בגד ! שארית יהודה בכף! אדוני , סלחה
לי ולחטאי ! טובות בקשתי ובאני בגד!
בן- מות גדליהו ! עם פגרי הנבלים אטילך
אל אשפתות !חרבי –בוגדים הורגת
הא, אדון!
הא, זדון!
חרב ללב האיש , אשר אל מנעמי שלוה
נהה, בעוד איי ארצנו עשנים. תקעו שלח.
(מתוך מחזור השירים "בימי גדליהו " בתוך רוחות קדים וים מאת פנחס אלעד-לנדר)
ישנו רק יום מועד אחד במסורת העברית שנקרא על שמה של אישיות היסטורית כלשהיא , כבוד שלו לא זכו גם אישים מפורסמים כמו משה או דוד המלך , זהו יום "צום גדליה " שב ג' בתשרי. צום זה נקבע לזכר רציחתו של גדליהו בן אחיקם מושל שארית יהודה לאחר חורבן ירושלים והבית הראשון בידי הבבלים. גדליהו הוא באופן יחסי אישיות לא חשובה בהיסטוריה התנכית ובכל זאת דווקא הוא זכה לכך שיום צום יקרא על שמו.
אמנם יש במסורת העממית ימי צומות לזכר מות אישים אחרים כמו שני בני אהרון , אחות משה מרים , יהושע בן נון , עלי הכהן , שמואל הנביא, ויש גם תענית שנקראה על שם אסתר המלכה ועוד אבל אין כל חובה לקיימם ולמעשה אינם חשובים. רק הצום לזכר גדליהו בן אחיקם הוא חשוב והוא בגדר חובה לכל יהודי.
למרות זאת לאורך הדורות גדליהו זכה לתשומת לב מעטה ויש עליו אגדות מועטות ביותר ביחס . אך בעשרות השנים האחרונות ובמיוחד בעשר השנים האחרונות ממש שוב זכו הוא והאירועים הקשורים בו לתשומת לב בספרות העברית, גם משום שהם נראו אקטואליים מאוד כתוצאה מאירועים שונים בהיסטוריה היהודית והישראלית המודרנית.
המאמר יסקור את הדרך שבה מציגות היצירות את הדמות ותקופתה ואת המקבילות שהם עושות בין התקופה ההיסטורית חורבן בית ראשון ואחריו והסכסוכים הפנימיים בין היהודים ובין תקופתנו.
המשפחה שיצרה את התנ"ך
גדליהו בן אחיקם היה בן למשפחה חשובה ביותר ביהודה .לאמיתו של דבר אנו מכירים חמישה דורות רצופים שלה מימי המלך חזקיהו ועד גדליה שיא שאין כמוהו לשום משפחה אחרת ביהודה להוציא כמובן את משפחת בית דוד עצמה. לפי חשבון משוער שירתה משפחתו של גדליה ביהודה במשך 140 שנה. בני המשפחה שירתו בנאמנות את כל המלכים מחזקיהו דרך מנשה ואמון ויאשיהו וכלה ביהויקים יהויכין וצדקיהו .
לבני המשפחה הייתה תמיד אורינטציה פרו בבלית מובהקת, וזה מן הסתם גרם לבבלים למנות לבסוף את בן המשפחה גדליהו לנציגם ביהודה לאחר החורבן .
אך חשיבותם האמיתית של בני המשפחה לדורות הבאים הייתה תרומתם החשובה וייתכן שאף המכרעת לשימור או אף יצירת ספר התורה המוכר לנו כיום ועימו היהדות .אחד מבניה של המשפחה , סבו של גדליהו היה שפן בן אצליהו בן משולם ששימש כסופרו של המלך יאשיהו . בספר מלכים מסופר שהיה זה בזמנו שהתגלה ספר קדום שהביא למהפכה דתית ביהודה ( ככל הנראה ספר דברים). חוקרים המודרניים רבים שחושבים שהיה זה שפן הסופר עצמו ( אולי ביחד עם הכוהן הגדול חילקיהו ואנשים המקורבים אליו ) שהעלה את הספר , שלא היה יצירה קדומה כלל ועיקר, על הכתב כדי לבטא רעיונות חדשים ביחס שבהם תמכו.
כדאי להזכיר כאן את הרומאן של אלי שרייבר (חתולי) השדה והמערה אשר בו ( דו"ח נתיחה ) ( 1998 ) המתאר את מאמציו של סופר מקראי בימי המלך ישעיהו לכתוב את הסיפור המוכר לנו על קניית מערת המכפלח בידי אברהם אבינו . סיפור זה שיש בו מסר פוליטי ברור לזמננו מתאר את מאמציו של הסופר המקראי לשנות את סיפור קניית המערה לצרכים הפוליטיים של מעסיקו, שפן הסופר שהוא האיש האחראי יותר מכל אחד אחר ליצירת מה שאנו מכנים היום "המקרא".
ואולי בוצע "הפרוייקט " בהמשך ביחד עם סופרו של הנביא ירמיהו ברוך בן נריה שיש המיחסים גם לו תפקיד חשוב בכתיבה של יצירות התנ"ך מ"האסכולה של ספר דברים " בתקופה זאת.
