web analytics
קטגוריות
קומיקס

סופרמן פוגש את שמשון הגיבור :התנ"ך בקומיקס העולמי

סקירה על קומיקסים תנכיים בעולם לאורך השנים.

[SuperFriends7p6.jpg]

הופיע בכתב העת למורים לתנ"ך "על הפרק

חלק ב של כתבה זאת : הגולם פוגש את משה רבנו :התנ"ך בקומיקס הישראלי

חג השבועות הוא גם חג התנ"ך והוא קשור באופן מיוחד ברות אם משפחתו של המלך דוד ,המפורסם שהפך לגיבור של יצירות ספרות ודרמה רבות וסרטי קולנוע ובזמן האחרון גם עם יצירות קומיקס .
אז לרגל חג השבועות נסקור את הז'אנר של הקומיקס התנ"כי .

במאמר זה אסקור את הגלגולים השונים שאותם עבר התנ"ך במדיום הקומיקס

מדיום הסיפורים המצויירים שהוא אחד מצורות התקשורת הפופולאריות ביותר  כיום בעיקר אצל ילדים ונוער אך גם בקרב מספר גדל והולך של מבוגרים .
כידוע מאז ומתמיד שימשו סיפורי התנ"ך כנושא פופולארי ביותר אצל ציירים ואמנים מפורסמים שונים כמו מיכאל אנג'לו ורמברנט , ודומה היה שכשייוצר מדיום הקומיקס ימצא שם גם התנ"ך מקום מרכזי .
רושם זה התחזק מאחר שבקרב תעשיית חוברות הקומיקס בארה"ב נטלו היהודים מקום מרכזי אף יותר מאשר היה להם בקרב תעשיית הסרטים בהוליווד. היו אלה יהודים  שיצרו את הז'אנר המרכזי של חוברות הקומיקס , ז'אנר ה"סופר גיבורים " ויצרו את דמויות הקומיקס המפורסמות ביותר כמו סופרמן וספיידר מאן , והיו אלה יהודים שיצרו וניהלו במשך עשרות בשנות את חברות הקומיקס החשובות ביותר : די סי ומרוול.

אך למרות ( ואולי בגלל ? ) הדומיננטיות הזאת של היהודים בתעשייה , קומיקס המבוסס על סיפורי תנ"ך מעולם לא היה נפוץ או פופולארי במיוחד.

אך סיפורים מאין אלה היו קיימים פה ושם. ואחד הניסיונות הראשונים בכיוון זה נעשה בידי האיש שיצר את רעיון
חוברות הקומיקס,היזם היהודי מקס גיינס.

 ב-1942 הוא החל לפרסם את סידרת הקומיקס PICTURE STORIES FROM THE BIBLE  והבטיח בפרסומות " סיפורים מרתקים ומזעזעים על דניאל ,שלמה , שמשון ודוד" .אבל  אז נשמעו טענות מקרב חוגים דתיים שמרניים שגרסת הקומיקס שלו לסיפורי התנ"ך היא  יותר מדי " מזעזעת " והוא נאלץ לרכך את הסיפורים וכך העטיפה של חוברת מס' 2 בסדרה שתיארה את דוד עורף את ראשו של גוליית הוחלפה בעטיפה "שקטה " יותר של " יוסף המקבל את פני אביו יעקב "..

גינס למד את לקחו מכאן והקים ועד של יועצים שכללו נציגים מכל בני הדתות החשובות שתפקידם היה לפקח על סיפורי הקומיקס התנכיים שלו שיישארו בתחומי  ה"טעם הטוב"

למרות זאת ( ואולי בגלל זאת ?) הסדרה הוכיחה את עצמה כהצלחה גדולה ועותקיה נמכרו במיליוני עותקים ולבסוף יצאו במהדורה כרוכה.

ואז נפטר מקס  גיינס באופן פתאומי . ההוצאה עברה לידיו של בנו ,ויליאם גיינס שהחליט שעדיף להחליף את סיפורי התנ"ך במגזינים מסוגים אחרים של סיפורי מדע בדיוני  ושל סיפורי אימה מזעזעים ( ומעולים ) . אלו  אם כי היו רבי מכר היו גם  מזעזעים במיוחד עבור אותה תקופה  ועוררו סערת רוחות ולצנזורה על עולם הקומיקס בארה"ב , וגיינס הבן נאלץ לעבור לתחום אחר עם מגזין ההומור הסטירי "מאד"  שעסק בריסוק "פרות קדושות " מכל סוג ומין.הדברים הרחוקים ביותר שניתן להעלות על הדעת מסיפורי תנ"ך .  

