מותה המסתורי של ז'וסטין פרנק

ז'וסטין פראנק ,אמנית.

לכל מקום שתפנה יש נגלה ויש נסתר.

יעקב פראנק , ספר דברי האדון .( הספר קיים רק במספר בודד של כתבי יד)

כותב שורות אלה קרא בעניין רב את ספרו האינפורמטיבי והמלומד של רועי רוזן "זיעה מתוקה " ( הוצאת בבל , 2001 ) על חייה ויצירתה השערורייתיים של הציירת הצרפתייה ז'וסטין פראנק וחייה האומללים בארץ ישראל של שנות השלושים והארבעים ששם לפי מחקרו הייתה דחויה כמעט בידי כל ולא יכלה ליצור ולהציג עד להיעלמותה המסתורית וכנראה גם למותה ב-1943 שעליהם אין לרוזן פרטים . .

אך עם כל הערכתי למחקר פורץ הדרך של רוזן יש לציין שהוא רחוק מאוד מלהיות שלם ואף מדויק רוזן התעלם לחלוטין משום מה, מכמה אספקטים חשובים מאוד בחייה של פראנק , שהעדיף שלא לעסוק בהם מסיבות הידועות לו והם מטילים אור חדש ושונה מאוד על פראנק ועל שנותיה האחרונות .

ז'וסטין פראנק ועולם "הספרות הקלה "

כפי שכבר ציינתי במאמר "ז'וסטין פראנק האחרת" ( מחקרי ירושלים באמנות עברית כרך כ"ג מס' 3 2001) בניגוד לכל טענותיו של רוזן כי בארץ ישראל הייתה פראנק קבורה כמעט לגמרי בחדרה הקטן ולא יכלה ליצור ולהציג דברים חדשים ומנותקת מסביבתה , הרי המחקר כבר הראה שלאמיתו של דבר פראנק הייתה פעילה מאוד יצירתית והייתה מאיירת של העטיפות חוברות של "ספרות קלה " בהוצאת "ספריית המאה ה-20 " של דוד קרסיק ואליעזר כרמי שעסק בבלשים ,מתח ,ריגול והעל טבעי .חוברות שבהם אפשר לזהות מידית וללא אפשרות לטעות את סגנונה המיוחד של פראנק.  על כל החוברות האלה חתמה בשם הבדוי "ז'וליט חנוך".

כפי שכבר ציינתי במאמר ההוא לא מן הנמנע שהתעלמותו של רוזן מהשלב הזה ביצירתה של פראנק מקורה בזלזול אליטיסטי בתחום "הספרות הקלה " בכלל .

חוברות אלה היו :

"המרגל האלמוני

בגיהנום הריגול

העורב מלך המתים

מרד המפלצות

( כל אלה חלקים בסדרה מאת "בצלאל הגלעדי " ( דוד קרסיק ) )

בכל אחת מחוברות אלה מופיע פרצופו המיוחד של גיבור הסדרה הסוכן החשאי "האלמוני" " שמזכיר יותר מכל את תמונת "פאנטומאס " הנשי שאותו יצרה פראנק בצרפת , אם כי כאן הפנים קשוחות וגבריות יותר.

עוד חוברות שבהם ניתן לזהות את סגנונה של פראנק הן :

קינג קונג ( שבו דמות הקוף הענק במחזיק בידו באישה היא דמות של פאלוס ענק מאלה האופיניים ליצירתה הסוריאליסטית של פראנק).

מטה הארי ( שבה הדמות שמופיעה על העטיפה , היא פורטריט עצמי של פראנק )

היבשת האבודה

הרואה ואינו נראה

קוסמי הג'ונגל

מסתרי הג'ונגל

עיר הזוועות

ארמון אלילי התופת  

כן הופיעו ציוריה בעטיפות של שני סיפורי טרזן איש הג'ונגל הישראלים המקוריים הראשונים( מני  רבים ) שהופיעו בישראל

 טרזן הנוקם

טרזן ובת זוגו ( בשני הסיפורים האחרונים שנכתבו כביכול בידי "שולמית עפרוני "( דוד קרסיק ) 

בשניהם  יש לדמות ההרואית של טרזן תווי פנים נשיים במובהק, ושוב דומה שתווי הפנים האלה הן של ז'סטין פראנק .

ומן הסתם  היו גם אחרים שלא היגיעו עדיין לידי .

יש לציין שעל חלק מהתמונות האלה יש חתימה ברורה למדי " ז'לייט חנוך ". וניתן להניח שזהו שם בדוי  שאותו לקחה פראנק לעצמה עבור עבודות אלו.

