האגדה לבית ריבלין

באוקטובר 2009  קיימו אנשי שבט ריבלין את הכנס המשפחתי הגדול ביותר בתולדות המדינה ,וחיזקו בכך את טענתם להיקרא "משפחת אצולה ".לטענת אנשי המשפחה היה זה לפני 200 שנה בדיוק שאבי המשפחה הילל ריבלין היגיע לארץ ישראל כמנהיג שיירת עולים מתלמידי הגר"א .

האומנם כך היה ? או שמה יש כאן מיתוס משפחתי בלבד? שכן המחקרים הראו שראשוני המשפחה היגיעו לארץ ישראל רק בשנת 1832 "בלבד" כך שחגיגות מאתיים השנה היו קצת מוקדמות ועדיף היה לחכות עימן לשנת 2032?

ואיך בכלל נוצר הזיהוי של משפחת ריבלין כאריסטוקרטיה יהודית  זיהוי שכיום אין כמעט שום משפחה ישראלית-יהודית  שנהנית ממנו כמוהם ?

 להלן כתבה ראשונה בסדרה של כתבות על  ראשוני משפחת ריבלין ועל תרומתם לספר המיסטי המפורסם "קול התור ". .

 

עץ משפחת ריבלין .צייר רענן לוריא.

בארץ ישראל יש  יהודים מכל מיני סוגים ,ספרדים אשכנזים וריבלינים.

משה שרת

 

 בני משפחת  ריבלין

המשפחה הגדולה המאורגנת ובעלת התחושה ההסטורית החזקה ביותר בעולם היהודי משפחת  ריבלין חגגה לאחרונה 200 שנה לעלייתה  המשוערת לארץ בשנת 1809 בכנס ענק בבניני האומה בירושלים ובאירועים נילווים רבים ומגוונים.

דודתי ציפורה שהייתה בכנס  עם כלתה מדווחת שהיו בכינוס בבנייני האומה  אלפי אנשים אם כי לא יכלה להעריך אם היו שם יותר מאלף או אלפיים איש כפי שטענו המארגנים.

לפני שהיא נסעה לאירוע היא חקרה אותי :

תגיד מה הקשר המדוייק שלהם אלינו , הם גם כן צאצאי הגאון מוילנה ?

"לא " אמרתי " הם שייכים לאותה המשפחה שאליה השתייך הגאון מוילנה  ויש להם את אותו המוצא משותף עימו. הם צאצאים של אביו הקדמון של הגר"א  החבר יוסף שאותו הם מכנים מסיבה כל שהיא  שאינה מובנת לי  "יוסף החבר הקדוש "..  הקשר בכל אופן הוא על תקן של מעין בני דודים רחוקים בלבד. הגר"א מעולם לא ראה שום סיבה למה הוא צריך לקרוא לעצמו ריבלין "..

הכנס בירושלים התקיים בסימן מלאות 200 שנה להגעת ראשוני משפחת ריבלין לארץ בקבוצה של 70 משפחות שנמנו על תלמידי הגאון מוילנה (הגר"א).

לטענת בני משפחת ריבלין   בראש אותה קבוצה  עמד  אבי המשפחה הרב הלל ריבלין.

צילום משפחתי של משפחת ריבלין.

הכנס  לטענת המארגנים היה  הכנס המשפחתי הגדול בעולם ( ואם כך מן הראוי להכניס אותו לספר השיאים של גינס )   והיגיעו  אליו  או היו אמורים להגיע אליו ,  5000 או 3000 בני משפחה מהארץ ומהעולם שבין כולם קשר דם.

 "זהו אירוע פולקלוריסטי ממדרגה ראשונה על משפחה אחת, מסועפת מאוד, שמצאה לנכון לספר את סיפורה הפרטי הקשור לישיבתנו כאן בארץ ישראל" אמר  יוסי ריבלין דובר המשפחה ומוסיף: "חיים היום בארץ ובעולם כ- 25,000 בני משפחת ריבלין וצאצאיהם (זאת להערכת חוקרי אילנות יוחסין משפחתיים וחקר הדורות) מתוכם שני שלישים חיים בישראל . .

העץ המשפחתי הרשמי כולל למעלה מ- 50,000 שמות זאת להערכת חוקרי אילנות יוחסין משפחתיים וחקר הדורות.

לפי ספירה מדוייקת יותר ישנם בסוף  שנת 2009   52,366 'ריבלינים'  ולפי גרסה שלישית עץ המשפחה כולל חמישים ושבע אלף שמות.  כיום מוערך מספר בתי האב של המשפחה ב-,14,440 והם מתפרסים בכל העולם.

   הגנאלוגים של המשפחה מתרכזים בעיקר  בצאצאי שלמה זלמן ריבלין משקלוב שחי במאה ה-18 והוא הראשון שנשא את השם המפורש "ריבלין" מאחר שאז החלה ממשלת הצאר לדרוש מיהודים ליצור לעצמם שמות משפחה.

זהו ללא ספק  שבט אדיר מימדים  ומתועד היטב  שבמסגרתו  דרים  יחד המועמד החרדי לראשות עירית ירושלים הרב פורוש  עם הקומיקאית רבקה מיכאלי ועם השחקן ספי ריבלין.

 הריבלינים  נושאים כ450-500 שמות שונים  מאמדורסקי ובנזימן ועד לשלאנג –שילון ותומרקין  הם מתפרסים על פני הגלובוס כולו  – ומלבד ישראל ניתן למצוא אותם גם בארה"ב, צ'ילה, רוסיה וניו-זילנד

בני השבט מטפחים את אילן היוחסין באדיקות קנאית. מלבד כנסים ואירועים משפחתיים שהם מקיימים מידי פעם בפעם , מדי חודש מתכנסת ועדה מסדרת של 30 "זקני"  שבט שדנה בפעילויות גיבוש שונות.

אך בראש ובראשונה ומעל לכל הם משקיעים בתיעוד הקשרים  המשפחתיים .וכיום זה מתבצע בראש ובראשונה באינטרנט .

 ג'ולס פלדמן, רפתן  תושב קיבוץ יזרעאל, עולה מדרום אפריקה שנשא לאישה את ניצן בת משפחת ריבלין   פיתח תוכנת מחשב שבה ניתן למצוא כל נתון אפשרי על בני המשפחה. הוא  מיחשב את עץ המשפחה  שכיום כולו נמצא במחשב בעברית ובאנגלית באתר משפחת ריבלין שהוא האתר המשפחתי המקיף ביותר בעברית ברשת.

אנשי שבט ריבלין  רואים בעצמם מעין  "אריסטוקרטיה"  ,  גאים בשמם ומורשתם  והרבו להתחתן אלו באלו עד שהיו למשפחה האשכנזית הגדולה מכולם מבחינה מספרית.

 כנראה  משום שהם היחידים שטרחו לספור  ולרשום את כל הבאים אליהם  ולהחשיב  את כל מי שהיה קשור אליהם באיזו שהיא צורה כשייך לשבט הענק "ריבלינים "  בין שרצה בכך ובין שלא.