כיום כמובן כבר אי אפשר לאשר או להכחיש טענה זאת אם כי יש לציין שחז"ל עצמם העמידו את את שפן הסופר בשורה אחת עם עזרא ( שיש הרואים בו את העורך הסופי של התורה ) ועם רבי עקיבא " אילו לא עמד שפן בשעתו , עזרא בשעתו ורבי עקיבא בשעתו הייתה תורה משתכחת ". וזה מראה אולי על כך שגם אצלם הייתה מסורת על תפקידו המכריע של שפן בשימור ואולי גם ביצירה של ספר דברים.
בניו של שפן , גמריהו ואחיו אחיקם אבי גדליה ובנו של גמריהו (ודוו של גדליהו) מיכיהו נודעו באהדתם לנביא ירמיהו ולנבואותיו הפרו בבליות שזכו לעויינות רבה אצל האצולה והמלוכה הפרו מצריות בדרך כלל.אלעשה בן שפן נשא איגרת של ירמיהו לגולי בבל .
אחיקם בן שפן היה זה שהכריע במשפט שנערך לנביא ירמיהו לאחר נאום שנתן בשער בית המקדש נאום שהרגיז מאוד את העם בנטייתו הפרו בבלית המובהקת ל "בלתי תת אותו בידי העם להמיתו " ( ירמיהו כו, כד) למעשה הןא הציל אותו בכך מסקילה.
סביר מאוד להניח שמשפחת גדליהו התנגדה בתוקף למרד במלך בבל ולהישענות על מצרים ובכך תמכה בטענותיו של הנביא ירמיהו.
נציב יהודה
( מלכים ב פרק כה פס' כו-כז)
אין ספק שהייתה זאת הנטייה הפרו בבלית רבת השנים של משפחתו של גדליהו ששיכנעה את נבוכדנאצר מלך בבל למנות את גדליהו בן אחיקם למושל יהודה לאחר שהחריבו הבבלים את ממלכתו של צדקיהו ואת ירושלים ואת בית המקדש. על כך מסופר לנו הן בספר מלכים והן בספר ירמיהו .
ייתכן מאוד שלגדליהו היה תפקיד חשוב בממלכה גם לפני החורבן . בחפירות העיר לכיש התגלתה כתובת חומר בטין ובה הכתובת "לגדליה אשר על הבית " תפקיד שני במעלה אחר המלך עצמו . ייתכן מאוד שהכוונה לגדליהו בן אחיקם .
בתפקידו כמושל יהודה לאחר החורבן ישב גדליהו בעיר מצפה אשר בארץ בנימין. הוא ניסה להחזיר את החיים התקינים ביהודה שנפגעו קשות כתוצאה מהמלחמה עם בבל למסלולם. הוא עודד את שארית העם שנשאר ביהודה לאחר הגלות ( לאמיתו של דבר נראה כי רק בני השכבות הגבוהות והמומחים במקצועות שונים הוגלו) ליישב מחדש את הערים שנפגעו , לחזור לעבודת האדמה ולהשלים עם עולו של מלך בבל.זה כמובן היה גם האינטרס של הבבלים שלא היה להם דבר להרוויח מהמשך חורבנה של יהודה שלא תוכל לשלם להם מיסים.נראה שגדליהו היה אמור לשמור על הביטחון והסדר ביהודה מטעם הבבלים אך אין ספק שגדליהו היה מעוניין לשקם את יהודה מהר ככל האפשר.
לדברי ספר ירמיה יוחנן בן קרח היה מודע למזימה זאת והזהיר מפניה את גדליה ואף התנדב לרצוח את בן נתניה. אולם גדליהו מנע זאת ממנו " אל תעש את הדבר הזה , כי שקר אתה דובר "( ירמיה מ, טז ).
גדליהו התמים לא חשד בבן נתניה וזה ביחד עם עוד עשרה אנשים היגיע בראש השנה למצפה לאכול לחם על שולחנו של גדליה ו רצח אותו ביחד עם הבבלים היו במחיצתו .
בן נתניה ואנשיו הוסיפו ורצחו עוד 70 איש שבאו משכם שומרון ושילה . לאחר מכן לקח בשבי את בנות המלך ( כנראה צדקיהו ) ואת כל העם הנשארים במצפה "וילך לעבר אל בני עמון " ( ירמיה מא , י) .ישמעאל ניסה להכריח את יושבי מצפה להצטרף אליו לארץ בני עמון אולם יוחנן בן קרח ( שמהכתוב נרמז שהיה אויב וותיק של ישמעאל אך כל פרטים לא ניתנים בעניין ) הדביקו ליד גבעון והשיב את השבויים. עם זאת ישמעאל ושמונת אנשיו ניצלו. הם נמלטו מן המערכה ככל הנראה לעמון ושוב אין אנו יודעים מה עלה בגורלם.
זמן שלטונו של גדליהו היה קצר מאוד , אולי לא יותר מחודשיים ( ורק חודש לדעת חז"ל) אך רציחתו הייתה מכה קשה ביותר ליהודה , יוחנן שפחד מנקמת מלך בבל לאחר רצח אנשיו ירד עם כמה בני משפחות למצרים ואף אילץ את הנביא ירמיהו לבוא לשם עימם.
