web analytics
קטגוריות
שירה

הכישוף של רחל חלפי

.

 

הופיע באתר "אוקאפי"

 

 

לאחרונה יצאה לאור מהדורה שנייה ומורחבת של קובץ השירים המקיף של המשוררת רחל חלפי "מקלעת השמש " מהדורה שמלווה במסה ארוכה  ומקיפה ופרטנית של פרופסור דן מירון על המשוררת ויצירתה .ודומה שפירסום ספר זה שזכה להצלחה רבה ואזל במהרה מהחנויות ( בניגוד למרבית ספרי

השירה) מראה על המעמד המיוחד של המשוררת שהיא כיום אחת הבולטות והמקוריות בשירה הישראלית ונושאיה הם לעיתים בהחלט ייחודיים לה  . ובהם עיסוק אינטנסיבי בשירתה במדע מצד אחד ובכישוף ובעל טבעי מצד שני.

 
….מה זה משורר לעומת
הקוסמוס
המדהים
אם לא אפרוח קטן
עלוב
שמציץ
צי
צי
(מתוך "ציוצים קוסמולוגיים ", רחל חלפי מצטטת את אמה בשיחה איתה )

 

 
לפני כמה חודשים פנו אלי שתי מכשפות פגאניות ממקורבותי.

 

"ליל ולפורגיס",   יום החג של המכשפות בכל העולם מתקרב" סיפרו לי, "ואנחנו רוצות לחגוג אותו באופן מיוחד. לא בטקסים השגרתיים והתפילות וההשבעות הרגילות המתורגמות מאנגלית, אלא באופן מיוחד מקורי משלנו; עם שיר מקורי, יפה ורלבנטי שעוסק במכשפות ובחייהן להקראה במהלך הטקס. האם אתה יכול להמליץ על משהו מתאים מהשירה העברית?"
"אולי תנסו שירים של אמיר אור?" הצעתי "יש לו כמה שירים שקרובים לנושא" .
"לא. אמיר אור הוא גבר ואנחנו מעונינות ביצירה של אישה אחות".
הרהרתי "יש רק שתי משוררות עבריות ששיריהן מתאימים באופן מיוחד לטקסים שלכן: יונה וולך, שדמותה מזכירה מכל בחינה את הדמות המסורתית של ה"מכשפה" (לפחות כפי שגברים מדמיינים) ורחל חלפי שכתבה מחזור שירים שלם על  מכשפות".
המכשפות בדקו את השירים שהיצעתי להן ומצאו את שיריה של חלפי מתאימים במיוחד. מאוחר יותר הן דיווחו לי שהן הקריאו את שירי רחל חלפי ושל יונה וולך בליל ולפורגיס, ואלה נמצאו בעיני כל המשתתפות ראויים להשמעה בטקס כישוף. ייתכן שימשיכו במסורת חדשה זאת של הקראת שירי רחל חלפי גם בטקסי כישוף ובלילות ולפורגיס בשנים הבאות.
מי היא רחל חלפי שזכתה להצלחה כה גדולה בקרב המכשפות?

המשוררת

  

 

ומחר אשמע את פעימות הכוכבים
כשצללים יכבשו את מוחי
ואז אזכור שיש כוכבים ואין
מפלצות
אלא למי שהכוכבים
הוגלו ממלכתו
 ( "שיר של ילדה " מתוך אהבת הדרקון, רחל חלפי, 1995)

 

רחל חלפי ,משוררת.

רחל חלפי מיוחדת בין משוררי ההווה  מהרבה בחינות . גם בכך שהיא  באה ממשפחת אמנים ומשוררים. אביה, אימה וגם דודה היו משוררים. דודה, אברהם חלפי, היה שחקן תיאטרון  ( הוא הופיע בין השאר במשך שנים רבות בהצגת הילדים המפורסמת "עוץ לי גוץ לי " בתור השדון שעליו נסובה ההצגה ) ומשורר , וכתב, בין השאר, את הטקסט לשיר  המפורסם של אריק אינשטיין "עטור מצחך זהב שחור", אחד הפזמונים העבריים הנפלאים.. גם אביה, שמשון חלפי, כתב פזמונים ידועים (כמו "סתיו" ששרה אסתר עופרים), ואמה, מרים ברוך-חלפי, הייתה פסלת, ופירסמה בערוב ימיה שני ספרי שירה.

