילוניות לשמה סותרת את היהודיות לשמה ?
זה נכון, השאלה היא האם אלה שיוצאים מהמגזר החוצה דומים לאלו שמגיעים לתוכו פנימה. כלומר, האם שווה דינו של חוזר בשאלה לדינו של מתקרב ליהדות? מה שכן, מקום המפגש הזה באמת מרתק ואני באמת חושבת שצומח פה מגזר חדש
אינני אומר שמי שהוא חילוני בהכרך "אינו יהודי " כוונתי הייתה להבדל בין מי שאין לו כל ידע שהוא על עולם היהדות ( שהם בדרך כלל חילונים צעירים ) ובין מי שיש לו ידע כזה ( והם בדרך כלל חוזרים בשאלה או חוזרים בתשובה )
זו היתה אבחנה נכונה וקבוצת הסופרים הזו היא העתיד של התרבות בארץ
שהרה (?) בלאו, היא חלק מקבוצה של דתיים (?) שעשו את כיפתם הנוספת קרדום לחפור בה. על הקבוצה הזו אפשר למנות את אורי אורבך, ג'קי לוי, חנוך דאום, קובי אריאלי ואחרים טובים פחות וגרועים ממש.
כולם זונות. דתיים שמוכנים למכור את חוויות בית המדרש שלהם בשביל חופן תשומת לב. לא זכור לי שיאיר לפיד נאלץ אי פעם להסביר למה הוא חילוני, או שעירית לינור הסבירה את הסיבות הכמוסות שלה להתנהג כפי שהיא מתנהגת.
אבל מכותב דתי מצפים לקורטוב של יידישקייט. וואללה "גם הדתיים הם בני אדם". גועל נפש. אני לא צריך צידוק ולא חייב הסברים לאיש על הקשר שלי עם הריבונו של עולם. זה קשר פרטי, והוא ענייני האישי בלבד.
העתיד של הדתיים (?) בתקשורת ושל הסופרים הדתיים בספרות טמון בכך שהם יפסיקו להתנצל ויבואו לכל דיון ממעמד של שווים. אנחנו כאלה, ואנחנו לא נמכור לכם יידישקייט עטוף במעט דבש והומור מתנצל כדי שתקבלו אותנו. אנחנו כאלה, ואם לא טוב לכם תתלו את עצמכם מהלומפה.
מוזר לשים את אלה באותה רשימה….
שהרה בלאו היא דווקא אישיות נורא מעניינת, מאז שהיא פרסמה סיפור בפינת הסיפורים הקצרים של מעריב והפליאה אותי ברשימת העיסוקים שנראתה כמו זו שלי, החלומית,
סופרת, עיתונאית, חוקרת שואה ,עובדת בהסברת שואה וכו…
גלסנר הוא סופר חדש-לא מוצלח בכלל-עם כתיבה רזה ודלה שתוכנה אף דל יותר- ומצחיק לקשר אותו לעומק ולמיסטיקה…
בכלל-כל הרשימה הזו-מציק לי.
הייתי רוצה לראות את אנשי התקשורת כאינדבידואלים ולא כקבוצה שבאה להפיץ את עצמה כדי להפוך לאופנתית.
קבלו אותנו אנחנו דתיים ואנו באים בהמונינו-
זה לא מפריע לאף אחד אחר.