web analytics
קטגוריות
ספרות פופולארית תרבות פופולארית

סודי ומוחלט בהחלט- ההיסטוריה של חבורות "חסמבה" :החלק הראשון : המערה החשמלית

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט " סדרת המשך לסדרת " ההרפתקאות הקלאסית לילדים " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה.

ובמקביל הוצאת הספרים ידיעות אחרונות מוציאה לאור מחדש את ספרי הסדרה הראשונים במהדורה לא מצונזרת ( כפי שהיתה המהדורה הקודמת) ונאמנה למקור.

וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית. ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה.

ואת זה נעשה בסדרה מקיפה של כמה חלקים שתקיף את הדור הראשון של חסמבה אט הדור השני וגם את הדור השלישי המופיע כעת בטלוויזיה ואת כל הסודות שעומדים מאחורי הסדרה.

אבל תחילה לפני שנעבור לחבורה עצמה וליוצרה יגאל מוסינזון

זה הזמן לשאול וגם לפתור את השאלה הנצחית :

האם הייתה מערה חשמלית ?

"איפה בדיוק נמצאת המערה החשמלית ?

והתשובה היא חיובית :כן וירגייניה בניגוד לכל מה שאמרו לך במשך השנים לכל מה ששמעת ולכל מה שקראת בכתבות שונות בתקשורת שהסבירו שוב ושוב שהמערה החשמלית היא בדיה מוחלטת הייתה גם הייתה מערה חשמלית במציאות ולא רק בדמיונו של יגאל מוסינזון והיא הייתה ממוקמת במקום המדוייק שאותו תיאר בספרים.

 

יגאל מוסינזון מוקף בחברי "חסמבה " צייר מ.אריה.

הופיע ב"דיוקן -מקור ראשון "גליון 689 22.10.2010 בשם "הסודות המוחלטים בהחלט".

 

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת  ההרפתקאות הקלאסית לילדים  " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה.

ובמקביל הוצאת הספרים ידיעות אחרונות מוציאה לאור מחדש את ספרי הסדרה הראשונים במהדורה  לא מצונזרת ( כפי שהיתה  המהדורה הקודמת) ונאמנה למקור. 

 וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה.

ואת זה נעשה בסדרה מקיפה של כמה חלקים שתקיף את הדור הראשון של חסמבה את הדור השני וגם  ננתח את הדור השלישי המופיע כעת בטלוויזיה ואת כל הסודות שעומדים מאחורי הסדרה.

אבל תחילה לפני שנעבור לחבורות חסמבה עצמן לדורותיהן   וליוצרן  יגאל מוסינזון…

זה הזמן לשאול וגם לפתור את השאלה הנצחית :

האם הייתה מערה חשמלית ?

 

והתשובה היא חיובית.

:כן וירגייניה בניגוד לכל מה שאמרו לך במשך השנים  לכל מה ששמעת ולכל מה שקראת  בכתבות שונות בתקשורת שהסבירו שוב ושוב שהמערה החשמלית היא בדיה מוחלטת  הייתה  גם הייתה מערה חשמלית במציאות ולא רק בדמיונו של יגאל מוסינזון והיא הייתה ממוקמת במקום המדוייק שאותו תיאר בספרים.

 

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

איזור הסלעים ליד חוף תלאביב

ליד בית הקברות המושלמי, בצפון תל אביב, ישנה מערה חבויה בין סלעים, הצופה פני הים התיכון. טייל, המהלך בגבעות אלו, אינו יודע כלל, כי מתחתיו, למרגלות הגבעות, רוחשים חיים וחבורת "סוד מוחלט בהחלט" שמה משכנה בכוכים נסתרים אלו…………..
……… מערה זו, אפילו במשקפת הטובה ביותר, לא תוכל לגלותה.
מדוע?
ירון זהבי הוא בנו של המסגר שמעון זהבי, והאב התקין לסלע הסוגר על פי המערה צירים ומנופים, ומבחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל 7 ספרות 5897631. כדי לפתוח ולהזיז את הסלע יש ללמוד את כל התורה כולה…."

