web analytics
קטגוריות
ארצות ועמים

מאלי נגד הג'יאהד האיסלאמי -החלק השני -שילטון האימים של הג'יאהדיסטים

מאלי הקדומה, ממלכה מוסלמית שנודעה בעושרה ובספריות הענק שלה, קרסה ודעכה בגלל מתקפות של צבאות מוסלמיים. 400 שנה אחר כך מאיים גורל דומה לפקוד את מאלי המודרנית, שנחשבה עד לא מכבר לסמל של יציבות שלטונית ושגשוג באפריקה. המרחבים העצומים של מאלי הפכו אותה בעבר בעיני האירופאים לממלכה אגדית מצופה כולה זהב. עכשיו המרחבים האלה הם ממלכת אירגוני הג'יאהד ,אבן הפינה לחליפות האסלאמית העולמית .בנתים המערב מצליח למנוע השתלטות שלהם על המדינה כולה .אבל המילה אחרונה עדיין לא נאמרה.
ניצחון של אל-קאעידה בקרב הזה, מבינים במערב, יהיה יריית הפתיחה לקראת המתקפה האסלאמית הגדולה מכולן

מאלי הקדומה, ממלכה מוסלמית שנודעה בעושרה ובספריות הענק שלה, קרסה ודעכה בגלל מתקפות של צבאות מוסלמיים. 400 שנה אחר כך מאיים גורל דומה לפקוד את מאלי המודרנית, שנחשבה עד לא מכבר לסמל של יציבות שלטונית ושגשוג באפריקה. המרחבים העצומים של מאלי הפכו אותה בעבר בעיני האירופאים לממלכה אגדית מצופה כולה זהב. עכשיו המרחבים האלה הם ממלכת אירגוני הג'יאהד ,אבן הפינה לחליפות האסלאמית העולמית .בנתים המערב מצליח למנוע השתלטות שלהם על המדינה כולה .אבל המילה אחרונה עדיין לא נאמרה.

 ניצחון של אל-קאעידה בקרב הזה, מבינים במערב, יהיה יריית הפתיחה לקראת המתקפה האסלאמית הגדולה מכולן.

החלק הראשון :מאלי נגד הג'יאהד האיסלאמי -האימפריה האבודה

וכעת החלק השני :

שילטון האימים של הג'יהדיסטים

לפני כמה חודשים  במהלך -2012 חלה  תפנית דרמטית במאלי . הפיכה צבאית התחוללה כנגד הנשיא הנבחר, בראש ובראשונה בגלל חוסר הצלחתו להתמודד כנגד המורדים הטוארגים – תושבי הסהרה הלא ערבים, שדרשו עצמאות בחבל אזוואד שבצפון מאלי. עד מהרה התברר שההפיכה הייתה בגדר גול עצמי; המערב הטיל סנקציות על מאלי, ואלה פגעו מאוד ביכולות תפקודה הדלות ממילא. המורדים הטוארגים החלו להשתלט על אזור מדברי, רחוק מהשלטון המרכזי. תחת הנהגתו של הקולונל מוחמד אג נאג'ם, לשעבר קצין בצבא הלובי, הם כבשו את הערים טימבוקטו, גאו וקיראל ואת צפון המדינה בכלל, והכריזו על אזוואד כמדינה עצמאית. מאלי הרשמית סירבה כמובן להכיר בכך, וכמוה גם המערב.

אמאדו סנוגו מנהיג החונטה הצבאית השולטת במאלי בעת כתיבת שורות אלו.

בעוד הטרוריסטים צוברים עוד ועוד ניצחונות, נקלעה מאלי להידרדרות מהירה. המדינה שנחשבה כמודל יציבות באפריקה התגלתה כחלשה, מושחתת יותר ודמוקרטית הרבה פחות מכפי שחשבו במערב. העוני הלך והתרחב, מחירי המזון זינקו והמערכת הציבורית קרסה. באפריל 2012 אמנם התמנה נשיא זמני – דינקונדה טראורה, דובר בית הנבחרים לשעבר – אך במאי 2012 הותקף השליט החדש בידי המון נזעם שחדר ללשכתו, והוא נאלץ להתאשפז. בשלב זה לא ברור עד כמה טראורה שולט, אם בכלל, בנעשה במדינה. השליט האמיתי הוא ככל הנראה ראש הממשלה הזמני אמאדו סנוגו, מנהיג ההפיכה הצבאית, שבדצמבר 2012 ציווה לעצור את ראש הממשלה הקודם  בטענה שזה ניסה להימלט לצרפת ומינה את עצמו לתפקיד.

