( הופיע במקור בכתב העת לחקר ספרות ילדים "עולם קטן " מספר 1 בשם "בן חור בארץ הקודש" ).
לפני כמה חודשים הוקרן על מסכי הטלוויזיה בארה"ב סרט מצוייר חדש. סרט שהתבסס על ספר קלאסי מפורסם שהוא אחד מרבי המכר הגדולים ביותר שידעה ארה"ב מעודה. שם הספר הוא "בן חור" .
הסרט המצוייר הוקרן בזמן שאמריקה נמצאת עכשיו במלחמה ומנסה להביא שלום ושקט במזרח התיכון ,איזור שרבים מתושביה מכירים רק מהתנ"ך ,מהקולנוע ובעיקר מספר ומסרט בשם "בן חור ". הלוחם העברי הידוע ביותר בארה"ב אינו אריאל שרון וגם לא משה דיין או יוני נתניהו שמו הוא יהודה בן חור.
אחד הרומנים ההיסטוריים הידועים והפופולאריים ביותר של כל הזמנים הוא ספרו של לואיס וולאס ""בן חור""(1880) .ספר זה מתאר את הרפתקאותיו של בן עשירים יהודי בתקופת בית שני בימי הקיסר הרומאי טיבריוס אשר הוא ומשפחתו מנושלים מרכושם ונאסרים בידי ידיד רומאי לשעבר שהפך לאויב, מסאלה.
חלקו הראשון של הספר עוסק בתיאור נקמתו של בן חור במסאלה המתבצעת לבסוף על ידי מרוץ מרכבות קטלני בין השניים קטע שהוא המפורסם ביותר בספר. החלק השני של הספר עוסק כולו בישו אשר בן חור הופך לאחד ממאמיניו וחוזה בצליבתו. בסוף הספר נרמז שבן חור מת ברדיפות הנוצרים בימי נירון.
הספר אחוז כולו ברוח נוצרית אדוקה ויחסו ליהודים שאינם מתנצרים הוא במקרה הטוב אמביוולנטי , ובכל זאת הפך לאחד מספרי הנוער המתורגמים ביותר בשפה העברית . הוא זכה ללא פחות משמונה תרגומים ועיבודים שונים לעברית לאורך תקופה של כ-50 שנה , ובשנים האחרונות אף תורגם בפעם התשיעית אך מסיבות שונות תרגום זה לא יצא לאור.
מבין התרגומים האלה שישה היו מיועדים במפורש לילדים ולנוער ושניים למבוגרים . אך כדי שהספר יתקבל על דעתו של הקורא העברי ראו המתרגמים חובה לעצמם לבצע בו שינויים דרסטיים , שינויים שהגיעו עד לכתיבה מחדש של פרקים שונים בספר בצורה שהייתה לא רק שונה אלא אף מנוגדת למה שכיוון הסופר המקורי.
במאמר זה אעסוק בחלקו הראשון במחבר הרומאן לואיס וולאס ובגילגולים השונים שעבר ספרו ""בן חור"" לאורך השנים בתחומי המדיה השונים כמו גם להפיכתו לספר מופת בעיני נציגים שונים של הנצרות. בחלק השני אעסוק ביחס האמביוולנטי של הספר לעם היהודי יחס שלעיתים הוא גובל באנטישמיות ובדרכים בה התמודדו המתרגמים השונים של הספר לעברית עם תכנים אלה ,דרכים שלעיתים מלמדים אותנו הרבה מאוד על מערכת הערכים של המתרגמים וסביבתם ועל מה שחשבו שמותר להעביר לבני נוער לגבי ההיסטוריה היהודית , ועל ה""טאבואים"" השונים שבה החזיקו לגבי העברת היסטוריה זאת ,ובראשם הצגתם של ישו וראשוני הנצרות.
אביו של "בן חור"
גנרל לו וולאס
גנרל וולאס הביט בבילי בחריפות "מה?"
"אני יודע לקרוא " אמר "הנער " במהירות. אחר הוסיף , "לא אמרתי את זה כדי להחניף לך . אני מתעניין בנושא שבו דן הספר ,מקסיקאים ,ההיסטוריה שלהם .."
ברור ," אמר הגנרל נוקשות . "שמעתי על כך." הוא התרכך מעט . "אני כותב רומן חדש. שמו יהיה "בן חור "… הוא התקשב שוב. "לא קראתי לך, כדי לדון במפעלי הספרותי. הוא החווה אל כיסא. "שב, בוני…"
( קטע מתוך "שוד מרכבת הזהב " מאת פרנק גרובר תרגם יהודה רגבים , הוצאת מ. מזרחי , 1972)
בעברית הופיעו לפחות שני מערבונים שבהם מופיעה דמותו של המושל וולאס וסיפור מאבקו כנגד "בילי הנער". אחד מהם הוא "בילי הנער " מאת "א. בלמר " שהופיע בהוצאת "רמדור" ב-1964 ( "בלמר" הוא שם בדוי שהופיע תמיד כמחבר קרוב לאלף סיפורי "ביל קרטר" ומערבונים בודדים שונים. ויתכן שבמקרה זה המדובר ביצירה ישראלית מקורית של מישהו ). זהו מערבון "ביוגרפי" על עלילותיו של בילי ששם מופיע וולאס באור סימפטי למדי .
את ספרו השני והמפורסם ביותר "בן חור " החל וולאס כסיפור על ילדותו של ישו אך הסיפור הלך והשתנה ככל שכתב אותו וישו שהיה מלכתחילה הדמות המרכזית הפך לדמות צדדית. מטבעו לא היה וואלאס איש מאמין אך לטענתו ככל שכתב את "בן חור" הפך למאמין אדוק לחלוטין באלוהותו של ישו והדבר בולט מאוד בספר.
הספר כפי שמעיד שמו המלא " בן חור: סיפור של המשיח "( השם המלא מעולם לא הופיע באחד התרגומים לעברית…) עוסק רבות בישו ולמעשה חלק הפתיחה שלו ( שבתירגום העיברי הכימעט המלא היחיד של מירון אוריאל יש בו 37 עמודים ו-11 פרקים ובמהדורה האנגלית המלאה 71 עמודים ו-14 פרקים !) עוסק כולו בתיאור מסעם של שלושת החכמים שבאים לבקר את ישו התינוק בבית לחם. אחד משלושת החכמים האלה ובתו הופכים לדמויות מרכזיות בהמשך הסיפור. רק לאחר כ- 78 עמודים במהדורה האנגלית המקורית מופיעים לבסוף בסיפור בן חור ומשפחתו גיבורי הספר. בן חור מופיע בתחילה כיהודי גאה במורשתו ובאמונתו אך בהמשך הסיפור הוא עובר שינוי בהשפעת תורתו ואישיותו של ישו ואף מנסה להצילו באלימות מהצלב עם גדודי נוצרים אך מוותר על כוונתו זאת כשהוא מבין שלא זה רצון המשיח.