השערה זאת מתחזקת הודות לעובדה שבחוברת של סדרה בהוצאה מתחרה "ספריית הבלש " של ש. בן ישראל " בשם האדם הכחול (מסתרי מכשף הירקון ) מאת ""דר ש. ארגוס" ( בן ישראל ?).

בסיפור שם מסופר על אמנית צרפתיה מוזרה  שחיה בארץ בשם ז'ולייט חנוך שמתוארת כמעין "פאם פטאל " שמביאה למותם של האנשים שמתאהבים בה , עד שפעולותיה נעצרות לבסוף בידי הבלש אלמוג. ברור שיש כאן התקפה ארסית כנגד ההוצאה המתחרה וכנגד המאיירת שלה. יתכן שבן ישראל רחש לה טינה על כך שהמכירות של החוברות בהוצאתו סבלו באותו זמן מירידה משמעותית לעומת של אלה של ספריית המאה העשרים ( למעשה החוברת הנ"ל הייתה אחרונה שיצאה לאור במסגרת "ספריית הבלש").

מכל זה אנו יכולים להסיק שפראנק כן זכתה להצלחה מסוימת בארץ אם כי לא בתחום שרוזן עוסק בו , של האמנות התיקנית , אך לעומת זאת הצליחה להשאיר את חותמה בתחום הספרות הלא תיקנית . ואין זה מפתיע כלל וכלל שהרי יש לזכור שאנשי התנועה הסוריאליסטית בצרפת שרוזן מתאר בצורה דקדקנית כל כך את קשריה המסועפים של פראנק איתם ,  התעניינו מאוד בספרות הלא תיקנית בצרפת בדומה לסדרות פאנטומאס כו' . עבור פראנק פורצת המוסכמות היה זה רק טבעי לפנות בארץ דווקא לכיוון זה כאשר ברור היה שהמימסד האמנותי דוחה אותה לחלוטין.ושם הפכה למאיירת הראשונה של ספרות לא תקנית בארץ ישראל . 

יצירת אמנות של ז'וסטין פראנק : דיוקן עצמי שלה כפושע העל גיבור סיפורי הפשע , פאנטומאס.

ז'וסטין פראנק ועולם המיסטיקה

לעניינו של מאמר זה חשוב יותר שרוזן אינו מתייחס כלל גם לקשריה המתועדים של פראנק עם חוגים שונים בארץ ישראל שעסקו בטקסים מיסטיים וקבליים שונים ואף ניתן לאמר "ניאו פגאניים " , קשרים שהיו המשך ישיר לקשריה עם חוגים דומים בצרפת . למעשה נראה שאת קיצה אפשר ליחס יותר לקשריה עם חוגים אלה ולא בגלל הסכסוך שלה כביכול עם עולם האמנות בארץ כפי שרומז רוזן . יש לציין שדברים רבים שאותם טוען רוזן לגבי פראנק אין להם כל סימוכין ,ולא פעם דומה שהוא אף המציא אותם מדמיונו .

רוזן מציין נכונה שפראנק נעלמה וכנראה נפטרה בשנת 1943 ,אך הוא אינו מסביר באמת את הסיבות לכך. אם זאת גם בספרו ניתן למצוא רמזים לסיבות האמיתיות כשהוא מציין שיש רמזים לכך שפראנק הייתה צאצאית של מנהיג הכת המשיחית הידועה לשמצה מסוף המאה ה-18 יעקב פראנק .

יעקב פראנק היה ידוע כמי שקיים בכת שלו אורגיות המוניות ,חילופי נשים ,גילויי עריות וכו'. הוא האמין שהוא האל החי שיביא לגאולה ולשם כך עליו לרמוס את כל החוקים הקיימים שכן "התורה היא מהסטרא אחרא ( השטן א.א ) ואני לא באתי לתת למישהו תורה כי אם לרמוס …כשתבוא ישועתי אטהר אתכם מכל טומאה שלא תישאר אצלכם כל תורה ולא יחול עוד דין עליכם ,תהיו חופשיים ..והעולם יתהפך ופני כל הארץ יתחדשו" ( מתוך ספר דברי האדון מאת יעקב פראנק )

