הכישוף של רחל חלפי

.

 

הופיע באתר "אוקאפי"

 

 

לאחרונה יצאה לאור מהדורה שנייה ומורחבת של קובץ השירים המקיף של המשוררת רחל חלפי "מקלעת השמש " מהדורה שמלווה במסה ארוכה  ומקיפה ופרטנית של פרופסור דן מירון על המשוררת ויצירתה .ודומה שפירסום ספר זה שזכה להצלחה רבה ואזל במהרה מהחנויות ( בניגוד למרבית ספרי

השירה) מראה על המעמד המיוחד של המשוררת שהיא כיום אחת הבולטות והמקוריות בשירה הישראלית ונושאיה הם לעיתים בהחלט ייחודיים לה  . ובהם עיסוק אינטנסיבי בשירתה במדע מצד אחד ובכישוף ובעל טבעי מצד שני.

 

 

המשוררת

  

 

ומחר אשמע את פעימות הכוכבים
כשצללים יכבשו את מוחי
ואז אזכור שיש כוכבים ואין
מפלצות
אלא למי שהכוכבים
הוגלו ממלכתו
 ( "שיר של ילדה " מתוך אהבת הדרקון, רחל חלפי, 1995)

 

רחל חלפי ,משוררת.

רחל חלפי מיוחדת בין משוררי ההווה  מהרבה בחינות . גם בכך שהיא  באה ממשפחת אמנים ומשוררים. אביה, אימה וגם דודה היו משוררים. דודה, אברהם חלפי, היה שחקן תיאטרון  ( הוא הופיע בין השאר במשך שנים רבות בהצגת הילדים המפורסמת "עוץ לי גוץ לי " בתור השדון שעליו נסובה ההצגה ) ומשורר , וכתב, בין השאר, את הטקסט לשיר  המפורסם של אריק אינשטיין "עטור מצחך זהב שחור", אחד הפזמונים העבריים הנפלאים.. גם אביה, שמשון חלפי, כתב פזמונים ידועים (כמו "סתיו" ששרה אסתר עופרים), ואמה, מרים ברוך-חלפי, הייתה פסלת, ופירסמה בערוב ימיה שני ספרי שירה.

על רחל חלפי היה אם כך להתמודד עם המשא הכבד של בני משפחה ידועים שכתבו שירה (היא גם ערכה את ספריהם האחרונים של אביה ושל אימה), והיא עשתה זאת בהצלחה רבה.

רחל חלפי, בנוסף להיותה משוררת  אף היא אמנית רב תחומית. משך שנים רבות הייתה קריינית ועורכת  רדיו והפיקה תוכניות רדיו, בהן כאלה שנחשבות לקלאסיקה. בין השאר מייחסים לה מהפכה בדרך שבה הגישה שירה עברית חדשה למאזיני הרדיו.
רחל חלפי עסקה גם בקולנוע. משך שנים רבות היא לימדה תחום זה, ויצרה סרטים קצרים ומעניינים כמו "אפשרויות או: כחול הזקן ואני" ו "חלומות". "אפשרויות או: כחול הזקן ואני" הוא סרט בן 45 דקות, שהוא עיבוד חופשי מאוד לאגדת כחול הזקן הרוצח את נשותיו המרובות, במקרה של הסרט הזה כולן בובות . את התסריט המבוסס על פואמה של המשוררת אפשר למצוא בגליון מיוחד של המגזין הספרותי "פרוזה", עם הערכות סופרים שונים.

אבל יותר מכל התפרסמה  רחל חלפי בשירתה, ואין ספק שהיא אחת המשוררות העבריות החשובות של שלהי המאה ה-20  ובראשית המאה ה-21. עד כה היא פירסמה את: "שירים תת ימיים ואחרים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975), "נפילה חופשית" (הוצאת מרכוס בשיתוף עם מערכת עכשיו, 1979), "זיקית או עקרון אי ודאות" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986), "חומר (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990), "אהבת הדרקון" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995), "נוסעת סמויה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999), היא פירסמה  קובץ השירים  מסכם בשם "מקלעת השמש" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002), כרך עבה, 400 עמודים, שבו כללה את מרבית השירים שפירסמה בין 1975 ו-1999 .לאחריו  יצא לאור קובץ שירים  בשם "תמונה של אבא וילדה " ( הוצאת קשב, 2004)  המתאר את מערכת היחסים בין המשוררת והוריה . . ולאחרונה יצא לאור קובץ השירים פרטים סודיים מתוך הקלסר השקוף .( הקיבוץ המאוחד ,2007)