סיפורי התנ"ך הופיעו  גם בצורת "רצועות קומיקס " בעיתונים האמריקניים בסדרה בשם:

TALES FROM THE GREAT BOOK  שהופיעה במשך 18 שנה בין 1954 ו1972  וצוירה בידי האמן ג'ון לטי . סיפורי התנ"ך הופיעו במסגרת סדרה זאת בהמשכים , אם כי לא לפי סדרם הכרונולוגי , תוך שימת דגש על הדרמה הויזואלית שלהם יותר מאשר על נושאיהם הדתיים בדומה לסרטים ההוליבודיים  הגרנדיוזיים  בסגנון "עשרת הדיברות " ו"שמשון ודלילה " מהם הושפעה סידרה זאת.

[y.jpg]

קטעים מסיפור דניאל מאת ג'ון לטי.

אבל בכך הסתכמו פחות או יותר עיבודי התנ"ך לקומיקס למשך עשרות שנים.

קומיקס תנ"כי באנגליה

דוד המלך בסיפור קומיקס מתורגם לעברית של פרנק בלאמי במגזין משנות החמישים "פם-פם".

גם באנגליה הופיעו עיבודים חשובים של קומיקס לסיפורי התנ"ך בכתב העת לילדים EAGLE  מגזין קומיקס שהתפרסם בעיקר בסיפורי המדע הבדיוני שפרסם  בסידרת "דן דאר"  על עלילות איש חלל בריטי נועז בחלל החיצו . אבל המגזין  נוצר במקורו בידי הכומר מרקוס מוריס כדי לספק סיפורים בעלי מסר דתי. וכך ניתן היה למצוא בין דפיו גם סיפורי קומיקס בהמשכים על סיפורי הברית החדשה על חיי ישו ופאולוס שניכתבו בידי עורך המגזין וצויירו בידי הצייר הידוע  ביותר שלו פרנק המפסון לצד סיפורים ביוגרפיים על חיי אישים מודרניים כמו וינסטון צ'רצ'יל והגנראל מונטוגמרי המנצח בקרב אל עלמיין במלחמת העולם השנייה .

דוד המלך מאת פרנק בלאמי.

ולצד סיפורים אלו פורסם  סיפור קומיקס תנכי מצוין שפורסם ב1958 בשם " המלך הרועה "
על חיי המלך דוד .סיפור זה שאויר בידי אחד מאמני הקומיקס הבריטיים  הידועים ביותר של בריטניה  ,פראנק בלאמי הופיע במשך 31 שבועות בין ה-13 בספטמבר 1958 ובין 11 באפריל 1959. -1 “vkl “” "המלך הרועה" זכה להצלחה ופרסום כה רב עד שאף תורגם לעברית זמן  קצר לאחר הופעתו באנגליה במגזין קומיקס  בשם "פם פם " שפורסם בישראל ב-1959.

דוד וגליית. ציורים מאת פרנק בלאמי

אך מגזין קומיקס זה היה קצר  ימים ופסק לאחר כעשרה גיליונות כך שהסיפור על דוד נקטע בדיוק בשלב שבו הוא מתכונן למאבקו בענק גוליית.משאיר חלק מהקוראים מתוחים לדעת מה עלו בגורלו של הנער הנאה במעבקו כנגד הענק האכזרי.

מאז הופיעו  עוד עיבודים רבים ומגוונים לסיפורי התנ"ך בשלל מהדורות והוצאות ( רובן  דתיות )

מהן בידי אמני קומיקס ידועים כמו ג'ו קוברט ונסטור רודנדו שציירו עבור  חברת די סי קומיקס  ב1976 חוברת גדולה בשם

STORIES FROM THE BIBLE

עם סיפורים שנעו מבריאת העולם ועד חורבן סדום ועמורה. בעיבוד זה כמו בעיבודים רבים אחרים  של התנ"ך לקומיקס ( וכמו בעיבודים של התנ”ך למדיומים אחרים ) "רוככו" סיפורי  התנ"ך ועובדו כך שלא יפגעו באף אחד אפילו אם הדבר דרש שתוכנם ישונה..נראה  שהמטרה הייתה לעבד בסופו של דבר את כל סיפורי התנ"ך. אך הפרויקט לא זכה להצלחה  והופסק לאחר חוברת אחרת בלבד  ונשאר ניסוי יחיד במינו בתחום עיבוד סיפור התנ"ך עבור חברה זאת .