  זהו דבר ששאר המשפחות כולל משפחות וולפנזון  וסלומון העתיקות  באותה מידה לא טרחו לעשות.

אתר משפחת ריבלין.

יוסי ריבלין איש המשפחה הסביר את הרעש סביב הריבלינים :

. "הרעש שאנחנו עושים עכשיו, זה לא בגלל שאנחנו חס וחלילה חושבים שאנחנו טובים ממישהו אחר. זאת משפחה פשוטה בסך הכול, שלאורך השנים טרחה לשמור על קשר. סיפור המשפחה הוא סיפור הישיבה בארץ. מאות שנים היא כבר קיימת ויש לה סיפור מעניין שמאוד קשור לכל הטוב והרע שבהיסטוריה של היישוב בארץ. אין רע בפולקלור משפחתי שגורם קצת שמחה".

מה שנכון נכון .אבל אין זה מדוייק כלל לטעון שבני משפחת ריבלין אינם רואים בעצמם אצולה. עם כל הצטנעויותיהם ,הם בהחלט רואים את עצמם ככאלה.

הם  החלו  בשלב מסויים לייחס את עצמם לגולי ספרד ( דהיינו האשכנזים הגדולים מכולם הם בכלל ספרדים )  והיגיעו עד לבית דוד אם כי אין  לכך שום בדל קלוש ביותר של הוכחה.

ואם זאת  למרות מספריהם העצומים אין להגיד שהם הוציאו מבינם כמות גדולה של אישים חשובים באמת מאז המאה העשרים ואף לא יוצר מרכזי אחד ויחיד  בתחום התרבות . כמדומה שהמשפחה הזאת התבלטה יותר בדורות האחרונים יותר עם משפטנים ( הכנס כלל מפגש משפטנים מבני ריבלין )  וסוחרים עסקנים  וזמרים  מאשר עם סופרים ויוצרים.

עם זאת אין לזלזל בכמות היוצרים שנכללים בין בני המשפחה כפי שהראה הכנס.

הכנס כלל : – יום עיון על עלית תלמידי  הגר"א ובמרכזם בני משפחת ריבלין( שבו נכחתי  גם אני )  פסטיבל  של סרטים  שיצרו בני המשפח  ובמרכזם סרט דוקומנטרי של חמישים דקות על המשפחה ותולדותיה  תערוכה "הגן הריבליני באמנות " של ציורים ,עבודות וידיאו ,מיצגים צילומים ופסלים של בני החמולה   ובהם הקריקטוריסט רענן לוריא .

הייתה גם  תערוכת ספרים שנכתבו בידי בני המשפחה,  היה סיור בשכונות המרובות של ירושלים שנבנו על ידי בני ריבלין בעקבות תולדות המשפחה שם  ,היה  נאום ברכה קצרצר  של  נשיא המדינה שמעון פרס  . – פסטיבל סרטים הקשורים ושל בני המשפחה
– שירה ונגינה, תצוגות שונות ממעשי ידי בני המשפחה  בתחומי האומנות, הכתיבה והמחקר, ספרות על תולדות המשפחה.במקביל  ואנשי המשפחה מימנו הוצאת חוברת מיוחדת של המגזין "עת-מול " שעוסקת בתולדות המשפחה  למיטב ידיעתי הגיליון הראשון של כתב עת בעברית עם מאמרים מחקריים שהוקדשו לתולדות משפחה אחת. .

זהו הכנס השלישי  מסוג זה.

הכנס הראשון התקיים ב1955 במלון  בירושלים ביוזמתו של יוסף ריבלין. כמה מאות אנשים הופיעו אז.

. כנס דומה נערך בירושלים ביוני 1980' לאחר שהרעיון עלה שוב בשנת השלושים למדינה שעמסו בסימן "שורשים " לא ברור בידי  והוא החל להסתובב בחוגי המשפחה ואבל חלפו שנתיים נוספות עד שהפך הרעיון למעשה.  אז השתתפו בכנס בבנייני האומה בירושלים בהשתתפות כ-2600 בני משפחה .לפי גרסה אחת או 3000 איש לפי גרסה אחרת .  4000 איש לפי גירסה שלישית ( של יו"ר הכנסת רובי ריבלין)  וכ5000 איש לפי גרסה רביעית.

באותו כנס צייר בן המשפחה הקריקטוריסט הידוע רענן לוריא אילן יוחסין של המשפחה שבו נמנים כל צאצאיה לדורותיהם כעלים וכענפים אם כי לא ברור לי אם הוא אכן כלל את כל אלפי הצאצאים עד אז או רק כמה דמויות בולטות.

באותו הכנס נערכה צעדה המונית של המשתתפים סביב חומות העיר העתיקה נפתח בחזיון אור קולי ונמשך בסימפוזיון על ירושלים במאה ה-19 ותפקידם של הריבלינים בעיצובה. לאחר מכן זימרה מקהלה בניצוחו של שמואל ריבלין  ששרה לחנים של החזן והמלחין  שלמה שלמן ריבלין והופצה חוברת מאת ד"ר אשר ריבלין על תולדות המשפחה .והוצג לראווה קיר ענק של אילן היוחסין שצייר רענן לוריא.

ספק רב בעיני אם יש משפחה אחרת בעולם היהודי שעסקה בצורה שיטתית במשך זמן רב כל כך בתיעוד עברה.

 בכנס שמו בני המשפחה  דגש על  הנרטיב המשפחתי לפיו עלייה זו, כ- 70 שנה לפני "העלייה הראשונה" , היא למעשה העלייה הציונית הראשונה לארץ ישראל, אם כי ראוי לציין שהיו קבוצות שעלו גם קודם ואולם לא ממניעים אידיאולוגים כפי שעשו תלמידי הגר"א.

תולדות חקר שושלת ריבלין.

איך התחיל עיסוקה הדקדקני של משפחת ריבלין בעברה ?

הכל התחיל עם ספר המשפחה שושלת היחש הריבליני שבמשך שנים רבות היה מיוחד במינו והוא אולי יותר מכל דבר אחר עורר את גאוותם ועניינם של בני המשפחה בעבר משפחתם.

ספר המשפחה של השבט מבוסס אך ורק על תיעוד והוכחות מוצקות כמו מצבות, כתבי יד, תעודות וספרים,  כפי שהם מגדירים זאת "הפרקים הראשונים בו נכתבו כבר בשנת 1550".

לא מדוייק.

מעניין שבמהלך המאה ה-19 התקופה שבה בלטה משפחת ריבלין יותר מכל בתולדות הישוב היהודי אנשיה כמעט ולא עסקו בעבר של משפחתם . הריבלין הידוע ביותר יוסף ריבלין  אם כי היה כותב פורה ביותר כמעט ולא עסק כלל בתולדות משפחתו . אולי משום שהיה עסוק מידי בצרכי השעה.

השחזור של אילן היוחסין הריבליני נעשה בעבודת נמלים פרטנית בעיקר  מראשית המאה הקודמת  ובעיקר שנות העשרים השלושים והארבעים של המאה ה-20.