( הפתיחה ל"חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " מאת יגאל מוסינזון " )

אחת הדמויות המפורסמות בסדרת "חסמבה " של יגאל מוסינזון שזכורה לכל קוראיה אינה דמות אנושית ,זהו  מקום המפגש הקבוע של החבורה המפקדה של הילדים המערה החשמלית המלאה בהמצאות וומכשירים משוכללים שונים שבחוף ים תל אביב ,וגם היא כמסתבר ובניגוד למקובל לא הייתה בדיונית לחלוטין אלא התבססה על מודל אמיתי שעליו שמע מוסינזון.

המערה החשמלית   ממוקמת לפי הספרים  ליד בית הקברות המוסלמי בצפון תל-אביב והיא הייתה בשימוש ארגון ההגנה".

.שמעון זהבי, אביו של ירון ומסגר במקצועו, התקין 'סלע הסוגר על פי המערה, צירים ומנופים'. בחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל שבע ספרות: 5897631, כדי לפתוח ולהסיר ולהזיז את הסלע.  מוסינזון נמנע לציין איפה בדיוק נמצאת אותה מערה. כל מה שאנו יודעים זה שהיא נמצאת באיזור גן העצמאות ליד בית הקברות הערבי ממש ליד חוף "מציצים " ושכיום בית המלון הילטון נמצא מעליה.

לאורך השנים היו  ילדים רבים שניסו לאתר איפה נמצאת אותה מערה ,כן גם אני בינהם .

כל מה שידעו שמן הסתם כאשר  הצבר המושלם יואב צור מפקד חסמבה בשנות השבעים יוצא מהמערה אחד האנשים הראשונים שבהם הוא יפגש בכל פעם יהיה בטלן החוף אורי זוהר ( המוכר מהסרט "מציצים " )  שרובץ איפה שהוא כמה מטרים ליד המערה ואין להעלות על הדעת שהוא לא יראה שוב ושוב את החסמבאים עולים על פני הקרקע.

אני זוכר היטב כיצד נדדתי כמה פעמים בחוף תל אביב בחיפוש אחרי המערה אי אז בשנות השבעים.

אבל מעולם לא מצאתי אותה.ולבסוף היגעתי למסקנה המזעזעת  שאחרי הכל המערה החשמלית אולי אינה קיימת..

מן הסתם החיפושים אחרי המערה החשמלית נפסקו בשנות השמונים והתשעים כאשר כל האיזור סביב המערה הפך למקום מפגש ראשי להומואים ומי שהיה  המחפש שם את המערה ואת החסמבאים בלילות סביר שהיה נתקל לא בילדים העולים מעל פני האדמה מאי שם אלא במבוגרים שהיו מציעים לו הצעות מגונות..

 אז האם הייתה או לא הייתה מערה חשמלית ?

נהוג לחשוב שהיא הייתה המצאה של מוסינזון

טעות .

 המערה החשמלית   התבססה על מערה אמיתית בהחלט .

המערה החשמלית של מקס המשוגע .

..המערה עתיקה של מקס הקדמון

מקס הדמון בצוק הכורכר

היא רחמה של תבל.|

יהורם בן מאיר."מקס מתהלך על המים". 

אם מקס כאן / פיצ'י יהורם בן מאיר

אִם מַקְס כָּאן
הַכֹּל כָּאן.

אִם מַקְס כָּאן, אֵין עוֹד
פְּלַגָּה בֵּין יָם לְיָהּ וְהֶמְיָה
וּבַעֲיַם הָרוּחַ בְּקוּמוֹ בַּחֲלוֹמוֹ
מַקְס שָׁב אֶל
מְקוֹמוֹ, שָׁם
הַמַּשָּׁב

מתוך מקס מתהלך על המים, קשב לשירה 2005

מקס קלינהוף היה מתבודד מוזר ממוצא אוסטרי שנמלט מאוסטריה בראשית שנות השלושים עם עליית הנאצים לשלטון והיגיע לחוף ים תל אביב שם חי במשך כעשור מסוף שנות השלושים  כמתבודד גר במערה  מוכר לכל ואהוב על הילדים.למרות שהיה סוג של אוטיסט

. למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

 

צילום של מקס קליינהוף במערה החשמלית שלו. סוף שנות הארבעים.צילם הצייר אברהם חזק.(תודה לעמוס אריכא ולראובן חזק על הצילום).  