חלקיקים

 

 

 

 

כל שמות המדורים ב"זיקית או עיקרון אי הוודאות", לקוחים מעולם המדע: עיקרון הסינכרוניות, עיקרון האנטרופיה וכו'. ונראה (לכאורה) כי מדובר במשוררת המוקסמת מן המדע ומן היקום ומעמתת  את קיומם הנצחי לקיום קצר הימים וחסר החשיבות שלה.

עולמות נסגרים עולמות
נפתחים
בהרף-מניפה.

(מתוך: "מניפת האפשרויות", רחל חלפי)
אבל רק לכאורה. המשוררת אינה מתרשמת מהעולם הנשלט בידי חוקי המדע, שכן מבחינתה המדע הגיע לסתירה עצמית, לאי ודאות, לאנטרופיה.
חלפי משווה את המדע, כפי שהשוו מכשפים ואלכימאים הלניסטיים, בין העולם למעלה (היקום), והעולם שלמטה (האדם), ומבחינתם האדם משקף בתוכו את היקום. חלפי אינה מתרשמת מהמושג הערטילאי המקיף ושולט בכל, ה "האני, אני, אני", שהיה לכה דומיננטי ומוחלט בשירה העברית מאז ימי נתן זך, מאיר ויזלטיר ושותפיהם , עד שקשה למצוא משורר אחד ויחיד שיעיז שלא לעסוק בנושא זה מבלי שיעורר את זעמם של המבקרים או את התעלמותם המזלזלת .
האדם על פי שיריה של חלפי הוא יצור מפורק בעל זהויות שונות ומשונות המורכבות מחלקיקים, וכך אין לדבר על "אני" אחד, ישות נבחרת, מובחרת ונרקיסיסטית, העסוקה רק בעצמה, בתחושותיה ובענייניה, ולעזאזל כל השאר, כפי שעושים המשוררים האחרים.

היקום יונק את שביל החלב
שביל החלב יונק את מערכת השמש
מערכת השמש יונקת את הארץ
והארץ יונקת אותנו
אל תוכה.
("יניקה", במקלעת השמש, רחל חלפי)

המשוררת מנסה להבין את המציאות המבולבלת והמעורבלת הבנה עמוקה ואף מדעית, והנוף מבחינתה אינו רק הרים ונהרות, עשב, פרחים ועצים. הנוף הוא גם גרמי השמיים והקוסמוס כולו, והעולם שבו עומד האדם כנקודה זעירה ואפסית בקוסמוס, ועם זאת נקודה המשקפת ומכילה בתוכה את הקוסמוס כולו. בשיר "מכתב גלוי לקוראי השירה" כותבת המשוררת על אי רצונה לעסוק בדברים ברורים ומוגדרים, אלא להתמקד דווקא בחולף, בחלקיקים השקופים שמהם עשוי קיומנו.

כאמור, חלפי מרבה להשתמש במונחים מדעיים כמו כאוס, אפקט הפרפר, אפקט החממה, נויטרינו, חלקיקים ועוד ועוד, ולא כקישוט בלבד אלא ככלי חשוב להתמודדות עם היקום המוזר הסובב את האדם. החלקיקים הקטנים, לכאורה חסרי חשיבות, הם שמרכיבים את הקיום האנושי, הרחוק מאוד מלהיות אחיד ומגובש. נהפוך הוא, הקיום האנושי מתפצל ללא הרף לכיוונים מגוונים ומוזרים ביותר.

רחל חלפי נודעה גם כחלוצה בשימוש בשפה "לא תיקנית" – סלנג בשירה, המחשה נוספת לרבגוניותה המתבטאת גם בלשון השירה.

