גדי טאוב אחד ההוגים החשובים והרציניים ביותר של התרבות הישראלית כיום ,פירסם מאמר חשוב בעיתון "ידיעות " של החג בשם "אנחנו לא סלט פירות ". במאמר תוקף טאוב את אותו מושג אופנתי שהשתלט על כל השיח כאן ( במיוחד במקומונים ) בעשור האחרון של "רב תרבותיות " . וזאת תמיד בטענה שמה שטוב בשביל ארה"ב בוודאי טוב בשביל ישראל ומאחר בשארה"ב ה"רב תרבותיות" היא צוו האופנה, כי אז כך זה צריך להיות גם בישראל .
טאוב מזכיר למי ששכח : אמריקה יכולה להרשות לעצמה להתהדר בתואר "רב תרבותית" מפני שכל התרבויות הפועלות בה קיבלו על עצמן את כללי המשחק שם של הדת האמריקנית הג'פרסונית .כל התרבויות שם מסכימות על הכללים המרכזיים החשובים :אמריקה לא תסבול בתוכה אף חד -תרבות שהיא לא דמוקרטית ,לא קפיטליסטית ,לא מכירה בשויון בפני החוק או פוגעת בזכויות של נשים . שום חד תרבות לא תורשה לעמוד כנגד הדת הג'פרסונית שעומדת בבסיס החוקה האמריקאית .
אבל אנחנו מזכיר טאוב , לא יכולים לעשות זאת. בלי מרכז משותף של ישראליות בלי איזו שהיא ואריאציה של הרעיון המשוקץ של "כור היתוך " ,מי שיש לו ירגיש פטור מעונשו של מי שאין לו , חברה בסכנת התפרקות ממשית כמו החברה הישראלית אינה יכולה להרשות לעצמה את תרופת האליל של טיפוח ההבדלים בין חבריה בזמן שהמעט המשותף הולך ואוזל .אי אפשר לפנות לעבר המפריד במקום לעתיד המחבר ובלי "הכולנו " לא יכולה להיות מדיניות חברתית משוטפת ולא יהיה דבר כזה "ישראל" ( אם כי סביר להניח שרבים מתומכי ה"רב תרבותיות " אין להם שום בעיה עם זה ).
טאוב מזכיר שכל תומכי "הרב תרבותיות " הזאת לא הביאו את זה משכונות המצוקה אלא מהאוניברסיטאות האמריקניות והם שייכים לאליטה חדשה שהביאה לכאן תפיסת עולם מפרידה ומפוררת ,תפיסת עולם שהקבוצות החלשות בחברה הישראלית הן הנפגעות העיקריות שלה.
הכל נכון כמובן , אם כי אינני מסכים עם טאוב שיש לראות בתפיסה זאת כהמצאה של האוניברסיטאות האמריקניות דווקא . האב המייסד של הרב תרבותיות הוא אדם בשם קלמן קצנלסון שפירסם ספרים כמו "המהפכה האשכנזית " ו"החשבון האשכנזי " שבו קרא להחייאת התרבות האשכנזית הגוועת ( הוא ראה באשכנזים עם ותרבות עליונה העומדים בפני עצמם ) שמדוכאת בידי הרוב הספרדי, ולהחייאת האומה האשכנזית כאומה גאה העומדת בפני עצמה ודוברת בלשון משלה היידיש .
כל השאר שהופיע מאז הוא רק ואריאציות על וחיקוי של הגותו המקורית של קצנלסון .
עוד מאמר חשוב בנושא נכתב בידי מבקר הספרות ניסים קלדרון שמשלים את טענותיו של טאוב.
תגובה אחת על “אנחנו לא סלט פירות”
איו ספק שרעיון הרב תרבותיות הוא רעיון שמהותו יצירת הפרדה ופירור הכוחות המאחדים בחברה .בכך הוא תורם להחלשתה של החברה הכללית . במדינה צעירה ומלאת בעיות כישראל הרב תרבותיות עלולה ל גרום להתפוררות וחוסר יכולת התמודדות ועמידה מול קשיים.
אלמנט בעייתי נוסף של הרב תרבותיות הוא הרעיון המופרך שרב תרבותיות תורמת ועוזרת לשכבות מקופחות ולשכבות מצוקה .אין שטות גדולה מזו . הרב תרבותיות משרתת את המעמדות החזקים בכך שהייא מנציחה את התרבות והמנטליות של תרבויות שאינן התרבות השליטה או החזקה באותה חברה. כך לא מתאפשרת לחברי הקבוצות החלשות רכישת כלים ,ידע, והתנהגות הנדרשת להצלחה ולהשתלבות במעמדות החזקים ולכן הרעיון הלכאורה ליברלי הוא בעצם רעיון שמשרת את את החזקים ומנציח את שלטון המעמדות הגבוהים.
לכן כל מי שעושה ניתוח מפוכח ורוצה שילוב חברתי וסגירת פערים חברתיים וגם חוסן חברתי לא כדאי ו לא יכול להמשיך לתמוך ב" מכירת הלוקש " הפוליטיקלי קורקט הזה לציבור .
נכתב ע"י מיכל דיאמנט ,
פסיכולוגית micorlym