מקס בעזרת חתיכות פחים וברזלים חלודים שמצא בשפת הים, סמוך לקצהו של גב הכורכר הצפוני חפר בשנות השלושים את מערתו. ניתן היה לרדת אליה במדרגות חצובות בסל(כשבע מדרגות, ובסך הכל מדובר בחדר אחד בלבד שגודלו היה כשלושה על שלושה ומשהו. בצד אחד היתה חפורה לשון גבוהה של כשבעים או שמונים ס"מ ששימשה לו מיטה ובהמשכה פינת הבישול שלו, שמעל לפתיליה שלו חצב ארובה דרך התקרה שנוצרה לפליטת העשן.

המערה שאותה בנה מקס במו ידיו והייתה במקום  המדוייק שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים"   הייתה אכן  לא מערה רגילה כלל וכלל אלא מערה חשמלית. מקס  התקין בה  תחנת  חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .  ולמעשה הוא  הקים לעצמו במערה שלו  תחנת חשמל פרטית  אולי הראשונה הראשונה מסוגה  בארץ.

 הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס בילדותו ( כמו כל ילד שביקר אז בחוף תל אביב נזכר :מקס היה אדם יוצר לדעתי כמעט גאון . הוא הישיג מהזבל של הצבא הבריטי וישרים והרכיב אותם בקצה עמוד שהמנוע שלו ספג רוחות ואנרגיה וכך יצר עבור עצמו חשמל.

 המערה  של מקס הייתה מוארת בקביעות בחשמל בזמן שבבתים רגילים שהיו מחוברים לחברת החשמל  לא היה חשמל בהפסקות חשמל. אצל מקס במערה מעולם לא היו הפסקות  חשמל מאחר שהחשמל שלו בא  מהרוחות בים שמעולם לא פסקו.

 היכן בדיוק הייתה המערה החשמלית ?

 הסופר עמוס אריכא   מספר :

מערתו של מקס  הייתה במדרון הכורכר מגן העצמאות לכיוון הים, באיזור שמתחת לאנדרטה לזכר הטייסים שנפלו במלחמת העצמאות באיזור שאותה בנה בנימין תמוז.

 מעבר לגבול הצפוני של גן העצמאות, מתחיל המצוק המפורסם של תל-אביב לאבד מגובהו עד נקודת אפס בו הוא נמוג בחול הים, במרחק של כמה עשרות מטרים מהגבול הדרומי של נמל תל-אביב.  

בנקודת השתפלות הגב ממשטחו  העליון של המצוק נמצאה המערה החשמלית של מקס קלינהוף. את המערה הרס בשנת חמישים ואחת טרקטור  שנשלח לחסל כל זכר לאתר הנדיר.

 במרחק שבין ארבעים לחמישים מטרים דרומה מנקודת מגוריו של מקס, נמצאו לפחות עוד שתי מערות קטנות, ממש מתחת לשטח גן העצמאות, מוסתרות היטב בצמחיית הצוקים ואי-אפשר היה לראותן מתחומו  של הגן עצמו. מערות אלו קטנות בהרבה ממערתו של מקס היו מוכרות היטב לאלה המכונים "הקבועים" של החוף. מעליהן נמצא השביל דרכו ניתן היה להגיע לבית הקברות המוסלמי שנמצא במרחק של כמאה וחמישים מטרים משם.

צילום גלית חתן.

הסופר יורם קניוק זוכר גם הוא היטב את המערה בחוף מציצים:

יורם קניוק :הייתה מערה בערך ליד המקום שבו נמצאת היום האנדרטה של בנימין תמוז ליד גן העצמאות.אני זוכר שהיינו נכנסים לשם תמיד לפני מלחמת העולם השנייה. היינו קוראים לה "המערה" כי היא הייתה היחידה בסביבה.מתחתיה  היה ברכה טבעית שבה היינו שוחים.