הגי'הדיסטים

הארגון שהשתלט על צפונה של מאלי בתקופת חוסר היציבות האחרונה הוא 'אנסר א-דין' – 'מגיני האמונה'. בראשו עומד איאד אג ראלי, המכונה "האסטרטג". בעבר נחשב ראלי לאדם חובב סיגריות, מסיבות ומוזיקה, ועמד בראש ארגון טוארגי מתון שקיים קשרים עם ממשלת מאלי. אלא שבעת שהות בסעודיה הוא הושפע מארגון פנאטי בשם 'טבליגי ג'מעת', והפך לג'יהאדיסט קנאי ולאויבם המר של עמיתיו הטוארגים.

 איאד אג ראלי האיסטרטג

בעבר כבר קרה שמסדרים רצחניים, דמויי אל-קאעידה של היום, פתחו במלחמת ג'יהאד שהרסה מדינות שלמות. בצפון אפריקה ישנה מאז ימי הביניים המוקדמים מסורת של כתות דתיות חדשות שרואות עצמן קנאיות לאסלאם הטהור, כך לתפיסתן, ומכריזות על מלחמת ג'יאהד במטרה לכפות את אמונתן. כאלה היו למשל בני שושלת האלמורביטון מהמאות ה-11 וה-12. הכת הזו, שמקורה במנזר מבוצר על אי בנהר סנגל, יצאה למסע כיבושים בכל צפון אפריקה ומערבה והשתלטה אפילו על ספרד. אחריהם הגיעו האלמוחדון, שראו באלמורביטון מוסלמים מתונים מדי, והשמידו אותם.

בדוגמה אחת מני רבות ידוע שאחד מחשובי המחדשים של האיסלאם באפריקה מוחמד עבד אלקרים ,הידוע בכינוי אל מגהילי כבש במאה ה-15 ישוב יהודי בטואט שבמדבר סהרה וציווה מיד לשחוט את כל תושביו בלי לחוס על הילדים נשים וזקנים.ידוע גם באיזור גונדהם הסמוכה לטימבוקטו היה במאה ה-14 ישוב  יהודי גדול שהושמד כנראה ולא נודע דבר על גורלו.

יותר משעסקו כתות אלו בהפצת האסלאם, הן עסקו בסחר עבדים, שתמיד זכה לגיבוי דתי. הענף הזה דחף ג'יהאדיסטים רבים להתנדב למלחמת הקודש, בתקווה לאסוף שלל ורווחים עצומים. בדרך זו נחרבו יישובים רבים ברחבי יבשת אפריקה.

מה שמתרחש היום במאלי מבוסס במדויק על אותו דגם – התקפות של מוסלמים קיצונים על מוסלמים מתונים. מטיפים שהגיעו למאלי ב-2002 מאפגניסטן ומפקיסטן החלו להפיץ את האידיאולוגיה שלהם ולהקים ארגונים חמושים, בהם אנסר א-דין. המימון הושג בין היתר על ידי חטיפת אזרחים מערביים – תיירים ועובדי ארגוני סיוע – וגביית כופר מממשלותיהם תמורת שחרורם. חמישים בני אדם כבר נפלו קורבן לחטיפות למטרה זו. כשבריטניה סירבה לשלם כופר עבור התייר אדווין דייר, הוצא האיש להורג בעריפת ראש, וגופתו לא נמצאה.

מפת מרד הטוארגים ב-2012.

בתחילה פעלו האסלאמיסטים בשיתוף פעולה עם ארגון טוארגי, 'התנועה הלאומית לשחרור אזוואד'.

אך  בהדרגה התברר כי מטרתו של אנסר א-דין מנוגדת לזו של הטוארגים; אלה האחרונים שואפים למדינה עצמאית משלהם, בעוד האסלאמיסטים מעוניינים שגם הם, כמו כולם, יהיו חלק מהח'ליפות המוסלמית העולמית שתקום.