מפלצות

המדוזה אאורליה
רכיכת התפנוקים עזבה
בתוליה דבוקים בחבלי געגוע אל צדפה
פקעו
שלחוה במעלות המים
והיא מפלגת והולכת אל כיוון
האור
(הרפתקת המדוזה אוארליה, בתוך: "שירים תת ימיים ואחרים", רחל חלפי, 1975)

בשירתה מתארת  רחל חלפי בפרטי פרטים כמעט מדעיים (בעיקר במחזור השירים "שירים תת ימיים" שנכתב עוד ב-1963) יצורי מים שונים: לוויתנים, כרישים, דגי ברקודות, תמנונים ואף מדוזות.. בה בעת היא מעניקה להם ממדים מיתיים של חיות קדמוניות מתוך ואזכורים והתייחסויות אל המיתוס המקראי על מלחמת האל ביצורי הים הענקיים שאיימו על שלטונו.
בד בבד היא דנה בפירוט גם בישויות אגדיות לחלוטין – בדרקונים.

איך דרקון אוהב
מכה בזנבו בתדר עויתית
או שמה מכשכש הוא בזנבו המבויית לפתע
כמו כלכלב מאוהב ?
מה דרקון חושב כשהוא אוהב ?
אני ציפור שבירה ?
או שמה : אני אהיה הטוב שבבעלים ?
ואולי הוא חושב
אני דרקון משמע אני אוהב .
(מתוך: "אהבת הדרקון", רחל חלפי)

על שמם של הדרקונים קראה חלפי ספר שלם: "אהבת הדרקון". הדרקונים של חלפי שונים מאוד זה מזה, יש מהם מפחידים, ויש הומוריסטיים. הם מבטאים את כוח התוהו, הם רבי פנים ורבי סתירות כמו כל דבר אחר ביצירתה. הם מסמלים רשע זוועתי, דימוי המקובל במערב, אבל גם אנרגיה קוסמית מיטיבה, כפי שהם מתוארים בתרבות המזרחית. דומה שיותר מכל הם מבטאים את הבחנתה שהכוחות המסתוריים של היקום עימם מתמודד האדם יכולים להיות מיטיבים או מרעים .

מאה סינים זקנים עתיקי יומין מדקלמים באוזני הלוהטות :
הדרקון הדרקון הדרקון הוא סמל הכוח המניע
(מתוך: "קריאה באי צ'ינג", רחל חלפי) )

מכשפות

תראו תראו עדר מכשפות בשמיים
תראו תראו אותן אוחזות ברעמות הזרדים
תראו תראו אותן פשוקות רגליים על מקלות
בתפילה של קדושות עיניהן מתגלגלות קולן
מרחשש בדגים בבריכת מי ורדים תראו
תראו אותן מנווטות את כלי רכבן הקשים
(שירי רכילות על מכשפות, מתוך: מחזור שירי המכשפות, רחל חלפי )

דומה שיותר מכל משורר אחר בספרות העברית, רחל חלפי היא אמנית הדיאלקטיקה, המחברת ניגודים דוגמת המדע והכישוף, המדע והמיסטיקה, גוף האדם ותודעתו, לסינטזה. אלא שגם אל הרעיונות המיסטיים היא ניגשת בכלים מדעיים מפתיעים עבור משוררת.
"מחקרים שפורסמו לאחרונה מגלים כי מאות ואלפי "המכשפות" שהועלו על המוקד, הומתו בהטבעה, נכלאו ויוסרו באירופה של ימי הביניים ולאחריהם, לא היו אלא נשים יוצאות דופן, אינטנסיביות, בעלות כוחות רוחניים, או יופי פיזי, שחרגו מתדמית האישה הסטראוטיפית של אותה העת. איבחונן כ"שליחות השטן" והוצאתן להורג לא נשאו אופי דתי בלבד, אם כן. הן ייצגו כפייה ודיכוי חברתיים והוקעת הפרט ויוצא הדופן, במקרה זה, האשה יוצאת הדופן, האחרת."
(ההקדמה של רחל חלפי למחזור שירי המכשפות, "נפילה חופשית", 1979).