 אלי : כמה ילדים היו יכולים להיכנס לשם ?

קניוק : אני זוכר  שהיינו יושבים שם עשרה ילדים עושים מדורות ומכינים עצמנו למלחמה.  כאשר הגנראל הנאצי  רומל התקרב לארץ היינו מביאים לשם מקלות עבור המלחמה העתידה.

 אלי : האם שמע מוסינזון על המערה הזאת ?

קניוק : מן הסתם כן.אם הוא גר באיזור וביקר בחוף תל אביב לעיתים מזומנות בשנות ה-40 אז סביר להניח שהוא ידע עליה. כולם ידעו עליה.

עמוס אריכא מרחיב :

הייתה לא רק מערה אחת באיזור החוף  אלא כמה מערות. לפחות 3 או ארבע מערות באיזור גן העצמאות. אחדות בגודל 2 וחצי מטר .הייתה  אחת גדולה במיוחד.  במערות שאני ישבתי בהם יכלו לשבת ארבע חמישה ילדים אולי עד עשרה. . 
 ואני זוכר שהו היו קיימות עוד ב-1950 כאשר ביקרתי בהן בפעם האחרונה כדי להיזכר בילדותי ומאז כנראה הן הפסיקו להתקיים .ובינן הייתה את המערה החשמלית של מקס.

 את המערות תיארתי מאז בספרים שונים שלי כמו :הטיסה לירח "  בספר ישו הנערה וסזאנית ובספר אביב שחור.

  המערה החשמלית של מקס

באיזור החוף חי  אדם בשם מקס  קלינהוף  שבנה  שם מערה אמיתית עם חשמל בסוף שנות השלושים.

 למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

היה זה מקס שיצר בדיוק במקום שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים" יצר מערה שאכן הייתה מערה חשמלית מאחר שהוא התקין בה  מקור חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .

מה עלה בסופה של המערה החשמלית ?

עמוס אריכא: המערה  החשמלית  של מקס התקיימה מסוף שנות השלושים עד שהקימו את מלון שרתון הראשון בסביבה בראשית שנות החמישים  ורצו להרחיק את כל התושבים שגרו בצריפונים על מורד גב המצוק ושלמו להם כספים.

את מקס הם רצו לסלק גם כן ועבורו נמצא פיתרון מיוחד.  

את מקס סילקו על ידי חבורת בריונים ששלמו להם להרחיק את מקס הם התגרו במקס שנאלץ לתקוף אותם כשניסו לפרק גדר שהקיפה את המערה כמובן שהמשטרה שחיכתה מהצד  התערבה ועקבותיו נעלמו עבור מיודעיו המרובים בחוף . רק אחרי שנים רבות גיליתי מה קרה:  מקס הוכרז כלא שפוי הוא נשלח לבית החולים לחולי רוח אברבנאל בבת ים. שם  בילה  יוצר המערה החשמלית את שארית חייו כשהוא בונה ערים דמיוניות בחול עם גשרים ודרכים. .

בספרו של עמוס אריכא "עלמה בקצה הכפר" ( 1991)  מופיע מקס כאחת הדמויות המרכזיות ובקובץ שיריו של המשורר הצפון תל-אביבי יהורם בן מאיר  "פיצ'י"  "מקס מתהלך על המים" ( 2005).

מקס  הדייר   האמיתי של המערה החשמלית מופיע בספרים אלו  כדמות כמעט מיתית לא פחות מאותם חסמבאים שהשתכנו גם הם במערה חשמלית בדיוק בפינה שבה השתכן מקס בסוף שנות השלושים.

 נראה שכל המערות שהיו קיימות באיזור חוף מציצים  כאשר החל מוסינזון לכתוב  את סיפור חסמבה הראשון ב1949 הפסיקו להתקיים בשנים  1951-1952  הן נהרסו בעת הבנייה של גן העצמאות ומלון "שרתון " לידו. ".

וזאת הסיבה מדוע אף אחד מאותם אלפי ילדים שחיפשו אחרי שנת 1951 ובהם כותב שורות אלו  את המערה החשמלית לא מצאו אותה.הדחפורים הרסו את המערה החשמלית ואת תחנת החשמל שבתוכה.