צפו בסרטון על חוברת זאת :

. מאז לא ניסו חברות הקומיקס הגדולות בארה"ב  לעבד יותר את סיפורי התנ"ך והשאירו את התחום בידיהם של חברות  נוצריות פונדמנטליסטיות שונות .

מלחמות האלים

אך אם כי מעולם לא היה מחסור בעיבודים ישירים של סיפורי התנ"ך  הרי שהייתה הימנעות ברורה בתעשיית הקומיקס להציג דמויות מסיפורי התנ"ך  ואת התקופה בכלל בסיפורים מקוריים יותר כפי שהיה המצב עם המיתולוגיות השונות ובראשן היוונית והסקנדינבית .

בתעשיית הקומיקס האמריקנית שכאמור נשלטה ורבים  מסיפוריה נכתבו בידי יהודים אנו יכולים למצוא דמויות חשובות רבות שמקור השראתם  הוא מיתולוגיות אליליות שונות כמו "וונדר וומאן " (אשת חיל)  ) של חברת די. סי שמקור השראתה הוא המיתולוגיה היוונית והאל תור ( שבתרגום עברי מוצלח בכתב העת "בוקי"  בשנות ה-60 נקרא בשם " רשף " על שם אל הברק הכנעני ) של חברת מרוול שמקור  השראתו הוא המיתולוגיה הנורדית כמו גם דמויות מרובות אחרות כמו הרקולס ואחרים  שעשו שימוש רב ומגוון בסיפורי המיתולוגיות השונים ובאלים הפגאניים השונים  המופיעים בהם .
לא זאת בלבד אלא לא פעם הופיעה בסיפורים ( ובעיקר בשנים האחרונות ) ההנחה שאלי כל המיתולוגיות אכן קיימים , זה לצד זה , תפיסה המזכירה במקצת כמה טענות פגאניות קדומות..
דמויות וסיטואציות תנכיות לעומת זאת הן נדירות ביותר ולעתים יצאו מנקודת ההנחה  ( שעורכי המקרא לעולם לא היו יכולים להסכים לה ) שגיבורי המקרא אכן חיו בצוותא  עם האלים הפגאניים. כך למשל דמות הקומיקס הידועה של “קפיטן מארבל “ היה נער שקיבל כוחות על הודות למילה “שאזאם “ ראשי תיבות באנגלית של שלמה וכמה אלים פגניים כמו יופיטר ומרקורי. כפי שהוסבר במיני סידרה משנות ה80

WAR OF THE GODS ׁ (מלחמת האלים ) בהוצאת די. סי , סידרה שתיארה מילחמה בין אלי המיתולוגיות השונות , המלך שלמה אכן היה קיים ביחד עם האלים הפגניים והסכים להתחלק איתם בכוחות העל ( במקרה שלו ,חכמתו ) שאותם סיפק למכשף המצרי שזאם בעת שזה ביקר אותו בחצרו..( מאידך הרי שלמה תואר במקרא כמי שהלך בזקנתו אחר אלים זרים כך שסיפור זה אולי אינו אבסורדי כל כך ..).

המפורסם בגיבורי הקומיקס סופרמן פגש יותר מפעם אחת בגיבור המקראי שימשון ובהזדמנויות אחרות פגש ביריבו הפלישתי של דוד ,גלית ,במסגרת מסעותיו בזמן כדי להדגים כי הוא חזק יותר גם מהאנשים החזקים של העבר ,אך ככלל סופרמן פגש לעתים קרובות יותר את הגיבורים הפגניים הרקולס ואטלס ולעתים אף פגש אותםבצוותא עם שמשון ( כפי שאירע בשני סרטים איטלקיים שהפגישו את הגיבורים היוונים הרקולס ואודיסאוס עם שמשון העברי במאבק משותף כנגד הפלישתים! ).