יעקב פרנק האמין שהוא מהות אלוהית הקשורה לישויות "חיצוניות " מעוררות אימה שאותן כינה "האחים הנעלמים " או "בעלי הקבין המעופפים".ישויות ששחרורם מכליאתם תביא לחורבן העולם המוכר לנו ולשחרור המין האנושי מכבליו.לדבריו החורבן הזה לא יהיה מיידי והוא יקרה רק כמה עשרות שנים לאחר שיחרור הישויות הנ"ל מכבליהם . לדבריו העולם הזה נשלט בידי מהות נשית (מעין "האלה האם " של הפגאנים ) שאותה זיהה באחד מגילגוליה עם מלכת שבא שלדעתו הייתה בעלת כוחות גדולים בהרבה מאלה של שלמה המלך ובגילגול אחר עם ביתו שלו ( שאיתה קיים פרנק קשר של גילוי עריות גלוי, בטענה שהם עומדים מעל לכל חוקי בני האדם שכן שוב אינם בני אדם והיא הפכה למנהיגת הכת לאחר מותו באופן מאוד יוצא דופן) . וב"בבוא היום" כאשר יגיע הזמן לשחרר את הישויות ה"חיצוניות " מכבליהן יהיה צורך שאישה תעמוד בראש הטקס אישה שתהפוך כתוצאה למהות אלוהית בעצמה .

מחקר מפורט שנערך בידי כותב שורות אלה חשף שז'וסטין פראנק הייתה בסוף שנות השלושים וראשית שנות ה-40 קשורה לקבוצה של אנשים בעלי נטיות מיסטיות שכינו את עצמם הניאו פרנקיסטים . ומטרתם הייתה לזמן את אותן ישויות "חיצוניות " שעליהם דיבר יעקב פרנק ובכך להביא את העולם לקיצו .הם האמינו שהסימנים לקץ המתקרב התגלו בעלייתו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה. .ז'וסטין פראנק הייתה חברה בולטת ואף ממנהיגי קבוצה זאת. מפאת קוצר היריעה איננו יכולים לפרט כאן על התורות המיוחדות של חברי הקבוצה ועל הקשר שלהם לסיפור "מרד המלאכים " בספר חנוך ולתורות הקבליות המיסטיות על כוחות הרשע "הקליפות " של ה"נביא" השבתאי נתן העזתי וספרו המוחרם "שערי הדעת " וכמובן לאלה של יעקב פרנק . עם זאת פרטים רבים על התורות של פראנק וחבריה נימצאים בהתכתבות שניהלה עם הסופר האמריקני ה. פ. לובקראפט באמצע שנות השלושים שאת סיפוריו על ישויות חייזריות מעולמות אחרים שמנסים לחדור לעולמנו ולהשמידו הייתה מעוניינת לתרגם לצרפתית ולאייר . מכתביה אליו נמצאים בעזבונו והם תעודה יקרת ערך להכרת עולמה הפנימי של ז'וסטין פראנק. הם כוללים ציורים רבים של ישויות שחלקן אנושיות וחלקן רחוקות מאוד מלהיות אנושיות ונראות כמרכיבות ערב רב של גזעים מהם מבעיתים למראה במיוחד וכמה מהם נראים כחסרי רגלים ואחרים כיצורים מקורננים בעלי פרצוף לא אנושי . פרנק קוראת לישויות אלה במכתבים בשמות שונים כמו "הנפילים " , "בני האלוהים" ו"בעלי הקבין המעופפים". במכתבים היא רומזת ולפעמים אף אומרת במפורש שהישויות האלה קיימות ב"מימדים אחרים של קיום " וכי היא נמצאת בקשר עימם, ולומדת כיצד לזמנם .

הסופר לובקרפט כתב לה במכתב היחיד שלו שעותק מימנו השתמר באוספו ש"נראה לי שאת מאמינה בכל הסיפורים שלי הרבה יותר ממה שאני בעצמי מאמין בהם " וסיים בשאלה "האם את באמת רצינית ? " . השתמרו כמה מכתבים שכתב לובקרפט לידידיו , סופרי פנטסיה בארה"ב שבהם הזכיר את "הציירת היהודיה המוזרה ז'וסטין פרנק " . במכתבים אלה הוא כותב " היא אחד האנשים שאני שמח שלא פגשתי ולא אפגש לעולם , מכתביה מעוררים בי צמרמורת . נראה כאילו היא מאמינה שכל המיתוס שיצרתי בסיפורי הוא אמת והיא רומזת שיש לה את הידע לפתוח לישויות החייזריות שאני מתאר בסיפורי את השער לעולם שלנו , אישה מטורפת. ".