מוסינזון עצמו ציין בחסמבה מספר 17 שבה היציג את הדור השני שלה חסמבאים שהמערה החשמלית נמצאת מתחת ליסודות מלון הילטון ולכן אי אפשר למצאה.

מאוחר יותר הפכה המערה למיתית לגמרי כאילו לא הייתה קיימת מעולם.

מקס והחסמבאים :פרשנות מיתית .

ליגאל מוסינזון יוצר חסמבה לא הייתה כמובן פרשנות מיתית מיוחדת על גיבורין  אבל  נראה שלמשורר יהורם בן מאיר פיצ'י בהחלט היו זרעים של פרשנות מיתית לגבי דמותו של מקס קליינהוף וגם לגבי החסמבאים שאותם הוא  מאזכר ומזהה  בשירים שונים שלו עם ילדי שכונת מחלול ,דהיינו הוא וחבריו בילדותם.

למשל בשיר "על הקריאה":

"כְּבָר אָז יָדַעְתִּי כִּי אֱלִימֶלֶךְ זוּרְקִין/הוּא צֶלֶם הוּא דְּמוּת/מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים/שֶׁל יַלְדוּתֵנוּ – /מַקְס//נוֹלַדְנוּ מִן הַיָּם/זֶה הָאֶחָד הַקַּיָם בֶּאֱמֶת/בִּשְׂפָתֵנוּ בָּלַלְנוּ חוֹל יָחֵף וְטָהוֹר וְחוֹפִי/וּבֵית הַחִנּוּךְ בַּצָּפוֹן/שָׁם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ/שָׁם גְּבוּלוֹ" ("על הקריאה", נהר הירקון יוצא מעדן, עמ' 18)

 האם בן מאיר מזהה כאן בין אלימלך זורקין הנבל של סיפורי חסמבה  ובין מקס היוצר של המערה החשמלית?

יותר סביר שמה שפיצ'י רומז לו הוא שהדמויות המיתיות של גיבורי סדרת חסמבה מבוססות עליו ועל חבריו בילדותם בשכונת מחלול בחוף ים תל אביב.

פיצ'י מתאר את מקס איש המערה של חוף תל אביב כאדם טהור כמו ויותר מכמו אלוהי מאין אודיסאוס הנפלט אל החוף וכמו ישו המהלך על המים .

מקס אצל פיצ'י הוא הפרוטו טייפ של אליק של משה שמיר שבא מן הים ואין איש יודע מאיין בא.

והמערה שהוא יוצר  בחוף הופכת לרחם העולם .

ואנחנו יכולים להמשיך מכאן ולקבוע שבעיני רוחו של פיצ'י  שהחסמבאים שמשתכנים במערה החשמלית של מקס ומייצגים את ילדי תל אביב  הם בגדר תלמידיו ושליחיו של האיש המוזר שבא משום מקום על מנת להיעלם לשום מקום  ביצירת מציאות חדשה.

אחרי ימים רבים בא בולדוזר קרדום

לכרות ארץ ומלחים

והארץ הייתה תוהו ודום

הברות הברות

כברות של חול

ואין מלך במחלול.

( יורם בן מאיר  מקס מתהלך על הים ע' 15 )

 הייתה מערה חשמלית באיזור בשנת 1949 כאשר כתב מוסינזון את סיפור חסמבה הראשון.אבל היא נעלמה כאילו לא הייתה.

ובכל זאת אלפי אנשים שקראו את סיפורי חסמבה זוכרים את המערה החשמלית .

אולי היגיע הזמן שיקום איזה יזם ויבנה אותה מחדש כאתר תיירות ?

ראו גם :

איפה נמצאת המערה החשמלית

יואב איתמר על המשורר פי'צ'י יהורם בן מאיר ושיר "מקס-חסמבה " שלו

אז איפה הן החבורות ההן

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

 סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

 

חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר / יגאל מוסינזון

צייר גיורא רוטמן.