אליעזר ריבלין

אדם בשם אליעזר ריבלין ( 1889-1942) החל בתקופה זאת להתעניין בתולדות הישוב הפרושי בירושלים.  זה החל כאשר הוא הוגלה בידי התורכים לסוריה ושם מצא כמה ספרים שעוררו את עניינו בתולדות הקהילה היהודית שם . בהדרגה החל להתעניין  גם בתולדות הקהילה היהודית בעירו בירושלים. הוא ערך והוציא לאור את ספרו של ההיסטוריון פרומקין על תולדות חכמי ירושלים .הוא ערך והוציא לאור ספר על הרב יוסף זונדל מסלנט שבו הסתייע בסבי יוסף זונדל וסרמן .

בשלב מסויים העיסוק של אליעזר ריבלין  בתולדות ירושלים הפרושית הפך לעיסוק בעברה של משפחת ריבלין שהייתה אחת המשפחות הבולטות בישוב זה.

הפרוייקט הגדול שלו ששינה את פניה של משפחת ריבלין מן היסוד היה  ספר היחס :   למשפחת ריבלין ומשפחות הגר"א מווילנא, אליש, ראש-יוסף ולידא עוד משפחות רבות וחלקי משפחות … כל אלה צאצאי קדושים וטהורים, הקדוש רבי יוסף חבר מוינא, הגאון רבי משה קרמר אב"ד ור"מ ווילנא, והגאון רבי משה רבקש בעל באר הגולה זצוק"ל. כולל א) מגלת היחס, על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה. ב) ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי השם, בצרוף לוחות ואילנות תמונות, ומפתחות /    ירושלם :   (דפוס התחיה),   תרצ"ה(-ת"ש

אולי כדאי לציין בהזדמנות זאת שבניגוד לטענותיהם של בני משפחת ריבלין שהם מגדירים את הגר"א כ" אחד  מעמודי התווך של משפחת ריבלין " או לפחות "ריבלין של כבוד " אינם כלל  צאצאיו הישירים של הגאון מוילנה  אלא שייכים למשפחתו המורחבת ומשום כך כל עשרות  אלפי  הריבלינים אינם נכללים  בספרי היוחסין של צאצאי הגר"א האמיתיים.

עד לאיפה מגיע מוצאם של בני משפחת ריבלין ?

לפי מסורות משפחתיות קדומות התיחסו אבות המשפחה האלה לשושלת בית דוד וזקני המשפחה מספרים שראו את המכתבים העתיקים שבהם נפרשה  בשמות שלשלת היחס עד לבית דוד ( אליעזר ריבלין ספר היחס ירושלים 1935) .

אם אכן הייתה קיימת אי פעם שושלת יחס כזאת שהיגיעה לבית דוד אני הייתי שמח לראות אותה אבל למרבית הצער האמת היא שעד כמה שידוע לנו מעולם לא הייתה שושלת שהיגיעה לבית דוד לפחות לא מהצד של ה"גר"א שאמנם ישנם טענות שאפשר להראות את יחוסו עד לרש"י ,אבל בהחלט אי אפשר להראות את יחוסו של רש"י עד דוד המלך 2100 שנים לפניו. חוץ מבזיופים. ..

 לכל היותר אפשר לטעון שבני ריבלין הם צאצאים של דוד המלך לא יותר ולא פחות מ-99.99%  מבני עם ישראל שהם כולם גנטית צאצאיו של דוד המלך  כמו של כל אדם אחר שחי בזמנו.

 השם הראשון ברשימה בספר היחס  הוא החבר יוסף אדם מסתורי שחי במאה ה-16 בערים בודפסט ווינה והוגלה לעיר פראג.

על פי טענה  אחת של הריבלינים  הם סמל האשכנזיות הם  צאצאי גולי ספרד  או פורטוגל  דווקא.

וזאת למה? מאחר שאותו אבי המשפחה המוקדם ביותר "החבר יוסף"   חי כמה עשרות שנים לאחר גלות ספרד,  ומכיוון שכינויו  "החבר יוסף" היה כנראה מקובל  גם בקהילות ספרדיות

בלשון המעטה קיצונית אלה טיעונים לא משכנעים ואני תמה שמישהו בכלל העלה על דעתו לפרסם אותם. כנראה שמישהו חשב שיהיה זה מכובד יותר  לקשר איך שהוא את החבר יוסף ואת צאצאיו עם גולי ספרד ומשום כך יצר טענות מתפתלות כל כך. .

 האיש מספר 33 ברשימה ודור שביעי למשפחה הוא השלמה זלמן ריבלין משקלוב האיש הראשון שככל הנראה השתמש בשם המשפחה ריבלין שיבוש של שמו של  אחד מאבותיו  הרב משה רבקש . כנראה על שם  אימו או חותנתו או אישתו   של הרב משה רבקש ,ששמה היה רבקה.

אחריו ספר היחס מתפצל לשני זרמים צאצאי המתנגדים תלמידיו של הגאון מוילנה  ואלה התישבו בארץ ישראל בירושלים ,וזרם אחר במשפחה שהצטרף דווקא לשנואי נפשו הגדולים של הגר"א  חסידי חב"ד ואלה התיישבו בחברון
אליעזר ריבלין קיבל את ההשראה לפרוייקט הענק משני אנשים:

.מקרובו הרב יצחק צבי ריבלין שהתעניין מאוד באבות המשפחה.ומידידו הרב אליהו לנדא שעסק מאז סוף המאה ה-19 בחקר תולדות משפחת הגר"א שעליה נמנה.והחומר שאסף בנושא משוקע בספרו של ריבלין שלידיו העביר אותו.

עד שפרסם אליעזר ריבלין את הספר שהיה די יוצא דופן אז הייתה  משפחת ריבלין משפחה ככל המשפחות ,מתעניינת בעברה רק במידה ולא באמת שואפת לדעת פרטי פרטים על כל מי שמשתייך אליה.

 ספרו  של ריבלין  הפך את משפחת ריבלין למשפחה היהודית המתועדת ביותר אי פעם  וכלל כ4000 שמות (!) כל אחד עם מספרו הסידורי  משבעה דורות  שינה כל זאת.

 נשיא מדינת ישראל ראובן רובי ריבלין בכנס משפחת ריבלין.

מאז בני המשפחה  החלו להשתמש באותו ספר יחס כדי לברר עם  כל ריבלין שבו פגשו כיצד בדיוק הוא קרוב אליהם  ואם בכלל הוא קרוב אליהם.עין בספר היחס מגלה שהריבלינים בעבר  היו מולידים הרבה ילדים לא פעם עשרה ויותר אבל לרוב השתמשו במאגר מצומצם ביותר של שמות שאותם חזרו ונתנו לילדיהם  וגורמים בכך לבילבול בבירור מי הוא מי . מרביתם בספר היחס   נקראים יוסף  בנימין ואברהם ומשה והילל אליהו יצחק ואליעזר.