הספר היה חלק ממסורת ספרותית עשירה בארה"ב של המאה ה-19 של רומנים היסטוריים על תקופות המקרא והברית החדשה. ספרים אלה שרבים מהם ניכתבו בידי אנשי דת ביטאו לרוב נקודת מבט נוצרית אדוקה ואם בתארם את תקופת המקרא תיארו את עם ישראל בכבוד ובאהדה כעם ה' , הרי בתארם את תקופת הברית החדשה תיארו תמיד את היהודים כרוצחי האל בעלי דת מנוונת וחומרנית שאינם מסוגלים להבין את בשורתו של ישו ולכן מביאים למותו.
הסופר המפורסם ביותר בתחום זה לפני וולאס היה ג'וזף אינגראם, אדם שהתפרסם כאחד ממחברי המערבונים הראשונים , אך לאחר שהפך לכומר ""חזר בתשובה"" נטש את הסיפורים העוסקים במילחמות לבנים ואינדיאנים וחיבר שלשה רומנים היסטוריים על ימי משה, דויד וישו .ספרים אלה נמכרו במיליוני עותקים ופינו את הדרך להצלחתו הגדולה אף יותר של ""בן חור"" .

ואכן ספרו של וואלאס היה הספר המצליח ביותר בתקופתו , בסוף העשור להוצאתו נמכרו ממנו כ-400 אלף עותקים מספר מדהים באותם הזמנים . בסקר שנערך בספריות ציבוריות בשנת 1893 13 שנה לאחר הוצאתו לאור לראשונה נמצא שב-83% מהספריות בארה"ב היה זה הספר המבוקש ביותר. ב-1912 נמכרו מהספר בארה"ב לבדה כמיליון עותקים , וב-1913 השיג הספר "שיא" נוסף כשהודפסו מימנו בבת אחת מיליון עותקים נוספים למכירה בארה"ב . מיום" הוצאתו לראשונה ב-1880 ועד שנת ה-100 להוצאתו ב-1980 הוא תמיד היה בהדפסה דבר שהוא נדיר ביותר , וכן הספר זכה להצלחה עצומה גם ברחבי העולם והופיע לבסוף ב-21 שפות. שונות ובהם כאמור עברית.
"בן חור " היה אחד הספרים הראשונים שהצלחתו הביאה לגל שלם של מוצרים לרכוב עליו וכך השם "בן חור" הופיע על סיגרים ,בשמים כוסות ,ניתן כשם לילדים, ולבסוף לעיירה בטקסס. הייתה אפילו חברת ביטוח שהשתמשה בשם כסימן למזל טוב.
הספר זכה להצלחה אדירה גם בקרב חוגים שהיו עוינים בדרך כלל לספרי הרפתקאות ולעיתים לספרי קריאה בכלל כמו הפונדמנטליסטים בארה"ב שנהגו לקרוא רק בתנ"ך והתייחסו בשלילה לספרות יפה מאחר שטענו שהיא עוסקת בנושאים שאינם אמת ולכן עלולה להשחית את קוראיה ,אך בן חור בגלל נושאו הדתי נראה כיוצא דופן. כמרים פרוטסטנטיים כקטולים שיבחו את הרומאן על דתיותו העמוקה והאיצו בחברי קהילותיהם לקרוא בספר או לראות את המחזה שעל פיו , והיו מיסיונרים שסיפרו שבחרו במיקצוע זה בהשפעת ""בן חור"" ששינה את חייהם.היה זה הרומן האמריקני היחיד שקיבל את בירכת האפיפיור שאישר תירגום מיוחד שלו לאיטלקית ב-1895 שבו הוכנסו תיקונים שונים בהתאם לרוח הקתוליות ) אנשי הכנסייה חשו שעם כל מעלותיו הספר הוא עדיין יותר מידי פרוטסטנטי.
וכך רומן ההרפתקאות האלים הפך לאחת מהיצירות האהובות ביותר על נוצרים מאמינים בכל מקום.
בעקבות הצלחת הספר מונה וולאס לשגריר ארה"ב בתורכיה שארץ ישראל הייתה חלק מימנה. במסגרת תפקידו ביקר לראשונה בארץ אותה תיאר מדמיונו ב""בן חור"" ב-1881. ושם הסתבך בתקרית לא נעימה עם קהילת יהודי ירושלים. כאשר התקרבה פמליתו לירושלים נשלחה לקבל את פניו יחידת פרשים תורכית בראשות נציג הפחה ומזכירו היהודי , יוסף קריגר . אך מכיוון שהיה זה ערב יום שישי דאג קריגר לקצר את קבלת הפנים לוואלס כדי שלא יאלץ לחזור לירושלים רכוב על סוס לאחר צאת השבת ולחללה. הדבר העליב את וואלס ,הוא התלונן על קריגר בפני השלטונות התורכיים ואלה העבירו אותו מתפקידו לתפקיד אחר בחו"ל.אנשי הישוב היהודי בירושלים להם עזר קריגר רבות כנציג השלטונות מיהרו בתגובה להגיש תלונה כנגד וואלאס..
יתכן שתקרית זאת הייתה הסיבה להופעת נימות אנטישמיות בולטות וצורמות ביותר ביצירותיו המאוחרות של וואלאס. ב-1888 כתב ספר בשם " ילדותו של ישו" שהוא מעין המשך לפרקים הראשונים של ""בן חור"" שעסקו כולם בתיאור הולדתו של ישו.