שני הזרמים התנגשו בתקופה שלאחר ההפיכה הצבאית של 2012, כאשר הטוארגים הצליחו לכבוש חבלי ארץ בצפון המדינה. אם רק בעצמאות שלהם היה מדובר, העולם המערבי היה מגיע למסקנה שהוא יכול לחיות עם זה, ולא מתערב בנעשה במאלי. אלא שהרע מכול הגיע רק אחר כך. מנהיג אנסר א-דין, איאד אג ראלי, הפך במפתיע משותפם של הטוארגים ליריבם, לאחר שהתנגדו בתוקף לכפיית האסלאם הקיצוני כפי שהוא רצה. הטוארגים גילו לתדהמתם שבעל הברית לשעבר תוקף אותם בבוגדנות שלא ציפו לה, והופך לאויב מסוכן. לפקודתו עמדו מאות לוחמים אסלאמים בעלי ניסיון מהקרבות בלוב של דמדומי שלטון קדאפי. הללו נהנו מגישה לכלי נשק מתקדמים מהמחסנים הלוביים, כולל נשק נגד מטוסים.

אנשי אנסאר א דין

בקרב על העיר גאו הביסו אנשי אנסר א-דין את עמיתיהם לשעבר, ואף פצעו את מנהיגם. בתוך חודשים ספורים, מן הסתם הודות לתמיכה מסיבית מגורמי ג'יהאד עולמי, צבר הארגון האסלאמי עוצמה רבה, וחייליו הנחילו מפלות גם  לצבא מאלי, שהיה עסוק בבעיות הפנימיות של המדינה. הם השתלטו על טימבוקטו, שבשנים האחרונות הפכה למרכז תיירות ושימור תרבותי, ופתחו במסע של דיכוי והרס שהעיר לא ראתה מזה מאות בשנים. קבריהם של קדושים סוּפיים, זרם מיסטי מתון באסלאם, הוחרבו  בטענה שמדובר בפגאניות. השליטים החדשים הרסו גם את המאוזוליאום המפורסם של סידי מחמוד, והצהירו על כוונתם להחריב את כל האתרים שבזכותם הוכרזה העיר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מבחינת המשפט הבינלאומי, יצוין, מדובר בפשעי מלחמה ובפשעים כנגד האנושות.

האישום: כוס מים

הוונדליזם הנלהב של המוסלמים הקיצונים גבה קורבנות נוספים. בטימבוקטו, כאמור, שכנו בעבר ספריות עצומות ממדים. המרוקנים שכבשו את העיר בסוף המאה ה-16 שרפו רבים מהכתבים שהוחזקו בהן, ורבים אחרים העבירו למרוקו; עם זאת, המקומיים הצליחו להציל כמות גדולה של דפים וספרים, ולהסתירם בתוך קירות ומערות. לאורך השנים פגעו בכתבי היד שריפות, שודדים וטרמיטים, אך כ-300 אלף תעודות שרדו, ויש המעריכים את מספרן ב-700 אלף. רק בשנות ה-90 של המאה הקודמת הבינו חוקרים מערביים את חשיבותו של האוסף העצום הזה ללימוד ההיסטוריה של האזור. קרנות שונות התגייסו כדי לממן שימור וסריקה של הכתבים, שהעתיקים בהם מתוארכים למאה ה-12.

בשלב זה לא ידוע מה עלה בגורלם של הכתבים בתקופת ההשתלטות האסלאמיסטית. ייתכן שחלקם הושמדו או נמכרו בשוק השחור למרבה במחיר. לאחר שהצרפתים כבשו מחדש את העיר הם גילו שהטרוריסטים שרפו במזיד את אחת הספריות הגדולות של טימבוקטו, מסגד אחמד באבא, שבו הוחזקו כ-35 אלף כתבי יד. יש הטוענים שרוב המסמכים הוסתרו בעוד מעד, אך גרסה זו טרם אומתה.