 הנשים הן לרוב יוכבד רחל חנה ציפה ורבקה ( כנראה על שם אותה רבקה מקורית שנתנה למשפחה את שמה ) וכך דור אחרי דור וקשה לדעת מיהו מי  מבין האנשים המרובים

במשפחת ריבלין שכולם נושאים שמות דומים . וכאילו להקשות הם גם הירבו לתת שמות כפולים שחוזרים על עצמם גם הם ,אליהו-יוסף , יוסף-יואל ,דוד-צבי אברהם –בנימין ושלמה –זלמן ( על שם אבי המשפחה שלמה זלמן ריבלין ) .

משפחה מיסטית

ספי ריבלין בכנס משפחת ריבלין

"…בני משפחת ריבלין היו ראשי הדרשנות של העדה בירושלים במשך כל הדורות מתחילת התייסדות ישוב האשכנזים … לא רק בדרשנות כי אם במעשים כבירים ונועזים יסדו הריבלינים את הישוב .מתחילת עליית תלמידי הגר"א אבות משפחת ריבלין הגאון רבי הילל ריבלין משקלוב יצר את תנועת חזון ציון בשקלוב ,ועלה בראש השיירה הראשונה לארץ ישראל בניו ובני בניו המשיכו את עבודת הישוב ובנינו בעזרת חבריהם במסירות ובסיכון חייהם .

הם עמדו בראש המנהיגות הכללית במשך מאה ועשר שנה מתוך אמונה חזקה שהם "שלוחי עליון באתחלתא דגאולה " הם יצרו את קרנות הישוב של הימים ההם ,הם היו המיסדים העיקריים של מוסדות עדת הפרושים והיוצרים והמיסדים של כל השכונות הראשונות בירושלים  ומלבד התנאים הקשים סבלו נוראות מעלילות אכזריות על ידי חוגים ידועים שהופצו בעיתוני התקופה ההיא.הם הריבלינים היו תמיד מטרה ראשית לכל החיצים והבליסטראות בעצם זמן עבודתם בבנין הישוב. והם נעשו למטרה הראשית בתעמולה הזדונית לעקור את זכרם וזכר מפעליהם הכבירים ולזקפם על שמות אחרים מעשי כחש וגזל הנעשים על ידי "כותבי היסטוריא" ידועים בכל מיני תחבולות ופרובוקציות שונות מתוך פניות רבות.

זהו התגמול לאלו שיסדו והקימו לנו את הישוב בעבודת עמל ותלאות כל ימי חייהם ".

 הרב מנחם אוערבוך הספר מדרש שלמה עמוד כ'.

לאורך הדורות אנשי משפחת ריבלין היו מוכרים מומחים גדולים אולי הגדולים מכל בתורת הגימטריה חיזוי העתיד באמצעות אותיות השפה העברית והעיסוק בתורה זאת עבר במשפחה זאת מדור לדור.  יוסף ריבלין בן המשפחה המפורסם נודע כמי שנתן שמות לשכונות שיסד בירושלים על סמך גימטריה בלבד , וכמי שקבע את מקומן ואת זמן הקמתם על פי מכשיר מיסטי שנקרא  "גורל הגר"א.בדורות האחרונים נודע למשל כמומחה גדול לגימטריה דוד ריבלין מי שהיה קונסול כללי של ישראל בניו יורק ושגריר ישראל בנורבגיה.

וזה חיזק את ההילה שיש בעיני חוגים מסויימים לפחות של משפחת ריבלין כמשפחה מיסטית. אמנם רוב בני משפחת ריבלין לא  באמת מודעים לעניין זה שידוע  בעיקר בחוגים קטנים ביחס בתוכם. אלו מהם שמודעים לתולדות המשפחה מניחים שחלקה של משפחת ריבלין בתהילה הוא בכך שאחד מאבות המשפחה יוסף ריבלין היה ראשון בוני השכונות מחוץ לחומות ירושלים. אבל מי שיודע , מודע היטב.

ההילה  המיסטית הזאת חוזקה בידי כמה ספרים שאותם פירסמו בני המשפחה בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת.

 לפרויקט של אלעזר ריבלין  הצטרף  קרובו  חזן ומלחין  ודרשן   בולט ( אולי הבולט ביותר ) בירושלים בשם שלמה זלמן ריבלין ( רש"ז ) שהתפרסם בין השאר הודות ליצירת מקהלת החזנים  "שירת ישראל " וכמי שהיה מורם של אלפי חזנים לאורך השנים  וגם  הקים בית ספר לדרשנות בשם "מדרש שלמה ".. שמו נשאר מפורסם ומוכר לכל בעולם החזנות  הירושלמי עד עצם היום הזה.

 שלמה זלמן ריבלין ( רש"ז )

הוא היה גם בעל עניין עמוק בהיסטוריה  של הישוב הירושלמי ובעל שאיפה לוהטת להראות את קדמות משפחתו בישוב הזה ואת חשיבותה. וזה תוצר של ויכוחים שניהל בעניין עם צאצאי משפחות ותיקות אחרות בירושלים ובראשם  משפחות  וולפנזון וסלומון  שכל אחת מהן טענה לזכות "קדימות ובחורה וחשיבות" על פני כל השאר בהקמת הישוב הפרושי בירושלים.

 

הוא הפך להיסטוריון חובב של הישוב הפרושי בירושלים ועסק רבות  בתולדות משפחת ריבלין שהוא טען שהיא הנהיגה מאז ומתמיד את הישוב הפרושי.   שלמה זלמן ריבלין פירסם  כמה ספרים בנושא זה שהידוע שבהם הוא "חזון ציון –משקלוב לירושלים " וכללו גם את  "מוסד היסוד ". "מדרש שלמה " ו"המגיד דורש ציון ".

 הם כוללים היסטוריה מקיפה לכאורה של הישוב הפרושי בירושלים ששמה דגש ענק על ראשוניותה וחלוציותה של משפחת ריבלין).אך מסיבות הידועות לו בלבד לרוב נמנע להציג את עצמו כמחבר ספרים אלו והיציג אותם כ"ערוכים " בידי בנו.

 

גורם חשוב נוסף בכתיבת ספרים אלו  היה רצונו של רש"ז  להיפרע  לפחות בכתב מ"אנשים ידועים " קבוצות של מתנגדים לאביו וכותבים שונים בעיתונות הירושלמית של המאה ה-19   ובהם דמויות ידועות כמו לונץ ופרומקין שהוא האשים אותם במזימות בלתי פוסקות נגד אביו  יוסף ריבלין  אחד ממנהיגי הקהילה החרדית בסוף המאה ה-19 ומי שיזם את הקמת השכונות שמחוץ לחומות ירושלים , ובהורדתו ביגון שאולה ובניסיונות בלתי פוסקים  ומזימות קונספירציה אפלות  להשחיר את ההיסטוריה של הישוב הפרושי בירושלים ולהשכיח את ראשוניותו וחשיבות בכלל ואת חשיבותה וראשוניותה של משפחת ריבלין בפרט. הוא טען  שספריו נכתבו על אפם ועל חמתם של כל אותם "זוממים " שניסו להסתיר ולהחביא ולגנוב את הראשוניות והחלוציות הזאת  ( משום שייחסו אותה לעצמם).