ברצח גדליהו ראה העם אסון לאומי גדול ביותר שאף אינו נופל בהרבה מחורבן בית המקדש . יום ג' בתשרי נקבע לתענית ציבור לדורות. ייתכן שלהשרשת הצום בעם לזכר אדם ספציפי תרמה עובדת השפעתה העצומה של בני משפחתו של גדליה (השתמרה בידינו חותמת של אדם בשם אלישמע בן גדליהו שייתכן שהיה בנו ) .
יתכן שבני משפחה אלה הם היו אלה שהפיצו בבבל את ספרי התורה ואת ספר ירמיהו ,שהיה מקורב למשפחתם וככאלה היו בודאי במעמד חשוב מאוד , חשוב מספיק כדי להשריש בעם את הצום לזכר בן משפחתם .
על הצום אנו שומעים כבר בספר זכריה שמכנה את צום גדליהו ,"צום השביעי וניבא שיהפך לששון ( זכריה ח, יט) . על חשיבותו לדורות מעידה אמרת התלמוד ש"שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוהינו " ( ראש השנה יח ב). סביר להניח שבני משפחת גדליה עשו הכל כדי להציג את רצח בן משפחתם כמשהו שלא נפל בחומרתו מחורבן בית המקדש.
אך למרות זאת חז"ל והיהדות המאוחרת עסקו רק במעט בגדליהו עם כל חשיבותו זאת . רק בתקופה המודרנית הופיעו סופרים שחזרו לגדליהו לישמעאל בן נתניה ולאירועים הטראגיים הקשורים בהם .אך הם לא תמיד ראו בצורה זהה את המשמעות של האירועים האלה .
גדליהו והארץ החרבה
יצירות ספרותיות בולטות על תקופת חורבן בית ראשון ו הנביא ירמיהו הן מועטות. ניתן להזכיר את הפואמה הידועה של י. ל גורדון "צדקיהו בבית הפקודות" על המלך צדקיהו האסור בידי הבבלים ואת המחזה של סטיפן צוויג על ירמיהו . אך יצירות אלה אף אינן מזכירות כלל את גדליהו בן אחיקם.
גדליהו בן אחיקם מופיע לראשונה בספרות העברית המודרנית בתרגום של מחזה שאותו כתב הרב הרפורמי לודויג פיליפסון ( שהרבה בכתיבת רומנים היסטוריים שרבים מהם תורגמו לעברית ) במאה ה-19 בשם " קשר בן נתניה: חזות קשה בדברי הימים לבני ישראל בבוא צר ואוייב בשערי ירושלים והחריבו מקום מקדשנו הראשון".פיליפסון כתב בדרך כלל רומנים על תקופות היסטוריות מאוחרות בהרבה בתולדות ישראל ומחזה זה כמו מחזה אחר שהוא מעין הקדמה לו בשם "יהויכין " על המלך הגולה בבבל ( שתורגם לעברית עוד ב-1860) הוא אנומליה ביצירתו .
את המחזה תרגם לעברית צבי אלעזר טעלאר והוא יצא לאור בקרקוב ב-1888. כפי שמתאר זאת המתרגם בהקדמתו " במחזה הזה יתיצבו לפנינו שני אנשים זה לעומת זה . זה בתם לבו וישר רוחו וענות צדקו . וזה בערמתו ובנכליו הרעים וזדון לבו וגאות רוחו ".
המתרגם מזכיר בהקדמתו שיש ימי צומות הרבה בישראל לרגל מות אישים שונים אך רק צום גדליה הוא בגדר חובה. ולמרות זאת בתנ"ך ובהגדה לא נאמר הרבה על גדליהו . והמחזה ( ,"המליצה "בפיו ) הזה בא לתקן את המעוות
המחזה מוצג כהתנגשות בין הטוב המוחלט התמים גדליהו והרשע המוחלט והנכלולי ישמעאל שעם כל עורמתו אינו אלא כלי ביד מלך עמון הערמומי עוד יותר.
חותמת גדליהו שנמצאה בשער לכיש: לגדליהו [א]שר על הבי[ת]
"רגע קט פרחה תקות יהודה לשוב ולחיות תחת משרת גדליהו בן אלוהים בחיר אלהים נזיר אחיו …. והנה תרמית אנשי רשע ובני בליעל טמנה שחת רשתה לגדליהו גבור מושיענו ותעש ברגע אחד לאל כל תקותנו ותשם האדמה ורבה העזובה בקרב הארץ!". טאלער מציג את מות גדליה כשלב הסופי בחורבן הסופי של ארץ ישראל חורבן שממנו לא התאוששה הארץ גם בימיו . או כפי שהוא מתאר זאת בצורה מליצית בהקדמה " נבכה את היום בו הומת מיד מרצח בליעל אשר הצמית חייך וחיי עדתך ויהפוך לאבל תקוות משושנו בצר אשר הרס בעברתו כל מבצרי בת יהודה. לאלה לקללה ולדראון עולם יהיה שם מרצחך זה ושם קדשך לברכה ולהלה ולמזכרת נצח עדי עד…
לאחר מכן במשך תקופה ארוכה נעלם הנושא של גדליהו בן אחיקם מהספרות העברית . אולי ניתן ליחס זאת לעובדת פעילותה של התנועה הציונית וישובה מחדש של ארץ ישראל וכך האירועים הקשורים בגדליהו שהיו קשורים לחורבנה הסופי של הארץ שוב לא נראו רלבנטיים לסופרים השונים שחיפשו מקבילות מתאימות יותר לזמנם זמן התיישבות ויצירה ולא זמן של חורבן ומלחמת אחים. מקבילות כמו עלייתם של עזרא ונחמיה לארץ ישראל ותקופות תנכיות אחרות . גדליהו בן אחיקם הועמד שוב בקרן זווית.
