web analytics
קטגוריות
היסטוריה

אודיסאוס אבינו , הלנה היפה אימנו: חקירה על המציאות ההיסטורית מאחורי הסרט "טרויה"

צפיה בסרט בכיכובו של בראד פיט "טרויה "עוררה בי הרהורים "האם היה קשר בין היוונים והטרויאנים של ימי קדם ובין בני ישראל בארץ כנען יותר מאלף שנה לפני הספירה?
תשובתה המפתיעה של הארכיאולוגית פרופסור טרודה דותן היא שככל הנראה אכן היו קשרים.ואנחנו יכולים למצוא את צאצאי היוונים של מלחמת טרויה בתנ"ך בתור ..הפלישתים.

 troy pitersen

פוסטר הסרט "טרויה" בבימוי של וולפנג פיטרסן.

הופיע בעיתון גלובס תחת השם  "האם אכילס היה יהודי "

צפו במקדימון לסרט "טרויה "

ב-2004 עלה על המסכים סרטו של הבמאי וולפנג פיטרסן "טרויה " סרט באורך 3 שעות על סיפור מלחמת התרבויות ראשונה בין מזרח ומערב והכל בגלל אישה יפה אחת , הלנה " ( בגילומה של הדוגמנית דיאן קרוגר , שדומה שהיא השחקנית היחידה בסרט שנראית כמו הפסלים היווניים הקלאסיים של טיפוסים בלונדיניים ולא כמו טיפוס ים תיכוני ,שחרחר כמו שאר השחקנים ) ולא בגלל אינטרסים פוליטיים וצבאיים כפי שמקובל יותר .
זהו סרט מרשים למדי שהמוטו של הדמויות שלו ובראשן הגיבור אכילס בגילומו של בראד פיט הוא שאין זה משנה אם הן ימותו במלחמות ,מה שחשוב הוא ששמן ומעשיהן יזכרו גם לאחר אלפי שנים .זהו מוטו שאולי מקביל לאידיאולוגיה של המתאבדים המוסלמיים ושולחיהם בימינו .זהו מסר שנדיר מאוד להיתקל בו בספרים ובסרטים מהתקופה המודרנית הלומת המלחמות ההרסניות אך אכן היה נפוץ מאוד בימי קדם.

תמונה מ"טרויה".

וזוהי רק הגרסה החדשה לסיפור שמקסים את העולם מזה 2900 שנה מאז שסופר לראשונה בצורתו הידועה לנו בידי המשורר העיוור הומרוס שחי אי שם באסיה הקטנה . סיפור זה הפך ליצירה המרכזית של התרבות היוונית הסיפור שכל יווני משכיל היה חייב לדעת אותו כדי להיחשב לבן תרבות . ומשם התפשטה לעמים אחרים שהעריצו את היצירה וניסו לקשר את עצמם למלחמת טרויה . וכך הרומאים טענו במלוא הרצינות שהם צאצאי הטרויאנים שנוקמים את נקמת אבותיהם הקדומים בכך שהביסו את היוונים ולאחריהם גם הצרפתים והאנגלים טענו שגם להם יש קשר גזעי ללוחמי אותה מלחמה אבודה בערפילי ההיסטוריה והדבר נחשב בעיני כל לכבוד שאין למעלה ממנו ( חוץ אולי מלמצוא קשר משפחתי לגיבורי התנ"ך ) .
ד"ר עירד מלכין הוא חוקר מיתולגיה שפירסם לאחרונה את הספר "שיבותיו של אודיסאוס " שבו הוא עוסק בהתפשטות המיתוס של מלחמת טרויה ושיבת גיבוריה ברחבי כל העולם :

א.א. האם הייתה מלחמת טרויה ?

