מסע בזמן בתקציב אפס:על "דני וגיל במסע בלתי רגיל "

הופיע באתר סדרות הטלוויזיה הקלאסיות

לרגל חגיגות מלאת 40 שנה לטלוויזיה הלימודית הנה כתבה על אחת הסדרות היותר מוצלחות וגם אחת היותר נשכחות שאותן הפיקה טלוויזיה הזאת ,"דני וגיל במסע בלתי רגיל " סדרה ישראלית על מסעות בזמן לתקופות היסטוריות שונות בכיכובו של אמיר אוריין שנעשתה בתקציב אפסי לחלוטין .

בכל אופן הסברים מפורטים בנושא מעולם לא ניתנו..

 

סדרת "דני וגיל במסע בלתי רגיל "הפקה : רישה טירמן . במאי גבי ביולניק . עם אמיר אוריין בתפקיד ראשי . הוקרן לראשונה ב-1974. צפו במשדר הדרכה מיוחד המציג לראשונה את פרקי הסדרה "דני וגיל במסע בלתי רגיל " פרקי הסדרה היו : 1. האיגרת . דני וגיל חוזרים בזמן לשלהי ימי הביניים אל המאה ה-13 שבה גובשו האבירות וקרבות האבירים וצופים בהווי חיי אצילים בחיזור מעודן ובשירי אהבה וטבע. 2. האזמרגד של הקיסר . דני וגיל יוצאים לרומא העתיקה בתקופת הקיסרות בחיפוש אחר אזמרגד אבוד . במסעם הם מבקרים בפורום הרומאי ובוילה ומאית ונפגשים בחיילים פרטוריאנים באצילים רומאיים ובפשוטי עם ..קראו את תסריט הפרק מאת ריצ'רד שילה שרק הוא השתמר ,ב"יקום תרבות ". 3. אכסניית פוג'יימה. סמל של משפחה אצילה מוביל את דני וגיל אל סוף המאה ה-18 ביפן. ושם הם עדים למפגש בין אציל יפני ומשפחה מהמעמד הבינוני ונוכחים בהבדל והמשותף באורח חיי שתי המעמדות . כן מתגלים בפניהם אוצרות אמנות עתיקים ,אופן סידור פרחים יפני ,והם נוכחים בעריכת טקס תה. בתוכנית זאת הופיעו גם זאב רווח דודו אלהרר אילן דר ואפרת לביא . . 4. הבריחה לפירנצה. דני וגיל מגיעים אל המאה ה-15 לתקופת הרנסנס באיטליה. שם הם רואים כיצד מתבצע פרסקו ציור קיר וכיצד עובדים עליו אמן ושוליותיו .בנוסף הם מוצאים עצמם מעורבים במלחמה בין הערים פירנצה ובולוניה ואפילו נחשדים בריגול בשל רישומי נוף של צייר צעיר שנמצאים ברשותם ! 5. חידת השאח .דני וגיל חוזרים בזמן לאיספהן שבפרס במאה ה –16. התקפה היא תקופת הזוהר של פרס תחת השאח הגדול .הם מגיעים אל שר המלחמה של השאח שמתכונן לקבל את פני השאח. שם הם פוגשים בנער אמן שמתאהב בבתו של השאח תוך כדי הכנת שטיחים. על מנת להשיג את ידה של בת השח עליו לפתור חידה של השאח. בינתיים הצופים עדים לדרך שבה עמל הנער על הכנת השטיחים. הכוכב של הפרק הזה הוא גבי אוטרמן שמוכר ל גם מסדרות כמו "גבי ודבי" ו"דן ועדנה." צפו בפרק "חידת השאח" כאן. 6. פרשת פיטר. דני וגיל חוזרים לאמסטרדם בהולנד בתור הזהב שלה במאה ה-17 תקופתו של האמן רמברנדט. שם הם פוגשים את פיטר שרוצה להיות סוחר אמנות ועדים להרפתקאותיו בדרך להשגת מטרה זאת. צפו בפרק "פרשת פיטר " כאן. 7. רצח בצל הקריאטידות. דני וגיל פוגשים בסוחר עתיקות ה"משוגע" על תרבות יוון הקדומה. הם מבקרים בביתו ביפו העתיקה המלא באוצרות תרבות יוונית ולוקחים אותו למסע בזמן ביוון העתיקה ואל האקרופוליס באתונה. שם בן השאר הם שומעים קטע של שיר קינה יווני ונתקלים במושגים שונים שמקורם באותה תקופה קדומה שאנו נפגשים בהם בתרבותנו עד היום. צפו בפרק "רצח בצל הקראתידות " כאן. רק שלושה מהפרקים השתמרו היום..