בהתעלמות זאת חל שינוי דרמטי בסוף שנות השלושים והארבעים כאשר בבת אחת הופיעו כמה יצירות שונות שדנו ובצורות שונות ומזוויות שונות בסיפור גדליהו . ייתכן שהיה לכך קשר לעובדת עלייתו המאיימת של השלטון הנאצי ולאיום שהיווה על היהודים ,שניתן היה להשוותו לשלטון הבבלי הקדום ולחורבן שהביא ליהודה.
וכך הופיע הרומן התנכי של הסופר הידוע פרנץ ורפל HORER DIE STIMME ׁ ( שמעו את הקול ) מ-1937 רומן מקיף על חיי הנביא ירמיהו . בספר זה יש גם אפיזודה קצרה על פרשת גדליהו בן אחיקם , אולם אין לה משמעות מיוחדת משל עצמה. זוהי רק עוד אחת משרשרת הזוועות שאותה עוברים ירמיהו ועמו בספר שהוא אליגוריה על מילחמת העולם המתקרבת שבה חש ורפל היטב. ספר זה תורגם לעברית תחת השם "ירמיהו איש ענתות" בידי ברוך קרופניק ( קרוא ) בשנת תש"ו ב-1946 לאחר סיום מלחמת העולם כאשר הסיפור על הסבל הנורא שאותו עבר עמו של ירמיהו נראה כאקטואלי לחלוטין.
השמאל והימין וגדליהו בן אחיקם
חשובות יותר לענינינו היו שתי יצירות שהופיעו כמעט בו זמנית בארץ ישראל והיציגו את סיפור גדליהו וישמעאל בן אלישע בצורות מנוגדות לחלוטין.
שתי היצירות הופיעו במסגרת אותה ההוצאה "יזרעאל " ובמסגרת אותה סדרה "דורות " . אך גישות קוטביות יותר מהן לפרשה לא ניתן לתאר.
אחת מהם הייתה הטרילוגיה של מנחם זלמן לפובסקי "על פי מקורות שונים " ( שלא צויינו ) " מלך ביהודה " שהופיעה בשנים 1936-1937. טרילוגיה זאת ( שהיא בעצם ספר אחד גדול בשלושה כרכים ) כללה את החלקים : יוחנן בן קרח " , העיר במצור , ו"אודים אחרונים".
בטרילוגיה זאת תיאר ולפובסקי את אחרית ימי בית ראשון ואת חורבנו . בספר מועמדים זה כנגד זה הגיבור החיובי וההרואי יוחנן בן קרח אמיץ הלב והצנוע והמקפיד למלא ככל יכולתו את חובתו לעמו ולארצו ולעומתו ישמעאל בן נתניה המרושע הנוכל והרצחני. השניים מתוארים כמאוהבים באותה האישה בת המלך צדקיהו , דבר שהוא גורם ראשי לשנאה בינהם . בת המלך היפה מעדיפה את יוחנן האבירי. על ישמעאל הנבל
בסיפור מתואר כיצד ישמעאל הוא זה שבוגד בירושלים ומסגיר אותה לידי הבבלים בתקווה לקבל מהם את השלטון. אך אלה מסרבים לקיים את הבטחתם לבוגד . זה נמלט אחוז ברגשות נקמה וחוזר כדי לרצוח את גדליהו ( שהוא דמות משנית ביותר בסיפור ) ולחטוף את אהובתו . יוחנן בן קרח מבריח אותו לבסוף . וכמו בסיפור התנכי יורד עם השארית למצרים . אך נראה שלולפובסקי היו נקיפות מצפון בנתינת סיום כזה לגיבורו החיובי. יוחנן בן קרח ואישתו עולים בסוף הספר בחזרה לארץ על מנת לעבד את אדמתה בהתאם למיטב הערכים הסוציאליסטיים שבהם החזיק ולפובסקי . סוף טוב הכל טוב אם כי שום דבר כזה לא נרמז בתנ"ך.
ולפובסקי לא הסתפק בטרילוגיה הזאת שלו לנוער וחזר אל הנושא בשנת –1947 במעין גרסה חדשה למבוגרים בשם "לנתיבות עולם " שגם היא הייתה מבוססת "על מקורות שונים " ובמרכזה עמד הפעם הנביא ירמיהו שהיה רק דמות משנית בטרילוגיה המקורית . הפעם היו כאן שני כרכים "ירמיהו ובית הריכבים סיפור צעירותו של הנביא . ו"מושל ונביא" שהוא למעשה גירסה חדשה למבוגרים של טרילוגיית "מלך ביהודה". הפעם יוחנן בן קרח הוא דמות רקע בלבד וירמיהו וגם גדליהו עומדים במרכז. אך מבחינת התיאור של פרשת גדליהו בן אחיקם לא השתנה שום דבר משמעותי. שוב גדליהו הטוב ( שהקורא למד להתוודע אליו ולגדולתו יותר מאשר בטרילוגיה הקודמת) נרצח בידי ישמעאל הנבל. יש שינויים מסוימים בתכנים אך לא במשמעויות .