ב-1893 וולאס פירסם ספר בשם ""נסיך הודו"" שהוא מעין הרחבה של האגדה האנטישמית על היהודי הנצחי שנגזר עליו לנדוד לנצח מאחר שסטר לישו ביום צליבתו. בספר מתאר וואלאס את מאמציו של היהודי להביא לאיחוד בין שלושת הדתות הגדולות , אך זאת רק כמסווה למטרתו האמיתית להביא לחורבנן של הנצרות והאיסלאם ולהביא לשלטון עולמי של היהדות. בסופו של דבר מצליח היהודי להביא לחורבנה של האימפריה הביזאנטית במאה ה-15 ובסוף הספר נולד מחדש כאיש צעיר כדי שיוכל להמשיך במשימות ההרס שלו . ספר זה הוא בבירור אליגוריה אנטישמית על העם היהודי.
ספרים אלה כבר לא זכו אפילו לאחוז קטן מההצלחה שממנה המשיך להנות ""בן חור"" . הספר הביא לגל של חיקויים שצצו בעקבותיו ותיארו את רדיפות הנוצרים בימי הרומאים, המפורסם בהם היה ספרו של הפולני הנריק סינקיביץ "" קו ואדיס"" (1895) שזכה גם הוא להצלחה עולמית אדירה ולבסוף הביא למחברו את פרס נובל לספרות.
בן חור במדיה
פוסטר של הסרט "בן חור " משנות העשרים
עם הצלחה כזאת כמו שנהנה ממנה ""בן חור"" היה זה בלתי נמנע שהספר יגיע לבסוף גם לאמצעי מדיה אחרים . נעשה ממנו ב-1899 מחזה מצליח ביותר אשר כלל מרוץ מרכבות אמיתי לעיני הקהל המוקסם , מאות ניצבים , לטענת המפיקים ותפאורות יקרות ומפוארות ביותר. לפי דרישת המחבר אשר, כפי שצוין, הפך בהשפעת הספר אותו כתב לנוצרי אדוק ( הוא היה קודם לכן אדיש לדת) ישו הנוצרי לא הוצג כלל על הבמה..
המחזה הוצג בכל רחבי ארה"ב ולאחר מכן בארצות ויבשות אחרות ובכולם בהצלחה עצומה.
כאשר הופיע הקולנוע היה זה בלתי נמנע ש"בן חור" יהפוך גם לסרט. הספר הוסרט לראשונה ב-1907 ללא רשות משפחת המחבר שנפטר שנתיים קודם לכן ב1905 ובתקדים משפטי שעשה היסטוריה המשפחה עצרה את הקרנת הסרט וקיבלה פיצויים ממפיקיו ,הייתה זאת הפעם הראשונה בה הופעלו חוקי זכויות היוצרים לגבי סרטים. אותם מפיקים החליטו כתוצאה ממשפט זה להקפיד לעשות מעתה רק סרטים שסיפוריהם הם רכוש הכל . הם עשו לאחר מכן סרט אפי על חיי ישו הנוצרי שאותו הסריטו בארץ ישראל עצמה . הסרט הראשון שהוסרט כאן.
מאז נעשו כמה גרסאות מוסרטות נוספות נעשו ל"בן חור" .הראשונה ב-1925 סרט שהיה אחד הסרטים האילמים היקרים והמפוארים ביותר שנעשו .
הגירסה המפורסמת ביותר היא מ-1959 בביומו של ויליאם וילר ובכיכובו של צ'רלטון הסטון. סרט זה זכה זכה ליותר פרסי אוסקר מכל סרט אחר בהיסטוריה ושיאו 11 פרסי אוסקר לא נשבר עד היום וכמו כל דבר אחר הקשור בבן חור זכה גם הוא בהצלחה כספית עצומה. באחד התפקידים הראשיים בו הופיעה השחקנית הישראלית חיה הררית בתפקיד אסתר ,אהובתו של בן חור.
מעניין לציין שגור וידאל שהיה אחד מתסריטאי הסרט (אם כי שמו אינו מופיע בקרדיטים הסופיים) טען שנים מאוחר יותר כי כשכתב את התסריט ראה אותו כבראש ובראשונה כמעין סיפור אהבה הומוסקסואלי עם מסאלה כמאהב המאוכזב!. גילוי זה שעורר סערה בהוליווד כשהתפרסם מראה על המיגוון הרחב של הפירושים שאפשר לתת לסיפור ,מהם מנוגדים לחלוטין לכוונות של וואלאס.צ'רלטון הסטון הכוכב הראשי של הסרט שידוע בדיעותיו השמרניות , הכחיש זאת בתוקף ובזעם אבל וידאל ( שהוא הומוסקסואל מוצהר בעצמו ) עומד על שלו עד היום.
ב-1988 נעשתה גירסה נוספת מהספר הפעם מצוירת כסרט בן שעה עבור הטלביזיה האמריקנית. אפילו מחזמר נוצר על פיו. ולאחרונה ב-2003 נוצרה על פי הסרט גירסה מצוירת שניה ומתוחכמת מעט יותר מהגרסה הראשונה שבה סיפק השחקן הזקן צ'רלטון הסטון את קולו של יהודה בן חור.הפעם הסרט נעשה גם בידי חברת ההפקה של צ'רלטון הסטון.
עטיפת חוברת קומיקס על בן חור.
עד כדי כך גדולה הצלחתו של בן חור שהוא עובד לסיפור קומיקס בארה"ב בידי האמן הידוע רוס מאנינג ולסיפור קומיקס בהמשכים בבריטניה .
אפילו הופיעה חוברת קומיקס שהפגישה את בן חור עם סופר בוי הלא הוא סופרמן בצעירותו!
הופיע לו לפחות ספר המשך אחד שניכתב בידי סופר מודרני THE FORTUNE OF BEN HUR ותיאר את המשך קורותיו של בן חור הנוצרי ברומא של הקיסר נירון בשנות החמישים
וולאס והיהודים
יחסו של וולאס ליהודים הוא כזה שניתן לפרשו בכמה דרכים שונות . היהודים הם מצד אחד הגזע שאחרי הכל היה עמו של ישו. הוא תיאר את בן חור היהודי לא כקורבן פסיבי ,כי אם כלוחם אמיץ הגובר על יריביו הרומאים. מורשתו היהודית של בן חור מודגשת לאורך כל הספר . וולאס אף הקפיד להדגיש בניגוד לגישה הנוצרית הרשמית שלא רק היהודים נטלו חלק בצליבתו של ישו אלא בני כל העמים השונים שצפו בצליבה . וולאס אינו בז ליהדות ומציג אותה לפחות בחלק הראשון של הרומאן בצורה חיובית , בניגוד לרומאים ההדוניסטים והמושחתים כמו מסאלה יריבו של בן חור.
