הפליטים מכוכב מאדים-חיים מזר

האם ייתכן שמוצא האדם אינו בכדור הארץ אלא דווקא בכוכב הלכת מאדים ?  חיים מזר חוקר עב"מים וכל מיני תופעות זרות ומוזרות אחרות אינו מוציא זאת מכלל אפשרות.

 

 

    הפליטים מכוכב  מאדים

מאת חיים מזר

 

 

הפליטים מכוכב מאדים 

מאת חיים מזר

 

המיתולוגיות של עמים הם סיפורים מרתקים. יש בהם כדי ללמד אותנו רבות על צורות חשיבה של עמים עתיקים שהיו ואינם עוד, על השפות שלהם, על תרבותם, על הדת שלהם ועל גיבורי תרבותדי אם נזכיר למשל את המיתולוגיה היוונית ואת המיתולוגיה ההודית כדי לקלוט ולו חלקית את מלוא עושרן ועוצמתן. בחינה מעמיקה של המיתולוגיות יכולה לספר לנו גם על אירועי אמת. תיאורים בנוסח הרים רועדים או אדמה רועדת יכולים לתת עדות על רעידות אדמה ונפיצותו הרבה של סיפור המבול בעולם כולו די בה כדי לומר כי אכן מדובר באירוע אמיתי. הדוגמה הקלסית לאמיתות היסטוריות הטמונות במיתולוגיות היא סיפורה של מלחמת טרויה באיליאדה של הומרוס. עקשנותו של ארכיאולוג חובב בשם שלימאן בסוף המאה-19 הביאה לחשיפתה של העיר.

אם נפנה לפן האסטרונומי, בלא מעט מיתולוגיות ישנה התייחסות רבה למאדים והשאלה המתבקשת היא מה יש בו במאדים שהוא מפגין נוכחות לא מעטה בסיפורים אלה. תשובה אפשרית היא שהמאדים נצרב עמוק בזיכרון הקולקטיבי של לפחות חלק מהאנושות. סיפורי המיתולוגיה העתיקים ביותר הם אלה של השומרים. מה מוצאו של עם זה עד היום לא ברור. משום מקום הם הופיעו לפתע על במת ההיסטוריה, מה שנותן מקום לאפשרות שהקשר המיתולוגי עם המאדים הוא עתיק הרבה יותר. היה איזה שהוא אירוע מכונן על כדור הארץ או על המאדים שיצר את הקשר הזה. מה יכול היה ליצור קשר זה? טכנולוגיות כפי שאנו מכירים לא היו קיימות בתרבויות העתיקות אותן אנו מכירים ואשר שפתותיהן מוכרות כמו אלה של שומר בבל, אשור, מצרים העתיקה ותרבויות רחוקות יותר גיאוגרפית כמו הודו וסין. התרבויות העתיקות אותן אנו מכירים נשענות כנראה על יסודות מוקדמים יותר מבחינה כרונולוגית, הרבה לפני הופעת שומר. ניתוח מיתולוגיות יכול לרמוז על תרבויות הרבה יותר קדומות, מפותחות טכנולוגית אשר ספו מן העולם ואשר העדויות לגביהן, על פניו קלושות.

רצוי אם כן לבחון גם את האפשרות המאדימית. מאז כניסתה של החללית האמריקאית מרינר 9 למסלול סביב המאדים ב-1969 והנחתת חלליות על פניו לרבות רכבי שטח, שודרו ארצה מאות אלפי תצלומים כולל צילומים מהקרקע. אחת החלליות המקיפות כיום את המאדים משדרת ארצה תצלומים ברזולוציה של 25 ס"מ לפיקסל. המאדים ממופה כיום טוב יותר מכדור הארץ. למאדים אמנם אטמוספירה משלו, אך היא דלילה מאוד, המרכיב הדומיננטי שלה הוא פחמן דו חמצני והוא מהווה 98% מהאטמוספירה שלה. המרכיבים הדומיננטיים של אטמוספירת כדור הארץ הם 70% חנקן ו-29% חמצן. צפיפות האטמוספירה היא 7 מיליבר(7 אלפיות מאטמוספירת כדור הארץ) וצפיפותה 1% מזו של כדור הארץ. נתונים אלה אומרים שחיים כפי שאנו מכירים לא אפשריים. ניתוח גיאולוגי של תצלומי המאדים מראים שהיו על פניו בעבר מים זורמים, נהרות רחבי מימדים וכנראה גם מקווי מים גדולים.