יצירתה הידועה ביותר של חלפי היא מחזור שירי המכשפות, שכתבה ב-1975. זו היצירה הספרותית המקיפה והבולטת ביותר הקיימת בעברית העוסקת במכשפות.
כמה מהשירים במחזור זה הופיעו לראשונה בגליון "פרוזה"  29-30 של אפריל 1979, מלווים בתחריטים מרשימים של הצייר אוזיאש הופשטטר (שחבל שלא נכללו במהדורות המודפסות של המחזור). לאחר מכן הופיע המחזור כולו בספר "נפילה חופשית" שראה אור ב-1979 ושוב, כשהוא מקוצר במקצת ב"מקלעת השמש".

במחזור זה 13 שירים המציגים כביכול  "דמויות אמיתיות"  של נשים שנחשדו בכישוף, נכלאו, הורעבו עד מוות, הוטבעו בנהר, שנשרפו חיים על המוקד, או שעונו למוות בידי המון זועם. לסיפורים אלה הוסיפה המשוררת הקדמה וחומר "תיעודי" המצורף לכל שיר שתיאורי הדמות וההתעללות שעברה משווים לשיר איכות נוספת מצמררת ממש.

רחל חלפי מציינת בהקדמה לשירי המחזור:
השמות ו/או הפרשיות במחזור זה לקוחים בחלקם מתוך "האנציקלופדיה לחקר קשרים עם השטן ופמלייתו" שיצאה בצרפת במחצית השניה של המאה ה-17. ובחלקם מתוך כתבים אחרים ובעיקר משל האב רוז'ה סידום, האב פדרו דה-לה-נאראנחלה, האב ג'פרי אנדרוז, והחוקרת מונסה ברסלונה אסתר".

לכאורה, זו הנצחה אמפטית מחקרית של הנשים שעונו ונרצחו. למעשה זה חומר בדיוני "מוקומנטרי", וכך גם שמות החוקרים, הכמרים, או התאריכים, שאת כולם בדתה המשוררת מלבה. (במהדורה האחרונה של המחזור בקובץ "מקלעות השמש", חלק מחומר "תיעודי" זה סולק וחבל. הוא תרם הרבה לעוצמת השירים. מומלץ לחפש את שירי המחזור במהדורה המקורית הנדירה של "נפילה חופשית", שם מופיע החומר "התיעודי" במלואו).

אם נרצה, אפשר לפרש את השירים בצורה מקובלת כיום כשירים פמיניסטיים המציגים את הנשים כקורבנות הגברים בגלל "שונותן" (כפי שאפשר להבין מההקדמה). אך אפשר באותה המידה לפרש את השירים האלה בצורה מקורית בהרבה, כשירי הלל לכוח העל חושי הטמון באישה, שמוכנה לפרוץ את כל המיסגרות החונקות אותה לנצל את כוחה במלואו.ואפשר גם למצוא בהם דיוקן-עצמי של הדוברת בשירים -על כוחה וחולשותיה על תעוזתה ופחדיה.

המכשפות של רחל חלפי הן נשים נועזות ורבות עוצמה, המוכנות לנסות הכל, וגם לא איכפת להן להיות מכוערות או לפעול בניגוד לצווי החברה. הן גיבורות ובה בעת גם קורבנות של החברה, שהן יוצאות כנגדה וכנגד צוויה. הן משקפות קיום שכל כולו התרסה כנגד הסדר הקיים.

נאום מכשפה שהרתה לשטן
(הערת המשוררת: בעקבות יומניה של אינייז דה בואה מדרום צרפת במאה ה-17. בנעוריה אמרו אנשים בכפרה, כי היא תלד מפלצת בת שטן. כשהרתה לראשונה נלקחה אל הנהר, הולקתה שם בשוטים ואחר כך הוטבעה.)