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

25 תגובות על “סודי ומוחלט בהחלט- ההיסטוריה של חבורות "חסמבה" :החלק הראשון : המערה החשמלית”

הנאצים השתלטו על אוסטריה רק ב-1938. על כן סביר להניח שמקס הגיע ארצה רק בסוף שנות ה-30.
אם הגיע קודם לכן אפשר להניח שהגיע לאחר רצח דולפוס בידי סוכנים נאצים ב-1934.

גיורא
המידע על כך שמקס היגיע לארץ בראשית שנות השלושים דווקא מאוסטריה הוא מעמוס אריכא שעומד על כך.
אבל נכון הוא שעמוס אריכא היה חייב לשמוע על כך מכלי שני ומסופקני אם היה אז יותר מילד קטן אם בכלל נולד אז. ההשערה של אריכא היא שמקס עזב אז את חייו הנוחים באוסטריה משום שאיך שהוא חזה מה שהנאצים עומדים לחולל אם כי אלו עוד לא שלטו באוסטריה.
אבל בהחלט יכול להיות שמקס היגיע רק בסביבות 37-38 לארץ כאשר הנאצים כבר היו איום מוחשי בבירור.

ליגאל מוסינזון יוצר חסמבה לא הייתה פרשנות מיתית מיוחדת על גיבוריו אבל נראה שלמשורר יהורם בן מאיר פיצ'י בהחלט היו זרעים של פרשנות מיתית לגבי דמותו של מקס קליינהוף וגם לגבי החסמבאים שאותם הוא מאזכר ומזהה בשירים שונים שלו עם ילדי שכונת מחלול ,דהיינו הוא וחבריו בילדותם.

למשל בשיר "על הקריאה":

"כְּבָר אָז יָדַעְתִּי כִּי אֱלִימֶלֶךְ זוּרְקִין/הוּא צֶלֶם הוּא דְּמוּת/מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים/שֶׁל יַלְדוּתֵנוּ – /מַקְס//נוֹלַדְנוּ מִן הַיָּם/זֶה הָאֶחָד הַקַּיָם בֶּאֱמֶת/בִּשְׂפָתֵנוּ בָּלַלְנוּ חוֹל יָחֵף וְטָהוֹר וְחוֹפִי/וּבֵית הַחִנּוּךְ בַּצָּפוֹן/שָׁם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ/שָׁם גְּבוּלוֹ" ("על הקריאה", נהר הירקון יוצא מעדן, עמ' 18)

האם בן מאיר מזהה כאן בין אלימלך זורקין הנבל של סיפורי חסמבה ובין מקס היוצר של המערה החשמלית?

יותר סביר שמה שפיצ'י רומז לו הוא שהדמויות שמיתיות של גיבורי סדרת חסמבה מבוססות עליו ועל חבריו בילדותם בשכונת מחלול בחוף ים תל אביב.

פיצ'י מתאר את מקס איש המערה של חוף תל אביב כאדם טהור כמו ויותר מכמו אלוהי מאין אודיסאוס הנפלט אל החוף וכמו ישו המהלך על המים .

מקס אצל פיצ'י הוא הפרוטו טייפ של אליק של משה שמיר שבא מן הים ואין איש יודע מאין בא.

והמערה שהוא יוצר בחוף הופכת לרחם העולם .

ואנחנו יכולים להמשיך מכאן ולקבוע שבעיני רוחו של פיצ'י שהחסמבאים שמשתכנים במערה החשמלית של מקס ומייצגים את ילדי תל אביב הם בגדר תלמידיו ושליחיו של האיש המוזר שבא משום מקום על מנת להיעלם לשום מקום ביצירת מציאות חדשה.

בהקשר הזה כדאי להשאיר את אליק מחוץ לתמונה.
כל המבקרים התיחסו למשפט הזה ברצינות רבה מדי. הם, משום מה, לא לקחו בחשבון שהוא נאמר מפי האב באופן מבודח. זאת גם אלוזיה ספרותית שבה מרמז משה שמיר על דיטה בת-אדם של אנדרסן נקסה.