 כתוצאה רש"ז הכין כמה  ספרים  שהם בעלי סגנון אחיד מאוד השם דגש על קדמותה ועליונותה של משפחת ריבלין בענייני הישוב הפרושי בירושלים. אך לעיתים  שמו משום מה אינו מופיע כלל כמחבר או עורך למרות שללא ספק הוא היה המוח המכוון מאחורי הספרים.

  בספר "חזון ציון"  מופיע כעורך שם בנו ושמו של רש"ז נעדר כליל פרט לאזכורו במבוא בחתימת הועד להוצאת הספר "לחזון ציון " שכולל את רש"ז ואת  קרוביו אלתר וישנצקי  ( חתנו של יוסף ריבלין ) וישעיה לוריא ( שאולי תרמו  גם הם לתוכן הספר ?)    וכך גם בספר "מוסד היסוד"  שם מופיע רק שם המהדיר  והמו"ל אלעזר הורוביץ עוזרו של רש"ז  אם כי זה רק כתב את הספר מפיו של ריבלין.

משום מה רש"ז העדיף ששמו לא יופיע על הספרים  שיצר, אולי משום שידע שבסביבתו איש אינו מחשיב אותו החזן  כהיסטוריון רציני?

ואכן כיום ההיסטוריונים מתייחסים בחשדנות לספרים אלו וטוענים שיש שדם יותר מידי מסורות מפוקפקות שאולי הומצאו בידי שלמה זלמן ריבלין עצמו ומקורביו  השמות דגש על עליונותה של משפחת ריבלין שאינן עומדים במבחן הביקורת ההיסטורית.לרוב ההיסטוריונים מעדיפים לא להתייחס למסורות אלו אם אין להן ביסוס ממקור אחר.

היו אלו גם ספריו של שלמה זלמן ריבלין שכל מי שקורא  בהם היטב מבין שהוא ( וכנראה מקור ההשראה שלו יצחק צבי ריבלין ) מייחס תפקדי משיחי של ממש לבני המשפחה היו אלו שגרמו לעניין העצום של המשפחה בתולדותיה.

 

שלמה זלמן ריבלין  הוציא לאור במקביל  לספרי ההיסטוריה שלו על תולדות הישוב בירושלים גם את הספר המיסטי "קול התור " שהוצג כספר שנכתב בידי אבי המשפחה הלל ריבלין מפיו של הגר"א .

כפי שציינתי במאמר אחר שבו הראיתי לראשונה את מוצאו האמיתי של "קול התור " היה  בהוצאתו לאור חלק אינטגראלי משלם גדול יותר  טרילוגיה שאותה כתב ו/או ערך ושיכתב  שלמה זלמן ריבלין אבל היוזם  והיוצר האמיתי שלה  שתמיד העדיף להישאר לחלוטין "מאחורי הקלעים " היה  הרב המקובל יצחק צבי ריבלין.

הוא לדעתי היה המקור האמיתי לרעיונות ולתפיסות ההיסטוריות שבספרים אלו שאותם "שתל "לאורך שנים  רבות  במוחו של שלמה זלמן ריבלין שהפך למעשה לממשיכו וליורשו, טרילוגיה  ששנים מכרכיה  "חזון ציון " ו"מוסד היסוד "  נתנו תיאור היסטורי של  העבר המפואר של הישוב הירושלמי החרדי ושמוצאו בתלמידי הגר"א היוצאת  להגשים שליחות משיחית שנקבעה ותוכננה בידי הגר"א כשהם מודרכים בידי חבורה סודית של "אנשי אמנה " מיסטיקנים המבינים את העתיד לבוא וכיצד יש להביאו בתוכנית  עתיד שהייתה צריכה להתמשך דורות רבים ובמהלכה הם משפיעים ומכוונים את גורלו של "מוסד היסוד " או "המוסד הראשון " הלא הוא  הקהילה הירושלמית.

"קול התור " שהוא בגדר החלק המסיים והמכריע של הטרילוגיה  תיאר בפירוט את עקרונות תוכנית זאת העתיד לבוא על  המוסד הראשון.

ככל הנראה אין זה מקרה שהוא יצא ממש במקביל לפירסום המהדורה הראשונה של "חזון ציון ". שני הספרים השלימו זה את זה. והאחד לא באמת מתקיים ללא השני.

בכל מקרה ללא קשר למוצאו האמיתי של "קול התור " אין ספק שהמדובר בפרויקט משפחתי ארוך טווח ומרשים ביותר של הריבלינים . לדעת המרחיבים ( בני משפחית ריבלין ) לא פחות משבעה דורות שלהם  , ולדעת המצמצם ( זה אני ) לא פחות מארבעה דורות שלהם עברו על ספר זה כתבו אותו שיכתבו אותו ,תיקנו אותו ,ערכו אותו פירסמו אותו שוב ושוב בגרסאות שונות ומשונות.  הדבר העקבי  בכול הגרסאות האלו  הוא התוכנית הגאולה של הגר"א ו מרכזיותה של משפחת ריבלין בתוכנית זאת  כשומרת האמיתית של מורשת הגר"א וכמי שיישמה בעבר  שמיישמת הלכה למעשה בהווה  ותיישם הלכה למעשה בעתיד  את תוכנית אלף השנים שלו  להבאת העידן המשיחי.

 הספר האיזוטרי שהיה ידוע רק בחוגים משפחתיים בירושלים ושיש מחלוקת כה גדולה לגבי מחברו האמיתי,הולך וצובר תאוצה ועניין בחוגים שונים ביהדות הדתית ובימין   ואולי יתגלה עוד בעתיד כבעל חשיבות והשפעה גדולה לעין ערוך ממה שמישהו העלה על דעתו כשחלקים מהספר פורסמו  בידי משפחת ריבלין כחוברות לקרובי וממקורבי המשפחה  בלבד'  ב200 עותקים  ב-1946.

לאחר מותו התברר ששלמה זלמן ריבלין השאיר סכום כסף להקמת מכון מחקר לחקר הישוב הישן מכון ריבלין באוניברסיטת בר אילן.

ומאז בני ריבלין הם דמויות מרכזיות בשימור וחקר תולדות הישוב הישן בכלל וחקר תולדות משפחת ריבלין בפרט . בו זמנית הם טיפחו תודעה שקשה למצוא באיזה שהיא משפחה אחרת של משפחתם כמעין "אנשי אצולה"   שהם מייסדי   ומנהיגי הישוב היהודי בארץ ישראל וחלקים קטנים בתוכם  אפשר לכנות אותם "אנשי האמנה " כפי שהם מכונים בספר "קול התור "  רואים את עצמם  כמי שמגשימים את מורשתו ואת תוכניתו של הגאון מוילנה.