סימנים לתפיסות של חברי קבוצתה של פראנק ניתן למצוא בחוברת האחרונה שידוע לנו שפראנק איירה ,חוברת שיצאה ב-1940 בהוצאת ספריית הבלש בשם "מותו המסתורי של אדולף היטלר ". על החוברת מופיע היטלר כשלד אנושי במיטב סגנונה הסוריאליסטי המיוחד של פראנק. את החוברת כתב "ארי שרים " שם בדוי לחבר אחר באותה קבוצה הבלש הפרטי אבנר בן חורין ( שעל חייו והקריירה שלו פירסם המשורר והחוקר אריה סיון ספר מעניין בשם "אדוניס " עם עובד , 1992) שככל הנראה היה מאהבה של פראנק באותה תקופה .

הסיפור של החוברת הוא על חברי קבוצה מיסתורית בגרמניה שבה חברה גם הבמאית הידועה לני ריפנשטאל ( שאיתה הייתה לפראנק היכרות מסויימת ) שמתנקשים בחייו של היטלר ומביאים בכך לחורבן גרמניה ולהופעתן של ישויות חייזריות מעולמות אחרים שמביאות גאולה למין האנוש על ידי השמדת רובו ושילובם של הנשארים ב"סדר החדש " והאוטופי של הישויות .( עטיפת חוברת זאת מצורפת למאמר כנספח)

באותה שנה איירה פראנק ( ואולי גם כתבה? ) את סיפור הקומיקס "ההרפתקני " הראשון בעברית "עלילות גד ויוסי " שהופיע במגזין קצר הימים "הדחליל ".בסיפור זה תוארו הרפתקאותיהם של שני נערים בספינה שבה פרץ מרד של מלחים . הסיפור מתאר כיצד הם מוצאים את עצמם באי בודד שם הם מגלים בסיס של כת מוזרה שכפי שניתן להבין מהפרק האחרון בסיפור נימצאת בקשר עם יצור מפלצתי כל שהוא מהחלל החיצון . התמונה האחרונה בסיפור מראה לנו את הצל של אותו יצור כאשר הוא מתקרב אל הנערים הכבולים , והצל עושה רושם של יצור מפלצתי בעל קרניים
.

אך לדאבון הקוראים הסיפור נקטע עם סגירת "הדחליל. אין זה ברור מה היה המשך הסיפור אמור לתאר ,אם כי דומה שיש רמזים שזוג הנערים אמורים היו להיות מוקרבים בידי הכת לאותו יצור מפלצתי ועל ידי כך לפתוח לו את "השער " לעולמנו . הבודדים שזוכרים את הסיפור הזה טוענים שהוא היה הדבר המפחיד ביותר שקראו בחייהם למרות ( ואולי בגלל ) שהוא נקטע ללא סיום . אדם שהיה מקורב למוציא לאור מסר לי שהמו"ל חשב שהסיפור הוא "מתועב " ובגלל זה סגר את כתב העת ואף לא הסתפק בכך אלא טרח להשמיד כל עותק שעליו יכול היה לשים את ידו הן של גיליונות ההמשך שהוכנו עם המשך הסיפור אך לא יצאו לבסוף וגם של אלה שכבר יצאו לאור. .

לאחר מכן שוב לא עסקה פראנק יותר באיור ספרים או בקומיקס ,והתמקדה יותר ויותר בעינייני הקבוצה המיסטית שלה

רוזן מתאר בספרו את התדרדרותה הפיסית של פרנאק בשנת חייה האחרונה,התדרדרות שמספרו ניתן להבין שלא הייתה לה כל סיבה פיסית מובנת. למעשה ברור שלהתדרדרות זאת היה קשר הדוק לניסוייה המיסטיים השונים ששאבו ממנה אנרגיה נפשית רבה.
פרטים חדשים על חייה בשנה האחרונה לחייה סיפק לאחרונה הארכיאולוג האמריקני המפורסם פרופסור אינדיאנה ג'ונס.
לדברי פרופסור ג'ונס , הוא נתקל בקבוצה של פראנק בעת שביצע חפירות בארץ ישראל באתר מגידו ,ששם אמור לפי המסורת להתחולל הקרב האחרון שלאחריו יבוא סוף העולם .

שם במגידו פגש פרופסור גו'נס את פראנק ואת אנשי קבוצתה ,והתברר לו שהללו עסוקים בניסויים מיסטיים שמטרתם להביא שלב חדש בתולדות העולם .