על הכוונת של אנסר א-דין ניצבו כמובן לא רק קברים ומסמכים אלא גם בני אדם חיים. הג'יהאדיסטים הפעילו את חוקי השריעה במלוא קשיחותם, הכו והתעללו במי שאינו לבוש לפי צווי הדת, והוציאו להורג בסקילה זוגות לא  כשהם קבורים חיים זוגות נשואים שאותם האשימו בניאוף. אישה שהואשמה במתן כוס מים למבקר ממין זכר בביתה, נענשה במאה מלקות בכבל חשמלי, נוסף למכות הרצח שספגה מידי אנשי המיליציות כשעצרו אותה. מלקות היו גם מנת חלקה של כל אישה שלא הייתה מכוסה כהלכה– כשלצורך העניין ההגדרה 'אישה' חלה מגיל תשע ומעלה. גם האזנה למוזיקה – ברדיו או באמצעות הטלפון הסלולרי – הוגדרה כפשע. כל קשר חברתי בין גברים ונשים באזורי השליטה האסלאמית היה עבירה שגררה עונשים חמורים, כולל עונש מוות. לכך היה חריג משמעותי אחד: אנשי המיליציות עצמם לא נמנעו מלאנוס ולשאת בכפייה כל אישה שרצו בה.

לפי ההערכות, מחצית מתושבי טימבוקטו נמלטו והפכו לפליטים. בין הנמלטים מצפונה של המדינה היו גם מוזיקאים רבים. מאלי, כדאי לדעת, נחשבת כיום למרכז מוזיקלי עולמי, והמוזיקה שלה נחשבת לטובה ביותר באפריקה.

מי שנחלץ לעזרתם של האמנים הנרדפים היו דווקא עמיתים ישראלים. אף שמאלי כאמור ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל, הוסיפו להתקיים בין השתיים קשרים מוזיקליים. אמנים ממאלי הופיעו לא פעם בישראל, זכו להצלחה, ושמרו עם המוזיקאים מכאן על קשרים הדוקים, שרק התחזקו בעקבות הדיכוי האסלאמיסטי.

"במאלי יש אמנים ומוזיקאים שמגיעים לאוזן המערבית יותר בקלות מכל ארץ אפריקנית אחרת", אומר גיל בורנשטיין, מפיק מוזיקלי ומפיק אירועים. "אנשי בית הספר הישראלי 'טם טם', למשל, נמצאים בקשר הדוק עם מוזיקאים ממאלי. יש ישראלים חובבי מוזיקה שנוסעים כל שנה לסידיקי קמרה, שם מתקיים פסטיבל מפורסם של מוזיקה מאליאנית. כתוצאה מכל אלה יש בישראל עניין רב במאלי ובמוזיקה שלה, ורצון לעזור ליוצרים שם".

לפני חודשים אחדים הוא ארגן במועדון 'בארבי' בתל-אביב מופע של מוזיקאים ממאלי, במטרה לאסוף כספים לטובת אמנים עניים בארצם. "הרעיון למופע הגיע מאנשים שביקרו ב'פסטיבל המדבר' במאלי וראו שם את המצב הגרוע. מההכנסות בבארבי אספנו 9,000 אירו ושלחנו לשגרירות הצרפתית במאלי, שחילקה את הכסף למוזיקאים".

אחד מהישראלים הנוסעים למאלי מדי שנה הוא פייר שאיין, מורה לתופים אפריקניים. "האמנים האפריקנים הכי גדולים מגיעים לפסטיבלים במאלי – סליף קיטה, שהוא הזמר האפריקני המפורסם ביותר כיום, או הזמרת אומו סונגרה", אומר שאיין. "בשנה שעברה הייתי במאלי, וקיבלו אותי ואת חבריי בכבוד רב דווקא בגלל שאנו יהודים. החברים הכי טובים שלנו שם הם מוסלמים. כמה ימים לאחר שחזרנו ארצה שמענו על המרד והכיבוש. זה פוגע מאוד בכל אנשי המוזיקה. בגלל זה ארגנו את ערב ההתרמה עבור אמני מאלי, והכסף שתרמנו להם שימש אותם כדי להגר מאזורי הצפון".

מדינת טרור מול החלון

במאלי בינתיים הלכו אנשי אנסר א-דין והתקדמו. בינואר כבש כוח של 1,200 לוחמים אסלאמים את העיר קונה במרכז מאלי. נוכח ההתנגדות המועטה של צבא המדינה, נדמה היה שלידי המיליציות עומדות ליפול גם הערים האסטרטגיות מופטי וסוואר, שבה יש נמל תעופה. למדינות המערב לא היה כל ספק שארגון אנסר א-דין ינסה להשתלט על מאלי כולה, ומשם לפלוש גם לאזורים נוספים ואף לבצע פעולות טרור באירופה. מאידך גיסא, הארגון השואף לעצמאות הטוארגים הודיע על תמיכתו בצרפתים במאבק באסלאמיסטים. ככל הנראה גם הם הבינו לבסוף שהשלוחות של אל-קאעידה מהוות איום מיידי עליהם לא פחות מממשלת מאלי.