על רחל חלפי היה אם כך להתמודד עם המשא הכבד של בני משפחה ידועים שכתבו שירה (היא גם ערכה את ספריהם האחרונים של אביה ושל אימה), והיא עשתה זאת בהצלחה רבה.

רחל חלפי, בנוסף להיותה משוררת  אף היא אמנית רב תחומית. משך שנים רבות הייתה קריינית ועורכת  רדיו והפיקה תוכניות רדיו, בהן כאלה שנחשבות לקלאסיקה. בין השאר מייחסים לה מהפכה בדרך שבה הגישה שירה עברית חדשה למאזיני הרדיו.
רחל חלפי עסקה גם בקולנוע. משך שנים רבות היא לימדה תחום זה, ויצרה סרטים קצרים ומעניינים כמו "אפשרויות או: כחול הזקן ואני" ו "חלומות". "אפשרויות או: כחול הזקן ואני" הוא סרט בן 45 דקות, שהוא עיבוד חופשי מאוד לאגדת כחול הזקן הרוצח את נשותיו המרובות, במקרה של הסרט הזה כולן בובות . את התסריט המבוסס על פואמה של המשוררת אפשר למצוא בגליון מיוחד של המגזין הספרותי "פרוזה", עם הערכות סופרים שונים.

אבל יותר מכל התפרסמה  רחל חלפי בשירתה, ואין ספק שהיא אחת המשוררות העבריות החשובות של שלהי המאה ה-20  ובראשית המאה ה-21. עד כה היא פירסמה את: "שירים תת ימיים ואחרים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975), "נפילה חופשית" (הוצאת מרכוס בשיתוף עם מערכת עכשיו, 1979), "זיקית או עקרון אי ודאות" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986), "חומר (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990), "אהבת הדרקון" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995), "נוסעת סמויה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999), היא פירסמה  קובץ השירים  מסכם בשם "מקלעת השמש" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002), כרך עבה, 400 עמודים, שבו כללה את מרבית השירים שפירסמה בין 1975 ו-1999 .לאחריו  יצא לאור קובץ שירים  בשם "תמונה של אבא וילדה " ( הוצאת קשב, 2004)  המתאר את מערכת היחסים בין המשוררת והוריה . . ולאחרונה יצא לאור קובץ השירים פרטים סודיים מתוך הקלסר השקוף .( הקיבוץ המאוחד ,2007)

חלקיקים

 

 
תנו לי בית קפה להפקיע עצמי
ואת המסה הנלוית הכהה שלי
ואת הגרביטציה העזה

 

להבקיע אל תוך חלל אחר, מסה אחרת
חוקי כובד אחרים
אל טריטוריה ניטראלית
… בית קפה, חללית קטנה, חמה
אטומה לחוק הסדר הנורא
של פסבדו- חיי
אטומה לעקרונות הכאוס וה-
אנטרופיה המבהילה
(מתוך "תנו לי בית קפה", רחל חלפי)

 

השירה של רחל חלפי אינה דומה לשום דבר אחר בשירה הישראלית. גם משום שהמשוררת מרבה להשתמש בתיאורים מפורטים של תופעות מדעיות ופיזיקליות להאיר דרכם את רגשותיה ואת מצבה האישי, כשכל התופעות האלה הן מייצגות מטאפוריות שלהם. בשיריה מופיעים לעיתים קרובות פרודות, ניוטרונים, פוטונים, גלי-אור וכוח הגרביטציה כדימויים לשיקוף יחסי המשוררת עם עצמה ועם המציאות. כותרת אחד מספריה, כאמור, "זיקית או עקרון אי הוודאות" לקוחה מעולם המדע, דבר נדיר בעולם השירה שלנו, רוב המשוררים הם אנשי המקצועות ההומניים מכל בחינה, ואינם מגלים כל עניין במדע .

 

כל שמות המדורים ב"זיקית או עיקרון אי הוודאות", לקוחים מעולם המדע: עיקרון הסינכרוניות, עיקרון האנטרופיה וכו'. ונראה (לכאורה) כי מדובר במשוררת המוקסמת מן המדע ומן היקום ומעמתת  את קיומם הנצחי לקיום קצר הימים וחסר החשיבות שלה.