אחת הדוגמאות לכך היא מכתש הלאס. זהו מכתש שנוצר על ידי פגיעת מטאוריט או אסטרואיד. זהו מכתש ענק, קוטרו 2500 ק"מ ועומקו 9 ק"מ. כדי שנבין באיזה סדר גודל מדובר, קוטרו של המאדים הוא 6800 ק"מ(כמחצית מקוטר כדור הארץ). על פי ממצאים של העת האחרונה הוא היה מלא בעבר במים. זהו מקווה מים בסדר גודל של אוקיינוס. בתנאים השוררים כיום על המאדים, לא יכולים להתקיים על עליו מים נוזליים. הם יתאיידו במהירות. המשמעות היא שעל המאדים התרחש אירוע יוצא דופן בהיקף גלובלי. מרבית האטמוספירה נעלמה.

האם התהליך היה מהיר מאוד או איטי, דעיכה הדרגתית של האטמוספירה? כיום אי אפשר לדעת. הדרך היחידה ללמוד על כך היא לבצע מחקרים במקום באמצעות חלליות בלתי מאוישות ובעתיד באמצעות חלליות מאוישות. הממצאים העתידיים ישפכו אור חדש על ההיסטוריה הגיאולוגית והאקלימית של המאדים. תצפיות אסטרונומיות לעבר המאדים במחצית השניה של המאה ה-19 מצאו אוזן קשבת בציבור הרחב בשל מספר ממצאים. התברר שהמאדים נטוי בזווית של °23.5 , כמו כדור הארץ, היממה שלו נמשכת 24 שעות ו-37 דקות דומה כמעט לזו של עולמו וכי בקטבים מצויות כיפות קרח. כיפות אלה מצטמקות בקיץ ומתרחבות בחורף בעונה זו של השנה. על פי תצפיות אלה, הקרקע מקבלת צבע ירוק בחורף. מקבילות אלה לכדור הארץ עוררו את השאלה לגבי הימצאות חיים על כוכב לכת זה.

מרס חצוי בתעלות בתמונה מראשית המאה העשרים.

שני אסטרונומים העצימו במיוחד את העניין הציבורי במאדים. אסטרונום אחד היה שאפיראלי האיטלקי אשר טען כי נמצאו על המאדים תעלות. האסטרונום השני היה פרסוויל לוול האמריקאי אשר בהסתמך על טענתו של שאפיראלי העלה טענה חדשה כי תעלות אלה הן מפעל מים של תושבי המאדים. מכיון שכוכב הבית שלהם הלך והתייבש הם בנו מערך של תעלות להובלת מים מהקטבים למקומות הישוב שלהם.

טענות אלה נפלו משעה שחלליות נכנסו למסלול סביב המאדים והחלו לצלם אותו. לא נמצאה אפילו תעלה אחת נוסח פרסוויל לוול. הטענה של שאפיראלי נפלה מסיבה נוספת. העדשות שיצרו במאה ה-19 עבור טלסקופים לא היתה בהן האיכות של העדשות המיוצרות כיום. דרגת הליטוש שלהן היתה נמוכה והשריטות שהיו בהן, משעה ששאפיראלי הפנה את הטלסקופ שלו למאדים, פורשו על ידו כתעלות. ובכל זאת מהו אותו עניין קמאי במאדים שמלווה את האנושות מזה דורות?