מתי בדיוק היגיעו בני משפחת ריבלין לארץ ישראל ?

האם יש איזה  שהוא בסיס לחגיגות 200 השנה של משפחת ריבלין בארץ ישראל ?

לכאורה לא.

 על פי המסורת המשפחתית כפי שנכתבה בספר "חזון ציון " וספרים אחרים  של החזן וההיסטוריון החובב שלמה זלמן ריבלין  ( כנראה בהשראתו של  ועל סמך מידע  שקיבל מהרב המקובל יצחק צבי ריבלין )   עלה ראשון בני המשפחה  בארץ ישראל  הרב  הילל ריבלין מהעיר שקלוב ביחד עם אבי אבותיו של כותב שורות אלו הרב אברהם וולפנזון בשיירה  שכללה קבוצה של 70 משפחות שנמנו על תלמידי הגאון מוילנה לארץ ישראל בשנת 1809.

לטענת בני משפחת ריבלין   הרב הלל ריבלין. עמד בראש אותה השיירה.ועל סמך טענה זאת כאמור הם חגגו את חגיגות מאתיים השנה לעליית משפחתם לארץ ישראל.

למרבית הצער טענה זאת אינה נכונה.  מחקרים הראו  מעבר לכל ספק שאותו הילל ריבלין עלה לארץ ישראל רק בשנת 1832 או קצת מאוחר יותר מכך.  ועם כך לכאורה  חגיגות מאתיים השנה  של משפחת ריבלין היו קצת מוקדמות והיה צריך לחכות עימן לשנת 2032. מוזר מאוד שכתב העת ההיסטורי "אתמול " שהוציא בימים אלו גיליון מיוחד על בני המשפחה נמנע לחלוטין מלהזכיר את הנקודה הקטנה אבל החשובה הזאת שמן הסתם היא ידועה היטב לעורכו אלחנן גפני ,  ומהניסוח של מאמר המערכת שם אפשר להבין שבני משפחת ריבלין באמת עלו לפני 200 שנה בדיוק לארץ ישראל.

עם זאת אין להוציא מכלל אפשרות  שהיו ריבלינים שעלו לארץ ישראל לפני 1832.

 לדעת חוקר התקופה ד"ר אריה מורגנשטרן :

לדעתי על בסיס הקרבה  של בני משפחת ריבלין אל הגר"א, נסיונו של ר' בנימין ריבלין  לעלות
בשנת 1812,ניסיון שלא צלח אמנם  , עליית ר' הלל בשנת 1832 אל קרובי משפחה שהיו בארץ, ועיסוקו של ר' משה מגיד ריבלין בענייני ארץ-ישראל עוד קודם עלייתו ב1840, כולל מינויו לראש הפרושים
על בסיס שייכותו ואישיותו , ברור שמישהו מבני המשפחה עלה משקלוב בשיירות
הראשונות.הבעייה היא ש 440 איש מתו במגיפות 1813 ואיננו יודעים את שמותם .
ישנו למשל עולה ששמו אהרון לוריא שאת שמו מצאתי בתעודה משנת 1827 והוא בודאי
שייך למשפחת ריבלין.
 אפילו לפי המסורת של משפחת וולפנזון הגיע ר' אברהם ולפנזון  יחד עם ר' הלל , כלומר זה
לא צמח מן האוויר.
לדעתי עדיין צריך לחפש חומר בארכיונים גם בפרשה זו ולכן לא הייתי אומר שלא היה שום עולה ממשפחת ריבלין בשיירות הראשונות.

 דהיינו היו ,אולי ,  אנשים ממשפחת ריבלין שעלו בשנת 1809 רק איננו יודעים את שמותיהם

.ואולי לא.

 אין לכך שום הוכחה ,אבל אין לכך שום הוכחה נגדית.  ואין לנו ברירה אלה להסתפק בכך.

אבל בלי קשר לאמת ההיסטורית שמאחורי טענותיהם של בני המשפחה ,עצם המיתוס שאנשי המשפחה יצרו סביבם הביא ליצירתו של שבט מלוכד חזק גאה בעצמו ומאורגן היטב ,מאורגן יותר מכל משפחה אחרת בישראל. כמי ששייך למשפחת וולפנזון ומקורב למשפחת סלומון עלי להסיר את הכובע בפני משפחת ריבלין ולהודות שבחשבון הסופי הם הצליחו לעין ערוך יותר מבני  המשפחות הידועות הללו ליצור תדמית של משפחת אצולה יהודית בארץ ובעם שבו אין אצולה.

 

ביבליוגרפיה על הילל ריבלין  ומשפחת ריבלין

יעקב גליס "הילל ריבלין " בתוך "מגדולי ירושלים " ספריית הראשונים תשכ"ז 1967.

אברהם ב. ריבלין ר'" הלל ריבלין " סיני :  ירחון לתורה ומדעי היהדות , כרך סג ניסן אלול תשכ"ח,ע'  283-280.  הופיע  גם בספר "אישים בעיר הנצח :מונוגרפיות " הוצאת אל"ף 1968 .

יוסף זונדל וסרמן "הראשון למשפחת  ריבלין –ר' הלל("שקלובר") מיקירי ירושלים –דמויות מתלמידי הגר"א מוילנה ותלמידי הראי"ה קוק ואחרים . הוצאת מסלול –תל אביב תשל"ג .ע' 15-16.

אברהם ב. ריבלין "עיוות ההסטוריה של היישוב העברי בארץ –ישראל ""זה קרה בארץ-ישראל אירועים ופרשיות  ע' 85-98.

חומרים על הילל ריבלין ויוסף  יושעה ריבלין ומשפחת ריבלין בכלל

יצחק   ריבלין עם שמואל ריבלין . הרב הגאון רבי הלל ריבלין משקלוב

 ירושלים תרצ"ה ? ,חמו"ל .חוברת של ארבעה עמודים.

הפריט הראשון בדפוס שמתחיל לפתח את האגדה לבית ריבלין .

אליעזר ריבלין ספר היחס למשפחת ריבלין  ומשפחות הגר"א מווילנא, אליאש, ראש-יוסף ולידא ועוד משפחות

הוצאת המחבר 1935,1940 מגלת היחס על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה.-ב.ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי שם ( מבוסס  גם על מסמכים ומחקרים של הרב אליהו לנדא ). :

דוד תדהר "האנציקלופדיה לחלוצי הישוב  ובוניו " תל-אביב : ספרית ראשונים (דוד תדהר), [תש"ז] 1947-תשל"א 1971

 כוללת ערכים על הילל ריבלין משה מגיד ריבלין שלמה זלמן ריבלין   ובניו ועוד ריבלינים רבים אחרים בעיקר בכרך א' אך גם בכרכים אחרים . .

אברהם בנימין ריבלין ונבנתה ארץ על תלה ( על העטיפה "עיר על תלה") " ירושלים : ועד עדת הספרדים, תשמ"ג 1983 כולל כמבוא  חלק מהפרק  החמישי  מתוך "קול התור " תקון חטא המרגלים על ידי בנין ירושלים " המיוחס להלל ריבלין . הספר כולו מוקדש לזכרו של הלל ריבלין. .