עולמות נסגרים עולמות
נפתחים
בהרף-מניפה.

(מתוך: "מניפת האפשרויות", רחל חלפי)
אבל רק לכאורה. המשוררת אינה מתרשמת מהעולם הנשלט בידי חוקי המדע, שכן מבחינתה המדע הגיע לסתירה עצמית, לאי ודאות, לאנטרופיה.
חלפי משווה את המדע, כפי שהשוו מכשפים ואלכימאים הלניסטיים, בין העולם למעלה (היקום), והעולם שלמטה (האדם), ומבחינתם האדם משקף בתוכו את היקום. חלפי אינה מתרשמת מהמושג הערטילאי המקיף ושולט בכל, ה "האני, אני, אני", שהיה לכה דומיננטי ומוחלט בשירה העברית מאז ימי נתן זך, מאיר ויזלטיר ושותפיהם , עד שקשה למצוא משורר אחד ויחיד שיעיז שלא לעסוק בנושא זה מבלי שיעורר את זעמם של המבקרים או את התעלמותם המזלזלת .
האדם על פי שיריה של חלפי הוא יצור מפורק בעל זהויות שונות ומשונות המורכבות מחלקיקים, וכך אין לדבר על "אני" אחד, ישות נבחרת, מובחרת ונרקיסיסטית, העסוקה רק בעצמה, בתחושותיה ובענייניה, ולעזאזל כל השאר, כפי שעושים המשוררים האחרים.

היקום יונק את שביל החלב
שביל החלב יונק את מערכת השמש
מערכת השמש יונקת את הארץ
והארץ יונקת אותנו
אל תוכה.
("יניקה", במקלעת השמש, רחל חלפי)

המשוררת מנסה להבין את המציאות המבולבלת והמעורבלת הבנה עמוקה ואף מדעית, והנוף מבחינתה אינו רק הרים ונהרות, עשב, פרחים ועצים. הנוף הוא גם גרמי השמיים והקוסמוס כולו, והעולם שבו עומד האדם כנקודה זעירה ואפסית בקוסמוס, ועם זאת נקודה המשקפת ומכילה בתוכה את הקוסמוס כולו. בשיר "מכתב גלוי לקוראי השירה" כותבת המשוררת על אי רצונה לעסוק בדברים ברורים ומוגדרים, אלא להתמקד דווקא בחולף, בחלקיקים השקופים שמהם עשוי קיומנו.

כאמור, חלפי מרבה להשתמש במונחים מדעיים כמו כאוס, אפקט הפרפר, אפקט החממה, נויטרינו, חלקיקים ועוד ועוד, ולא כקישוט בלבד אלא ככלי חשוב להתמודדות עם היקום המוזר הסובב את האדם. החלקיקים הקטנים, לכאורה חסרי חשיבות, הם שמרכיבים את הקיום האנושי, הרחוק מאוד מלהיות אחיד ומגובש. נהפוך הוא, הקיום האנושי מתפצל ללא הרף לכיוונים מגוונים ומוזרים ביותר.

רחל חלפי נודעה גם כחלוצה בשימוש בשפה "לא תיקנית" – סלנג בשירה, המחשה נוספת לרבגוניותה המתבטאת גם בלשון השירה.

מפלצות

שירים תת ימיים / רחל חלפי

המדוזה אאורליה
רכיכת התפנוקים עזבה
בתוליה דבוקים בחבלי געגוע אל צדפה
פקעו
שלחוה במעלות המים
והיא מפלגת והולכת אל כיוון
האור
(הרפתקת המדוזה אוארליה, בתוך: "שירים תת ימיים ואחרים", רחל חלפי, 1975)

בשירתה מתארת  רחל חלפי בפרטי פרטים כמעט מדעיים (בעיקר במחזור השירים "שירים תת ימיים" שנכתב עוד ב-1963) יצורי מים שונים: לוויתנים, כרישים, דגי ברקודות, תמנונים ואף מדוזות.. בה בעת היא מעניקה להם ממדים מיתיים של חיות קדמוניות מתוך ואזכורים והתייחסויות אל המיתוס המקראי על מלחמת האל ביצורי הים הענקיים שאיימו על שלטונו.
בד בבד היא דנה בפירוט גם בישויות אגדיות לחלוטין – בדרקונים.