מרס רובר מצלם במאדים

מבחינה גיאולוגית מוצאים על המאדים תופעות מוכרות כמו הרי געש, אם כי לא פעילים, דיונות, שרידי נהרות, תופעות הקשורות לבלייה של מים, קניונים, קרחונים, בלייה של רוחות, מכתשים ותופעות אשר ברור שמקורן גיאולוגי,אך עדיין לא נמצא להן הסבר מכיון שאין להן שום מקבילה בעולמנו. לצידן קיימות תצורות אשר לא ניתן להן הסבר גיאולוגי. הן יותר מדי מסודרות במתכונת גיאומטרית ויש להביא בחשבון שמי שהוא יצר אותן. הן נראות לא פעם כמבנים ואולי כמתקנים. הגם שזה יכול להישמע כמדע בדיוני, אין לשלול זאת על הסף. גם בתצלומי הקרקע במרחק מטרים ספורים מרכבי השטח מוצאים דברים מאוד מוזרים ואי אפשר לדחות את הטיעון בדבר מקורם הלא טבעי. הסיכויים לעיוותים אופטיים של הצילום הם קלושים.המרחק בין מצלמות רכבי השטח הוא קטן מדי מכדי ליצור עיוותים מסוג זה. בלי בדיקה במקום על ידי צוותי מחקר או לפחות קירובם של רכבי השטח לאתרים אלה קשה לדעת מה הם.

עדות מסייעת לגישה זו היא המגן האווירודינמי של אחד מרכבי השטח שנמצא על הקרקע. כל רכב החודר לאטמוספירה של המאדים מצויד במגן אווירודינמי המיועד לשמור עליו מפני התחממותו והשמדתו. בהגיע הרכב למרחק 6 ק"מ מפני הקרקע, המגן ניתק ממנו, נפרש מצנח נחיתה והרכב יורד בבטחה לקרקע. משעה שניתק, המגן נופל ומגיע לקרקע. והנה כאשר רכבי השטח החלו לנוע על קרקע המאדים, לצלם ולבדוק את סביבתם נמצא המגן של אחד מהם. דבר כזה הוא משום חגיגה למהנדסים. הוא מאפשר להם הפקת לקחים למשימות עתידיות. המגן זוהה בבירור. אין שום סיבה שלא לזהות חלקים ושברי מנגנונים מלאכותיים, גם אם לא יודעים מי ייצר אותם ולשם מה. המשמעות היא מרחיקת לכת. עדות שמי שהוא או מי שהם פועל או פעל על המאדים בעבר הרחוק ואולי גם הקרוב. מכיון שחלקים אלה חשופים לסביבה ולא נשחקו על ידי כוחות הבלייה, או עברו בלייה חלקית ולא כוסו על ידי חול בעקבות סערות האבק המתחוללות על המאדים(וישנן סערות הנמשכות חודשים) אפשר לקבל אינדיקציה חלקית מתי פעלו. מדובר כנראה (וזאת הערכה גסה) באלפי שנים. על כדור הארץ ישנם מבנים עתיקי יומין שיד הזמן נגעה בהם חלקית או בכלל לא. דוגמאות לכך הן הספינקס והפירמידות במצרים, הזיקורת בבבל ועוד.

 

 

באשר לצילומים שנעשו מחלליות הוויקינג, בחלק מהם ישנם דברים המעוררים מחשבה כי אולי נמצאים גם מבנים מתחת לקרקע. התצלום המפורסם ביותר הוא הפנים של המאדים. תצלום זה עורר עניין ציבורי וכי סוף סוף נמצאה עדות לחיים תבוניים חוץ ארציים. בצילומים שנעשו בשנים מאוחרת יותר על ידי חלליות מתקדמות שלהן מצלמות בעלות רזולוציות גבוהות יותר, הרעיון כי מדובר בפרצוף הופרך לחלוטין. ובכל זאת התצורה מעוררת עניין. האזור הוא במהותו מישורי ונראה כי תצורה לא בדיוק משתלבת עם המרקם הטבעי של האזור. בקרבת מקום לתצורה זו נראית תצורה אחרת אשר ניתוח ההצללות שלה מעלה את האפשרות כי יש בה פתח המוביל אל מתחת לקרקע. דרכים לבדוק תצורה זו הן בעזרת צילומי אינפרה אדום של המקום ברזולוציות גבוהות מאוד והנחתת כלי רכב לא מאויש.

 

אם אכן היו מי שחיו ופעלו על המאדים ובמידה והם דמויי אדם, יכולה להצטייר התמונה הבאה. במידה ומרבית האטמוספירה נעלמה במהירות אף אחד לא היה שורד. אובדן אטמוספירה מהיר היה גורם לירידת הלחץ האטמוספרי ולהתאדות מקורות המים. להיות בלי מים וגם בלי אוויר היה מוביל למוות מהיר. אם התהליכים היו איטיים, תושבי המקום היו מרגישים בכך ומתחילים להיערך בהתאם. מהלכים מתבקשים הם הקמת מבנים תת-קרקעיים בכדי לאפשר חיים ברווחה יחסית והקמת מאגרי מים במקומות סגורים.