אז מה קרה בעצם שהביא להיעלמותה ולמותה המסתורי של פראנק ? לדברי פרופסור ג'ונס היא וחבריה ניסו לזמן ישות חיצונית כלשהיא שאותה כינו "נפיל " שדרכו ביקשו להשמיד את גרמניה הנאצית ולהביא לשינויים כבירים בחיי המין האנושי שמהותם לא פורטה .
היצור אכן היגיע לאחר הטקסים השונים שאותם ביצעו אנשי החבורה שוכללו שימוש ביצירות אמנות שונות של ז'וסטין פראנק שלהם כמסתבר היו משמעויות מיסטיות שונות הקשורות בכישוף שחור. פרופסור ג'ונס טוען שהוא היה עד לטקס אך מסרב בתוקף לאמר אם אכן הופיעו ישויות חייזריות מפלצתיות כמו אלה שמתוארות ברבים מציוריה של ז'וסטין פראנק מאחר ו"אינני רוצה שיחשבו אותי למטורף".

בכל אופן הזימון הסתיים במותם של מרבית המשתתפים שמתו מוות איום , ששוב פרופסור ג'ונס מסרב לפרט את אופיו , הוא רק רומז שהמדובר ב" הזדקנות מהירה מאוד והתפוררות של כל הגוף ". אם זאת לגבי פראנק טוען ג'ונס שהיא לא מתה ,לפחות "לא בדיוק היא עדיין כאן איתנו אך לא בצורתה הקודמת ולא כפי שהייתה בעבר " .הוא סירב לפרט מעבר לכך .

לדעתו כל המבצע היה כישלון מאחר ש" עובדה שהישויות החיזריות שהם ניסו לזמן לא נימצאות כאן ו"סוף העולם לא היגיע " ( צחוק ) .

ייתכן שאת השתיקה של רוזן לגבי תחום זה בחייה של פראנק אפשר להסביר ברמז שהוא עצמו נותן בספרו שם הוא מוכיר חוקרת של פראנק בשם קאסטורפ שחקר ההקשרים המיסטיים בחייה של פראנק גרמו לה "להתנגדות מוחלטת לז'סטין פראנק ואי רצון לעסוק בה יותר " . רוזן אינו מפרט מה היו ההקשרים המיסטיים האלה אולם נראה שהכוונה לדברים שעליהם דיווחנו כאן . נראה שמה שהוא אומר לגבי קאסטורפ תקף באותה המידה גם לגבי עצמו. לא מן הנמנע שאין לסמוך על שום דבר שרוזן טוען לגבי שנותיה האחרונות של פראנק בגלל רצונו להסתיר את האמת על פעילויותיה.

כל העובדות החדשות האלה מראות שיש לראות את פראנק בצורה שונה ממה שמציג אותה רוזן במחקרו : לא קדושה מעונה ואישה דחויה הנמצאת בשולים של השוליים של הישוב מבלי שיהיה לה אף אחד לתקשר עימו . אלא אישה שפרצה דרכים חדשות ולא שגרתיות הן בתחום איור התרבות הפופולארית בארץ ישראל והן בתחום הדת והמיסטיקה והשאירה עליה את חותמה הבלתי נשכח.

כל הגילויים האלה חושפים אחת ולתמיד שעם כל הכבוד למחקרו החלוצי של רוזן בתחום הוא כיסה ועיוות יותר מאשר גילה. לצערי עלי לסכם במסקנה שפרקים שלמים ב"זיעה מתוקה " לקוחים מדמיונו הפורה של רוזן ואין להם כל קשר למציאות של ז'וסטין פראנק. .

ביבליוגרפיה

אליאור ,רחל "ספר דברי האדון ליעקב פראנק : אומיתוגרפיה מיסטית ,ניהיליזם דתי וחזון החירות המשיחי כריאליזציה של מיתוס ומטפורה " מחקרי ירושלים במחשבת ישראל טז-יז\ תשס"א

אשד אלי "ז'וסטין פראנק האחרת" מחקרי ירושלים באמנות עברית כרך "ג מס' 3 2001
סיון , אריה אדוניס עם עובד , 1992 .

רוזן , רועי זיעה מתוקה בבל , 2001

להלן כמה קישורים רלבנטיים להבהרת חייה של פראנק' והקריירה המדהימה שלה בארץ ישראל

"זיעה מתוקה" בהוצאת בבל

יעקב פראנק הולך לגיהנום

ה. פ. לובקראפט

לאבקראפט ועולם הכישוף המודרני

פרק מהביוגרפיה של רוזן "זיעה מתוקה "

ביקורת על הביוגרפיה

האם זוסטין פרנק היכירה את חיים פסח?

יורם מלצר על ז'וסטין פרנק

פרטים על התפיסות המיסטיות המיוחדות של ז'וסטין פרנק 

רועי רוזן

עוד על רועי רוזן

מותו המיסתורי של אדולף היטלר

אלי אשד על רועי רוזן 

זוסטין פראנק מבצעת טקס כישוף ניאו פראנקיסטי.