אגב גיורא
אם איני טועה אתה היית מוציא לאור בהוצאת קשב של הספר "מקס מהלך על המים".
מופיע שם שיר על ציור של אברהם חזק שבו מופיע גם מקס. אברהם חזק היה צייר ידוע של כרזות סרטים בשניוןת ה-40 והוא אביו של איש השב"כ הבכיר לשעבר ראובן חזק שסיפק את הצילום של מקס. אבל הוא ככל הנראה אינו זוכר דבר על ציור של מקס.
לך ידוע משהו בנושא? נראה לי שציור שאותו תיאר בן מאיר אכן קיים.ואם עדין קיים אני מעוניין לסרוק אותו לרשת.

כן, ערכתי את הספר של פיצ'י.
למיטב דעתי, בעיזבון של פיצ'י שבידי אלמנתו עוד שירים רבים על מקס ועל שכונת מחלול, משום שאני בחרתי ממה שקיבלתי את מיטב השירים, והיו עוד כ-150 עמודי שיר שלא ראו אור ב"קשב"
באשר לציור, לי לא ידוע עליו דבר אבל אולי כדאי לשאול את ראובן חזק או את בני משפחתו.

לאלי שעשה מלאכת שחזור נאמנה של האיש מקס קלינהוף ותקופתו – ברכה מיוחדת. ועכשיו הערה לגיורא לשם: חלק קטן מקרב היהודים עזבו את אוסטריה כבר בתחילת שנות ה-30 ולא המתינו להשתלטות הנאציזם מפני שהיתה לאוסטריעם אנטישמיות בשפע משל עצמם. כשראיתי את מקס בפעם הראשונה הייתי ילד כבן 4 בגן של ימימה טשרנוביץ-אבידר. הגן נשכר על-ידי מחלקת החינוך של עירית תל-אביב ממשפחת מלמד ברחוב הירקון. הגן נמצא בקומת הקרקע של הבניין והחצר בה נהגנו לשחק מדי יום פנתה לים ונמצאה במרחק של כמאה מטרים בלבד מהמערה שחפר לעצמו מקס). עברנו על פניו באחד מטיולינו כשבראש צועדת ימימה. זה היה בשנת שלושים ושבע, ואילו חפירה המערה נמשכה לפחות שנים אחדות. מכאן המסקנה שנגעתם בה בחילופי הדברים ביניכם שיתכן והגיע לארץ בשנת 34. העובדות הידועות לי תומכות לחלוטין בהשערה זו. נקודה נוספת לגבי הדרך בה מציג יהורם בשיריו את מקס כאיש טהור. אכן היה בו באיש המיוחד הזה מהטוהר הנדיר. מעולם לא פגע לרעה לא באדם ולא בחי. הוא היה טבעוני מובהק, לא אכל בשר לא נעל נעלי עור אלא סנדלים שהכין לעצמו מחומרים שונים כשזירת חבל ובד, בהם גם השתמש כחגורה למכנסיו. ראיתי פעמים רבות את הנזיד שהכין לעצמו מירקות שהיה מקבל לקראת סופשבוע בחינם מהירקן שנמצא בפינת דיזינגוף וירמיהו. לעתים היה מערב בירקות אלה עשבים שליקט וקטף בין צמחיית הדיונות. לא אלאה אתכם בפרטים נוספים. אבל לסיכום מדובר באחת הדמויות היותר ציוריות של שנות השלושים בתל-אביב הקטנה.

דניאל שפיגל כותב לי ::
אלי שלום רב!

> אני סטודנט בבר-אילן ובמסגרת עבודה סמינריונית הקשורה לחסמב"ה יצרתי צילוב שייתכן והוא מעניין בין המחקר שלך על המערה החשמלית ומספר דברים שנחשפתי אליהם במהלך שירותי הצבאי שעד כמה שידוע לי לא קיבלו פרסום רב ועשויים להוסיף נדבך לעבודת הקודש שאתה עושה במחקריך על הספרים.
> הייתי שמח לשמוע את דעתך בנדון.

