אין אחרית לימים : החלק השני אדם פלוס -הטרנס הומניזם מגלגמש דרך סטיב אוסטין עד אריאל.

החלק הראשון של הכתבה  

מגלגמש עד סטיב אוסטין

 

 תקציר החלק הראשון :הטרנס הומניזם היא תנועה אידיאולוגית חדשה שקמה במערב בעשרים השנים האחרונות שטוענת שהאדם יכול להאריך את חייו על ידי האמצעים הטכנולוגיים החדשים ., למנוע הזדקנות, להכחיד מחלות ולשפר את האדם מבחינה פיזית, מנטלית וחברתית.

הטרנס-הומניזם שואף להפוך את האדם לפוסט-אדם, אדם עם יכולות פיזיות, אינטלקטואליות ופסיכולוגיות חסרות תקדים. הטרנס-הומניסטים מאמינים שאם המין האנושי לא יכחד במאה הקרובה, בני האדם יהפכו באמצעות חידושים טכנולוגיים לסופר-אינטלגנטים. לאחר שזה יקרה תחל תקופה של שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים ביותר עד לנקודת מפנה המכונה "סינגולאריות" שבמהלכה האדם יהפוך ל"פוסט אדם " בעל כישורים אינטלקטואליים מדהימים שהיום איננו יכולים להעלות אותם על דעתנו.

כיום זוהי תנועה תרבותית שהולכת ומתפשטת הן בעולם עם הוגים ידועים כמו רי קורצוויל וגם בישראל ששם מופיעים הסימנים הראשונים שלה עם כתבי עת תערוכות סמינרים בסופי שבוע וכו'.

אדם פלוס

איור :יונתן פופר

מהו האדם העתידני שאותו מציעים ו"מבשלים" לנו  הטרנס הומניסטים ?

…אני קופץ רחוק לאורך ולגובה

וקנגורו לעומתי זה יונתן קטן ..

אני כמו כולכם ..כמעט אולי בערך

יש לי מנגנון כזה מוכן למשימה

אני מהיר מצבי ומכונית בדרך

אני גם שמה וגם כאן

העין והיד הן טבעיות

אך הקרניים אולטרה סטיביות.  

סטיב סטיב  סטיב

מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות

סטיב סטיב סטיב

כשאני  עושה שרירים צלחות מתעופפות.

( מילים מתוך השיר "סטיב אוסטין " על אדם ביוני,  מילים ולחן ושר מוטי גלעדי שירוויזיון 1979 )

לצופי הטלוויזיה הישראלית במחצית השנייה של שנות השבעים הייתה תמונה ברורה מאוד של העתיד הסייבורגי המתוכנן לצאצאיהם. הם קיבלו אותה מסדרת הטלוויזיה האמריקנית 'סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים', שהתבססה על רומן המדע הבדיוני 'סייבורג' מאת מרטין קיידין ושודרה ברשת איי-בי-סי החל בינואר 1974.

סטיב אוסטין, אסטרונאוט, נפצע קשה בתאונה, ושוקם בסדרת ניתוחים חדשנית במימון סוכנות ביון של הממשל.  הושתלו בו יד ימין, שתי רגליים ועין ימין מלאכותיים, שהפכו אותו לסייבורג, "אדם בִּיוֹני" כפי שזה כונה. החלקים המלאכותיים בגופו הופעלו על ידי מחשב שחובר ישירות למוחו, ומקור האנרגיה שלהם היה סוללות גרעיניות זעירות. בזכות איברים אלה, אוסטין היה מסוגל לרוץ במהירות של 100 קילומטר לשעה, ידו הייתה בעלת כוח אדיר, ולעינו היה כושר לראייה מרחוק ואף באינפרה-אדום. כישורים אלה שימשו את אוסטין בסדרה ארוכה של משימות שנשלח אליהן מטעם השירותים החשאיים של ארצות הברית.

הסדרה הצליחה כל כך, שנוצרה לה סדרת בת ושמה 'האישה הביונית' (1976–1979) שתיארה סוכנת שגם לה יש ידיים ורגליים שעברו שינויים מעין אלה, אך החוש המועצם אצלה היה לא הראייה אלא השמיעה: לאוזנה הביונית הייתה יכולת שמיעה ממרחקים עצומים. למעשה, ספק רב אם בעתיד הנראה לעין יוכלו המדענים ליצור יכולות-על כגון אלו שתוארו בצמד הסדרות.