 עירד-מלכין

מלכין : לא הייתה מלחמת טרויה כפי שמסופר בידי הומרוס .אנו עוסקים כאן בשאלה שדנה בגרעינים היסטוריים של מיתוס כמו יציאת מצרים וספר יהושע הנשיא קנדי אמר פעם אין עשן בלי אש אלא אם כן יש מכונה שעושה עשן ופעמים אירוע היסטורי יכול להיות זעיר בחשיבות כשהוא מתרחש ולהתנפל למימדים מיתולוגיים אחר כך. מה שחשוב זה לא האירוע עצמו אלא להשפעה ולתפקיד ההיסטורי של אודיסאוס בעיצוב תודעתם של אלפי ומליוני אנשים זה כלל לא חשוב אם באמת היה מישהו בשם אודיסיאוס , החשיבות של דמות מיתית היא גדולה יותר מכמה מליוני אנשים שבאמת חיו .
אולם האם הייתה באמת מלחמת טרויה ? האם אכילס ואגמנמון והלנה היפה ואודיסאוס באמת התהלכו על האדמה וביצעו את המעשים שעליהם סיפר הומרוס ? האם באמת היה סוס עץ שבזכותו נכבשה העיר טרויה לאחר מצור של עשר שנים שלמות? ( שאגב בסרט של פיטרסן מצטמצמות למצור של עשרים ימים לכל היותר ).
 

 

החיפוש אחרי טרויה

הינריך שלימאן האיש שגילה את טרויה.

עד עצם היום הזה הדעות על כך חלוקות בעניין. לקדמונים לא היה ספק בעניין שאכן הייתה מלחמת טרויה והם גם ידעו היכן נמצאת טרויה במקום שנקרא היום היסרליק באסיה הקטנה . תושבי המקום התפרנסו היטב במשך מאות שנים על תיירות קדומה למקום שבו ביקרו אלפי יוונים ורומאים מאלכסנדר הגדול דרך יוליוס קיסר ורבים אחרים הרומאים באו לבקר אתה מקום מתוך אמונה ששם חיו אבות אבותיהם ולכמה משליטיהם אף היו מחשבות מדי פעם להעביר את בירת האימפריה מרומא לטרויה , מחשבות שלצער תושבי טרויה לא התגשמו מעולם. וכך נגזר גורלו של המקום להתקיים רק על רווחים מתיירים מזדמנים עד שנשכח לחלוטין.
אולם בזמנים המודרניים כאשר החל תור החקירה המודרנית החלו החוקרים להסתכל על השירים של הומרוס כסיפור מיתולוגי יפה ותו לא . כל הסיפור על מלחמת עשר שנים שנוצרה בעטיה של אישה יפה נראה להם מופרך לחלוטין ולמען האמת כך הוא נראה גם היום .
אלא שבאמצע המאה ה-19 קם אדם שמשימת חייו הייתה להוכיח שאכן הייתה מלחמת טרויה וכל סיפוריו של הומרוס היו אמת לאמיתה. זה היה המיליונר הגרמני הינריך שלימאן.  הוא חפר בגבעת היסרליק בתורכיה ומצא שם את טרויה ולמעשה עשר ערים שונות של טרויה בתוספת לאוצרות גדולים . שלימאן הפך כתוצאה לגיבור לאומי באירופה כולה ורק שכח תמיד לציין שהרעיון לחפור בטרויה כלל לא היה שלו אלא של אנגלי בשם קלברט שהיה בעל האדמות שם . לאחר מכן חפר שלימאן במיקנה העיר הראשית של היוונים בסיפורי הומרוס ומצא גם שם אוצרות גדולים שאת כולם קישר עם הומרוס . וכך כאשר מצא מסיכת זהב של פני גבר מזוקן בגילה עמידה שלח מיד מברק למלך יוון " זה עתה נשקתי את פניו של אגמנמון . שלימאן ". וזכה הודות לכך לתהילת עולם כ"איש שהוכיח את הומרוס".
האוצרות שאותם גילה שלימאן היגיעו לאחר מלחמת העולם השניה לידי הסוביטים שחשפו את קיומם בידיהם רק בשנים האחרונות . וכעת יש עליהם כמה וכמה תביעות , של ממשלת גרמניה שטוענת שהם נילקחו בידי הסובייטים ללא רשות מהמוזיאונים שלה במלחמת העולם , של התורכים שטוענים שהם ניגנבו בידי שלימן לגרמניה ושל בני משפחת קלברט שטוענים ששלימאן, האיש שגנב את תהילתו של אבי המשפחה כמגלה האמיתי של טרויה גנב אותם מהאדמות שהיו ברשות אבי המשפחה .
אלא שכיום יש ספקות גדולים ביותר לגבי ערך תגליותיו של שלימאן. כיום התברר לאחר מחקרים מפורטים על חייו שהיה זה איש מפוקפק ביותר בלשון המעטה ששיקר כמעט על כל פרט בחייו. כיום יש חשדות מבוססים ביותר המבוססים גם על סתירות שונות ביומניו ( שכמה מהחשובים ביותר בינהם נעלמו באופן חשוד ) שהאוצרות שאותם טען שלימן שגילה בטרויה .ושהבריח אותם לגרמניה כדי שאלה לא יגיעו לתורכים אליהם היו שייכים על פי כל חוק , אף לא נתגלו בחפירות אלא נקנו בידי שלימן בשווקים והוטמנו באדמה ורק מאוחר יותר "פיברק " שלימאן סיפור על גילויים . יש אף חשדות שגם האוצרות שגילה במיקנה היו מזוייפים , הויכוח בעניין בין החוקרים נמשך.