לצרפת היו סיבות טובות במיוחד להיות מודאגת נוכח הנעשה במאלי. הממשלה בפאריז חששה שאם תניח לאסלאמיסטים להתעצם, חייהם של 6,000 אזרחים צרפתים המגוררים במאלי יהיו נתונים בסכנה, ובתוך זמן קצר תקום מדינת טרור במרחק של פחות מ-1,500 ק"מ מחופי מרסיי. על רקע זה, קל היה לה להיענות לבקשתו של נשיא מאלי להתערב בלחימה.

למבצע נגד נאסר א-דין התגייסו, מלבד הצרפתים וצבא מאלי, גם מדינות אפריקניות כמו סנגל, ניז'ר, טוגו, צ'אד, בורקינה-פאסו וניגריה, שלכולן יש חשבונות לא סגורים עם אל-קאעידה. רוב מדינות המערב ובראשן ארה"ב דווקא לא ששו להתערב בלחימה, בוודאי לא למען מקום כה נידח, ורק העניקו לצרפת סיוע רחב.

הפעולה הצרפתית נפתחה בהפצצות שיטתיות על מעוזי הטרוריסטים. הכוח הקרקעי המשותף שחרר בזו אחר זו את הערים הכבושות, ובימים האחרונים נכנס לטימבוקטו עצמה. המבצע לווה בחששות: היו שהעריכו כי הצרפתים יסתבכו במאלי בדומה למה שקרה לצבא האמריקני בעיראק ובאפגניסטן. כמו כן חששו שמיליוני המוסלמים ממוצא צפון-אפריקני החיים בצרפת יעוררו מהומות קשות, ואף ינסו לפגוע ביהודים.

במערב נשמעו גם השערות שונות באשר לתגובה של ארגון אל-קאעידה, שאין לדעת היכן יבחר להכות. כבר בימים הראשונים ללחימה הצליחו אנשי ארגון אחר המסונף לאל-קאעידה, 'כתיבאת מולאטמין' ('גדוד רעולי הפנים'), להשתלט על שדה גז באלג'יר ולקחת מאות בני ערובה. הטרוריסטים דרשו להפסיק לאלתר את הלחימה במאלי, ואיימו להוציא להורג את כל החטופים שבידיהם. צבא אלג'יר הצליח לחסל את התוקפים, אך למעלה משלושים בני ערובה נהרגו. בדיעבד נראה שהמתקפה על שדה הגז תוכננה מראש, ללא קשר לאירועים במאלי, והייתה מתבצעת בכל מקרה.

בתוך כמה ימים התבדו החששות מפני קרבות קשים בטימבוקטו וסביבתה. התברר שהאסלאמיסטים העדיפו להימנע מלחימה חזיתית כנגד צבא מאורגן, ולהוציא פיצוץ גשר אסטרטגי, הם פשוט נמלטו על נפשם. בשבוע שעבר כבר הגיע נשיא צרפת פרנסואה הולנד לביקור קצר בטימבוקטו המשוחררת, והתקבל בשירה ובריקודים על ידי המקומיים, שחלקם אף הניפו את דגלי צרפת. למי שמכיר את ההיסטוריה של העיר כשונאת זרים, בפרט את לִבני-העור שביניהם, מדובר במחזה מדהים, המעיד על הסבל שהנחילו האסלאמיסטים לאוכלוסייה.

איש אינו משלה את עצמם שהמלחמה במאלי הסתיימה. בצד האסלאמי עומדים לוחמי גרילה מנוסים, שרק יחכו לרגע הנכון ולתנאים המתאימים כדי לשוב ולתקוף. אם יצליחו להשתלט מחדש על אזורים במאלי, הם ישאבו מכך עידוד להמשיך הלאה בתוכניתם להקמת הח'ליפות העולמית. לחימה יעילה כנגדם לאורך זמן לא תהיה פשוטה, מאחר שהמשטר המרכזי במאלי איבד את הלגיטימיות שלו, ואינו אלא דיקטטורה צבאית במסווה. עם זאת אפשר להניח שהמתקפה הבאה של ארגוני הג'יהאד תיתקל באוכלוסייה נחושה הרבה יותר, שתעשה הכול כדי לא לחזור למשטר האימים הרצחני שידעה.