"דני וגיל במסע בלתי רגיל "  שודרה בפעם האחרונה בטלוויזיה הלימודית ב-1984 ומאז שוב לא שודרה יותר . וכיום למרבית הצער פרקיה ברובם שוב אינם קיימים , הארכיון של הטלוויזיה הלימודית שימר מסיבות שונות ומשונות רק שלושה פרקים מתוך השבעה. עוד דוגמה אחת מני רבות לחוסר השימור של נכסי העבר.
כתוצאה כל מה שנשאר מרוב פרקי "דני וגיל במסע בלתי רגיל " הם הזיכרונות , לפחות עד שמישהו יצא למסע בזמן כדי להקליט מחדש את  ארבעת הפרקים האבודים….

אמיר אוריין היה אחד הכוכבים הבולטים ביותר של הטלויזיה הלימודית  בתחילת שנות ה – 70 הוא הנחה עם נירה עדי את תוכנית הטלוויזיה לילדים "משחקצב" , שבה הם סיפרו לילדים על העולם הסובב אותם באמצעות שירים, סיפורים, ציורים ומשחקים. השירים הרבים שחוברו במיוחד לתוכנית הופיעו גם באלבום הייתה מאוחר יותר תוכנית שבה הקריא בטלוויזיה הלימודית סיפורים מקסימים על  זוג האוןפניים האינטיליגנטיים  קלופסי , שאותם פרסם כספר. מאוחר יותר הפך למבקר תיאטרון אימתני שנוא ומפורסם מאוד בעיתון "העיר" וכיום הוא מנהל את תיאטרון "החדר" .

:

אמיר אוריין

  א.א. יש לך חוויות מעניינות שאתה זוכר מדני וגיל במסע בלתי רגיל? או מסדרה אחרת שעשית בטלוויזיה הלימודית? ומהעבודה בלימודית בכלל?
אמיר אוריין: בסדרה זו "דני וגיל במסע בלתי רגיל" גילמתי את דמותו של סטודנט שיוצא יחד עם ילד קטן למסע בזמן בין תקופות הסטוריות שונות. אחרי שהחלה הקרנת הסדרה, צופים רבים חשבו שאני מומחה להיסטוריה, והפנו אלי שאלות שלא היה לי מושג קלוש מה התשובה עליהן. לכן עיינתי בספרי הסטוריה, וכך הפכה תקופת הסדרה לתקופה לימודית עבורי. נראה לי שהחוויה המרכזית של כל הצוות בסדרה, הייתה הצפייה בצמיחתו המהירה של עמי סגל, בנו של השחקן הנפלא שמוליק סגל ז"ל, שגילם את דמותו של הילד. כשהתחלנו לצלם את הסדרה הוא היה בן 13 ובעל מבנה גוף קטן וקול צפצפני. בתוך שנה צמח הילד הזה לגובה והפך לנפיל צעיר עם קול מתחלף, מצפצוף לנהמה גברית. היה מצחיק לצפות בפרקי הסדרה: בפרק אחד הוא ילד. בפרק אחר הוא בחור. כמובן שזה דרש ממני לשנות את היחס כלפיו, ממדריך ילדים לחבר.
"דני וגיל במסע בלתי רגיל" הייתה סדרת טלוויזיה שציינה נקודת מפנה בחיי. זו הייתה הסדרה האחרונה שהשתתפתי בה, לפני שעשיתי שינוי מהפכני. הסיפור מתחיל בשנת 1973, במלחמת יום כיפור. באותה תקופה צילמנו פרקים אחדים של הסדרה, עד שפרצה המלחמה, וקצין חינוך ראשי גייס אותי ועוד אמנים לבדר את החיילים. לילה אחד הגענו למוצב מצרי כבוש. הצנחנים היו תשושי קרב ונרדמו על האדמה החשופה. הקצין אמר לנו: "אין הופעה. החבר'ה עייפים אז לכו לישון". כל הלילה שרקו פגזים ונחתו סביבנו. הצנחנים היו כל כך עייפים ששום דבר לא העיר אותם משנתם. שכבתי בין הפגזים המתפוצצים, ופתאם היתה לי הארה: ידעתי שאם אצא חי מהמקום הזה, חיי יהיו אחרים. כך היה. כשחזרתי מהמלחמה הודעתי שאני ממשיך להופיע בפרקי הסדרה עד שיצולמו כל הפרקים, ואז אני עוזב את תחום המשחק. הלכתי לאוניברסיטה והחלטתי להקדיש את חיי לפעילות חברתית. לימים יסדתי את "תיאטרון החדר" שהוא בית ליוצרים צעירים.
א.א. . מה דעתך על הטלוויזיה הלימודית של זמנך לעומת הטלוויזיה בכלל היום?
אמיר אוריין :כל הסדרות שהשתתפתי בהן בטלוויזיה הלימודית היו חוויות מאלפות ולימודיות. כל סדרה עברה תהליך הפקתי ארוך במיוחד, בשיתוף צוות מומחים. כל מילה בטקסט נבדקה שבע פעמים. תהליך החזרות היה ארוך וממצה.  למשל "סיפורי שפת הנחל", במקור סדרה מצויירת באנגלית סדרה זו תרגמתי לעברית ועיבדתי להווי ישראלי וגם דובבתי את כל הדמויות בסדרה. היום זו חתיכת היסטוריה.
הטלוויזיה הלימודית הייתה אז בשיא פריחתה. על כל פרק עבדו שבועות וחודשים והצוות התייחס לכל קטע בסדרה כמעט בחרדת קודש. הייתה אז תחושה של שליחות חברתית.