אך פרט לכך היה השימוש בדמויות מקראיות נדיר ביותר בסיפורי הקומיקס המודרניים .

הספינקס.מכשף מצרי מימי פרעה של יציאת מצרים בסדרת "  NEW WARRIORS

יוצא דופן אחד היה המכשף המצרי "הספינקס" שהופיע בסדרות "נובה " ו

NEW WARRIORS ( הלוחמים החדשים ) של חברת מארוול . הוא היה המכשף המצרי שלחם  עבור פרעה כנגד משה והובס אך כפי שתואר בסיפורים הפך לבן אלמוות . בסידרת  הNEW WARRIORS משנות ה80 הופיע סיפור שהציג עולם אלטרנטיבי שבו הספינקס הביס במאבק המכשפים את משה רבנו וכתוצאה לא הייתה יציאת מצריים ומצריים הפרעונית הפכה לכח השליט בעולם עד המאה ה20.\

משה רבנו בסדרת NEW WARRIOR

קיראו סיפור זה כאן .

אך כל אלה היו יוצאי דופן שלא העידו על הכלל .

בתעשיית הקומיקס היו לחצים חזקים  כנגד שימוש בדמויות תנכיות מתוך חשש להרגיז אלמנטים חשובים בקהל הקוראים שנשארו שקטים כל זמן שהקומיקס עסק " רק " במיתולוגיות פגאניות שנראו מאיימות
פחות על אלמנטים אלה. . וכך אפילו בסוף שנות ה80 כאשר דומה היה שסיפורי הקומיקס נכנסו לשלב חדש של בגרות בסיפורים ופירסמו סיפורים שנועדו לקהל מבוגר ומתוחכםיותר ניסה האמן ריק ויץ' לפרסם סיפור בסידרת קומיקס ידועה SWAMP THING ( מפלצת הביצה ) של חברת די סי שבה הגיבור פוגש במסע בזמן את ישו הנוצרי שהוצג בסיפור כמכשף " לבן " הנאבק בכוחות האופל ,ונצלב יחד עימו.
ההוצאה עם כל זה שעד כה התירה לפרסם סיפורים שפגעו בכל הטאבואים האפשריים שהיו קיימים עד אז בקומיקס כמו אלימות ומין אסרה לפרסם סיפור זה מתוך חשש לפגוע בקהל הדתי ולכאורה חיזקה בכך את הטאבו כנגד שימוש בסיטואציות תנכיות בקומיקס. אך כבר בחוברות הבאות של SWAMP THING שנכתבו בידי סופר אחר תואר מסעו של הגיבור בזמן לגן העדן התנכי אל עץ החיים .

Cain & Able.jpg

קין הרוצח הראשון בסדרת "סאנדמאן".

בסידרת הקומיקס החשובה ביותר של שנות ה90 ׁ SANDMAN ( איש החול ) גם היא בהוצאת די סי מאת ניל גאיימן הופיעו הדמויות התנכיות של קין והבל ואמם חווה כדמויות קבועות ( אם כי שונות מאוד מתיאורם בתנ"ך ) לצידו של שליט הגיהינום לוציפר דמויות הקומיקס של קין והבל הופיעו במקורם בסיפורי קומיקס של ההוצאה שנים רבות קודם לכן כמי שמתפקידם היה להציג סיפורי אימים שונים ומעבר לשמם לא היה להם קשר מיוחד למקור התנכי . אמנם היה זה  סופר הקומיקס הידוע אלן מור שהיציג את הדמויות מחדש בסידרת SWAMP THING כגילגול מחודש של הדמויות התנכיות
אך היה זה גאיימן ששם דגש מיוחד על מקור תנכי זה והוסיף עליו את האפיון שעל שתי הדמויות תנכיות
לחיות מחדש את הויכוחים ביניהם ואת הרצח של הבל בידי קין ,לנצח נצחים כחלק מעונשם עונשו שקין על שהיה הרוצח הראשון ועונשו של הבל על שהיה הקורבן הראשון  (!)אם כי הבל לאורך כל גלגוליו יתגלה תמיד כמצליח יותר מקין עד שירצח לבסוף על ידיו…

בסיפורים אלה מקום מושבם הקבוע של קין והבל הוא בממלכת החלומות המכונה "ארץ נוד " בניד ראש למקור התנכי .