גירסה שונה לחלוטין על ישמעאל בן נתניה ומניעיו ניתנת ביצירה האחרת שנכתבה באותה תקופה "מלכים בכלא " של אליעזר שטינמן שיצא לאור ב-1938.
מקורה של יצירה זאת הוא מסובך ביותר. היה זה עיבוד דרסטי של עיבוד. היא הופיעה כמסגרת כרך א' במהדורה המעובדת החדשה שאותה הוציאה לאור הוצאת יזרעאל של סדרת הסיפורים ההיסטוריים המפורסמת "זכרונות לבית דוד " של הסופר הגרמני הרמן רקנדורף ( שהופיעה במקורה תחת השם "מסתורי היהודים") שעובדה לעברית תחת שמה הידוע כיום בידי אברהם שלום פרידברג. סדרה זאת תיארה את קורות עם ישראל לאורך תקופות שונות כפי שהם משתקפים בעיניהם של צאצאי בית דוד כשכל סיפור הוא תיאור בגוף ראשון של אחד מהם מימי גלות בבל ועד תקופת ההשכלה. הוצאת יזרעאל הוציאה לאור בסוף שנות השלושים מהדורה מעובדת ומורחבת באופן דרסטי של סידרה זאת בידי צוות סופרים עבריים שכלל גם את מנחם זלמן ולפובסקי , והוא עיבד בין השאר עבור הסדרה סיפור של לודויג פיליפסון מחבר "קשר בן נתניה" על עזרא הסופר.
הסיפור הראשון בסדרה של אליעזר שטינמן "כף הסיידים" מתאר את חיי הגולים בבבל דרך עיניו של זרובל בן שאלתיאל בן המלך הגולה יהויכין . לפחות בגירסה של פרידברג מסוף המאה ה-19 שקראתי אותה( וגם בגירסה המעובדת של הוצאת מסדה משנות השישים ) אין שום התייחסות בסיפור לפרשת גדליהו.
שונה המצב בגרסה שעובדה בצורה דרסטית בידי אליעזר שטינמן . שטינמן שינה את שם הסיפור וחילק אותו לשניים "מלכים בכלא " ו"המעפילים". הוא יצר למעשה סיפור חדש שאותו סיפר אביו של זרובבל שאלתיאל ( בעוד שבמקור זרובבל רק תיאר בפירוט את חיי אביו) ולסיפור זה הכניס אירועים שלא היו קיימים כלל בגירסה של רקנדורף ופרידברג כולל כאלה הקשורים לפרשת גדליהו בן אחיקם.
ב"מלכים בכלא " יש התייחסות חדשה ושונה לחלוטין ממה שנתקלנו עד כה לישמעאל בן נתניה. שאלתיאל שלו יש קשרים הדוקים עם אביו יהויכין ודודו צדקיהו העיוור הכלואים בכלא בבל , נתקל בבת המלך צדקיהו ומתאהב בה ונושא אותה לאישה ( פרשה מקבילה למה שמסופר לגבי יוחנן בן קרח ב"מלך ביהודה" מהשנה הקודמת ). על פרשת גדליהו מסופר שהגולים ששמעו אליה מתיחסים אליה באימה וחוששים לדבר עליה.יוחנן בן קרח ואנשיו שברחו למצרים מתוארים בצורה שלילית ומסופר כתוצאה מכך קרו להם כל מיני אסונות כפי שניבא ירמיהו.
אך מסתבר שיש גם מי שרואים את ישמעאל ואנשיו בצורה חיובית . לראשונה מסופר לנו מה עלה בגורלו של ישמעאל בן נתניהו לאחר הרצח . הוא וקבוצתו הקימו להם מעין מבצר ותוקפים משם את כוחות מלך בבל במה שהיינו מכנים לוחמת טרור וגרילה אכזרית ואף תקפו את מקדש אחד מאלי בבל ושדדו את אוצרותיו . מטרתם לפי השמועה היא להחזיר את אוצרות בית המקדש מבבל.
שאלתיאל נפגש בסיפור עם אחד מאנשי הקבוצה ששמו לא ניתן אם כי מצויין שהוא מזרע בית דוד . אם כי זה לא נאמר במפורש בסיפור לקורא ברור שהמדובר בישמעאל בן נתניהו עצמו .הוא מוצג כדמות הירואית שלוחמת לא למען עצמה
אלא למען עמה ולמען " תהילת ציון " . במהלך הסיפור הוא מספר לשאלתיאל שהוא חיסל במו ידיו את המלך נכובדנאצר בזמן אחד התקפי הטירוף של זה ובכך נקם את נקמת יהודה.
זהו תיאור שונה מאוד מהתיאור של ישמעאל בן נתניה הבוגדני בשבו נתקלנו עד כה. ניתן לתמוה אם תיאור זה אינו משקף את דיעותיו הפוליטיות של המחבר –מעבד עצמו ואולי מבטא סימפטיה מסוימת שחש לכוחות המחתרות של אצ"ל ולח"י שתיאור הקבוצה של ישמעאל והאידיאולוגיה הלוחמנית שלה מזכיר מאוד את אנשיהם ומטרותיהם. הסופר יותר משהוא מתאר את גדליהו וישמעאל הקדומים מתאר למעשה את הסיכסוך האידיארולוגי של זמנו בין תומכי ההבלגה כפני הערבים ודורשי הפעולה הישירה ולו גם באמצעי טרור.