אך בסופו של דבר היחס ליהודים בספר הוא אמביוולנטי ביותר אם כי עדיין אין בו את הנימות האנטישמיות הבולטות של ""נסיך הודו". היהודים אמנם מוצגים כנאמנים למשפחותיהם ,חבריהם ודתם, אך גם כגאוותניים ,פנאטים ולאומנים קיצוניים ואלימים. נראה שדעתו של הרומאי מסאלה בספר " כל הדברים משתנים חוץ מהיהודי"" ( ע' 83 במהדורה האנגלית המקורית ) היא גם דעתו של המחבר. רוב היהודים בספר מאופיינים בנקמנותם לא פחות מבן חור , שמותר לבסוף על הנקמה בהשפעת תורתו של ישו.
המסר של הספר הוא ברור ביותר : יש ביהדות דברים חיוביים אך היא בסופו של דבר רק שלב נחות לפני הנצרות ששירת את מטרתו וכעת עליו לפנות את הדרך ככלי אין חפץ בו. היהודי הבלתי משתנה אינו מבין שיש שלב גבוה יותר אליו עליו להגיע. הנחיתות של היהודי מתבטאת בנקמנותו " הנקמה היא זכותו של היהודי " זהו החוק עין תחת עין ושן תחת שן ""( ע' 190 במהדורה האנגלית ) ובן חור מזוהה כיהודי על ידי יהודים אחרים בגלל עוצמת שינאתו. רק במאמץ רב יכול בן חור לסטות מחזון המשיח היהודי המסורתי שינקום בגויים ויכבוש את העולם,שבשמו כפי שרוצה ידידו סימונידס הוא יאסוף לגיונות יהודיים מכל רחבי העולם למען שחרור העם והמזרח מעול הרומאים , ובמקום זאת מקבל את החזון החדש של ישו כמשיח שכל רעיון המלחמה הוא מימנו והלאה. כאשר ישו נשפט ונמצא אשם מוצא בן חור שהלגיונות אותם אסף לא יבואו להציל את ישו אלא הצטרפו לאספסוף הקורא למות המשיח.בן חור מבין שישו הוא בן האלוהים והוא ומשפחתו הופכים לנוצרים אדוקים. מצד שני הוא מסרב להצעה של לוחמים יהודיים לעמוד בראשם במאבק לשחרור יהודה מהרומאים.
היהודים אצל וואלאס מוצגים לפי הגישה הנוצרית הרגילה . כל זמן שהם מתכוננים לבוא המשיח (שהוא ישו) ומקבלים אותו כשהוא בא ,אפשר להעריכם. אבל אלה שנשארים מחוץ לנצרות הם בדרגה מוסרית נחותה. וואלאס אף מקפיד לתאר את ישו עצמו כמי שנראה שהוא בעל יופי "אוניברסלי" ואיננו נראה חלילה כ"יהודי רגיל".
בן חור בשפה העברית
עם כל הפולאריות הגדולה שלה זכה ""בן חור"" ועם גיבורו היהודי האמיץ ,היה זה בלתי נמנע שהספר יתורגם לעברית והוא תורגם לא פחות משמונה פעמים לעברית.אחד הספרים המתורגמים ביותר אי פעם לשפה זאת .
בעברית הופיע גם הספר ""על נערות בבל " רומן היסטורי על קורות זוג עברי בימי חורבן בית ראשון שיוחס ל""לואיס ווליס"". ספר שלא נכתב כלל בידי מחבר בן חור אלא ניראה שיצא לאור בניסיון לתפוס טרמפ "" על הפופולריות של בן חור. אך הספר מוזכר כיצירתו של וולאס בספרי יעץ שונים כמו האנציקלופדיה לספרות כללית וישראלית של ברוך קרוא ובספריו של אוריאל אופק "" מטרזן ועד חסמבה "" ו""עולם צעיר"" . רק ב""לקסיקון לספרות הילדים"" של אופק תוקנה הטעות ..
למתרגמים של ""בן חור"" לעברית הייתה בעיה כיצד להתייחס לספר כספר לילדים ולנוער או כספר למבוגרים? עובדה היא שרוב התרגומים של הספר נועדו לילדים ורק שניים למבוגרים ואלה הופיעו ולא במקרה אחרי שנת 1959 מיד לאחר יציאתו של הסרט שעורר עניין מיוחד בארץ הן בגלל נושאו ה""ציוני " מרד היהודים ברומאים והן בגלל השחקנית הישראלית שהופיעה בו.
לרוב מקובל בתחום התרגומים בארץ שספר שיש לו מספר תרגומים הם תמיד מיועדים לאותו קהל היעד, המבוגרים או הילדים. וכך גם ספר שבמקורו נועד למבוגרים כמו ""רובינזון קרוזו"" כל התרגומים שלו בעברית הם לילדים ולנוער ואין תרגום שנועד במיוחד למבוגרים.
תופעה של ספר כמו בן חור שלו יש תרגומים הן לילדים ולנוער והן כאלה שמיועדים במיוחד למבוגרים היא נדירה וכאן ננסה לעמוד על הסיבה לקיום שני סוגי התרגומים.
תרגומי הספר שנועדו לילדים הם כלדקלמן:
1. בן חור : סיפור היסטורי מימי הבית השני מעובד על ידי ח. דובניקוב , הוצאת יזרעאל, 1924.
2.בן חור תרגם ועבד מ. הרפז, אייר אהרון אבדי הוצאת עמיחי ,1960.
3. בן חור תירגם ועיבד ח.תדמון , איורים :לריסה הלר הוצאת ש. פרידמן ,1962.
הכריכה של"בן חור " בעברית בהוצאת ש. זימזון בתרגום לבבי.
4.בן חור . עיבד ש. לבבי. איורים ר. ברדר. הוצאת זימזון , 1962.
5. בן חור עברית יוסף כץ, הוצאת כתר ,1979.
6. גיבורי הספרים הנפלאים. מאת נואל ברון וליונל סונטיה . עברית בנימין תמוז .הוצאת מ. מזרחי. 1965 ספר שכולל עיבוד מאויר של שני עמודים בלבד של עלילת "בן חור.".
בנוסף לכך היו לספר שני תרגומים שנועדו במיוחד למבוגרים והם :
7. בן חור רומן. עברית אריה חשביה ,הוצאת מ. מזרחי ,1959. (תרגום זה יצא גם"
בהוצאת "עדית") .