אני יכולה להכיל בבטני את כל
מלאכי השמים את כל שדי התהום
הקטנים . יש בי די חם
לכסות את העולם בשמיכה של פוך .
חפרו לי בתוכה מחלות של אהבה
שהם לא יאמרו לי שאהרה מפלצת .
כל פעמוני המצולה מצלצלים מטורפים
במצולות רחמי. כשגבר שוכב אותי
אלוהים שוכב איתי .
אותו אהוב שלי יודע עד אבדן עצמו לדעת בעומק
נפילה סופית . אני לו
המערבולת שאינה עוצרת
אדוות אדוות ביקום
אני אזרה צמרמורות ביבשות העתיקות
אני אסמר בתענוג את פלומת הים הרכה
אני אשריץ לטאות מרוב אהבה
אני אכסה את האדמה בלהבות חורכות
אם לא בתינוקות ורודים
אני אפרע את כסתות אהבתי נוצות
נוצות אל תוך הרקיע .
אני אסתור את כוח המשיכה
שסעו את בטני כמו את בטנו
של הזאב . שימו לי אבנים בבטן!
אבל קודם ,תנו לי
לטרוף הכל
בשוקקות כזאת
בשוקקות כזאת
(מתוך: מחזור שירי מכשפות, רחל חלפי)

בניגוד להקדמה שמציינת את שקריות ההאשמות נגד ה"מכשפות", השירים מדגישים דווקא את כוחותיהן האמיתיים מאוד של הנשים, ואת שאיפותיהן הגרנדיוזיות הרבה יותר. המכשפה בשיריה של רחל חלפי שואפת לפרוץ את הכוחות החונקים והמגבילים של החברה ושל הגברים; היא אישה שמעדיפה את המוקד על החיים, כי

 הלילות קרים כאלה …. השמש הקרובה ביותר לגלקסיה הכבויה שלה
היא PROXIMA CENTAURUS
והיא מתפוצצת במרחק 4 שנות אור
גם השמש הקרובה ביותר אינה קרובה !
בלילות קרים כהים כאלה
המוקד לפחות בטוח
האש
צפיה חמה
(מתוך: "מכשפה שלא ריפדה את חייה", "מחזור שירי המכשפות", רחל חלפי)

חלפי מתארת בשירים את תחושותיהן של הנשים המכשפות, המרגישות כי הן עוברות שינויים קיצוניים.

 

 

 

לצד כל השירים ה"כבדים", יש במחזור גם שירים הומוריסטיים הקורצים לקורא:

רכילות אינטימית
הנה שישבק המכשפה היא קוראת למטאטא שלה טוני
הנה רמחה המכשפה היא קוראת לו פוני
בועץ קוראת לו בוץ
נפעד קוראת לו באלי
שינשאת קוראת לו פאלי .
(מתוך "מחזור שירי המכשפות", רחל חלפי)

 

רחל חלפי -סקירה באנגלית

 

אילן שיינפלד על רחל חלפי

רפי וויכרט על "מקלעות השמש "

 

שירים של רחל חלפי ברשת: 

 

ספרי רחל חלפי ברשת

 

שירים תת ימיים

אהבת הדרקון

נוסעת סמויה 

מקלעת השמש

תמונה של אמא וילדה

פרטים סודיים מתוך הקלסר השקוף

ביבליוגרפיה

 

אברהם בלבן "הערות מבוא לשירת רחל חלפי " עכשיו מס' 62 , 1994-1995

ארנון לוי "בין החלל לזמן " הארץ מוסף ספרים 19.4.2000 .

מירי פז " הצצה לחדר החושך " של משוררת " ידיעות אחרונות  10.5.2002 .

חיה שחם  "עיון במחזור שירי המכשפות של רחל חלפי " בתוך נשים ומסיכות :מאשת לוט ועד סינדרלה הקיבוץ המאוחד , 2001.

אילן שינפלד "מוביל של גלקסיות נשברות " על המשמר 3.8.1990.

לאה שניר "שתי שיחות :החומר והרוח –שיחה עם המשוררת לאה חלפי " עלי שיח מס' 31-32 , 1992

 

כישפה את עצמה לדעת :רחל חלפי על המכשפות 

שובן של המכשפות :רחל חלפי חוזרת לעולם הכישוף