איך דרקון אוהב
מכה בזנבו בתדר עויתית
או שמה מכשכש הוא בזנבו המבויית לפתע
כמו כלכלב מאוהב ?
מה דרקון חושב כשהוא אוהב ?
אני ציפור שבירה ?
או שמה : אני אהיה הטוב שבבעלים ?
ואולי הוא חושב
אני דרקון משמע אני אוהב
.
(מתוך: "אהבת הדרקון", רחל חלפי)

על שמם של הדרקונים קראה חלפי ספר שלם: "אהבת הדרקון". הדרקונים של חלפי שונים מאוד זה מזה, יש מהם מפחידים, ויש הומוריסטיים. הם מבטאים את כוח התוהו, הם רבי פנים ורבי סתירות כמו כל דבר אחר ביצירתה. הם מסמלים רשע זוועתי, דימוי המקובל במערב, אבל גם אנרגיה קוסמית מיטיבה, כפי שהם מתוארים בתרבות המזרחית. דומה שיותר מכל הם מבטאים את הבחנתה שהכוחות המסתוריים של היקום עימם מתמודד האדם יכולים להיות מיטיבים או מרעים .

מאה סינים זקנים עתיקי יומין מדקלמים באוזני הלוהטות :
הדרקון הדרקון הדרקון הוא סמל הכוח המניע
(מתוך: "קריאה באי צ'ינג", רחל חלפי) )

מכשפות

תראו תראו עדר מכשפות בשמיים
תראו תראו אותן אוחזות ברעמות הזרדים
תראו תראו אותן פשוקות רגליים על מקלות
בתפילה של קדושות עיניהן מתגלגלות קולן
מרחשש בדגים בבריכת מי ורדים תראו
תראו אותן מנווטות את כלי רכבן הקשים

(שירי רכילות על מכשפות, מתוך: מחזור שירי המכשפות, רחל חלפי )

דומה שיותר מכל משורר אחר בספרות העברית, רחל חלפי היא אמנית הדיאלקטיקה, המחברת ניגודים דוגמת המדע והכישוף, המדע והמיסטיקה, גוף האדם ותודעתו, לסינטזה. אלא שגם אל הרעיונות המיסטיים היא ניגשת בכלים מדעיים מפתיעים עבור משוררת.
"מחקרים שפורסמו לאחרונה מגלים כי מאות ואלפי "המכשפות" שהועלו על המוקד, הומתו בהטבעה, נכלאו ויוסרו באירופה של ימי הביניים ולאחריהם, לא היו אלא נשים יוצאות דופן, אינטנסיביות, בעלות כוחות רוחניים, או יופי פיזי, שחרגו מתדמית האישה הסטראוטיפית של אותה העת. איבחונן כ"שליחות השטן" והוצאתן להורג לא נשאו אופי דתי בלבד, אם כן. הן ייצגו כפייה ודיכוי חברתיים והוקעת הפרט ויוצא הדופן, במקרה זה, האשה יוצאת הדופן, האחרת."
(ההקדמה של רחל חלפי למחזור שירי המכשפות, "נפילה חופשית", 1979).

יצירתה הידועה ביותר של חלפי היא מחזור שירי המכשפות, שכתבה ב-1975. זו היצירה הספרותית המקיפה והבולטת ביותר הקיימת בעברית העוסקת במכשפות.
כמה מהשירים במחזור זה הופיעו לראשונה בגליון "פרוזה"  29-30 של אפריל 1979, מלווים בתחריטים מרשימים של הצייר אוזיאש הופשטטר (שחבל שלא נכללו במהדורות המודפסות של המחזור). לאחר מכן הופיע המחזור כולו בספר "נפילה חופשית" שראה אור ב-1979 ושוב, כשהוא מקוצר במקצת ב"מקלעת השמש".

במחזור זה 13 שירים המציגים כביכול  "דמויות אמיתיות"  של נשים שנחשדו בכישוף, נכלאו, הורעבו עד מוות, הוטבעו בנהר, שנשרפו חיים על המוקד, או שעונו למוות בידי המון זועם. לסיפורים אלה הוסיפה המשוררת הקדמה וחומר "תיעודי" המצורף לכל שיר שתיאורי הדמות וההתעללות שעברה משווים לשיר איכות נוספת מצמררת ממש.