אל חיי הנצח

גיבורים אנושיים בעלי יכולות על-אנושיות אכלסו את הדמיון האנושי כבר בימי קדם, אלפי שנים לפני שהייתה יכולת להסריט את הדמיון. שורשים קדומים יש גם ההיבט הנוסף של הטרנס-הומניזם, האפשרות לחיי נצח. האלים במיתולוגיות השונות מוצגים כבני אלמוות. באפוס האכדי 'מסעות גִּלְגָּמֵשׁ', המבוסס על המיתולוגיה השומרית, מתואר מסעו של גלגמש להשגת צמח-החיים שיעזור לו להשיג חיי אלמוות. גלגמש השיג את הצמח, אך לא שמר עליו כיאות והוא נפל בידיו של הנחש. לכן, עד היום הנחשים משילים את עורם ומחדשים את נעוריהם. גם חוה ואדם בספר בראשית, על פי המדרש, נועדו לחיי נצח, אך חטא עץ הדעת, בהשאתו של הנחש, גרם לענישתם באורך חיים מוגבל.

נעשו גם ניסיונות ממשיים להשיג חיי נצח. בסין היו אסכולות של מלומדים טאואיסטים ששאפו למצוא דרכים לעצור את המוות ולהשיג חיים נצחיים, וטענו מדי פעם להצלחה. ככל הידוע, איש מהם אינו מהלך בינינו כיום. בימי הביניים חיפשו האלכימאים במלוא המרץ אחרי השיקוי שייתן להם נעורים נצחיים. בעת החדשה יצא ההרפתקן הספרדי פונסה דה-ליאון לחיפוש אחר מעיין הנעורים באזור פלורידה. ובמחזהו המפורסם של גתה, 'פאוסט', שעל אחד מתרגומיו הידועים לעברית חתום המשורר שוחר האלמוות יעקב כַּהַן, עושה המכשף האלכימאי עסקה עם השטן כדי לקבל מחדש את נעוריו.

לא תמיד חיי האלמוות הוצגו כדבר נכסף. בספרות המדע הבדיוני, יתרונות חיי הנצח מתגמדים לנוכח חסרונותיהם: שעמום נצחי, אובדן הדחף לפעולה ולחידוש, והתפוצצות אוכלוסין או לחלופין הגבלה חמורה של הילודה. גם בסיפורי האימה המודרניים, בפרט בספרות הערפדים, נטען שיצורים בני אלמוות אלה מקבלים את נצחיותם משתיית דם קורבנות. אפשר לראות בכך מעין אזהרה מפני חיי הנצח כקללה נצחית.

את הגרעין של רעיונות הטרנס הומניזם ניתן למצוא בכתבי  ויליאם וינווד ריד אדם שבעקבות מסעות שערך באפריקה כתב ספר מקיף ואפי על עליית האדם  על תולדות התרבות והדת האנושית בשם "תולדות התענות האדם " ספר שהייתה לו השפעה עצומה על סופרים כמו ארתור קונאן דויל (שנתן לגיבורו שרלוק הולמס להמליץ בהערצה על ספר זה לידידו דוקטור ווטסון ) על ה. ג.וולס .

time will come when Science will transform them by means which we cannot conjecture, and which, even if explained to us, we could not now under stand, just as the savage cannot understand electricity, magnetism, steam. Disease will be extirpated; the causes of decay will be removed; immortality will be invented. And then, the earth being small, mankind will migrate into space, and will cross the airless Saharas which separate planet from planet, and sun from sun. The earth will become a Holy Land which will be visited by pilgrims from all the quarters of the universe. Finally, men will master the forces of Nature; they will become themselves architects of systems, manufacturers of worlds.

Man then will be perfect; he will then be a creator; he will therefore be what the vulgar worship as a god. But even then, he will in reality be no nearer than he is at present to the First Cause, the Inscrutable Mystery, the GOD.