הייתה או לא הייתה ?

troy 2

תמונה מ"טרויה"

ובכל זאת ללא קשר לאמינותו המפוקפקת של שלימאן האם הייתה אחרי הכל מילחמת טרויה ?
הארכיאולוגים שחפרו במקום אחרי שלימן כמו קרל בלגן שחפר שם בשנות ה-30 היו משוכנעים שכן שהייתה מלחמת טרויה בין קואליציה של ערים יווניות בין העיר האסיאתית.

עולמושל אודיסאוס

אולם כעבור כמה שנים הוטלו בכך ספקות גדולים. החוקר החשוב מוזס פינלי טען בספרו המפורסם "עולמו של אודיסאוס " ( שתורגם לעברית ) כי לאמיתו של דבר לאחר כל המחקרים מתברר שאין כל דמיון בין המציאות שאותה מתאר הומרוס שהיא המציאות שאותה היכיר במאה ה8 לפה"ס ובין המציאות של מאות ה-13 וה-12 לפה"ס של התקופה שבה הייתה כביכול מלחמת טרויה . הוא ציין שהעיר טרויה לפי החפירות הייתה עיר קטנה ולאמיתו של דבר לא חשובה במיוחד . פינלי דחה מכל וכל כל מציאות של מלחמת טרויה לדעתו אכן הייתה עיר בשם טרויה שנחרבה אך כל הדמויות של הומרוס וכל הסיפור הם דמיוניים מאלף ועד תו , פרי המצאתו של משורר. זאת הייתה הדעה המקובלת בין החוקרים עד לשנים האחרונות ממש.
אך כיום שוב הסתובבה המטוטלת לצד השני . בטרויה חפר במשך שנים הארכיאלוג הגרמני מנפרד קורפמן . והוא כיום משוכנע לאחר שנים של חפירות שאכן יש בסיס היסטורי לסיפור . הוא מצא שבניגוד לטענותיו של פינלי טרויה של התקופה המתאימה אכן הייתה עיר גדולה וחשובה ביותר. כמו כן נמצאו דוקומנטים שונים של האימפריה החיתית ששלטה באזור באותה התקופה (ושזכרה נמחק לחלוטין מהמיתולוגיה היוונית ומהומרוס ) ודוקומנטים אלה מדברים על עיר בשם וילוסה שהייתה ממלכה ואסלית של החיתים ועל מלחמה שהתחוללה בינה ובין ממלכת "אחיאוה " . כיום לאחר ויכוחים סוערים ביותר בין החוקרים התקבל בשנים האחרונות הקונצנזוס שוילוסה היא "איליוס" או טרויה של הומרוס ו"אחיאוה" הם היונים האכאיים של הומרוס שהחיתים אכן ניהלו עימם מגעים ואינטנסיביים, והחשיבו אותם כממלכה חשובה ביותר והדבר מראה שהיה בסיס כל שהוא לסיפור מלחמת טרויה .