ניתן לאמר אם כך שהיצירות השונות של הסופרים העמיתים ולפובסקי ושטינמן על גדליהו בן אחיקם וישמעאל בן נתניה שנכתבו ופורסמו כמעט בו זמנית , מייצגות גם עמדות אידיאולוגיות שונות מאוד לגבי האירועים והדמויות.
לאחר יצירות אלה של ולפובסקי ושטינמן בשנות השלושים והארבעים ,גדליהו בן אחיקם נעלם שוב מהסיפורת ההיסטורית למשך שנים רבות. יוצא דופן היה מחזור שירים שאותו חיבר על גדליהו פינחס אלעד –לנדר ושבו תיאר את הפרשה מנקודות המבט של דמויות שונות ובהם גדליהו וישמעאל . אך מחזור שירים זה היה יוצא דופן .ייתכן שבתקופה זאת של התפתחות ושגשוג מדינת ישראל לא היה עניין רב בדמות ובאירועים הטראגיים סביבה.
יוצא דופן נוסף שעסק בפרשה היה ספר עלילה לילדים חרדיים בשם ירמיהו : מאורעות מחיי הנביא ירמיהו . מאת מנוחה טוקר שהופיע בהוצאה חרדית בירושלים בשנת תשנ"ב ותיאר באופן דרמטי מאוד את הרצח של גדליהו הטוב בידי ישמעאל הנבל . אך בספרות העברית בכללה במשך עשרות שנים לא היה עניין רב בתיאור האירועים הקשורים בחורבן בית ראשון בכלל ובגדליהו בן אחיקם ורוצחו ישמעאל בן נתניהו בפרט.
רצח גדליהו ורצח רבין
לפתע ראיתי את גופתו הגדולה של גדליהו. היא שכבה כפסל שיש ורוד- לבן, מכוסה בפרחים אדומים בגדלים שונים. "הם רצחו את גדליהו בן אחיקם " אמרתי בלחש ,משל חששתי להעיר מישהו מהנרצחים.
( מתוך "רצח והארץ התרוקנה …" מאת חיים חיימוף )
ואז אירע אירוע היסטורי רב משמעות שחידש את העניין בפרשה .
היה זה רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בידי מתנקש יהודי יגאל אמיר ב-1995 .
הרצח עורר מיד איזכורים בכתבות ומאמרים שונים לרצח גדליהו שבוצע גם הוא בידי מתנקש יהודי , רצח שהביא בהשלכותיו לאסון.
כיום במסגרת צום גדליה מתבצעים גם טקסים לזכר רצח רבין בכיכר הנקראת על שמו בתל אביב. גם בתוכנית הלימודים לבתי הספר יש היום השוואות בין רצח גדליהו ורצח רבין .
רצח זה הביא גם לרומן היסטורי חדש על ימי גדליה שמחברו קישר אותו במפורש לרצח רבין "רצח והארץ התרוקנה" ( תל אביב זמורה ביתן ,2001) מאת חיים חיימוף.
ספר זה מורכב למעשה משני קווי עלילה . האחד סיפור בגוף ראשון של תושב יהודה שמתאר את האירועים מנקודת ראותו והשלישי סיפור בגוף שלישי של האירועים מנקודת ראות הבבלים ומלכם. אלה אינם מתוארים דווקא כעוינים בהכרח ליהודה והמחבר רומז שההתנהגות הלא רציונלית של אנשי יהודה עצמם היא שהביאה לחורבן.
המסר של המחבר הרצח של גדליהו הביא גם לחורבן העם והארץ וההקבלה בין רבין וגדליהו היא ברורה מאוד לאורך כל הספר. בסיום הספר כותב חיימוף :
מנהיג של אומה יכול לשנות מהלך היסטורי ,היעדרות מנהיג בנסיבות מסוימות חורץ גורלו שלעם . הירצחו של יצחק רבין היה גורלי ושינה את מהלך ההיסטוריה ,מנהיג שנרצח בעת שהוא נושא משרה רמה של מוביל, מזעזע את סדרי החיים. ..גדליהו בן אחיקם היה התקווה הגדולה להתחדשות ולבניין. הירצחו בידי הקבוצה היריבה המונהגת בידי ישמעאל בן נתניה ,מביאה לחורבן בית ראשון ושואה על העם . יהודה מתרוקנת מיושביה .אין ספק שהירצחו של רבין היה עוולה נוראה לעם ולתקוותו להמשיך בשלווה ובחיי שלום . הנורא מכל הוא , שהוא נרצח בידי מרצח שיצא מתוך עמו שלו ,אדם בעל תפיסות משיחיות שאף הוא הסיט מן המסילה מנהיג מתון ,שקול פרגמטי ,שניסה להוליך את בני עמו אל עתיד טוב יותר. זה האסון הגדול ביותר שיכול לקרות לעם במולדתו.
( מתוך "רצח והארץ התרוקנה " מאת חיימוף )
באופן אירוני יש כאן מעין חזרה לתפיסה שאותה ביטא המתרגם של "קשר בן נתניה בסוף המאה ה-19.