ספר זה עורר זעזוע בזמנו בגלל ההתקפה שלו   על הדתות הממוסדות  והלא ממוסדות הן הקדומות הפגאניות  כמו דת הדרואידים בבריטניה והן "המודרניות " יותר כמו הנצרות שאת כולן ניתח וביקר ללא משוא פנים. ניתן לאמר שבשנת 1872 הוא היה מהפכני כמו ספרו של דרווין שזה לא מכבר פורסם על האבולוציה גם בגלל שהוא היציע לראשונה "חזון " חילוני במופגן ואלטרנטיבי " לחזון הנוצרי המקובל לגבי עתידו של המין האנושי .
הדבר המדהים הוא שבספר זה שפורסם לראשונה ב-1872 היציע ריד בפעם הראשונה ראשונה בשפה האנגלית רעיונות עתידניים  כמו שינויים ביולוגיים שבמין האנושי גילוי חיי האלמוות עבור האנושות מסעות בחלל והתנחלות על כוכבי לכת אחרים ושינויים הנדסיים שלהם לטובת המין האנושי. וכל זה בשנת 1872 כשז'ול וורן עוד היה עסוק רק עם מסעות קונבנציונאליים באופן יחסי בהשוואה מתחת לים והאדמה ולירח וה. ג. וולס שלספר זה הייתה השפעה מכרעת על חייו היה ילד בן שש בלבד.

ניקולאי פדורוב.

אם ננסה להצביע על חלוץ הטרנס-הומניזם בעידן הטכנולוגי, נגיע כנראה לניקולאי פיודורוב. ברוסיה של המאה ה-19 הוא היה פילוסוף לא כל כך מוכר והתפרנס כספרן, אך כתביו מתווים למעשה את האידיאולוגיה הטרנס-הומניסטית לפרטיה ולדקדוקיה: הבאת המין האנושי לכדי שלמות, כהמשך לאבולוציה, עד כדי אפשרות לשלב בין אדם למכונה, הארכת החיים עד כדי אלמוות, ואפילו שאיפה להחיות מתים.

בין היתר רקם חזון ליישוב כוכבי לכת אחרים באמצעות החייאת כל מתי כדור הארץ. בייחוד חש שזו חובתו כלפי אביו המנוח. שם משפחתו של האב, שלא הורש לבנו, היה גגארין; מאה שנה מאוחר יותר, במקרה או לא, ברית המועצות תשלח איש ושמו יורי גגארין להיות האדם הראשון בחלל. לרעיונותיו של פיודורוב הייתה השפעה עצומה בברית המועצות, ויש הטוענים שמטרת חניטת גופתו של המנהיג הסובייטי לנין הייתה להתכונן לאפשרות עתידית להקימו לתחייה בהתאם לרעיונותיו של פיודורוב, ולסדר לו חיי נצח.

במקביל בארה"ב אדם  בשם פרנטיס  מולפורד  שכתב רבות על האלמוות והציע דרכים שונות להשגת האלמוות באפיקים ספיריטואליסטיים שונים  ומחשבותיו זרמו באפיק פסיכו –ביולוגי .  ].

אין אחרית לימים     

במאה העשרים קמו הוגים נוספים שדיברו על הצורך והאפשרות להשיג חיי אלמוות. בהם היה המחזאי המפורסם ג'ורג' ברנרד שו, שאף כתב על כך ב-1921 מחזה גדל ממדים, 'בחזרה למתושלח' שמו. המחזה תיאר את התפתחות המין האנושי מראשיתו עד לעתיד הרחוק, עת בני האדם יהפכו לישויות מחשבה נצחיות. שו צירף לו הקדמה ארוכה, שבה הסביר את אמונתו זו. גם ברוסיה הסובייטית הצעירה הרעיונות האלו נפוצו והמשורר הרוסי מאיקובסקי בשנות העשרים של המאה הקודמת כתב על השגת חיי אלמוות.

בישראל של העשורים הקודמים, בולט בתחום ההגות הטרנס-הומניסטית ספרו של מרדכי נסיהו 'קוסמותיאיזם' משנת 1997. נסיהו היה מן האידיאולוגים של מפא"י ויורשתה מפלגת העבודה, ונודעה לו השפעה רבה על יצחק רבין ושמעון פרס ותוכניות השלום שלהם. בספרו טווה חזון שבו העם היהודי, בזכות תורתו ועקרונותיו מחד גיסא ויכולותיו הטכנולוגיות מאידך גיסא, יעמוד בחוד החנית של המאבק להצלת המין האנושי מהשמדה עצמית גרעינית וסביבתית. על פי הקוסמותיאיזם, מטרת האנושות היא ליישב את היקום וליצור בו ישות כמו-אלוהית חדשה.