8. . בן חור עברית : מירון אוריאל ,הוצאת לדורי , 1960 ( יצא גם בהוצאת "דקל)."
(בשיחה שהייתה לי עם העורכת והמתרגמת וחוקרת ספרות הילדים הגב' חנה ליבנת ,היא מסרה לי שהיא הכינה תרגום תשיעי ""ומדויק של ""בן חור"" עבור הוצאת ""זמורה ביתן "" אך מכיוון שההוצאה לא הייתה "מוכנה לפרסם תרגום שלא יכלול שינויים ושכתובים מהסוג שבהם אני דן במאמר זה התרגום לא יצא לאור) .
בן חור לילדים
כפי שנראה בהמשך התרגומים למבוגרים שונים בנקודה אחת מכרעת מהתרגומים לילדים נקודה שמלמדת אותנו הרבה על מה שהמתרגמים חשבו ש""מותר "" להעביר לקהל היעד מהספר.
אין כל ספק שכאשר ניגשו המתרגמים לעברית לתרגום הספר ובעיקר בתרגומיו לילדים הם מצאו שהוא מעמיד בפניהם בעיות חמורות בגלל גישתו הנוצרית הברורה ובגלל ההתנגדות המופיעה בו לבסוף לכל סימן של לאומיות יהודית ) ברוח האידיאולוגיה הנוצרית .
מרבית מתרגמי הספר פתרו בעיות אלה על ידי עיבוד קפדני של הספר שבמהלכו יצרו מהפך מוחלט באידיאולוגיה המוצבת בבסיסו.
אך ששת התרגומים שנועדו לילדים הרחיקו לכת מכך , בכולם הקפידו המתרגמים להשמיט את כל הקטעים הנוגעים לישו ולנצרות שבבירור היו בעיניהם בבחינת "טריפה " שאסור שיגיע לילדים הקוראים את התרגום כל רושם חיובי או אפילו אובייקטיבי לגביהם.
תופעה זאת אין בה כל חידוש בספרות הילדים בשפה העברית . למיטב ידיעתי אין בשפה העברית יצירת ספרות המיועדת לילדים ולנוער המאזכרת בצורה כלשהיא את ישו וראשית הנצרות ( להוציא אולי יצירות ספרות ""כיתתיות " המוצאות בידי " כתות כמו ""היהודים המשיחיים "" וכו' , אך זוהי כמובן תופעה נפרדת לחלוטין ) זאת בניגוד לספרות למבוגרים אשר בה ניתן למצוא מספר מצומצם( של יצירות כאלה כמו ספרו של א. א. קבק ""במשעול הצר " או ספרו של יגאל מוסינזון "יהודה איש קריות". אך הפתיחות היחסית המוצגת ביצירות אלה לגבי ראשית הנצרות כחלק בלתי נפרד מההיסטוריה היהודית אין לה קיום בספרות הילדים והנוער העברית שעם כל תשומת
הלב הנרחבת שהקדישה לאורך השנים לתקופת הבית השני הקפידה להתעלם לחלוטין מישו והנוצרים כאילו לא היו קיימים כלל.ספרות הילדים והנוער סירבה לאזכר את עצם קיומם אפילו למטרות פולמוס.
דוגמה טובה ליחס זה ניתן למצוא באחת היצירות המפורסמות ביותר לילדים ולנוער בשטח הרומן ההיסטורי ""זיכרונות לבית דוד ""( 1893-1897) עיבודו של א.ש. " פרידברג לקובץ הסיפורים ההיסטוריים הגרמני של הרמן רקנדורף " מסתרי היהודים" (1856-1857)
בספרו המקורי של רקנדורף מוקדש לישו פרק שלם שבו הוא מוצג בצורה חיובית כיהודי טוב השייך לדת ""האמיתית " של היהדות וצליבתו מתוארת כתוצר של אי הבנה" טראגית וזאת בהתאם לדעותיהם של גדולי ההיסטוריונים היהודיים של התקופה יוסט וגרץ .
פרידברג לעומת זאת שמבחינות רבות התנגד לאידיאולוגיה הליברלית של רקנדורף הקפיד לחלוטין להשמיט בעיבודו של הספר לנוער העברי את הפרק על ישו וכל אזכור אחר שלו . בהקדמתו לעיבודו הוא אומר במפורש שהרחיק חלקים שלמים מהספר" המקורי בגלל "" ריח המיסיון הנודף מהם"". .
" מתרגמי ""בן חור"" לילדים נקטו כולם בשיטתו של פרידברג של התעלמות מוחלטת מעצם קיומו של ישו ומהנצרות ובודאי נמנעו מכל אזכור של התנצרותו של בן חור וזאת עשו על ידי עיבוד קפדני של הספר שבמהלכו השמיטו או שינו את כל הקטעים הנוגעים לישו ולנצרות .
כך למשל רוב התרגומים לילדים השמיטו לחלוטין או שינו את קטע פגישתו הראשונה של בן חור האסיר עם ישו ואביו "האנושי" יוסף בנצרת. הרפז מביא קטע זה אך מבלי להזכיר כלל את שמם של ישו ואביו ואף לא את שם הכפר שהוא נצרת, ובתרגומו של תדמון מוזכרת שוב הפגישה ואף שם הכפר אך לא שמו של הצעיר העוזר לבן חור שהוא ישו.
בתרגום של לבבי בקטע זה תוארת הפגישה עם "איש מופלא" שאנשי הכפר קוראים לו "הפלאי" ומתואר כיצד הצעיר מביא "לרוח אחרת " לקצין הרומאי כאשר הוא פונה אליו בשאלות לגבי בן חור וזה משיב לו בנחת ובדרך ארץ . אך שוב שמו של הצעיר אינו נזכר.
שאר התרגומים לילדים משמיטים לחלוטין קטע זה שהוא חשוב ביותר בספר.