שימוש זה בדמויות התנכיות הראה שהטאבו על השימוש בדמויות התנכיות בכל זאת התערער מעט, ולא הייתה כעת שום מניעה להראותם בסיפורי SANDMAN כקיימים לצידם של צבא שלם של אלים ממיתולוגיות שונות כמו גם לצידם של מלאכי גן העדן ושדי הגיהינום היהודי -נוצרי, במה שנראה כדוגמה האולטימטיבית של הסינקרטיזם הקיים בקומיקס , הרצון להראות שהאלים והיצורים המיתיים של כל התרבויות קיימים  כולם זה לצד זה ובכלל זה הדמויות התנכיות …..

ניל גאיימן  כותב ה"סאנדמאן " השתתף ביחד עם אלן מור  גם בכתיבת אנתולוגיה של סיפורי קומיקס שנלקחו
מהתנ"ך בשם

OUTRAGEOUS TALES FROM THE OLD TESTAMENT"\(_ספורים מזעזעים מהתנ"ך " (ׁ(1987) שהיציגו סיפורים שונים מהתנ"ך כמו הריגת חבורת ילדים בידי דובים בפקודת הנביא אלישע ותיאור גראפי ביותר של החוקים האכזריים ביותר המוצגים בספר ויקרא כמו סקילת סוטים וכו' בצורה שנועדה לזעזע את הקוראים וכמובן גם ספר זה גרם לשערורייה בקרב חוגים שמרניים . באנגליה וגם בשוודיה הן קבוצות נוצריות והן קבוצות שהתנגדו לפורנוגרפיה ניסו לאסור את הפצת הספר ,בראש ובראשונה בגלל סיפור פורנוגרפי במיחד שהוצג בו סיפור הפילגש מגבעה מספר שופטים שמתאר מעשה אונס קבוצתי .הסיפור התנ"כי דווקא הוצג באופן נאמן מאוד למקור התנ"כי ואולי זה היה מקור הזעם.

קיראו סיפורים אלו כאן.

קומיקס תנכי מוסלמי

עד כמה רגיש הוא נושא הצגתם של כתבי קודש בקומיקס אפשר ללמוד מפרשת  עיבוד הקוראן לקומיקס בידי התוניסאי יוסוף סאדיק ( המעבד ) וחבורה של אמנים צרפתיים שציירו את הטקסטים הסיפוריים בקוראן . האיסלאם כמובן רגיש מאוד לנושא ההצגה האומנותית של דמויות אנוש ויש בו איסור ( אם כי לא בכל עמי האיסלאם ) של תיאור דמותו של הנביא מוחמד. וכך אין זה פלא שאלבום הקומיקס של סאדיק ( שהופיע גם בצרפתית וגם בערבית ) ספג ביקורות והתקפות קשות מצד מבקרים מוסלמיים שונים בתוניס ומחוצה לה ,סאדיק בכל אופן עם כל העזתו להציג את סיפורי הקוראן כקומיקס הקפיד שלא להראות בציורים את פניהם של הנביאים השונים , וגם לא את פני המלאכים . אך מאידך לא הייתה לו כל מניעה להראות את פניו של השטן…
בממסגרת פרוייקט זה הופיעה גם סידרה של סיפורים תנכיים מחייהם של דמויות כמו אברהם אבינו ושל יוסף כפי שהם מופיעים בקוראן והם מתרכזים באפיזודות הדרמתיות של מאבקו עם המלך נמרוד ופחות על המסרים הדתיים הנמסרים בסיפורי הקוראן וממילא מכיוון שסאדיק אינו יכול להציג את פניו של אברהם הנחשב באיסלאם לנביא הסיפורים מתמקדים הרבה יותר במלך המרושע נימרוד ובמאבקו באל מאשר באברהם ובמסריו הדתיים ובכך אין אלבום הקוראן שונה מכל עיבוד קומיקס אחר של התנ"ך ברחבי העולם שמעדיפים תמיד להראות את העלילות המעניינות מבחינה ויזואלית ולהתמקד  פחות במסרים הדתיים והמוסריים.

רנסאנס התנ"ך בקומיקס

בשנים האחרונות התנ"ך  זוכה לסוג של רנסאנס בקומיקס המיינסטרימי או המינסטירמי כביכול.