הפרק יצא לאור במקור ב"סיני " כרך פ"ח תשמ"א .

ייוסף יואל ריבלין ."הגר"א ותלמידיו בישוב ארץ ישראל " ספר הגר"א: :יוצא לאור לרגל מלאות מאה וחמשים שנה לפטירתו של רבינו אליהו הגאון מוילנא, תקנ"ח-תש"ח כרך   ב' ספר ד' –קובץ מאמרים ותעודות על משנת הגר"T ותלמידיו .  ירושלים מוסד הרב קוק מהדורה מורחבת ,  תשי"ד עמ' קיד –קעב .

יוסף יואל ריבלין "זיקתם של יהודי ליטא לארץ ישראל " יהדות ליטא א תל אביב תש"ך  ע' 457-488.

תום שגב "גזע הריבלינים " מוסף הארץ 2.5.1980 ע' 6-7.

אביעזר גולן "הריבלינים " שבע ימים –ידיעות אחרונות 30.5.1980. ע' 24-25.

משה ריבלין "חמולה שלי " דבר השבוע –דבר 6.6.1980 ע' 12-13.

אברהם בנימין ריבלין "שבט הריבלינים " בתוך סיפורי משפחות : סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב / עורך: זאב ענר ,הוצאת משרד הביטחון ,1990.

ד"ר אריה מורגנשטרן "האגדה לבית ריבלין " "הצופה " כ"א במרחשון תשנ"א 9.11.90 פורסם שוב "זה קרה בארץ ישראל : אירועים ופרשיות " מאת אברהם ב. ריבלין ,1993.

ד"ר אריה מורגנשטרן "שתי מסורות על ראשית עליית תלמידי הגר"א " שלם ו' תשנ"ב ושוב  בתוך גאולה בדרך הטבע ירושלים:תלמידי הגר"א בארץ ישראל 1800-1840 –מחקרים ומקורות . תשנ"ז ע' 48-55  שני מאמרים שעוסקים  בזיוף ההיסטוריה של משפחת ריבלין בידי רש"ז. .

בנימין ריבלין זכר אב " הוצאת המחבר 1992.

 יצא במלאת 50 שנה לפטירתו של אליעזר ריבלין . כולל מאמרים  מאת אליעזר ובנימין ריבלין על אבות המשפחה בנימין והילל ריבלין נוסח  מכתב שנשלח בידי  הילל ריבלין  לחתנו שמריהו לוריא ומאמרי הספד על אליעזר ריבלין .

אברהם ב' ריבלין ""עיוות ההיסטוריה של הישוב העברי בארץ ישראל"  ו" "בכל זאת :עיוות ההיסטוריה של ירושלים "  בתוך זה קרה בארץ-ישראל :אירועים ופרשיות מאת אברהם ב.ריבלין הוצאת ראובן מס  1993  ע' 83-98 .תשובתו הניזעמת של בן המשפחה להתקפה המרסקת של הד"ר אריה מורגנשטרן "האגדה לבית ריבלין "   שאף מודפס בשלמותו  ( לא ברור אם בהסכמת המחבר ) על אמינותה של ההיסטוריה של שושלת ריבלין.

יוסף יואל ריבלין "משפחת ריבלין בארץ ישראל " בתוך יד יוסף  יצחק ריבלין : ספר זכרון ע' 47-77  העורך: ח.ז. הירשברג  פרסומי מכון ריבלין לחקר תולדות היישוב)רמת-גן : אוניברסיטה בר-אילן, תשכ"ד 1964

ההיסטוריה המפורטת ביותר של שושלת בית ריבלין לדורותיה

 הרב שאר –ישוב הכהן "הגר"א ותלמידיו –מייסדי הישוב החדש בארץ ישראל ". בתוך פרקים בתולדות הישוב היהודי בירושלים כרך א'  הוצאת יד יצחק בן צבי ,ירושלים תשל"ג .

יעקב משה ריבלין ראשית הישוב היהודי מחוץ לחומות.הוצאת המשפחה , 1978.

מאמרים וכתבות על תולדות משפחת ריבלין

יעקב אבן חן עליות אליהו :עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל,הוצאת פאר 1984. רומן היסטורי לנוער שבמרכזו עומדים הילל ריבלין ורבי  ישראל משקלוב.

ריבלין, יוסף יואל .   משפחת ריבלין בארץ-ישראל" בתוך  " יד יוסף יצחק ריבלין; ספר זכרון. העורך: ח"ז הירשברג. רמת גן: אוניברסיטה בר אילן, תשכד  ע' ..  47-77

אשר אליעזר  ריבלין  הריבלינים :סיפורה של משפחה ותיקה בארץ ישראל /  ן; צייר – רענן לוריא   ירושלים : [חמו"ל], תש"מ 1980חוברת של 34 עמודים כולל אילן יוחסין  "לכבוד כינוס משפחת ריבלין והמשפחות המסתעפות..יצא לאור גם במהדורה מקבילה באנגלית.

ראו עוד על משפחת ריבלין ברשת :

 משפחת ריבלין בויקיפדיה

הסרט על שבט ריבלין

 

כתבה של ערוץ 2 על כנס הריבלינים

https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-aafdd83af795421004.htm

 

איש משפחת שלוש על כנס הריבלינים

נאום יו"ר הכנסת בכנס ריבלין

משפחת ריבלין באנגלית

האיחוד של שבט ריבלין 

הילל ריבלין בויקיפדיה

שושלת ריבלין

אבשלום קור מספר על משפחת ריבלין

משפחת ריבלין

הסרט על השבט

מה בין משפחת ריבלין אמנות ושבטיות

הצאצא החמישים אלף של משפחת ריבלין

 מאמרים שלי על בני מפשחת ריבלין :

החבר יוסף אבי משפחת ריבלין

על הילל ריבלין

הראשון לבית  ריבלין 

מנהיג בעת משבר: על משה מגיד ריבלין בנו של הילל ריבלין 

גירסת משפחת ריבלין

 אברהם ב. ריבלין  "הרב הילל ריבלין " בתוך " אישים בעיר הנצח =מונוגרפיות ". ע' 72-86.

 

יעקב גליס "מגדולי ירושלים  הוצאת ירושלים תשכ"ב כולל פרק על הילל ריבלין ויוסף ריבלין .

אשר א. ריבלין "בית אבא " בתוך יד יוסף  יצחק ריבלין : ספר זכרון ע' 47-77  העורך: ח.ז. הירשברג  פרסומי מכון ריבלין לחקר תולדות היישוב)רמת-גן : אוניברסיטה בר-אילן, תשכ"ד 1964

מאמר על שלמה זלמן ריבלין רש"ז חייו משפחתו וזמנו . ( הספר מוקדש לבנו של רש"ז שהקים את מכון ריבלין לחקר תולדות הישוב ) .

