web analytics
קטגוריות
ספרות פופולארית

רשימות בחדשות

אתר "רשימות" בחדשות . הוא והבלוגים בכלל הפכו לתופעה תרבותית הראוייה לדיווח בכלי התקשורת הנחשבים ביותר.  הופיעו עליו היום איזכורים גם במוסף  "הארץ "  וגם במוסף התרבות של מעריב .

רועי וולמן כותב ב"מעריב " : ייחודו המפוקפק של "רשימות" ביחס לאתרים כמו "ישראבלוג", מצוי בכך שאינו מאפשר השתתפות פעילה לכל יהודי טוב. מערכת האתר קובעת מי רשאי לפרסם יומן מקוון ומי לא. אין מצוין ב"רשימות" באילו הגדרות יש להיכלל על מנת לזכות בכבוד, מערכת האתר שומרת את קלפיה קרוב לחזה בעניין זה, אולם מבט חטוף ברשימת הכותבים יספק תשובה ברורה: "רשימות" הוא אתר ברנז'אי. חטאה חמורה מזה כלפי מהות העניין, לאידאת הבלוג, קשה למצוא".

דעתי בעניין היא הפוכה. זה אולי אליטיסטי ומתנשא אבל אין לי שום חשק לשכון באותו אתר עם כך וכך  עשרות אלפי בני עשרה גילאית ומנטלית שכל מה שיש להם להעביר לעולם  זה דיונים מפורטים   על בעיותיהם הרומנטיות ועל יחסי המין שלהם ,והויכוח המתוחכם ביותר שבו הם מסוגלים ליטול חלק זה בשאלה הרת הגורל :" למה את\ה רוצה לחשוף את עצמך? "   . אני בהחלט מעדיף לשכון עם קבוצה מצומצמת של אנשים שיש מה לקרוא אצלהם  גם מעבר לכך.

דעתי היא שאנשי אתר "רשימות" גילו ליברליות רבה לגבי האנשים שהם מאפשרים להם לפרסם באתר זה. אולי הם אפילו ליברלים יתר על המידה.

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

14 תגובות על “רשימות בחדשות”

הכל טמון לדעתי בהבדל הדק שבבין אליטה לבין עילית. אליטיזם הוא בעיה כאשר האליטה מונעת את הגישה של כלל הציבור למשאבים כלשהם, שזה לא בדיוק המקרה כאן. לו רשימות היה פתוח לכולם, הוא היה ישראבלוג2, ולא היה יכול לתרום בשום צורה. בוודאי לא כשישנן בישראל עוד שתי מערכות בלוגים פתוחות. בסך-הכל, רשימות מציג פורמט נוסף, שבו יש בעצם חשיבות גדולה יותר לכך שיש סינון מאשר לשאלה האם הסינון הזה באמת מוצלח.
בשורה התחתונה, מה שמתפתח פה הוא אוסף של אתרים אישיים שונים מאד מהבלוגים של ישרא. זה טוב לא בגלל שבישרא אין פנינים, ואפילו לא בגלל שקל יותר לסנן כשיש לך 50 כותבים במקום 50 אלף, אלא פשוט משום שזה שונה.

שוקי צודק, אבל עלה בדעתי שאולי ההבדל העיקרי בין האתרים: ברשימות כולם מזוהים בשמם, ובישראבלוג – לא.

אפשרות: אתר בלוגיה פתוח לכל דורש אשר מוכן להזדהות בשמו.

גם אני סבור שיש מקום ליצור מכנה משותף אחר מאשר "הכל פתוח לכל", שכבודו במקומו מונח. ואגב, אני לא רואה את הרצון להגדיר סביבה מסוימת על פי מאפיינים ייחודיים בהכרח כסנוביזם. גם מדינת ישראל מגדירה את עצמה על פי מאפיינים שאותם קבעה מראש.

אני סבור שיש מקום להקים מקום מפגש לאנשים שמתלבטים כמה וכמה פעמים לפני שהם כותבים טקסט ושחשוב להם לא רק הביטוי העצמי אלא גם צורתו החיצונית ומורכבותו הפנימית.

מותר, כמובן, לאדם לכתוב בכותרת הבלוג שלו משפט כמו "היום מוצאי שבת, ראש השנה, 27/09/03 ואני פה, יושב בחדר, משעומם ומבואס ומחליט להקים לי בלוג. אפילו אני לא יודע למה, אולי כתוצאה מהבאסה, אולי מהשעמום אולי שניהם או שפשוט בא לי להוציא את החיים שלי על הכתב ולשמוע איך אתם תגיבו על השיעמום האינסופי שתקראו פה…" (מועתק מילה במילה מהבלוג של שי בישראבלוג), אבל הבעייה היא שכשנכנסים לישרא מתחילים לטבוע בתוך ים של מלל סתמי מהסוג הזה והבלוגים המרתקים באמת אובדים בג'ונגל המלים הזה. במובן הזה, רשימות הוא פרוייקט מבורך.