> בזמן שהייתי איש קבע במפקדת הקריה (2008-9) השתתפתי בסיור המלא היחיד שנערך אי פעם במתחמים הביטחוניים מתקופת קום המדינה והמנדט בקריה הישנה (הקריה, שרונה ובניינים בסביבה).
> במסגרת הסיור הלכנו בתוך מנהרות שנהרסו זמן קצר לאחר הסיור במהלך הבנייה של מתחם הבילויים במקום ואני מאמין שניתן לטעון שמדובר במודל שעליו התבססו רבות ממנהרות ההגנה כולל חלקים מהמערה החשמלית בשני ספרי חסמב"ה שהתרחשו בתקופת המנדט.
> המדובר הוא במתחם תת-קרקעי שהכיל תשלובת יקב, מחסנים וציוד זיקוק במשך התקופה הטמפלרית ולאחר מכן שימש את מערכת הביטחון הישראלית מספר שנים וכלל מספר אולמות, חדרים ומנהרות מקשרות ביניהם.
> אני מאמין בקשר בין מנהרות הקריה לספרים ממספר סיבות כלהלן:
> 1. המבנה הפיזי של המנהרות זהה כמעט לחלוטין למנהרות בחסמב"ה: הייתה שם מנהרה צרה, ארוכה ולא מוארת שקישרה בין שני חדרים תת-קרקעיים וברצפתה דלת מתרוממת המובילה לחלל פנימי כמו המנהרה שמובילה מבית המרקחת למפקדת ההגנה ב"חסמב"ה בבית האסורים".
> בחדרים שבהם התנהלה פעילות של הרכבת נשקים הותקנו מעליות מיוחדות לצורך הובלה של הפריטים (שם הורכבו המטוסים הראשונים של השירות האווירי של המדינה). ואפילו הייתה קיימת מערכת טלפונים פנימית! כאשר גם האלמנטים הללו התקיימו בספר הנ"ל.
> 2. הכניסה למנהרות הייתה במשך זמן רב דרך דלתות סודיות שהוחבאו מתחת ומאחורי מתקנים כבדים (שתי כניסות אם אני לא טועה-כמו במערה החשמלית) ונפתחו באמצעות מנגנונים שונים המקבילים לספרים, באחת מהן שילוב של כפתורים שנלחצו במכשיר שהסתיר את הכניסה גרם להסטתו כולל מעמד הבטון היצוק שלו-אם זכור לי נכון היה גם פתח הצצה בחלקו התחתון וזה יוצר שילוב בין הכניסה בבית המרקחת לכניסה למערה החשמלית בצוק. בנוסף אם אינני טועה הכניסה השנייה התבססה על לחיצה על כפתור ואז הסטה של זיז כך שהמכשיר שכיסה את הפתח הוסט-גם כאן ניתן לזהות דמיון למערה החשמלית.
> 3. הפעילות הביטחונית-עברית במנהרות הללו בין הכרזת האו"ם לסוף מלחמת העצמאות מזכירה במספר נקודות את הפעילות במנהרות שמתוארות בספרים, היה שם נער שהרכיב מטוסי קרב, הכספת של המדינה שכנה במנהרות הללו וגם בית הכלא לפושעים המסוכנים ביותר וחדר לחקירתם!

> בנוסף לנקודות הדמיון הללו קיים גם קשר ישיר בין המנהרות למוסינזון, חטיבת גבעתי שבה היה הרי קצין תרבות הוקמה במתחם שרונה שהיה גם הבסיס ממנו יצאו חייליה לפעולותיה הראשונות כך שסביר להניח שמוסינזון שמע על המתחם התת-קרקעי גם אם לא נכנס לתוכו בפועל.

> לאור הנתונים הללו ברצוני להציע את האפשרות שמוסינזון ברא את המנהרות והמערות בספריו לפחות באופן חלקי על בסיס המנהרות שהתקיימו בשרונה אבל הציבן במקומות אחרים מכיוון שעד השנים האחרונות עצם קיומן נחשב כסוד מדינה.

> בתודה מראש
> דניאל שפיגל

[…]  זהו יגאל מוסינזון אביה של חבורת "חסמבה" .והספר שלו "יהודה איש קריות " הוא התיאור המעולה ביותר של פאולוס מייסד הנצרות בספרות העברית כולה בכל התקופות. אבל זה גם בגלל שאין לו שום מתחרים. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

two × one =