במיוחד על סיפורי ספר שמואל על שאול ודוד.

"המלך דוד" אלבום קומיקס מאת קייל ביקר.

דויד המלך ,הדמות הפופולארית ביותר בסיפורים ובסרטים המתבססים על התנ"ך הוא לא במפתיע דמות בולטת במיוחד ברנסאנס זה . הוא  "כיכב" כגיבור רומאן גראפי מצויין של  האמן קייל ביקר "המלך דוד "  שזכה בביקורות מצויינות גם מאנשים שאינם מתעניינים כלל בתנ"ך.

דויד הופיע גם ביצירות של חברה שמקדישה את עצמה במיוחד לקומיקסים לקהל הנוצרי האדוק וזוכה למכירות של מיליונים . וכך היא פירסמה סדרה מצליחה על  David: The Shepherd's Song 

("דוד :שיר הרועה" )שהוא  סיפור סביר בהחלט ( אם כי לא מתקרב לרמה האמנותית של ספרו של בייקר ) .

וכתוצאה מההצלחה יצאו לאור  גם סיפורים נוספים על גיבוריו של דויד.

ובמקביל אפשר למצוא סיפור קומיקס על שמשון הגיבור גם הוא דמות תנכית פופולארית בעבר בעולם הקולנוע והקומיקס.

ועל הנביא דניאל.

והחוברות האלו כולן נחטפות בידי הקהל הנוצרי האדוק.

.ומן הסתם זהו טרנד שנמצא רק בצעדיו הראשונים ובעתיד הלא רחוק  נמצא את כל גיבורי התנ"ך מככבים בסדרות קומיקס עבור השוק האמריקני .

.אבל דומה שנכון לעכשיו העיבוד הבולט מכולם לסיפורי המקרא הוא בסדרה בשם TESTAMENT

שמציגה בכל חוברת סיפורים מקבילים האחד המתרחש בתקופת התנ"ך והנשי המתרחש בהווה או בעתיד הקרוב .בדומה אגב למה שנעשה בסרטי התנ"ך בתקופת הסרט האילם על מנת להציג לקוראים את הדמיון בין שתי התקופות שאינן רחוקות כל כך כפי שאפשר לחשוב .ויש מקום לחשוב שהתחזקות העניין בתנ"ך ובדת ובכל הקשור בהם שאנו רואים עם הצלחת סרטים כמו סרטו של מל גיבסון על ישו והמהומות סביב הסרט "צופן דה וינצ'י" שבוחן מחדש את המיתוסים של הברית החדשה , רק יביא להתחזקות העניין בסיפורי התנ"ך גם בקומיקס אם גם מזוויות מאוד לא צפויות .

Testament 11.jpg

ביבליוגרפיה

A. Douglas & F. Malti-Douglas (1994). Arabic Comic Strips, pp. 102-108.
D. Gifford (1984). "Comics to do You Good", International Book of Comics, p. 174.
Grenspoon (October, 1991). "The Bible in the Funny Papers", Bible Review, pp. 30-33, 41
G.D. Robinson (february, 1990). "Faith & the Funnybooks", Amazing Heroes no. 176, , pp 42-44.

קישורים רלבנטיים

הגולם פוגש את משה רבנו :התנ"ך בקומיקס הישראלי

סיפורים מהספר הגדול

עלילות המלך דוד-סיפור הקומיקס מאת פרנק בלאמי בעברית 

ביקורת על "דוד:שיר הרועה "

יהוה נגד זאוס :תנ"ך ופגאניזם בקומיקס

סופרמן והבעיה היהודית

ניל גאימן בארץ הקודש 

ספר בראשית גירסת רוברט קראמב 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

12 תגובות על “סופרמן פוגש את שמשון הגיבור :התנ"ך בקומיקס העולמי”

אם הזכרת את וונדר וומן ואת "ספינקס",היתה
לוונדר וומן סדרה מתחרה שנקראה אייזיס.
במרכז הסדרה היתה אשה ממושקפת (ודומה מאד לדמותה של דיאנה פרינס, היא וונדר וומן) שהופכת בשעת הצורך לגיבורת על (די דומה לוונדר וומן) ששמה אייזיס, ומבוססת על המיתולוגיה המצרית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

20 − 9 =