נספח :מאלי בספרות  היפה

על מאלי הופיעו שני רומאנים  בולטים בעברית.שניהם עתידניים . האחד מותחן המתאר את מאלי בעתיד הקרוב מאוד ( בעת פירסום הספר ) של שנת 1996  ,והשני ספר מדע בדיוני מתוחכם מאוד המתאר את מאלי בעתיד הלא כל כך קרוב בעת הפרסום של שנת 2025. .

 

קלייב קסלר סהרה /   עברית מרים יחיל-וקס  תל-אביב :   מודן,   1995.

-1992 ,לאחר מספר ניסיונות הפיכה כושלים הנשיא ( עתה הגנראל ) טראורי נושל על ידי ( אז מיג'ור ) ואזב קאזים .

..לא עבר זמן רב והוא מינה את עצמו לאחראי על כל הסחר ,פנים וגם חוץ מעשיר את חשבונות הבנק הסודיים שלו ברחבי העולם …וכך בשל השחיתות המוחלטת של קאזים ותאוות הבצע של פקידיו,לא פלא שמאלי הייתה לאחת האומות העניות ביותר בעולם.."

( סהרה ע' 91)

ספר זה שהוא המותחן הידוע ביותר על מאלי פורסם במקור ב-1992  שגם הוסרט לסרט כושל ב-2005   ותיאר את העתיד הקרוב במאלי ב-1996. הוא מספר על המפגש של גיבורו הקבוע של  קלייב קאסלר ההרפתקן הסוכן החשאי ומציל הספינות דירק פיט עם הרודן של מאלי "זאב קאזים" שעליו הוא גובר שוב ושוב ולבסוף מגלה בשטח מאלי בסהרה ספינה שעליה גופתו של הנשיא אברהם לינקולן שנחטף עליה בידי אנשי הדרום !

אלא שקאסלר טעה בתחזית העתיד הקרוב שלו לגבי מאלי:דמות הרודן האכזרי  התבססה מן הסתם על הדיקטטור הוותיק של מאלי מוסה טראורה ששלט על מאלי מאז 1968 ומן הסתם עוד היה בשלטון כשקאסלר כתב את ש"סהרה". אלא שהלה הופל מהשלטון ב-1991 זמן קצר לפני פרסום "סהרה" וכתוצאה הספר שוב לא היה עדכני. ובשנת 1996 העתיד הקרוב עבור קאסלר הייתה במאלי דמוקרטיה. עם זאת היום ב-2013 כשבמאלי שוב יש דיקטטורה צבאית "סהרה" הוא עדכני מחדש.

 

ברוס סטרלינג     איים ברשת / 1988    עברית עמנואל לוטם  ירושלים :   כתר,   1993.

 " היא הייתה  בבמקו בירת מאלי … הארץ כולה,מאלי ,הייתה ענקית ,גדולה מטקסס וזה כל מה שנשאר ממנה ,מאורת העכברושים האינסופית הזאת .כל אפשרות אחרת נגזלה ממנה באסון האפריקני…הגוף שניהל את המקום הזה ניהל מדינה הרוסה לאין תקווה ,סדרה של מחנות מפלצתיים ".

"איים ברשת ע' 259.

ספר מדע בדיוני קלאסי  מתאר עולם שנישלט בידי רשת המידע שמחולקת ל"אזורים " של קבוצות אנרכיסטיות שונות החיות בבידוד זו מזו חופשיות מכל שליטה פוליטית מרכזית,מתאר את העתיד של ארצות כמו סינגפור וגרנדה   וגם את העתיד הלא כל כך רחוק של מאלי בשנת 2025 כאשר הטוארגים עדיין מורדים בשלטון המרכזי במאלי.מאלי שבשנת 2025 נשלטת בידי אירגון שמכנה את עצמו "הצבא החופשי של האנטי טרוריזם"  מותקפת בשנת 2025 בידי ארץ דרום אפריקנית הניתמכת בידי  המערב. הגיבורה  נכלאת במהלך העלילה  במאלי בידי אירגון בין לאומי  השולט במדינה ומתכוון לחסל אותה מאחר   שהיא יודעת שיש בידיו נשק גרעיני.אך היא משוחררת בידי קבוצת טוארגים מורדים ובראשם עיתונאי מערבי העוזר למיעוטים הנלחמים בכל התערבות מבחוץ בדרך חייהם המסורתית.