בתרבות הישראלית של העשורים האחרונים היו רעיונות כגון אלה בשוליים בלבד. ר משורר בולט אחד הרבה לעסוק בהשגת אלמוות, לכולם או לפחות לעצמו: דוד אבידן   שחיבר יצירות שונות על היכולת להשיג חיי אלמוות עבור המין האנושי או לפחות לו עצמו.

ניתן להזכיר את שירו של אבידן "תדריך תלתלחשי " ( מתוך ספר לחשים חדש)

 "אם עוד תגיע

זכור בן אלמות

[זכור את המוות

במלוא זהרו עם עוד תרקיע

שכח בן אלמות

שכח את המוות

באור חשכתו.

( מתוך משהו בשביל מישהו )[

 אפשר להזכיר גם משוררים נוספים. לדברי חוקר הספרות גבריאל מוקדיונה וולך עסקה גם היא במידה פחותה בנושא חיי הנצח. בשנים האחרונות כותב על הנושא המשורר גדי לופו, בספר שיריו 'בני האלמוות' (הוצאת כרמל, 2006) ובמאמרים העוסקים בחיפוש אחר חיי הנצח לאורך הדורות.

אולם נראה שהמפעל הטרנס-הומניסטי הגדול ביותר בספרות העברית רשום על שם משורר מוקדם הרבה יותר – יעקב כַּהַן, מממשיכי דרכו הספרותית של ביאליק, איש התנועה הרוויזיוניסטית, וכאמור גם מתרגמו של 'פאוסט'. חזון האלמוות ליווה את שירתו לאורך עשורים, והגיע לשיאו בפואמה ענקית הכתובה בפרוזה פיוטית-נבואית ושמה 'אריאל', על אודות הצורך והחובה של המין האנושי להשיג חיי אלמוות. בעיניו, הניצחון על המוות יהיה השלב הסופי, האולטימטיבי, בתהליך תחיית העם העברי, והוא מטרת המין האנושי כולו.

הפואמה מתארת את מסעותיו של נביא המטיף לאלמוות. הוא נתקל בלעג ובזלזול, אך חזונו משתלט לבסוף על המין האנושי, שכן באמצעות המדע האדם משיג לבסוף את האלמוות ויוצא לכבוש את הכוכבים. כיבוש זה של היקום הוא אולי החזון הגדול ביותר של כהן. הוא יספק לאדם עניין מַתמיד, גם בחיים שאין להם סוף. ביקום של יעקב כהן שעמום נצחי הוא מן הנמנע. הנה כמה פסוקים מן הפתיחה.

"כִּי אָמְנָם לֹא כְּמַתְּנַת פָּז מִשָּׁמַיִם יִפְּלוּ חַיֵּי הָאַלְמָוֶת, כִּי אִם כִּגְזַר נִצָּחוֹן יַעַנְדֶם הָאָדָם מִקֵּץ נַפְתּוּלִים עֲצוּמִים וְאַכְזָרִים – נַפְתּוּלִים עִם אֲשֶׁר מִסָּבִיב לוֹ וּמֵעַל לוֹ, עִם הַמִּקְרֶה שְׁתוּם הָעַיִן וְעִם הַגּוֹרָל הָעִקֵּשׁ, וְהַקָּשֶׁה בַּנַּפְתּוּלִים: עִם עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ. אֶת הַחַיִּים הַגְּדוֹלִים לְרֹאשׁוֹ יַעֲנֹד, עַלִּיזֵי הָעֹז וְהַתִּפְאֶרֶת, אֲשֶׁר יִהְיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת נֶחֱיִים לָנֶצַח. …  בְּאַחַד הַיָּמִים כִּי יָבוֹאוּ, לֹא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי אֵין אַחֲרִית לַיָּמִים, וְאֵין קֵץ לִתְשׁוּקַת הָאָדָם לִהְיוֹת כֵּאלוֹהִים".

 

 ראו גם

מאמר של ניקולאי פיודורוב "המלחמה במוות היא משימה משותפת "

יעקב כהן נביא עידן האלמוות

דוד אבידן האיש שבא מהעתיד