רשימות, אגב, אינו מושלם, אבל הוא פונה לקהל שאינו חסיד גדול של טוקבקי Ynet ודומיהם, ואם יש בו כדי להחזיר דיון שפוי ורגוע יותר (אם גם פחות משתתפים), הרי שהוא ממלא פונקציה קהילתית חשובה לא פחות.

הבעיה של מקומות כמו "ישרא בלוג " הוא השפע המוגזם של בלוגים שיש בו . כמה מהם איכותיים ? אינני יודע, יש לשאול אנשים שטורחים וגולשים בהם באופן קבוע, לי אין זמן לכך . אני מחפש מקומות שבהם אני יודע שיש סבירות גבוהה שאמצא בהם תוכן שיכול לאתגר אותי ( כן כן ) אינטלקטואלית ורגשית וספק רב מאוד אם אפשר למצוא כזה בין כל אותם אלפי בלוגים . דווקא בגלל מדיניות הסלקציה של "רשומות יש סיכוי רב יותר שאמצע תכנים כאלה ובהרבה פחות מאמץ וזמן חיפוש.

אין לי מושג מי זה הוולמן הזה אבל יש לי תחושה שאין לו מושג על מה הוא מדבר ואני מוכנה להתערב שהוא מתחת לגיל 25, זה הגילאים האלה שאנחנו נורא נחרצים על כל דבר, לא?
לא ממש הבנתי למה הוא מצפה מברוכין לשאת את דגל הדמוקרטיה ולהראות לסינים מה זה אינטרנט. אני לא חושבת שמישהו היה מאפשר לפרסם רשימה ברמה כזו בימים שהייתה מסגרת לכתיבה על אינטרנט במעריב.

הגיע הזמן לניקוי אורוות, ישראבלוג ובמה חדשה יצרו מצב אבסורדי, בשם חופש הביטוי וחירויות אלו ואחרות כל כסיל פותח פיו ומציף את הרשת העברית בהררי תת-תוכן.

"רשימות" בא לתת מזור לבעיה קשה זו, לגולש הישראלי המבקש להגיע לתוכן איכותי, אך התערבות ההנהלה נעצרת בזכות לקבל אתר אישי ולא בתוכן אותו מכניסים בעלי האתר. וכך אנחנו רואים אנשים מכובדים כותבים במילים יפות זבל, מעלים פוסטים שטותיים לחלוטין ואין עונה ואין מגיב.
וזאת, בלי שאמרנו מילה על אנשים מכובדים מאוד שקיבלו אתר ולא כתבו באתרם למעלה משלושה חודשים.

זה גם להקפיד על סטנדרטים של כתיבה – מבחינת התוכן אבל גם מבחינת הצורה. כאן צר לי לקבוע שאתה כושל לחלוטין: אתה לא משקיע מינימום של הגהה במה שאתה מעלה באתר שלך, והתוצאה היא זלזול בקורא שנתקל על כל צעד בעברית שגויה ("אצלהם" במקום "אצלם"), סימני פיסוק שלא במקומם המקשים על הקריאה, ושיא השיאים: חוסר יכולת לאיית נכון את שם האתר שבו אתה מתארח, כפי שציינו כבר לפני.
בקיצור, טול קורה מבין עיניך.

כך נדע להבחין בין איכותי לחובבני.
בעתיד בהחלט ייתכנו מגיהים אוטומטים (שלא רק יסמנו מחרוזות לא תקינות, אלא גם יתקנו אותם בעצמם, ואף יבחינו, לפי הקשר, בין "אם" ל "עם" וכדומה) ואז אנה אנו באים?

וברצינוט, לענבל ג.: מידת ההקפדה בפרטים היא סממן אחד לאיכות, אך לא בלעדי ולא מחייב, כאשר מדובר בבלוגים אישיים וחינמיים. (לא כן למשל בספר מודפס – וגם שם אם יהיו שגיאות אבוא בטענות להוצאה ולעורך, לא לסופר. כאן אין הוצאה ועורך).
אפשר בהחלט לסלוח על הגשה לוקה בחסר אם התוכן הוא מצוין.

הויכוח גורם לי לנטות לטובת ישראבלוג – בלי שגלשתי בו אפילו לא פעם אחת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 + 10 =