רחל חלפי מציינת בהקדמה לשירי המחזור:
השמות ו/או הפרשיות במחזור זה לקוחים בחלקם מתוך "האנציקלופדיה לחקר קשרים עם השטן ופמלייתו" שיצאה בצרפת במחצית השניה של המאה ה-17. ובחלקם מתוך כתבים אחרים ובעיקר משל האב רוז'ה סידום, האב פדרו דה-לה-נאראנחלה, האב ג'פרי אנדרוז, והחוקרת מונסה ברסלונה אסתר".

לכאורה, זו הנצחה אמפטית מחקרית של הנשים שעונו ונרצחו. למעשה זה חומר בדיוני "מוקומנטרי", וכך גם שמות החוקרים, הכמרים, או התאריכים, שאת כולם בדתה המשוררת מלבה. (במהדורה האחרונה של המחזור בקובץ "מקלעות השמש", חלק מחומר "תיעודי" זה סולק וחבל. הוא תרם הרבה לעוצמת השירים. מומלץ לחפש את שירי המחזור במהדורה המקורית הנדירה של "נפילה חופשית", שם מופיע החומר "התיעודי" במלואו).

אם נרצה, אפשר לפרש את השירים בצורה מקובלת כיום כשירים פמיניסטיים המציגים את הנשים כקורבנות הגברים בגלל "שונותן" (כפי שאפשר להבין מההקדמה). אך אפשר באותה המידה לפרש את השירים האלה בצורה מקורית בהרבה, כשירי הלל לכוח העל חושי הטמון באישה, שמוכנה לפרוץ את כל המיסגרות החונקות אותה לנצל את כוחה במלואו.ואפשר גם למצוא בהם דיוקן-עצמי של הדוברת בשירים -על כוחה וחולשותיה על תעוזתה ופחדיה.

המכשפות של רחל חלפי הן נשים נועזות ורבות עוצמה, המוכנות לנסות הכל, וגם לא איכפת להן להיות מכוערות או לפעול בניגוד לצווי החברה. הן גיבורות ובה בעת גם קורבנות של החברה, שהן יוצאות כנגדה וכנגד צוויה. הן משקפות קיום שכל כולו התרסה כנגד הסדר הקיים.

נאום מכשפה שהרתה לשטן
(הערת המשוררת: בעקבות יומניה של אינייז דה בואה מדרום צרפת במאה ה-17. בנעוריה אמרו אנשים בכפרה, כי היא תלד מפלצת בת שטן. כשהרתה לראשונה נלקחה אל הנהר, הולקתה שם בשוטים ואחר כך הוטבעה.)

אני יכולה להכיל בבטני את כל
מלאכי השמים את כל שדי התהום
הקטנים . יש בי די חם
לכסות את העולם בשמיכה של פוך .
חפרו לי בתוכה מחלות של אהבה
שהם לא יאמרו לי שאהרה מפלצת .
כל פעמוני המצולה מצלצלים מטורפים
במצולות רחמי. כשגבר שוכב אותי
אלוהים שוכב איתי .
אותו אהוב שלי יודע עד אבדן עצמו לדעת בעומק
נפילה סופית . אני לו
המערבולת שאינה עוצרת
אדוות אדוות ביקום
אני אזרה צמרמורות ביבשות העתיקות
אני אסמר בתענוג את פלומת הים הרכה
אני אשריץ לטאות מרוב אהבה
אני אכסה את האדמה בלהבות חורכות
אם לא בתינוקות ורודים
אני אפרע את כסתות אהבתי נוצות
נוצות אל תוך הרקיע .
אני אסתור את כוח המשיכה
שסעו את בטני כמו את בטנו
של הזאב . שימו לי אבנים בבטן!
אבל קודם ,תנו לי
לטרוף הכל
בשוקקות כזאת
בשוקקות כזאת
(מתוך: מחזור שירי מכשפות, רחל חלפי)

בניגוד להקדמה שמציינת את שקריות ההאשמות נגד ה"מכשפות", השירים מדגישים דווקא את כוחותיהן האמיתיים מאוד של הנשים, ואת שאיפותיהן הגרנדיוזיות הרבה יותר. המכשפה בשיריה של רחל חלפי שואפת לפרוץ את הכוחות החונקים והמגבילים של החברה ושל הגברים; היא אישה שמעדיפה את המוקד על החיים, כי