בנימין ריבלין  הרב משה רבקש : מחבר באר הגולה, תולדותיו ותולדות צאצאיו, אבות המשפחות הגר"א ואחיו, ריבלין, פעסעלעס-אליאש ועוד ; חלק ראשון ממהדורה ב של ספר היחס שחיבר ר' אליעזר ריבלין בשנים תרצ"ה-ת"ש .הוצאת בנימין ריבלין ,ירושלים 1971.

יוסף זונדל וסרמן " מיקירי ירושלים :דמויות מתלמידי הגר"א מוילנה ותלמידי הראי"ה קוק ואחרים " הוצאת מסלול ,תשל"ג . כולל פרקים על הילל ריבלין על יוסף יושעה  ריבלין ועל הרב אליהו לנדא.

The Rivlin Name in History  Ancestry.com (June 16, 2007)

משה רונן "השבט אמר את דברו " 24 שעות –ידיעות אחרונות 14.10.2009 ע' 2-3.

רבקה שמעון "להיות ריבלין "מקור ראשון –הצופה 15.10.2009 ע' 6

גליון עתמול  מספר 207 של ספטמבר  " 2009  "סיפור משפחתי –הריבלינים וארץ ישראל שכולו  עוסק במשפחת ריבלין

כולל את המאמרים

השושלת לבית ריבלין / מערכת עת-מול

משיח בן יוסף בירושלים / אליעזר באומגרטן
"החזן בטוב הוא נשמת בית הכנסת" / ראובן גפני

ד"ר אריה מורגנשטרן  השיבה לירושלים :חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע עשרה".הוצאת שלם תשס"ז 2007.

על יוסף  יושעה   ריבלין

 

יוסף יואל ריבלין ""ראשית הישוב היהודי בירושלים מחוץ לחומה " בתוך אליעזר יערי זכרונות ארץ ישראל  מאה ועשרים פרקי זכרונות מחיי הישוב בארץ מהמאה השבע-עשרה ועד ימינו: כרך א ירושלים : המחלקה לעניני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תש"ז :
מתאר את פעילותו של יוסף יושעה ריבלין לבניית השכונות מחוץ לחומות .

הרב יוסף ריבלין :
חוברת זכרון לשנת השלושים לפטירתו … / בעריכת פנחס בן צבי גריבסקי, ירושלים דפוס "ציון " 1926.

 יוסף  יואל ריבלין ראשית הישוב מחוץ לחומת ירושלם : למלאת שבעים שנה לחנוכת הבית הראשון, בית רבי יוסף ריבלין ז"ל בשכונת נחלת שבעה ביום כ"ז מנחם-אב תרכ"ט / ירושלים : ועד מגלת יוסף להוצאת כתבי רבי יוסף ריבלין ז"ל, בעניני צבור וישוב, תרצ"ט 1939

אלתר דב וישנצקי חוברת מפתח למפעלי רבי יוסף ריבלין : רבי יושעה – אבי בנין הישוב בא"י : חמשים שנה לפטירתו  ירושלים : דפוס קדימה, תש"ו ( חוברת של 42 עמודים )

 אלתר דוב וישנצקי רבי יוסף ריבלין 🙁 ראשון הבונים) / בשער: מוקדש למלאת חמשים שנה לפטירת ר' יוסף ריבלין ז"ל ((טבת תקצ"ז-אלול תרנ"ז)) (תל-אביב) : (ספרית ראשונים),התאחדות בני הישוב

 (תש"ז)חוברת של 61 עמודים )

יוסף יואל ריבלין מאה שערים  ירושלים : המחלקה לעניני הנוער-המדור הדתי של ההסתדרות הציונית בסיוע מוסד הרב קוק העולמי, תש"ז מהדורה מצולמת תולדות שכונת מאה שערים.הוצאת אריאל ,1999.

מגילת יוסף :
מגלת יוסף :תמצית מתוך סקירה כללית על דמותו ומפעליו של הבונה והמנהיג, הסופר והמגין, הרה"ג ר’ יוסף יהושע ריבלין…. / בעריכת הרי אלטיר, דוד וישנצקי והר' יצחק פרנקנטל ירושלים : הועד מגילת-יוסף, תשי"ג ( קיים רק כנספח ל"מדרש שלמה ")" .

 יוסף ריבלין מגילת יוסף :
מבחר מאמרים ורשימות : … משנות תרכ"ב-תרנ"ו / של יוסף (יושעה) ריבלין ; הביא לבית הדפוס והוסיף מבוא והערות – נתנאל קצבורג,רמת גן תשכ"ז

 יהודית (שטינפלד   ורטהימר, י/ לשונו של יוסף ((יושעה)) ריבלין – היחוד בלשונו בהשואה ללשון ימינו על פי מגלת יוסף, מבחר מאמרים ורשימות משנות תרכ"ב-תרנ"רמת גן תשכ"ח הוגש לשם קבלת תואר שני במחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות", באוניברסיטה בר-אילן"

:אשר ריבלין ’נחלת שבעה’ בת מאה :כ"ז-באב תרכ"ט-כ"ז באב תשכ"ט ; תולדות ייסודה של ’נחלת שבעה’-התחלת בניינה של ירושלים החדשה,מכון ריבלין לחקר תולדות  הישוב ,אוניברסיטת בר אילן תשל"א .

  ותיקין:  מחקרים בתולדות היישוב / ערוך בידי ח.ז. הירשברג, בהשתתפות יהושע קניאל

פרסומי מכון ריבלין לחקר תולדות הישוב  רמת-גן : אוניברסיטת בר אילן, תשל"ה 1975.

כולל שני מאמרים על יוסף יושעה ריבלין פעולתו ולשונו הספרותית.

אברהם ב. ריבלין אישים למען ציון :חולמים ומגשימים. הוצאת אל"ף 1978 . כולל פרקים"המגיד דורש ציון " על הרב משה סופר ריבלין ו"פורץ חומות ירושלים " על נכדו יוסף יושעה ריבלין .

Rivlin, Asher .   The beginnings of new Jerusalem.   In: Ariel, 30,2 (1979) 36-41

 יהושע בן אריה עיר בראי התקופה : ירושלים החדשה בראשיתה.יד בן צבי  1979.

מרחיב גבולות ירושלים :הגאון הצדיק רבי יוסף (יושע) ריבלין, ירושלים] : מכון גבוה להוראה כולל גבורת יוסף, תשנ"ב

על יצחק צבי ריבלין

בנימין ריבלין הרב יצחק צבי ריבלין זצ"ל /חמו"ל 1961

על אליעזר ריבלין

הראל, ירון .   קהילת דמשק ומנהגיה ברשימות של אליעזר ריבלין : פעמים, 74 (תשנח) 131-155

משיח בן יוסף בירושלים :על קול התור

המיסתורין של קול התור

 הגברדיה היהודית ומשפחת ריבלין

ספר היחס של משפחת ריבלין

דיון בפורום על משפחת ריבלין 

ראו גם

אבי משפחת סלומון : על עוד משפחה גדולה שאני מקורב אליה