הויכוחים בנושא הם סוערים ביותר בדיוק כפי שהיו לפני 100 שנים בימי שלימאן. רק ב-2001 האשים חוקר גרמני את קורפמן האשמות חמורות ביותר של המצאות וראיה מדמיונו של דברים שלא קיימים כלל בשטח בחפירות . אולם דומה שהקונצנזוס בנושא פונה כעת לכיוון ההנחה שאכן היה גרעין של אמת לסיפור . קורפמן חושב שלא הייתה רק מלחמת טרויה אחת, אלה כמה כאלה ( וכך נמסר גם במיתולוגיה היוונית , שם מסופר כי העיר נכבשה בידי הגיבור המפורסם הראקלס כמה עשרות שנים לפני מלחמת טרויה הידועה יותר ) .
תיאוריה מעניינת שניסתה למצוא את הבסיס ההיסטורי לסיפור העלה החוקר הגרמני זאנגר בשנות ה-90 לדעתו טרויה היא הבסיס לסיפור אטלנטיס המפורסם של הפילוסוף אפלטון על יבשת אבודה ששקעה מתחת למצולות האוקינוס .
ומה שחשוב יותר לעניינינו הוא הסביר את מלחמת טרויה האמיתית כמעין "מלחמת עולם קדומה " בין שני מחנות עוינים במאה ה-13 לפה"ס. מהצד האחד היו האימפריות המצרית והחיתית ובעלות ברית ובהן מדינות יוון ובראשן מיקנה . ומצד שני עמדה אשור עם בעלות ברית שונות כמו מיתני . תושבי ארץ ישראל- כנען ( שאז בערך נכנסו לשם לפי התנ"ך בני ישראל בראשות יהושע ) היו לדעתו ניטרליים בקונפליקט הענקי . טרויה הייתה לדעתו הבירה של אחת המדינות שתמכו באשור ולכן הותקפה בידי האכאים . אך המלחמה והחורבן שנגרם כתוצאה ממנה הביא להרס הדדי לא רק של טרויה אלא גם של היוונים. ופליטים מאסיה הקטנה ומיוון, לשעבר אויבים, התאחדו בתור "עמי הים" שידועים מתעודות היסטוריות כמי שהתקיפו את מצרים ומקומות אחרים במזרח התיכון בתקופה זאת והיגיעו לארץ כנען והתישבו שם כפלישתם וכעמים אחרים הידועים לנו מהמקרא ומתעודות היסטוריות .
התיאוריה של זאנגר שנויה מאוד במחלוקת וקורפמן למשל תוקף אותה . אולם יש יותר ויותר קונצנזוס שאנשים הקשורים לתרבות היוונית האגאית הקדומה שייתכן מאוד שהיו קשורים לחורבן העיר טרויה , אכן היגיעו מיד לאחריה לארץ ישראל והפכו לעם המוכר לנו כפלישתים .