ההימנעות מההתייחסות לישו מגיעה לעיתים עד לממדים מגוחכים כמו למשל בעיבוד המאויר של תדמון לספר שקיצר את הספר המקורי בן 500 העמודים ל92 ע' בלבד ויש בו איורים מרובים הלקוחים מהמהדורה האמריקנית. בעמוד האחרון של הספר יש איור של בן חור העומד מול שלושה צלבים במרחק ,שהם במקור כמובן ישו ושני הגנבים שנצלבו עימו אך עיבודו של תדמון מסביר שהם של "" מפקד צבא המחתרת היהודי והאנשים שנתפסו עימו בעת שהילשינו עליו מלשיני השלטון"". "
גם ה""תרגום"" החדיש ביותר של י.. כץ שעליו ההוצאה כי" הוא התרגום המלא ביותר שתורגם לילדים ולבני הנעורים " אם כי מצאנו לנכון להשמיט קטעים אחדים כדי להקל על הקורא הצעיר להתמודד עם ספר קלאסי מרתק זה". אך גם בו אין כל אזכור של ישו והנצרות ולמעשה אין זה תרגום מלא יותר משלושת האחרים.
כל המתרגמים לילדים תירגמו את החלק הראשון של הספר עד לפרק מרוץ המרכבות פחות או יותר בנאמנות אם גם בהשמטות וקיצורים אך ללא פגיעה אמיתית בתוכן שהוא מבחינת המתרגמים ""אידיאולוגיקאלי קורקט"" עם תיאור השנאה העצומה לרומא ומאבקו של בן חור כנגדה . יוצאים מכלל זה הפרקים הראשונים על ישו שהושמטו לחלוטין כדבר המובן מאליו . חלק זה תאם היטב את האידיאולוגיה הציונית הלוחמנית של המתרגמים אותה רצו להעביר לילדים.
יש לציין שהפרקים האכזריים ביותר בספר כמו תיאור הקרב הימי בין הרומאים לפירטים, ומירוץ המרכבות האכזרי והאלים בין בין חור ומסאלה ותיאור נקמתו של בן חור תורגמו כמעט תמיד בשלמות ובדייקנות . למתרגמים לא הייתה כל בעיה להעביר את האלימות והאכזריות בספר לנוער. מבחינתם אלימות זאת ומטרת הנקמה בזרים הרומאים שמאחוריה הייתה דבר חיובי ביותר.
אך את החלק השני של הספר העוסק בעיקרו בישו תירגמו רק מעט וזאת בשינויים גדולים ביותר שכמוהם כתיבה מחדש.
נושא חשוב ביותר בחלק זה הוא סיפור אימו ואחותו של בן חור שהפכו למצורעות בעת מאסרן ונאלצות לחיות בבידוד. בקטע השיא של הספר , בעת צליבתו של ישו הן נרפאות על ידי מגעו של ישו והדבר נראה למשפחת בן חור כהוכחה סופית לאלוהותו.
המתרגמים הישראלים שלא יכלו להתעלם מנושא זה שהוא כה מרכזי לעלילה ""פתרו"" אותו כל אחד בצורה שונה המתעלמת לחלוטין מישו..
דובניקוב והרפז מתארים את הנשים כאסירות ששוחררו אך אינם מזכירים כלל את היותן מצורעות ומסתפקים בתיאור פגישתו הנרגשת של בן חור עמן בסוף הספר. תדמון מתייחס למחלתן ומסביר דרך פיה של עמרה המשרתת כי ""נרפאו הן מצרעתן"" באוויר הצח ובאור החמה!"" ( ע' 89) הסבר רציונאלי לחלוטין הדוחה כל נס על טבעי .
לבבי בסיום הסיפור בוחר בפתרון הקל ביותר נותן למשרתת עמרה להכריז שהן נרפאו מהצרעת בלי לתת שום הסבר כלשהו והסיפור מסתיים בכך שבן חור מתחבק עמן .
כץ לעומת זאת גם הוא מתייחס למחלה והוא נותן הסבר רציונלי מפורט להירפאות הנשים לפיו "" אמנם הן היו במרתף שבו נכלאו לפניהם מצורעים אך יתכן שהצרעת לא דבקה בהן . יתכן שפניהן וגופן היו מלאים פצעים שמקורם בחסר תזונה , בלכלוך ובחוסר יכולת להתרחץ במשך שנים רבות . עתה אחרי שעמרה (המשרתת) הזינה אותן היטב והן יכלו להתרחץ כל יום במי המעיין הטהורים , נרפא עורן וחזר למראהו הטבעי . הן מצידן נזכרו שאיש קדוש (ששמו אינו מוזכר. א.א ) בירך אותן לא מכבר והאמינו כי ברכתו העלתה להן ארוכה "".
כץ מסכם כי "" את הסיבה האמיתית לריפוין לא נדע לעולם"". ( ע' 176) . כץ מביא כאן גם הסבר רציונלי כמו תדמון וגם הסבר מיסטי ברוח הספר המקורי ומשאיר את השאלה פתוחה .
מתיאור משפטו של ישו והצליבה התופסים עמודים רבים בספר ( 30 ע' ) כל התרגומים לילדים כמובן מתעלמים , ומתייחסים רק לניסיונה של המצרייה איראס לפתות את בן חור בשמו של מעבידה מסאלה , פיתוי שיש בו משמעויות סקסואליות ברורות . .
כל התרגומים מתרגמים בנאמנות את הצהרת השנאה והנקמה של בן חור בסוף הספר למסאלה כאשר המצרייה מנסה לפשר בין השניים, אך מתעלמים מהצהרות האהבה הנוצרית המתלוות ובאמת אינן תואמות לסנטימנטים אלה.
עיוות כוונותיו של וולאס מתבלט במיוחד בסיומי הספר בכל התרגומים. עם ואלאס מתאר כיצד בן חור מבין לבסוף כי אין טעם להילחם ברומא ומקבל בלב שלם את תורתו הפציפיסטית של ישו, הרי מתרגמי הספר לילדים נותנים כולם סיום המנוגד לכך לחלוטין וכותבים פרק סיום שהוא למעשה כולו פרי דמיונם ומבוסס על האידיאולוגיה הציונית הלוחמנית .וכך דובניקוב מתאר בפרק הסיום של תרגומו כיצד בן חור מקים מזיין ומאמן גדודי לוחמים במדבר ולאחר מכן יוצר קשרים עם המלך אגריפס הראשון ( דמות היסטורית שאינה מופיעה כלל בספר המקורי ואין בכך פלא שכן היה אויב גדול של הנוצרים הראשונים) בניסיון להביאו להשתתף במרד. דובניקוב מסיים את הספר כמו וואלאס בכך שבן חור קורא" את צוואתו של השיך הערבי ,אילדרים, המוריש את רכושו לבן חור, אך מוסיף לצואה הוראה של השיך שעל רכושו ועושרו להיות קודש למלחמה ברומא. דובניקוב מסיים את תרגומו בכך ש: "" אגריפוס שלח דבריו למלאכי העמים שכניו לכרות ברית יחד נגד רומא" ( ע' 274) . אירוע שאכן אירע מבחינה היסטורית והסתיים בכישלון מוחלט עליו אין דובניקוב מספר לקוראיו.