ברור שיש צורך ביכולת טכנולוגית גבוהה ביותר על מנת להבטיח חיים בתנאים אופטימאליים יחסית. האם היה מקום לכל מי שהיו רגילים לחיות על קרקע הכוכב? לא בטוח. האם היו מי שהיו צריכים לפנות את הכוכב במעין תיבת נוח ואם כן לאן? מקום אפשרי אליו היה אפשר להתפנות הוא כדור הארץ. יכולה להישאל השאלה למה דווקא לעולמנו? תשובה אפשרית מבחינת תושבי המאדים היא התנאים על כדור הארץ. אלה היו המתאימים ביותר לקיום חיים סבירים מבחינתם. להוציא מים, צמחיה,חום וחמצן יש בכדור הארץ מה שהוא נוסף והוא היממה הזהה. לכך חשיבות רבה מבחינת השעון הביולוגי. כוח המשיכה אמנם גדול יותר ,אבל לאורך הדורות הגוף מסתגל לכך. ההגירה לכדור הארץ נעשתה באמצעות חלליות. עם הגיעם לכוכב לכת זה הם החלו להקים ישובים ולהכיר את האוכלוסייה המקומית. להיות לאורך זמן מבודדים קשה וגם לא רצוי. יש צורך להכיר את המקום, להכיר מקורות מזון וליצור איזה שהוא קשר עם המקומיים על מנת לקבל חומרי גלם ולאט לאט להתערות בסביבה האנושית . וכך תוך כדי לימוד התרבות והשפות המקומיות השאירו את חותמם לפחות על חלק מהאוכלוסייה הארצית, מה ששימש מאוחר יותר בסיס לחלק מהמיתולוגיות של תושבי כדור הארץ.

סיפור כזה יכול לשמש כתסריט עבור סטיבן שפילברג.

להמחשת היתכנותו של תסריט כזה רצוי לחשוב מה היה קורה על כדור הארץ, אם גם בו האטמוספירה, מסיבה כל שהיא היתה עוברת תהליך איטי של היעלמות.

קרוב לוודאי שזה היה מלווה גם במלחמות ואלה היו מלחמות הישרדות.

איך בודקים התכנות של סיטואציה כזאת? לכך שתי אפשרויות אפשרות אחת היא ביצוע בדיקות ד.נ.א לקבוצות אתניות הטוענות שמוצאן הוא חוץ ארצי. בסין חיה קבוצה אתנית הטוענת שמוצאה מחוץ לכדור הארץ(אלה בני הדרופה). אפשרות שניה היא טיסה למאדים .טיסה כזאת בטכנולוגיה הקיימת כיום תימשך חודשים מה שדורש הערכות לוגיסטית כבדה ביותר. מזה שנים יודעים שרוח השמש, ביוצאה מפני השמש מהירותה היא 30,000 קמ"ש. אולם במעברה דרך שדות מגנטיים רבי עוצמה בשמש מהירותה מואצת ל-3 מיליון קמ"ש. ראוי להקים צוותי מחקר על מנת שיבדקו את הנושא.הבנת המכניזם הזה תסלול את הדרך לדור חדש של חלליות בין-כוכביות. במהירות כזו טיסה למאדים תימשך שבוע. המשמעויות הכלכליות הטמונות בטכנולוגיה חדישה זו הן אדירות. ההיערכות הלוגיסטית שונה מזו הנדרשת לטיסה של חודשים. צירוף ארכיאולוג ובלשן לטיסה כזו מתבקש. כהערת ביניים במחקרים ארכיאולוגיים כיום משתמשים גם בתצלומי לוויינים. אין שום סיבה שלא להשתמש במתודולוגיה זו בחקר המאדים.   טיסה מאוישת למאדים מעמידה בפני הקהילה המדעית אתגר אסטרונומי, היסטורי ואינטלקטואלי חסר תקדים .אתגר כזה הוא יותר מאשר ראוי לביצוע.

ראו גם

 

חיים על כוכב מאדים

 

הפלישה מכוכב מאדים