אבותינו הקדומים היוונים

 dotan book

dotan 3

פרופסור טרודה דותן

כך חושבת למשל חוקרת הפלישתים הבכירה ביותר בעולם פרופסור טרודה דותן ( אימו של דני דותן מלהקת "הקליק ") שעוסקת מזה למעלה ממחצית המאה בחקר הקשרים בין עמי הים התיכון בימי קדם.
א. א. האם הפלישתים שחיו בארץ היו צאצאי היוונים שתקפו את טרויה ? או אולי צאצאי הטרויאנים כפי שחושבים כמה חוקרים ?
דותן : אין ספק היו קשרים הדוקים של מסחר והגירה בים התיכון בין העמים השונים ובין השאר בין עמי הים האגיאי כולל היוונים ובין ארץ כנען .נראה שהעם שאנו מכנים בתור ה"פלישתים " היגיעו מאיזור הים האגיאי שידוע כמרכז התרבות היוונית וזה סביר מאוד שהם אכן היו יוונים אגאיים . עדיין אין הוכחה מוחלטת מאחר שלא נמצאו כתבים שלהם אבל רוב הראיות מצביעות על כך .
הם היו תרבות מפותחת ביותר כלל לא ברבריים כפי שהם מתוארים בתנ"ך וככל הנראה הביאו עימם תרבות עשירה ביותר לכנען .
מצאנו בחפירות ערים גדולות ועשירות המזכירות מאוד את הערים של יוון והעולם האיגאי מאותה התקופה שנבנו בקנה מידה גדול על ערים כנעניות עניות יותר בקנה מידה גדול .
בחפירות טרויה לעומת זאת נמצאה תרבות עשירה פחות שבה היו כלים מיובאים בלבד שלא נוצרו במקום כלומר לא של היוונים אלא של אנשים אחרים שיבאו מהם . יכול מאוד להיות שמי שהרסו את טרויה היו עמי הים שבינהם היו הפלישתים שהיגיעו מיד אחר כך לארץ ישראל והתישבו שם .וזה שימש אחר כך כבסיס לסיפור של הומרוס . גם סיפורי המיתולוגיה היוונית מספרים על כך שמחריבי טרויה התיישבו לאחר מכן בארץ ישראל בערים כמו אשקלון ולסיפורים אלה יש כנראה בסיס מציאותי. אשקלון הייתה כמובן אחת המרכזים הפלישתיים החשובים.
חוץ מזה  יש סבירות שהקשרים בין הורסי טרויה ועם ארץ ישראל ועם ישראל הם חזקים יותר ממה שנהוג לחשוב .הארכיאולוג המפורסם יגאל ידין פירסם בשנות החמישים מאמר יפה מאוד שבו הוא העלה את התיזה ששבט דן המקראי של שמשון היה במוצאו קשור לעמי הים האלה ו"לדנאים " שהומרוס תיאר כמי שכבשו את טרויה . לדעתו של ידין הם היגרו לארץ כנען עם הפלישתים והיו קרובים להם באורח החיים שלהם מה שמסביר את הקשרים ההדוקים בין שמשון לפלישתים ואת הדמיון בין הסיפורים עליו לסיפורים על הרקולס.


א.א. והחפירות בשטח מחזקות את התיאוריה הזאת של ידין ?האם יתכן  שהיוונים שכבשו את טרויה נמנים על אבות העם  היהודי  ?
דותן : אין לכך הוכחות מוחלטות וספק אם אי פעם יהיו, אבל כל החפירות מראות שאכן הייתה התמזגות בין העמים השונים ששכנו כאן כפי שחשב ידין ובהם ביו הפלישתים והעמים שבאו עימם ובין בני ישראל , עד כה לא מצאתי דבר שישלול את התיאוריה של ידין והרבה דברים שמחזקים אותה , אני אישית מוצאת אותה כסבירה ביותר . עם זאת עד כה לא נחפרו בתי קברות באיזור פלשת כדי שאפשר יהיה לעשות בדיקת ד.נ.א. בין שרידי הפלישתים לראות עם יש קשר גנטי בינם ובין היוונים הקדומים של אותה תקופה ובמקביל עם שרידי עם ישראל או יהודים מודרניים."

dotan peoples of the sea

עד כאן דותן.
כל הדברים האלו מזכירים לכותב שורות אלה סרט איטלקי משנות השישים שמוקרן מידי פעם בערוצי הסרטים בכבלים כשם "הרקולס ואודיסאוס פוגשים את שמשון " שבו גיבורי המיתולוגיה היוונית מגיעים לארץ כנען ופוגשים את הגיבור המקראי שמשון ועוזרים לו במאבקו כנגד הפלישתים . מסתבר שלסרט זה המגוחך למדי יש בסיס כל שהוא במציאות ההיסטורית האמיתית .
כך שבינתיים אנחנו יכולים לההנות מהמחשבה שאלה מביננו שהם צאצאי שבט דן המקראי הם גם צאצאיהם של אכילס ,אודיסאוס , הלנה היפה ושאר גיבורי הסרט "טרויה".

קישורים רלבנטיים

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

9 תגובות על “אודיסאוס אבינו , הלנה היפה אימנו: חקירה על המציאות ההיסטורית מאחורי הסרט "טרויה"”

הפרופסור טרודה דותן חוקרת התרבות הפלישתית בארץ ישראל ומחוצה לה נפטרה ב-28 לינואר 2016.
מותה הוא אבדה גדולה לארכיאולוגיה ולחקר תולדות ארץ ישראל.
יהי זכרה ברוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

eight + seven =