הרפז מסיים את תרגומו בהודעתו של בן חור לאשתו כי עליו לאסוף סביבו "" רבבות" צעירים מבני יהודה והגליל שהאהבה לחרות בוערת בליבם וארים ידי על רומא " והספר מסתיים ב" אחר כך עקר ממקומו, יוצא לדרכו הארוכה, רבת התלאות והסכנות ".
לבבי מתאר בקצרה. כיצד כמה שנים לאחר מרוץ המרכבות בן חור הכין גדודים מצוידים היטב מאומנים ומוכנים למאבק ברומאים . אם כי אינו מפרט מעבר לכך ומסיים את הסיפור בפגישה של בן חור עם אימו ואחותו.
גם תירגומו של כ"ץ מסתיים בתיאור כיצד בן חור מכשיר את עמו למרד נגד הרומאים ובגיבוש בריתות עם עמים אחרים הנאנקים תחת עולה של רומא מתוך תקווה שיצטרפו בבוא היום לצבאותיו.
בעיבוד בן שני העמודים של "גיבורי הספרים המופלאים" מתואר כיצד פוגש בן חור מגיד עתידות זקן אשר "ניבא ואמר כי ישועה היא קרובה לבוא לעם ישראל ". ומתואר כיצד" ליבו של בן חור פעם בחוזקה נכון היה לקראת הבאות " אחר כך יצא לדרך אל עבר ירושלים .ליבו היה נתון עתה לנקמה אשר עליה חלם בימי עבדותו " ובכך מסתיים הסיפור.
מרחיק לכת מכל הוא תרגומו של תדמון המסיים במילים אלה "" המרד התלקח בעוז ותחת פקודו של בן חור הובסו הרומאים . ולא חלפו שנים ולא נותר ביהודה אף רומאי אחד.."" (ע' 92) תאור זה הוא כמובן מנוגד לחלוטין למציאות ההיסטורית שבה היהודים הובסו לחלוטין במרד נגד הרומאים . המתרגמים האחרים העדיפו להיות ראליסטים יותר ותיארו רק את ההכנות למרד אך לא את תוצאותיו.
כל המתרגמים לילדים שינו אם כך באופן רדיקאלי את תוכנו של ספרו של וואלאס ואת מסריו.
בן חור למבוגרים
שני התרגומים המיועדים למבוגרים הם שונים מאוד מהתרגומים לילדים.בשניהם מאוזכר ישו , ככל הנראה משום שהמתרגמים העריכו שקהל היעד של המבוגרים מסוגל ""לסבול" התייחסויות אלה , אך הם עושים זאת בצורה שונה מאוד זה מזה.
תרגומו של חשביה הוא מכל בחינה עיבוד בדיוק כמו התרגומים שנועדו לילדים,אם כי הוא כולל יותר חומר מהספר המקורי . בתרגום מתייחס חשביה לישו הנוצרי אם כי לרוב הוא מעדיף שלא להזכיר את שמו ולקרוא לו רק " האיש מנצרת" . הוא נשאר נאמן לסיפור המקורי בכך שבן חור אכן תולה בתחילה תיקוות גדולות בישו ובתלמידיו כי יצטרפו למילחמתו ברומאים.אך מכאן משנה חשביה את קו העלילה ועוסק למעשה בפולמוס עם הספר המקורי ,ועלילתו. כאשר נודע לבן חור שהאיש ניצלב ואיש מחסידיו לא ניסה לעזור לו " נפל ראשו על חזהו ויאמר כדובר אל נפשו : אבדה תיקוותנו נרפים הם חסידי
הנוצרי בהם נתנו יהבנו"".
למותר לציין שקטע זה אינו קיים כלל במקור האמריקני. הנוצרים מוצגים כאן כחדלי אישים משום שסירבו להילחם ברומאים למען משיחם ומשום כך אינם ראויים להתייחסות נוספת מצידו של בן חור.
חשביה ממשיך בפולמוס שלו עם הנצרות ועם הספר המקורי בקטע ריפוי הנשים מהצרעת בניגוד למתרגמי הספר לילדים, הוא מזכיר בהקשר זה את ישו תחת הכינוי "האיש מנצרת" אך משנה לחלוטין את העלילה . בקטע הרלבנטי בתרגומו מתאר חשביה כיצד האם והאחות המצורעות באות אל הכוהנים בבית המקדש ואומרות "להם :" הו הכוהנים מן הגליל ירד האיש מנצרת אשר משיח יכנוהו חסידיו רבים הם הדבקים בו ויש הרוקמים אגדות סביבו. אומרים כי פלאים יחולל ואף מצורעים ירפא במגע ידו . שאו תפילתכם למרום הכוהנים , ויתן גם אלוהינו אות כי חי הוא ושומר על עמו ישראל , לבל יאמרו הגויים כי נעזבנו לאנחות עשו נא לו ותעלה לארוכה ויהי הדבר אות לאחרים וישב לבבם אל אלוהינו". הכוהנים מצהירים בתגובה כי " לא אשפים אנחנו ולא לנו הזכות לתבוע מעשים מאת אלוהינו"" אך מציעים לנשים לרדת לירדן ולהתרחץ שם , ושם הן אכן נרפאות מהצרעת, ללא עזרה כל שהיא מישו הנוצרי. קטע זה הוא בבירור פולמוס נגד התפיסה הנוצרית על ישו ולמעשה כנגד מחבר הספר ואלאס אשר לפי הגישה הנוצרית המקובלת תיאר את הכוהנים כמושחתים עד עצם היסוד ובודאי לא היה
מעלה על דעתו להציג אותם כמי שהביאו לבסוף לריפוי הנשים.