(מבחינה היסטורית אגב התיאור המקראי וזה של חיימוף שלפיו "הארץ התרוקנה לחלוטין" כתוצאה מהרצח אינו מדויק . החפירות הארכיאולוגיות הראו שהארץ לא התרוקנה כלל ונראה שרוב התושבים נשארו בה תחת שלטון בבלי . הייתה זאת רק האליטה שהוגלתה לבבל ועוד קבוצות שברחו למצרים . אך רוב היהודאים נשארו על אדמתם ולא גלו מעולם.)
נוסיף שב-2009 פירסם אמנון ז'קונט את המותחן המודרני שלו "חידת מותי ( כתר 2009 ) שהתבסס על פרשת חיפוש ארכיאולוגי אחרי מסמך קדום שאותו השאיר גדליהו בן אחיקם אחריו ומתגלה בימינו.
דומה אם כך שצום גדליה הצום שהיה קשור לחורבן הארץ כתוצאה מהתנקשות בחייו של מנהיג יהודי בידי בן עמו, התנקשות שהביאה לשינוי של מהלך ההיסטוריה קיבל כיום משמעויות חדשות ואקטואליות מאוד בעיני אנשי רוח וסופרים שונים והסיפור שמאחוריו הוא אקטואלי יותר מאי פעם.
נספח רשימה כרונולוגית של יצירות על גדליהו בן אחיקם
, יהודה פיליפזאן ( לודויג פיליפסון ) " קשר בן נתניה: חזות קשה בדברי הימים לבני ישראל , הוצאת המתרגם , קראקא, תרמ"ח .
, מנחם זלמן ולפובסקי מלך ביהודה: א. יוחנן בן קרח " ב. העיר במצור , ג. "אודים אחרונים". הוצאת יזרעאל ת"א, 1936-1937 .
, אליעזר שטינמן .א מלכים בכלא. בתוך זכרונות לבית דוד : כרך ראשון הוצאת יזרעאל , ת"א, 1938.
, מנחם זלמן ןלפובסקי לנתיבות עולם :א. "ירמיהו ובית הריכבים ב. מושל ונביא" עם עובד, ת"א, תש"ז .
, פרנץ ורפל ירמיהו איש ענתות . בתרגום ברוך קרוא הוצאת נ. טברסקי , ת"א, תש"ו , 1946 (המקור הגרמני הוא מ-1937).
רומן פציפיסטי שגם הומחז למחזה ידוע.
פנחס אלעד לנדר, " בימי גדליהו " בתוך רוחות קדים וים: מבחר, עקד ת"א, תשמ"ז .
, מנוחה טוקר . ירמיהו : מאורעות מחיי הנביא ירמיהו . ירושלים, תשנ"ב.
אלי שרייבר (חתולי), השדה והמערה אשר בו ( דו"ח נתיחה ) זמורה ביתן ת"א, 1998. ( על שפן הסופר סבו של גדליהו ) .
, חיים חיימוף רצח והארץ התרוקנה זמורה ביחן . ת"א , 2001 .( כולל אחרית דבר של המחבר על רצח רבין , וביבליוגרפיה ).
אמנון ז'קונט ,חידת מותי " כתר 2009.
תעמולת בית דוד :ביקורת של אלי אשד על הספר
ביבליוגרפיה של מקורות משניים
אביעוז, מיכאל נבואתו של ירמיהו. / תל-אביב : משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2005 תשס"ה.
אופק, אוריאל ספרות הילדים העברית –1900-1948 : כרך שני דביר ת"א, 1988 ( כולל חומר על הטרילוגיה של ולפובסקי)
. בן –ארי , ניצה רומן עם העבר : הרומן היסטורי היהודי –הגרמני מן המאה ה-19 ויצירתה של ספרות לאומית דביר , ת"א, 1997 .
פרידמן , ריצ'ארד אליוט מי כתב את התנ"ך דביר , ת"א , 1995
קפלינסקי , ברוך ירמיהו בן חלקיהו : הנביא האחרון של בית –ראשון ותקופתו הוצאת המחבר ת"א . 1996.
קישורים רלבנטיים
קשר בן נתניה בפרוייקט בן יהודה
יורם מלצר על "רצח והארץ התרוקנה "
בחזרה לימי התנ"ך : סיפורת מודרנית מבוססת על התנ"ך
תעמולת בית דוד :אמנון ז'קונט על גדליהו בן אחיקם
צפו במקדימון לסרט טלויזיה על ירמיהו הנביא וימי חורבן בית ראשון :
צפו בסרט המלא מ-1998 על ירמיהו וימי חורבן בית ראשון
:
מאור כשדים ועד סדום ועמורה: אברהם אבינו ומקורביו בספרות ובקולנוע
יוסף הצדיק כוכב קולנוע וטלויזיה
בצאת ישראל ממצרים :משה רבנו ויציאת מצרים בספרות בקומיקס ובפיזמון העברי
יהושע בן נון ורחב מיריחו כוכבי ספרות קומיקס וטלויזיה
עתניאל בן קנז השופט הראשון ואישתו עכסה בת כלב בספרות ובקומיקס
בימי שמגר בן ענת ,בימי יעל : השופט שמגר בן ענת בספרות ובאמנות
המתנקש הבודד :אהוד בן גרא בספרות באמנות ובקומיקס
דבורה הנביאה ברק בן אבינועם השופט ,יעל אשת חבר וסיסרא המצביא ואם סיסרא כוכבי תרבות
גדעון בן יואש הוא ירובעל השופט: גיבור ספרות אמנות קומיקס וקולנוע
ספר המלכים הסודי: המלכים ירבעם ורחבעם בספרות ובתיאטרון
ההפיכה האמונית: המלך יהואבספרות בקולנוע ובתיאטרון
רצח נציב יהודה :על גדליהו בן אחיקם
אסתר המלכה כוכבת קולנוע וגם מרדכי היהודי והמלך אחשוורוש והמן הרשע
המלך אחשוורוש הוא כסרכסס כוכב קולנוע
26 תגובות על “רצח נציב יהודה: על גדליהו בן אחיקם”
הרוצח הקדום – ישמעאל בן נתניה(ו)
מן הרצח האקטואלי נבנה – בנימין בן נתניהו
מעניין מאד, תודה.