 הלילות קרים כאלה …. השמש הקרובה ביותר לגלקסיה הכבויה שלה
היא PROXIMA CENTAURUS
והיא מתפוצצת במרחק 4 שנות אור
גם השמש הקרובה ביותר אינה קרובה !
בלילות קרים כהים כאלה
המוקד לפחות בטוח
האש
צפיה חמה
(מתוך: "מכשפה שלא ריפדה את חייה", "מחזור שירי המכשפות", רחל חלפי)

חלפי מתארת בשירים את תחושותיהן של הנשים המכשפות, המרגישות כי הן עוברות שינויים קיצוניים.

הייתה בי חיה צורחת
הלילה בעומק של חמש קומות היה לי
פתח לשעת סכנה.
הייתה בי חיה צורחת
מרוב צריחה לא יכולתי לראות את גבולות
גופה…

 

היו לה חיים
משלה . פניה היו מכפילים עצמם .
פרותה הייתה ממלאת את העולם
היא הייתה מצמיחה פרחי טרף בתוך
בשרי ולבשרי לא הייהת שליטה
עליה …
בלילות היא היתה
נחה
ושואבת אותי .ואני אף לא הייתי
גרגר אבק כשהייתה
קמה עלי צוחתה .
כדי לשסף את ראשה הייתי חיבת
לשסף את ראשי.
(מתוך "וידויה של מכשפה מאושפזת בצינוק", "מחזור שירי המכשפות", רחל חלפי)

 

 יש שטוענים שהדמות הנשית המתוארת בשיר זה מזכירה מאוד את המשוררת יונה וולך, שאותה  פגשה רחל  חלפי לראשונה ב-1975 במקביל לכתיבת שירים אלה   ועליה כתבה  את השיר "מדענית של חלומותיה". נראה שאת דמותה של יונה וולך אנחנו מוצאים גם בכמה מהדמויות האחרות במחזור שירי המכשפות שלה, ויש בשירים אלה גם הקבלות לשיריה של וולך, שעיצוב דמות האישה היוצרת בשיריה, דמות מינית "מסוכנת" ובלתי מובנת, מקביל ומזכיר מאוד את דמויות המכשפות בשיריה של חלפי.

 

לצד כל השירים ה"כבדים", יש במחזור גם שירים הומוריסטיים הקורצים לקורא:

רכילות אינטימית
הנה שישבק המכשפה היא קוראת למטאטא שלה טוני
הנה רמחה המכשפה היא קוראת לו פוני
בועץ קוראת לו בוץ
נפעד קוראת לו באלי
שינשאת קוראת לו פאלי .

(מתוך "מחזור שירי המכשפות", רחל חלפי)

 

רמז לכך שסיפורי המכשפות הם ביטויים לפנטזיות מיניות ואחרות, של גברים ושל נשים.
בסופו של דבר, קובעת חלפי:
"

מכשפה רוכבת על מטאטא כי זה
כל מה שיש לה לרכוב עליו."

 

המכשפות בשיריה של חלפי מסוגלות ליצור ולארוג חיים ועולמות שלמים בכוחן היצירתי המיוחד, אולם כתוצאה מכך הן מאוימות על ידי החברה הקונפורמיסטית המוקיעה אותן, ועל ידי הטירוף האורב להן תמיד.
הכישוף והעל טבעי ממשיך להעסיק את חלפי גם בשירים מאוחרים למחזור זה. המכשפות מופיעות גם בשירתה המאוחרת, בשירים כמו "מכשפה יורדת למצרים (שנכתב ביחד עם שיריי "מחזור המכשפות", אך הופיע רק מאוחר יותר בקובץ "זיקית"); ו"מכשפה שמנה". בנוסף מופיעים בשירתה גם יצורים מכושפים אחרים כמו "החתול המאגי", שמופיע ב"נפילה חופשית",, דיוקן של חיה (המזוהה באופן מסורתי עם המכשפות), המנסה לפתח את תודעתה ומודעותה. בשירתה של חלפי מופיעים גם ספרי חיזוי העתיד כמו האי צ'ינג הסיני, לגביו תמהה המשוררת:

 

ראשי שט במימי הקוסמוס גופי רוצה לחזור למיטתי למיטתי הסתורה
מיטתי נדודת השינה ,איך אבין איך אבין את האי צ'ינג
ואיך האי צ'ינג יבין אותי
?
(מתוך "קריאה באי צ'ינג", רחל חלפי)

 

 

תוהו

נוסעת סמויה / רחל חלפי

האדם בשירתה של רחל חלפי הוא ישות בעלת זהויות שונות ומתחלפות בכל רגע, החי במציאות "קוואנטית", נוזלית ומשתנה ללא הרף של עולמות משתנים ומקבילים, גם אם האדם אינו חש בקיומם. האדם בשירתה של חלפי נע מוקסם ומפוחד ביקום מתפשט במחזורים של יצירה והשמדה, ביקום המורכב ממושגים בתחום הפיזיקה והמיסטיקה בערבוביה כמעט חסרת פשר, יקום שבו התהום נמצאת מעבר לפינה.

כל העוגות וכל החגיגות
וכל השמלות וכל ההפלות
וכל החיוכים וכל הדווחים
וכל הז'קטים וכל הקפה
וכל הדבורים וכל הזבורים
וכל הוזות וכל הפוזות
וכל היפיופים וכל הניאופים
וכל האפור וכל הספור
וכל ההגיגים וכל הזרגוגים
וכל הבידור וכל הרכילות
וכל הפלירטוטים וכל החרטוטים
וכל הצ'יפס וכל הוידאו קליפס
וכל התסרוקות וכל נדנודי התחת
וכל המיק אפ וכל הסטנד –אפ
וכל האמנות וכל האוננות
וכל הפננות וכל ההוא –הא
וכל הסמים וכל המהממים וכל האלכוהול
וכל צריחות ההמון וכל זעקות ה"גול!"
וכל השצף וכל הקצף
וכל השרירים שעושים  וכל  השירים
וכל הזיופים וכל הכיופים
אינם אלא עפעופים קטנים של
העין
המסרבת
לראות
את

התהום
("כל ה-", רחל חלפי)

בתוך היקום המוזר והמגוון הזה, המשוררת מפחדת פחד סתום מן התהום המפחידה של האין והמוות, שהרי התוהו "הכאוס והאנטרופיה המבהילה" והמוות נמצאים גם בחוץ בייקום הרחב, המובן רק לכאורה, הסובב אותנו, וגם בפנים בתוכנו, והם מאיימים לבלוע את "האני" בכל רגע, כפי שאכן יקרה לבסוף. התוהו ואיום הקטסטרופה הם מוטיבי יסוד בכתיבתה של חלפי, לצד הפליאה וההנאה ממסתרי היקום. המשוררת מביטה בעין קרה ומפוכחת ולעיתים גם הומוריסטית אל יפי היקום וגם אל החורבן והאיון שהיא יודעת שבוא יבואו. את הפחד היא מבטאת למשל בשיריה "אפקט החממה" ו"אפקט הפרפר" העוסקים בפחדה מההתחממות הגוברת והמואצת של כדור הארץ, התחממות שהיא חוששת שעלולה להביא לקץ כל מה שאנו מכירים:

והלואי ותפילתו של מישהו
תפלה משוסעת כבדת פה
הלואי שיהיה לה
הכוח
של אפקט הפרפר
להפר
להפר
להפר
את חוק
אפקט החממה
להמתיק את גזר
אפקט החממה
(מתוך "אפקט החממה", רחל חלפי)

התוהו מאיים ללא הרף על הנפש האנושית ועל העולם האנושי, ונצחונו בלתי נמנע. אבל בתוך התנועה הבלתי פוסקת ניתן גם למצוא עוגן ונחמה.

הירח נוסע , הנוסעים נוסעים
הארץ נוסעת ההרים נוסעים הפלנטה נוסעת המחשבות נוסעות
הזמן נוסע
האור נוסע הזכוכית נוסעת האבנים נוסעות הגלקסיה
נוסעת הקוסמוס נוסע הירח נוסע
ואלוהים
לעולם
עומד
("נפילה חופשית", רחל חלפי, 1979)
דומה שהשיר שמטיב מכל לסכם את יצירתה של רחל חלפי הוא שיר שכתבה בעקבות פגישתה עם יונה וולך ובהשראתה, אבל נראה שהוא מתאר גם את חלפי עצמה:

מדענית של חלומיה
עתידנית של עלומיה
נעלמת נעלמיה האפלים
מטילה מורא בלבב רואיה ורואיה
אינם רואיה שומעיה אינם
שומעיה ומלאכיה כולם חרשים
חייבת לגלף את ריגושיה ולא תתנפץ לרסיסים ..