 

א.א. למה כתבת את ספר הילדים קלופסי? ספר קצת על תהליך יצירת הספר שאותו סיפרת בטלוויזיה? למה לא כתבת ספרי ילדים נוספים?
אוריין :ספר הילדים "קלופסי" מבוסס על סדרת הטלוויזיה "אמיר מספר על קלופסי ואחרים", שכתבתי והגשתי יחד עם שתי הילדות האחיות דנה ועינת צ'ופ. הסדרה נולדה במקרה. עם תחילת מלחמת יום כיפור בשנת 1973, עברה הטלוויזיה הלימודית – בפעם הראשונה בתולדותיה – למתכונת של שידורים מסביב לשעון. נקראתי אז אל האולפנים יחד עם רבקה מיכאלי כדי להיות קרייני רצף. האנשים בבניין היו בהיסטריה. פתאום היו להם המון שעות שידור אבל לא היו תכניות לשדר. כשנכנסתי לחדר האיפור שאלו אותי מפיקים אולי יש לי חומר שאפשר להקליט. הבטחתי שאביא משהו אבל באותו הרגע לא היה לי מושג מה. בלילה כתבתי את הפרק הראשון בסדרה: סיפור על שתי ילדות אחיות שגרות בקומה הראשונה של בית בתל-אביב ומתכתבות עם השכן מקומת הגג, ואת המכתבים הן מניחות על הסבל של האופניים שלו שקוראים להן "קלופסי".
בבוקר הבאתי את הסיפור לטלוויזיה ומיד הכניסו אותי לאולפן, הושיבו מול מצלמה ואמרו "אקשן!". קראתי את הסיפור מתוך דפי הטיוטה שכתבתי בלילה הקודם. בלילה הבא כתבתי את הפרק השני, וכך הלאה. אחרי מספר ימים ללא שינה, נקראתי על ידי קצין חינוך ראשי, ונשלחתי אל היחידות הלוחמות בשדה.
אחרי המלחמה שיכתבתי את הסיפורים והוספתי חדשים. באולפן עוצבה תפאורה של בית, שהייתה העתק כמעט מדויק של דירת הגג שלי ברחוב אוסישקין בתל-אביב ושתי השכנות הקטנות שגרו בקומה הראשונה של אותו בית, הופיעו בסדרה בתפקיד עצמן. שנתיים אחר-כך הופיעו פרקי הסדרה בספר "קלופסי".

  א.א. :מאז אתה עוסק בפעילות של במאי ומורה. לא אבקש שתפרט, אבל יהיה זה מעניין מה אתה חושב היו ההצגות הגדולות ביותר שהיית מעורב בהם מאז כבמאי וככותב?
אוריין : כאמור, אחרי מלחמת יום כיפור עברתי לעסוק בנושאים חברתיים. בין השאר הקמתי גם מועדון שכונתי לילדים ולהוריהם, וזה היה לפני שהיו מתנ"סים. אחר-כך יסדתי את "תיאטרון החדר – המעבדה לתיאטרון", שהוא פרויקט מיוחד במינו: בית ספר למשחק ותיאטרון. בתיאטרון החדר כתבתי וביימתי את "ארוחת הערב", "קריעה", "דם" ואחרים. מתיאטרון החדר יצאו שחקנים וכוכבים רבים המופיעים בתיאטרון, בטלוויזיה ובסרטים. כאן נלמדת "שיטת אוריין – המעגל הפתוח" שעל פיה פועלים היום יוצרים רבים בישראל ובחו"ל. 

 

רישה טירמן יוצרת "דני וגיל במסע בלתי רגיל "

40 שנה לטלוויזיה הלימודית

אתר הטלויזיה החינוכית

הטלוויזיה החינוכית בויקיפדיה

עוד על מסעות בזמן תוצרת ישראל

מנהרת הזמן : סדרת המסע בזמן המקורית 

מנהרת הזמן של רמת אילן

על אמיר אוריין

תיאטרון החדר

יואב איתמר מראיין את אמיר אוריין 

"דלת הקסמים" עוד סדרת פנטזיה ישראלית וותיקה משנות השבעים