 האם זה אכן העתיד שצפוי למאלי בשנת 2025 "האמיתית " ? שלטון בידי אירגון בין לאומי דיקטטורי ? בהחלט יכול להיות.

החלק השלישי של הכתבה :קהילת הקודש טימבוקטו

נספח :מאמרים בעברית על מאלי:

 סינטיה רוס רמסי "מאלי –חבלי ארץ לאורך נהר הניז'ר"   צילמה מגיס טיבר" בתוך מעבר לאופק :   הרפתקאות בארצות-לא-נודעות /  מאנגלית – נעמי כרמל    אור יהודה :   הד ארצי,  1998.

אייל דוידוב "טימבוקטו נפלאות האישה עם הפופיק הגדול "מסע אחר 64

סמנתה מ.קליין "יהודי טימבוקטו " צילומים יהושע צור ואייל קליין ארץ וטבע גיליון 58 נובמבר דצמבר 1998

קארן לאנג "ג'נה עיר הנצח של מערב אפריקה " צילומים שרה ליין נאשיונאל גיאוגרפיק ישראל –יוני 2001.

צור שיזף "יהודים בטימבוקטו " נשיונאל גיאוגרפיק –ישראל גליון מספר 48 מאי 2002

דבי הרשמן "מלכות אפריקניות " מסע אחר 135

.דבי הרשמן "הדרך אל סוף העולם "מסע אחר מספר 136 2003 .

דבי הרשמן "מאלי אפריקה:סודות המסיכה "מסע אחר מספר 150

אילון פז "טימבוקטו :בלוז לכחולי הטורבן " מסע אחר מספר 183

צור שיזף "מאוריטניה עד מאלי –סיפור של שקיעה "מסע אחר מספר 184

דובי לנץ על ערס האדם מקצב הלב :מוזיקה במאלי " מסע אחר

ספי בן יוסף "מסעו האחרון של חביב השולטן " מסע אחר מספר 214 2009 .על נוסע ערבי שהיגיע למאלי בימי הביניים.

בני ניסים "מאלי פנינה בלב אפריקה".עולם הצילום מספר 162 2010 ע' 48-49.

פיטר גווין "סיפורי טימבוקטו " צילם ברנט סטירטן נשיונאל גיאוגרפיק ישראל גליון מספר 152 ינואר 2011.

תקציר :העוני והטרור שולטים כיום בעיר המלומדים שירדה מגדולתה.

 ההיסטוריה של מאלי בקומיקס

מאלי בויקיפדיה

טימבוקטו סוף העולם

טימבוקטו בויקיפדיה

מאלי במסע אחר

גילי חסקין על טימבוקטו

צור שיזף על מאלי

ורדה כרמלי: מאלי הכוח הנשי

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

9 תגובות על “מאלי נגד הג'יאהד האיסלאמי -החלק השני -שילטון האימים של הג'יאהדיסטים”

נתפסתי לשורה אחת.צרפת מודאגת ממדינת טירור 1500 ק"צ מגבולה [בים]
על כן -זו תוספת שלי – יש לגנות את ישראל

כאשר הג'יהאדיסטים חדרו לצפון מאלי בשנת 2012,
הם הרסו אלפי כתבי יד עתיקים בטימבוקטו.
אבל קומץ אנשים אמיצים מנעו את הגרוע של מה שהתרחש.
הם סיכנו את חייהם כדי להציל יותר מ – 300,000 כתבי יד
ולהסתיר אותם במקומות סודיים ועל ידי כך , להציל את המורשת התרבותית הייחודית הזאת , משכחה.

http://www.dw.com/en/monuments-men-of-timbuktu/av-40390133?maca=en-doku-Facebook-dw

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

13 − two =