בעיבודו שומר חשביה על גישה לוחמנית מצידו של בן חור כלפי הרומאים . הוא "מסיים את תרגומו בצורה לזו של המתרגמים לילדים. הוא מתאר כיצד ב""שנה העשירית לנירון " בן חור מקבל מכתב מהשיך הערבי הקורא לו לעמוד בראש שבטו במלחמה כנגד הרומאים . חשביה מסיים את הספר במשפט "" וידע בן חור כי היגיעה שעתו לנטוש את נווהו השקט ולשוב אל עמו הנדכא.כי לא תדע נפשו מנוח עד עם כל עם יהודה ישב תחת גפנו ואיש אל תחת תאנתו ועיר הקודש תטהר מרגל רומאי".
וכך אם כי תרגומו מלא יותר באופן יחסי ואין הימנעות מלדון בו בישו ולהתפלמס עם הנצרות אין האידיאולוגיה הלוחמנית בתרגומו של חשביה שונה באופן משמעותי מזו של המתרגמים לילדים , אך המתרגם מרשה לעצמו להתפלמס ישירות עם הספר המקורי הנוצרי בגלל קהל היעד השונה.
רק תרגומו של מירון אוריאל מתרגם בשלמות את כל הספר כולל אף את פרקי הפתיחה על ביקורם של שלושת החכמים את התינוק ישו, את תיאור הפגישה הראשונה של ישו ואביו יוסף עם בן חור האסיר בנצרת , ולבסוף כל החלקים הקשורים למגעיו של בן חור עם בלתזאר הנוצרי ומגעיו עם ישו עד לריפויים של אימו ואחותו בידי ישו והתנצרותו המלאה.רק בקיטעי הצליבה עצמה נמנע אוריאל לתרגם מספר קטעים שניתן לפרשם כעוינים במיוחד ליהודים ולמנהיגיהם אך פרט לכך זהו תרגום נאמן ביותר.
רק תירגומו של אוריאל ""מעז"" לתת את הסיום האמיתי של הספר שהוא שונה לחלוטין מכל תיאורי ההכנות למרד שבתרגומים האחרים, ובו בן חור יוצא לרומא ומתיישב שם בין הנוצרים ובכספו מקים את קבריהם, הקטקומבות. הספר מסיים במילים אלה :
" מתוך הקבר הענקי הזה שנבנה באוצרותיו של בן חור צמחה ויצאה הנצרות וברבות השנים דחקה ותפסה את מקומם של הקיסרים".
לפנינו עם כך דוגמה נדירה של ספר הרפתקאות בעל מגמות נוצריות ואף אנטישמיות שעבר טרנספורמציה מוחלטת בתרגומיו לילדים לעברית . מתרגמיו לילדים נטלו לעצמם את החרות לא רק לעבד את המחבר כי אם ממש לכתוב אותו מחדש ובצורה שהייתה מנוגדת לחלוטין לכוונותיו המקוריות של המחבר, זאת תוך הקפדה לצנזר מתוכו כל התיחסות לישו ולנצרות שלדעתם ככל הנראה היה בהם כדי ל""השחית" את הנוער הקורא, ומאידך לשים דגש על הצדדים המיליטאריסטיים והנקמניים של הצורך בלוחמה בילתי פוסקת באויב עד לנקמה בו וגירושו כחומר הראוי ביותר לקריאה בידי הנוער.
סביר להניח שמי שקרא את הספר בילדותו באחד התרגומים שיועדו לילדים וקרא אותו במאוחר יותר בתרגום ( שנועד במפורש למבוגרים! ) של אוריאל היה מופתע מאוד ואולי אף מזדעזע מהשינוי הרדיקלי אותו עבר הספר .
וסביר באותה המידה להניח שאם היה גנרל וואלאס יכול לקרוא היום את התרגומים של ספרו לשפתם של בני עמו של בן חור הוא היה מתהפך בקיברו.
ראו גם :
מוצרים על פי דמותו של "בן חור "
צ'רלטון הסטון על הסרט "בן חור "
אוסף מהדורות בשפות שונות ( עים צילומי עטיפות ) של בן חור ( רק בשפה העברית חסר…)
The double conversion of Ben-Hur: A case of manipulative translation
"לוחם עברי נוסח אמריקה " גירסה מקוצרת של מאמר זה
7 תגובות על “הסאגה של בן חור”
ניצה בן ארי פירסמה לאחרונה בכתב עט מחקרי אמריקני מאמר באנגלית על התרגומים השונים של "בן חור " לעברית המבוסס על המימצאים ממאמר זה .
תקציר של המאמר שלה אפשר למצוא כאן :
http://www.benjamins.com/cgi-bin/t_articles.cgi?bookid=Target%2014%3A2&artid=967021888
ב-2016 הוקרנה גירסה חדשה של הסרט והספר "בן חור" על המסכים.היא נכשלה לחלוטין בקופות. אבל ..היא הייתה מדהימה בתוכנה שהיה הפוך בממש במסרים שלו לזה של הגירסאות הקודמות .
והנה ביקורת שלי על הסרט
"בו חור: גירסת המאה ה-21
http://www.yekum.org/2016/09/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%94-21-%D7%A9%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%94/
[…] מאמר מחקרי מפורט שפורסם בכתב עת מחקרי לספרות ילדים ( ותוכלו למצוא אותו במרשתת תחת השם "הסאגה של בן -חור ") וגם ביקורת על הסרט האחרון שנוצר על פיו ( ראו […]
[…] לעברית של שני ספרים בעיתיים מאוד מסיבות שונות "בן חור " של וולאס ( שצונזר בשאר תרגומיו המרובים לעברית בגלל […]
[…] בן ארי חיבר מאמר מקביל למאמר שלי על גילגוליו השונים של הספר המפורסם "בן חור " שבו תיארתי את השינויים הדרסטיים שאותם עבר רומן זה […]
ב-3 בפברואר 2021 נפטרה בגיל 89 שחקנית הקולנוע הישראלית הידועה ביותר עד גל גדות ,חיה הררית, שכיכבה בסרט המפורסם "בן חור" הסרט שזכה במספר הרב ביותר של אוסקרים אי פעם והוא נשאר ההישג הגדול ביותר של שחקנית ישראלית. היא היהיתה האחרונה מבין האנשים הקשורים לסרט ששרדה.
הנה סקירה ב"יקום תרבות " על חייה ושלושת סרטיה החשובים של חיה הררית.
http://www.yekum.org/2021/02/%D7%90%D7%94%D7%95%D7%91%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99%D7%AA/
[…] אוגוסטוס , טיבריוס ( שעל ימיו עוסקים סרטים כמו "בן חור " וסרטים שונים העוסקים בישו ), קליגולה ( שעל חייו […]