(מתוך "סרוגה בסורגי האור", רחל חלפי )

קישורים רלבנטיים

רחל חלפי בויקיפדיה

רחל חלפי בלקסיקון הספרות העברית החדשה

פרטים על רחל חלפי

שאלות לרחל חלפי

רחל חלפי -סקירה באנגלית

 

אילן שיינפלד על רחל חלפי

רפי וויכרט על "מקלעות השמש "

 

שירים של רחל חלפי ברשת: 

 

ספרי רחל חלפי ברשת

 

שירים תת ימיים

אהבת הדרקון

נוסעת סמויה 

מקלעת השמש

 

תמונה של אמא וילדה

פרטים סודיים מתוך הקלסר השקוף

ביבליוגרפיה

 

אברהם בלבן "הערות מבוא לשירת רחל חלפי " עכשיו מס' 62 , 1994-1995

ארנון לוי "בין החלל לזמן " הארץ מוסף ספרים 19.4.2000 .

מירי פז " הצצה לחדר החושך " של משוררת " ידיעות אחרונות  10.5.2002 .

חיה שחם  "עיון במחזור שירי המכשפות של רחל חלפי " בתוך נשים ומסיכות :מאשת לוט ועד סינדרלה הקיבוץ המאוחד , 2001.

אילן שינפלד "מוביל של גלקסיות נשברות " על המשמר 3.8.1990.

לאה שניר "שתי שיחות :החומר והרוח –שיחה עם המשוררת לאה חלפי " עלי שיח מס' 31-32 , 1992

 

כישפה את עצמה לדעת :רחל חלפי על המכשפות 

שובן של המכשפות :רחל חלפי חוזרת לעולם הכישוף

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

14 תגובות על “הכישוף של רחל חלפי”

לבת כיתתי רחל בהערכה רבה

אנטרופיה

כְּשֶׁאֲנִי חַי
פָּעִיל בְּכָל דֶרֶךְ שֶׁהִיא
(בֵּין הַשְּׁאָר מַרְבֶּה לְדַבֵּר)
זֶה גַם (בְּפֹעַל) כְּדֵי לְהָשִיב
כַּמּוּת אֶנֶרְגִיָה סְדוּרָה,
אוֹ מֵידָע
אַף אִם מוּעָט בְּיוֹתֵר
פֵּרָעוֹן הֶכְרֵחִי
לְאִי הַסֵּדֶר שֶׁל הַיְקוּם

הַכּוֹכָבִים וַאֲנִי
שֻׁתָּפִים
עַד לְאֹפֶק הָאֵרוּעִים,
אֹפֶק אֵין-זְמַן.

מִשָׁם וָהַלְאָה,
הִתְאַחַדְנוּ.

דודי
ותודה לך אלי על המאמר הנפלא

כמכשפההמחפשת אחר זהותה השירים היו לי כהד וההסבר ככוכב צפון.
תודה על האפשרות להכיר את רחל חלפי, את שיריה ואת מהותה המכשפית הנשית.

רחל חלפי פירסמה קובץ מורחב של שירי המכשפות שלה על פי הצעתו של בעל האתר.
הקובץ מלווה בדיסק שבו השחקנית חנה מרון קוראת מהשירים.
לקובץ הייתה הקדמה שבו היא הסבירה כיצד היגיעה לנושא אך החליטה לגנוז אותה. אבל היא נמצאת כאן באתר :
כישפה את עצמה לדעת :רחל חלפי על המכשפות
http://www.notes.co.il/eshed/57060.asp
בקובץ המקורי היו חומרים "כמו תיעודיים " שונים שהורדו מהקובץ הסופי .
ואת החומרים הגנוזים האלו אפשר למצוא כאן
שובן של המכשפות
http://www.notes.co.il/eshed/61052.asp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

fourteen + one =