רק חבל שלא למדו את הלקח, ולא השאירו את מרגלית הר-שפי לעוד כמה שנים בכלא ושהחטיבה לחתרנות יהודית בשב"כ [שבראשה עומד מתנחל] לא רודפת את ממשיכי דרכו של הרוצח.
כמו כן – בוא לא נשכח איפה עומדים כעת אילו שעמדו בכיכר ציון והסיתו נגד רבין….
כולנו יודעים שהשב"כ היה בדבר אז תפסיקו להאשים את הימין כל הזמן.והיום אי אפשר להכחיש כי אילו היה ממשיך עם אוסלו היה מוביל את ארץ יהודה לאבדון עם ההסכמים שלו
תפקחו את העינים הוי אחי העברים (אל תקרא עברים אלא עיוורים)
דתיים רבים מאוד מקיימים כיום את צום גדליהו. האמנם אין יודעים הם כי גדליהו היה נמהיג מתון שכוונתו היתה ליצור חיים יהודיים לאחר החורבן. ליצור שלום ולא מדינה משיחית ללא כל סיכוי. הם מקיימים את צום גדליהו, אבל בעצם חושבים שישמעאל בן נתניה-הרוצח. ליצור מלכות שמיימית, קיצונית, ללא כל אחיזה במציאות. כך אז ועד היום.
קוראי הבלוג יתעניינו אולי לקרוא את המחזה שהזכרת, "קשר בן נתניה", מאת פיליפזון, בתרגום צבי אלעזר טלר.
הטקסט זמין בפרויקט בן-יהודה, כאן:
http://benyehuda.org/teller_zvi/ben_netanya.html
חידת מותי " ספרו החדש של אחד מבכירי סופרי המתח שלנו אמנון ז'קונט, על חיפוש אחרי אבן החושן של הכוהן הגדול בעקבות כתב צופן של לא אחר מאשר גדליהו בן אחיקם שאותו כביכול כתב בעת ציפיה להתנקשות בחייו , הוא כרגיל אצלו ספר מתח מיומן ומהנה ,אלא שהוא צופן בקירבו כמה מסרים שעלולים לההפך לרעילים .
ראו
התעמולה לבית דוד
http://www.notes.co.il/eshed/63523.asp
I want to build a blog in wordpress where I can share photos, have people upload photos and everyone can rate them. Can anybody recommend a good theme or some tips? Free is preferred or like, under $100.. . Thanks!….
Is a WordPress or Blogspot a better place to host your blog?…
שלום אפשר לדעת האם יש ספרים שיש בהם במפורש על רציחות תנכיות ?
You actually make it appear really easy with your presentation but I find this matter to be really one thing which I think I would by no means understand.
It kind of feels too complex and very large for me.
I am looking forward on your next publish, I will attempt to
get the cling of it!
[…] אחיקם גמריהו ואלעשה פעלו בחצר המלך יהויקים. דור חמישי גדליהו בן אחיקם נציב יהודה בימי הכיבוש הבבלי […]
[…] פעלו בחצר המלך יהויקים. דור חמישי גדליהו בן אחיקם נציב יהודה בימי הכיבוש הבבלי […]
[…] רצח נציב יהודה […]
[…] דור רביעי -גמריהו ואחיקם ואלעשה; דור חמישי – מיכיהו וגדליהו בן אחיקם שהיה נציב יהודה בימי הבבלים ונרצח . וייתכן שהיה גם דור […]
[…] רצח נציב יהודה […]
[…] רצח נציב יהודה :גדליהו בן אחיקם בספרות […]
[…] רצח נציב יהודה:ף על גדליהו בן אחיקם […]
[…] רצח נציב יהודה :על גדליהו בן אחיקם […]
[…] רצח נציב יהודה :על גדליהו בן אחיקם […]
[…] רצח נציב יהודה […]
[…] רצח נציב יהודה :על גדליהו בן אחיקם […]
[…] רצח נציב יהודה :על גדליהו בן אחיקם […]
[…] רצח נציב יהודה :על גדליהו בן אחיקם […]
[…] רצח נציב יהודה :על גדליהו בן אחיקם […]
[…] רצח נציב יהודה :על גדליהו בן אחיקם […]
[…] רצח נציב יהודה :על גדליהו בן אחיקם […]